המאמר המלא |
פרסומים אחרונים במדור "תרבות והיסטוריה"
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
בודק אם הכל בסדר במערכת התגובות... |
|
||||
|
||||
אולי חוסר ההענות למאמר זה הינו מעין ''מרד צרכנים'' |
|
||||
|
||||
כשאני חושב על זה, דווקא המאמרים שהכי נהנתי לקוראם קיבלו ממני הכי מעט תגובות אם בכלל. כותבת המאמר הנוכחי ואורי קציר תמיד מוצאים נושאים שאותי באופן אישי מאוד מרתקים וחוץ מלקרוא, ללמוד ולחשוב אני בד''כ לא מוצא משהו נורא חשוב להוסיף. אני בד''כ נמנע מפיזור מחמאות ואיחולים ואולי זה קצת פוגע בפורמט הקיים באייל כי כך באמת אולי נוצרת תמונה מעוותת של פופולריות. מאמר של אותו נהג משאית מיוזע הגורר מאות שובלים של פתילים בנוסח 'בננה לכי למטבח', לא מתקרב באיכותו למאמר הנוכחי אשר מתקבל בשתיקה רועמת. ולכן, מעבר למחמאות המגיעות לכותבת אני יכול לומר שהמשפט בסיכום המאמר בנוגע לחשיבות פסגת ההר אל מול חשיבות הדרך בה אתה כובש את אותה פסגה מכיל את תמצית יצר ההרפתקנות אשר מניע את המין האנושי מאז ומעולם. מי שעוסק בטיפוס הרים מכיר את ההרגשה החוזרת ונשנית של השקעת זמן, אנרגיה וזיעה (לפעמים גם דם) בכיבוש פסגה כלשהי, תחושת ההתעלות המציפה אותך עם השלמת האתגר ואז, כמעט מיידית, כבר במהלך הירידה מאותה פסגה גבוהה מתחילות המחשבות לתכנן את הטיפוס הבא, להתחיל מאפס... |
|
||||
|
||||
הנוף ההררי ביפן בהחלט מתאים למטפסים בנפשם, אבל הלסת שלי טרם נסגרה מהאסופה הזו, שכורכת מין שאינו במינו ויוצרת סלט ארכימדס-רצח-גיזת הזהב-פסטר שטעמו פשטני למדי. האייל בהחלט מאפשר גם מאמרים שכאלה, כמו זה שהזכרת, אבל הבחירה של המגיבים מובנת. [ועכשיו כמובן תתחיל הזרימה של המגיבים הנחלצים לעזרת השה החבוט] |
|
||||
|
||||
אני הייתי גם מוסיף את קוק, ליוינגסטון, סקוט, המהנדסים של נאסא, דה וינצ'י ועוד כל מיני עוברים ושבים שאכן נבדלים אחד מהשני כמעט בכל תחום שתבחר חוץ מהדבר הקטן שמאגד אותם והוא הרצון לגלות, לפתור ולהגיע (פיזית או רעיונית) למקום או למציאות חדשים. |
|
||||
|
||||
אבל מה חידש לך המאמר עליהם? או על אותו רצון של האדם? האם קריאת המאמר היתה יותר מאשר בזבוז של 20 דקות? |
|
||||
|
||||
כה צפוי ומיותר. מה אתה רוצה ממני? בסך הכל התייחסתי לעובדה שערך המאמר וההנאה שהוא מסב לקורא לא נמדדים בכמות התגובות. ועכשיו לעשרים הדקות המבוזבזות שלך, אני מודה בהכנעה שאני, לא כאנשים דגולים כמוך, לא צריך לפנות במיוחד זמן בין פגישה עם ביל גייטס לבין ישיבה עם בוגי על מנת להקדיש עשרים דקות יקרות לקריאת מאמר. שלא כמוך, אדם בעל נסיון רב אשר הגיע במרוצת חייו לתובנות עמוקות ויכול להרשות לעצמו לזלזל בפרי עבודתו של אדם אחר בקלות ראש, אני נהנה לקרוא מאמרים מסוג זה. זהו. עכשיו, אלמוני קטן ועסוק, אתה מוזמן להקיא, לירוק ולמרוח את הנזלת שלך בשולי התגובה הצפויה הבאה שלך ובזאת נחתום את הפתיל ההכרחי הזה. |
|
||||
|
||||
שאלתי ''מה המאמר הזה תרם לך''. מתגובתך אני מבין שהוא הסב לך הנאה, ובכך הוא תרם לך. ענית על שאלתי. יום טוב והמשך קריאה נעימה. |
|
||||
|
||||
כמה ציורי. |
|
||||
|
||||
רציתי להעיר שלא כל מה שנכתב חייב לעורר מחלוקת - אפשר להגיב גם ביצירת דו-שיח, שיתוף של ניסיונם של הקוראים עם קוראים אחרים במקביל למה שנכתב במאמר, כפי שעשה הקורא ה''יפני''. |
|
||||
|
||||
העניין הוא שחסר פה בשר, כלומר אוסף הסיפורים נחמד ומשכיל, אבל נשארתי עם תחושה של "נו ו?", חסרה אמירה,פואנטה. |
|
||||
|
||||
אילו קראת עד הסוף היית מוצא גם את הפואנטה - שהחיפוש מעניין ומספק יותר מאשר המציאה. |
|
||||
|
||||
אני מאוד נהנתי מהמאמר ומצאתי אותו מעמיק ומלמד. אכן יש גלישה מנושא לנושא אך זה עדיין בתחום ''החיפוש'' אז אפשר לקבל זאת, ואישית אני מצאתי זאת די מרענן. נ.ב הייתי מוסיף גם את ארבעת ספרי ''היפיריון'' של דן סמינוס. |
|
||||
|
||||
היתי מוסיף למאמר כמה דוגמאות מסרטים דווקא: הנסיכה מונונוקי- בה נסיך יוצא למצוא את הסיבה לרוח רעה בצורת חזיר ענק שפגעה בכפרו ובו, המסע מוביל אותו לקרב קשה בין הקדמה לכוחות הטבע ומסע להבנת רצונות האדם הקוסם מארץ עוץ- המסע חזרה לקנזס, וממנטו- בו אדם עם בעיית זכרון קשה יוצא לחקור מה הסיבה לבעיה שלו ע"י כתובות קעקע על גופו |
|
||||
|
||||
(לא ספוילר, אני מקווה) בממנטו הגיבור לא יוצא לחקור מה הסיבה לבעיה שלו, הוא זוכר מה הסיבה - למעשה, זה הדבר האחרון שהוא זוכר. הוא יוצא לחפש אחר מי שגרם לו לכך, על מנת לרצוח אותו. |
|
||||
|
||||
אאל''ט רשום בפירוש לגיבור שהוא צריך להרוג את המנוול שאנס ורצח את אשתו בדם קר |
|
||||
|
||||
אתה לא טועה, אבל הוא רשם את זה בעצמו כדי לזכור את זה. |
|
||||
|
||||
אולי יש להוסיף שהסיפור של ''הנסיכה מונונוקי'' הוא סיפור מיתי, שמתאר נקודת מפנה בכוחות בין הטבע לאדם ויש לו תוצאה המשנה את ההווה לעומת התקופה הקדומה לפניו |
|
||||
|
||||
אולי ואף חשוב, "הנסיכה מונונוקי" שוזר מסרים רבים יחד, הראשון שבהם הוא כמו שהזכרת האדם מול הטבע, חשוב לציין שבנקודה זו אף צד אינו משוחד בניגוד להרבה סרטים אחרים אשר נוגעים בבעיה המכאיבה הזו. בסרט זה צד בני האדם מיוצג לפי דעתי בצורה אמיתית מאוד, הרסניים ביותר אך הסרט מציג גם את הצד החיובי שבבני האנוש (ליידי איבושי המטפלת במצורעים). מלבד זאת אנו רואים שכאשר בני-האדם מבינים שזאת הייתה טעות לכרות את ראש האייל (בסליחה מראש לכתב העת), מביעים חרטה ומתכוונים לבנות מחדש את "עיר הברזל" שלהם אבל בצורה "יותר טובה". מלבד זאת ישנו מוטיב נוסף אשר נידון בהרחבה בסרט וזה הוא האדם נגד האלים, כל מסעו של גיבורנו (אשיטקה) הוא למצוא תרופה לקללה אשר הוטלה עליו ע"י שד שלאחר שהנער הרגו בכדי להגן על הכפר שלו. פה הייאו מיאזאקי (גאון חייב לציין) נוגע לפי דעתי בנקודה רגישה, האם אלים יכולים להשתגע?, ואם כן האם אדם יכול להילחם מולם? צריך? ישנם הרבה נקודות למחשבה מעמיקות בסרט זה. לסיכום הסרט מעורר שאלות רבות לאחר צפייה מעמיקה בו, והייתי ממליץ בחום לכולם לראותו כמה שיותר מהר. תהנו. |
|
||||
|
||||
I *love* Princess Mononoke. I think it's a fabulous film, and it says quite a lot about feminism and ecology, as well as about mythology. I don't know much about the Japanese culture the myths are based on, but the film does work well with Western myths of wilderness, and of operating within nature rather than against it.
Here's some more about the film: http://lavender.fortunecity.com/attenborough/487/ I must say that the newer Miazaki film - the more recent one (something about a journey, I'm blocking out on the name), though sweet, was a bit of a disappointment after this one. |
|
||||
|
||||
כבר היה פתיל באייל, די מעניין לטעמי המשוחד, על "מונונוקה": תגובה 233901 |
|
||||
|
||||
Wow! Thanks, Yarden!
|
|
||||
|
||||
מה הסיבה למיעוט התגובות למאמרים עמוקי הסתכלות מסוג זה? אנשים בישראל רדופים על ידי מן צורך למצוא דרכי מוצא שונות ממצבים חוסמים. ישראל בעיקרה היא מדינה חסומת אפשרויות, בפרט בעיתונות ובתקשורת, כשמירצנו והתחושה שסוף סוף אולי יש אפשרות ממשית לקצור פירות ממשיים ולהתבסס מעט באיזו עבודה סבירה, מקוזזת על ידי הפמ"ז הישראלי המפורסם. מהו הפמ"ז? הגורם שאליו פנינו לאחרונה, אכן מגלה לכאורה פנים מבטיחות, כן, יש עניין במה שיש לנו להציע, סוף סוף משהו ממשי. אך כאן בא הפמ"ז -פריסת מרווח זמן: בעוד זמן מה, נתקשר/תתקשר, התאזר בסבלנות. הפמ"ז היא הדרך הישראלית לאיין יוזמה כלשהי כלא היתה. הפמ"ז גם מופעל ע"מ לשבש את הלו"ז של הפונה, להתישו, ולבלבלו (שכן הרי הוא מצפה בדין לעזרה מאנשים שפעל למענם, להבנתו, או שפעל מתוך סולידריות איתם). אלא שהם מוצפים באנשים בעלי כסף או מהלכין ועמדות מפתח הדוחפים את קרוביהם ובניהם לג'וב הניכסף, ומה בכך אם אתה היית נאמן או שתרמת רבות או שכישוריך ועבודתך עד כה מזכים אותך פי אלף מונים ? הצחקת אותם. מה, חתמו איתך חוזה מוקדם? לא. אז הישראלי הוא רדוף זמן, ומחפש בלי חסך וחש חסר מנוחה. דומה עליו אם כן שרק חדשות אקטואליה או מידע רכילותי כלשהו הינם רלוונטיים , אך לא מאמרים עיוניים. תגובות קצרות, זה כן, אך להעמיק? הוא רדוף זמן, ומה בצע בהעמקה? וכך, תכתוב מאמר על אלת הטבע ותענה בהרבה תגובות רק אם מאמרך יהווה בעיקרו מידע רכילותי אודות אירגונים ופולחנים פגאניים בישראל ובעולם. או שיהיה קליל ומרפרפף. אך עומק? למי יש כוח? האדם מוצף בטרדות ורוצה לברוח בקצת אקטואליה וידע רכילותי הניתפסים באופן סמוי כרלוונטיים באורח כלשהו. או משהו מרפרף כזה, למשל הריהוט בחדרו של פרויד, ובליווי לידע תאורטי מרפרף. זה כן. אך מאמר תאורטי עמוק? אוי אמה'לה, כבד, הלב ממש לא נימשך.... הגישה ההפוכה לפר גינט, עליו כותבת טלה: איך להגיע לפסגת ההר כשרוצים דווקא לברוח האדם מחפש משמעות? לא. האדם כמחפש מוצא: Homo exitus ולמה בישראל רבים משקיעים הרבה ולא מקבלים כלום? תסמונת שיילוק בישראל |
|
||||
|
||||
הצלחת לתת שלוש הפניות לעצמך, ולומר כל כך מעט על המאמר. אולי תפרסם מאמר - "מהו אגוטריפ בלתי נלאה"? - you should know. הסיבה למיעוט התגובות, לפחות לטעמי, היא בכך שהמאמר גורם הנאה ומרחיב את הדעת, אך אינו בהכרח מעורר פולמוס. סיבה נוספת היא שלאחרונה תוססים כאן בעיקר ענייני שוקחופשי, וכמה חסידי הנושא הנ"ל, שלמעשה מנווטים את אופיו וצביונו של האתר לעת הזאת. אולי העיתוי לפרסום מאמר מסוג זה היה מעט בלתי שקול, ומוטב היה (בין אם מצד המערכת או מצד טלה עצמה) לדחות אותו לתקופה שהעניין השוקחופשיסטי יירגע קצת. |
|
||||
|
||||
1) ראשית הפניות אינם לעצמי. הפניות הינם למאמרים. לדעתי חשובים, ולכן רציתי להביאם לשימת לב הקוראים. חשובים לגבי הבנת תופעות יסודיות וגם לסילוק מיתוסים נפוצים. הנושא אינו "אני". אכן, רבים רואים באקט היוצר החדשני דבר שנותן יתרונות אישיים ליעקוב על פני שמעון. ההצמדה הזאת שכה מקובלת בארץ בין תרומה יוצרת ובין יתרונות אישיים היא אחת מתופעות השיילוקיזם הקשות בישראל. ההצמדה הזאת, והפניית זרקור מקרבן ומאשים כלפי תורמי תרומות חדשות, בדרך כלל תוך הקובלנה הרוגנת: זה בטח חושב שמגיע לו הכל", הם דרך שיילוקיסטית היחודית לישראל לא לתת כל תמורה. האמירה שכה הרבה ניתקלתי בה "זה חושב עצמו ל--" היא דרך לאמר - "ולכן, לא ניתן פרור". האוטומטיות שבה במקום להעיר דבר מה על המאמרים, עברת תוך רטינה נרגנת לכותבם, היא אכן דוגמא נפלאה עד כמה בישראל רווח השיילוקיזם, עד שאפילו רבים כבר לא מודעים לו וההתנהגות הזאת ספונטנית. אכן, שייקספיר היה בעל התבוננות נפלאה, וכבר לפני 450 שנה ראה בבהירות את אותה תופעה קשה, שבעטייה מדינת היהודים אינה סיפור הצלחה כה גדול (בניגוד לחזונו של הרצל, שאמר שהגניוס היהודי יהיה סיפור הצלחה במדינה יהודית) , ורבות ממערכותיה נמצאות בקריסה. אבל אם תחשוב לרגע, הרי המושג "אגו טריפ" הינו מושג הרלוונטי לפעולה בסביבה חברתית. למשל ניתן לדבר על אגו טריפ של מתכננת אופנה מסויימת, בבית האופנה בו היא עובדת, וביחס לחברותיה. שחקנים יכולים לדבר על האגו טריפ של הבמאי העובד איתם. עיתונאים במעריב יכולים לדבר על האגו טריפ של דנקנר. אגו טריפ חל בעיקר על התנהגות בחברה, ויש לו סממנים די ברורים. אבל אדם הנמצא לבד בביתו ובחדר עבודתו ליד המחשב ומפרסם חומר באינטרנט, גם אם החומר מוצלח, אין כאן לרוב מקום לדבר על אגו טריפ. מה שאתה אומר לגבי מאמר מרחיב את הדעת די נכון, יש לך הרבה שכל ישר ואינטואיציות בסיסיות טובות, דובי (מכיר את סגנונך). אך תכופות קיימת גם ובמקביל, אולי פחות באייל ויותר במקומות אחרים, התופעה של רדיפה אחרי אקטואליה ואי נטייה לשקוע בחומר בעל עומק. |
|
||||
|
||||
גלגול צורה של תסמונת שיילוק: אי -הפירגון הישראלי המפורסם. אבל מדוע התופעה הזאת כה יחודית לישראל, ופחות נפוצה בארצות אחרות? מדוע, כה תכופות, התקלות הזולת בהישג של אדם אחר בישראל (בדרך כלל יהודי כמוהו, אך לא כלפי תושב זר לא יהודי, ולא כלפי גוי בחו"ל) מביאה לשרשרת תגובה אוטומטית של נרגנות; אי מתן הכרה acknowledgement ; שלילת קרדיט; או נטייה למצוא פגמים כלשהם בכל מחיר בהישג או דופי באדם - כל אלה באופן המקטין לכאורה מזכאות בעל ההישג לתגמול או הכרת ערך? המעניין כאן, והמראה שהתופעה מכוונת רק לאלה שהינם בקבוצת ההתייחסות המורחבת שלך, היא העובדה, שאם תתקל בהישג של אמריקני או גרמני, או אפילו, של תושב זר לא יהודי החי בישראל, הרי שתגובת האי פירגון לא תופעל אצלך. |
|
||||
|
||||
תאמין לי, אפילו בחושך היית יכול להבדיל בין ראשו המגולח של דובי לבין ראשי שלי, המצומח שיער ארוך. תודה על ההפניה הראשונה. למרבה אי הנוחות, יצירת הבהחלט-לא-מופת שבתגובה 186987 היא משל אמתך הנאמנה. דוד אבידן היה, הממ... איך אומר זאת?... משורר גדול ובנאדם פחות גדול. הסת/ט/ירות שבין אישיותו הכתובה לבין אישיותו שבחיים, של הז"ל הנ"ל - יש בהן כדי לחזק במשהו את מה שאמרתי עליך בתגובה 254042 (מחמת רדידותי, המכה שוק על ירך את רדידותו של דובי - לא אכנס לעמקו של עניין, ואניח אותו לך עצמך :-)). ואגב, וגם בלי קשר אליך, בימים אלה של כפר גלובלי ואינטרנט וכל כיו"ב - האגוטריפים מרוממי הנפש ביותר נערכים דווקא בבדידות מזהרת, באמצעות מסך ומקלדת - והם נשלחים אל אויר העולם והרשת כאשר בעליהם אינו מאולץ, אפילו, בניגוד לבימאים ולדנקנרים - *לראות* את שאר האגואים עלי אדמות. במובן מסויים - בכך יתרונם. |
|
||||
|
||||
אבל, בשפה אבידנית, מה בצע לו באגו טריפ כשמסביבך רק חתולים, שניים מהם על שולחן עבודתך (כרגע?) במדף הפרוס הימני ובמדף הפרוס השמאלי, שניהם נמים בהשקט? לכל היותר, להשתלהבות עצמית (אם היא בכלל קיימת) מסוג זה יש גוון מעט היסטרי, כמו לחיצה על דוושת הגז בניוטרל (אם להשתמש בפירסומת הידועה). את האגו יש לחגוג, כמו כל דבר, עם בני אדם אחרים, וגם אז אין מה לחגוג במקרה שלי, תאמיני לי. שליחת מאמר זה עניין די חד סיטרי, וכשקוראים מגיבים, רבים מהם, איך לאמר, דווקא מנגחים מטעמים שונים. ואם זה מאמר תרבות בעל עומק מסויים, אז אולי קוראים ונהנים (כפי שציינת) אך כמעט לא מגיבים, כך שאני עט על כל דוא"ל משבח מאיזה מכר וכל קלס אינטרנטי כמוצא שלל רב. חיים על פרורים. וסתם צ'טים אינטרנטיים זה דבר שאיני נוטה לעשותו, מסיבות לא ברורות גם לי. |
|
||||
|
||||
שימעי כאן משהו של ריכרד שטראוס, מורכב, קסם שאין לו מילים, נסעתי עם המוסיקה הזאת במכוניתי הקטנה לחופי האוקיינוס האטלנטי בווילס בשעות הלילה שלאחר חצות. הוא נאסר בישראל שנים רבות, וכל חטאו הוא שניצח על הפילהרמונית של ברלין בתקופת הרייך השלישי. מתוך "4 שירים אחרונים" למילים של הרמן הסה (שימעי עד הסוף ותראו איזה גלגולי צורה המוזיקה הזאת לובשת. הגבירו מעט את הווליום) אגב, השירים הללו של ריכרד שטראוס הושמעו בסרט אודות עיתונאי הנמצא בסייגון ברגעיה האחרונים לפני שהעיר נופלת בידי הוויטקונג בסוף תקופת מלחמת וויטנאם. בתוך כל ההרס, הבתים העולים בלהבות, המנוסה והפחד והטרוף הוא מסתובב שם לבדו ומתעד עם מצלמתו את הרגעים האחרונים האפוקליפטיים הללו, תודעה ערה ושפוייה להפליא בתוך ההתמוטטות והאנרכיה. יש שם קטע לא נשכח בו מושמע השיר הבא: אני נוטה לסבור שהשירים הללו מייצגים סוג של בגרות גבוהה בהתפתחות המאוחרת של התרבות, אולי מול הברבריות הילדית שכל כך רבים גולשים אליה כאן ובעולם. בהקשר למוטיב החיפוש שמעלה טלה כאן, המוזיקה הזאת מייצגת גם את האדם החוזר לעצמו ומגלה שגלומות בו אפשרויות מורכבות המשולבות ביכולת היצירתית הגבוהה ביותר, תוך עיצוב טרנספורמציות הזורמות ומשוזרות באופן כמעט לא מורגש אחת בשנייה. אולי זו הרפתקת החיפוש האולטימטיבית, הבוגרת דווקא בגלל הגשמת המהות הגבוהה, העילאית שבאדם. |
|
||||
|
||||
תודה, נהניתי מסיפור ויילס הקצרצר. היתה לי בעיה בהורדת הרצועות ולא הצלחתי לשמוע את הביצוע, אבל המוסיקה הזאת מוכרת לי וגם אני מאוד אוהבת אותה (זאת מבלי להיכנס לסימני השאלה באשר למתח - מדינה יהודית/זהות המלחין - אם כי אולי לא לכולם קל לפטור את הנושא בהגדרה הקלילה - "כל חטאו הוא שניצח..."). |
|
||||
|
||||
"אם כי אולי לא לכולם קל לפטור את הנושא בהגדרה הקלילה - "כל חטאו הוא שניצח...")". טוב, אז עוד בונוס בעניין הכשרות למהדרין - אשתו היתה יהודיה. בנוסף, האיש בנאיביות שלו, ניסה להגן ככל יכולתו על נגנים ומנצחים יהודים בגרמניה. לאחד מהם, מנצח, כתב - אל תבליט את דת משה, והענינים יעברו בשלום.. - אין צורך על מנת לשמוע את המקטע, להוריד. פשוט הקליקי על המקטע עם המקש השמאלי. סביר מאד שיש לך תוכנת נגן מדייה כלשהי שתשמיע את הקובץ בתור ברירת מחדל. בפרט, ב-XP יש Windows media player המופיע כברירת מחדל להשמעת קבצי שמע. בנוסף, באותה תוכנה, תוכלי גם לראות תצוגה ויזואלית יפה (מתוך תפריט של דפוסי ויזואליה) המלווה את המוזיקה. |
|
||||
|
||||
אני חייב לומר שגם רצחנו את ארלוזורוב. הסיבה האמיתית למיעוט התגובות היא ככל הנראה, בכל זאת, באין מנוס ובהיעדר אפשרות סבירה אחרת, אולי, בהסתייגות נאותה, עם כל הכבוד ובקיזוז מספרים ראשוניים, בכל זאת, יבשבשות מסויימת בשטח המסקנות. הפעם הגעתי לכאן בעקבות המלצה חמה מצד ידידים עוכרי שלומי, אבל אני מודה כי אני משתדל להדיר רגלי מסדרת מאמריה של בר לרגל התקלת אורי פז בביקור הבכורה והתקלות טלה בר בשנייה -- עם מר פז התברר לי כי הוא כבר לא ילמד שום דבר. עם הגברת בר התברר כי היא כבר יודעת הכל. |
|
||||
|
||||
הייתי מסייגת את זה ב''כמעט''... העניין הוא שלא ''הכול'' מעניין אותי ולכן גם איני יודעת אותו. |
|
||||
|
||||
האם תועיל בטובך להזכיר לי באיזו צומת נתקלנו והיכן בדיוק התנגשו מכוניותינו, אם בכלל, עד שהסקת שאתה לא המורה המתאים עבורי. |
|
||||
|
||||
לא בדיוק הבנתי איך מפריע עניין השוק החופשי לתגובות על המאמר הנוכחי, ואיך בדיוק אפשר לקבוע את העיתוי הנכון לנושא כלשהו. (אני בוודאי שאיני כותבת לפי עתוי מחושב, אלא לפי מה שבא לי בראש באותו זמן). |
|
||||
|
||||
ובעניין אחרית הימים, זו שאלה של הבנה (או תחושה חזקה או פרשנות, אם תרצי). הרב קוק (האב) ראה בתקופתו אתחלתא לגאולה. השאלה היא אם היום היא אחרית הימים המצויינת במקרא (אצל הנביאים, בפרשת האזינו וכד'). כך, האם ניתן למצוא בתקופתנו את סימני אחרית הימים שהתנ"ך מתאר? אלה שיסברו שכן, יפנו במלוא המרץ והנחישות להגשמת מצוות היסוד הלאומיות הללו (ישוב הארץ, טיפוח ואהבת עם ישראל). את התלהבותם ונחרצותם המשיחית אנו רואים ממש בימים אלה, בסערה סביב עניין מהלך ההתנתקות. עליך לזכור שגם הציונות המדינית היתה סוג של משיחיות מהולה באוטופיזם. וזו היתה ביקורת האנטי ציונים הדתיים, שהיא, הציונות, מאלצת בכוח את אחרית הימים, ושמה עצמה במקום האלוהים. ומאידך, הרב קוק ראה בציונות המדינית סממן של אחרית הימים. כך, רבנים רבים, רואים אף הם בתקופתנו את אחרית הימים, וסממן בדוק בעיניהם שאכן כך, היא ההדרדרות של מדינת ישראל עליה רבים מדברים , כשהיא, ההדרדרות, מאפיינת את אחרית הימים, ומטרימה את הגאולה. ניסיתי להבין, אף אני, את הכתוב אודות אחרית הימים בפרשת "האזינו", ולמטה בקישור מה שהעליתי. מצאתי אגב, בחשיבתי המחקרית דווקא, בטקסט הקדום הזה, פנים לא כל כך ידועות ומרתקות. אני מביא זאת בין היתר משום שימים אלה הם עיתוייה של פרשת האזינו: אחרית הימים עכשו? נבואה מדהימה בפרשת האזינו. הטקסט הינו מדהים. איך להתייחס לכך, זו כבר שאלה אחרת. |
|
||||
|
||||
אני מתנגדת בתוקף להנחה שמטרת היהדות היא החיפוש אחרי המשיח האולטמיטיבי - אף כי הנושא לא חסר בה. אבל המשיחיות תופסת רק חלק, ואולי אפילו לא גדול במיוחד, של היהדות והיהודים השומרים על הדת. בעיקר מטרתם היא לקיים ''חיים יהודיים'' על ידי שמירת המצוות ונתינת הכבוד לזה שהם מכנים ''הקדוש ברוך הוא'' בדרכים אישיות וחברתיות שונות, כולל כמובן לימוד ''תורה'', ולא מעבר לכך. |
|
||||
|
||||
אך הם מחפשים בכל זאת, יוצאים לגיחה מדי פעם. |
|
||||
|
||||
לא הייתי אומרת ''הם' - אחדים מהם המכונים ''דוחקי הקץ'', חסרי הסבלנות שהיא תכונה נערצת ביהדות. |
|
||||
|
||||
מיכאל שרון ידידי, אתה מתייחס לתנ''ך כאל מקור לפרשנות, וככזה עם קצת מאמץ ותרגולת תוכל למצוא בו כל דבר שתרצה. אחרית הימים הוא מושג תיאולוגי נוצרי, החשוב הוא מה אתה מוצא במושג של אחרית הימים, היהודים התקיימו מנותקים מארץ ישראל מאות שנים, וזו לא הייתה אחרית של שום דבר. מה שהרב קוק ראה בציונות לא מעלה ולא מוריד מהעובדה הפשוטה של העליה לארץ ויצירת המדינה היהודית בארץ ישראל. מה שהרבנים שלך רואים כהידרדרות של מדינת ישראל זו הידרדרות של רבנים המקבלים משכורת ממדינת ישראל ויורקים ליד שמאכילה אותם. |
|
||||
|
||||
"וַיִּקְרָא יַעֲקֹב, אֶל-בָּנָיו; וַיֹּאמֶר, הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם, אֵת אֲשֶׁר-יִקְרָא אֶתְכֶם, בְּאַחֲרִית הַיָּמִים" (בראשית, פרק מ"ט פסוק א'). "הַדָּבָר אֲשֶׁר חָזָה, יְשַׁעְיָהוּ בֶּן-אָמוֹץ, עַל-יְהוּדָה, וִירוּשָׁלִָם. וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים..." (ישעיהו, פרק ב' פסוקים א'-ב'). "וּבָאתִי, לַהֲבִינְךָ, אֵת אֲשֶׁר-יִקְרָה לְעַמְּךָ, בְּאַחֲרִית הַיָּמִים: כִּי-עוֹד חָזוֹן, לַיָּמִים" (דניאל, פרק י' פסוק י"א). |
|
||||
|
||||
סתם עובדות התורה קדושה גם לנוצרים, היהדות לא התעסקה כל כך באחרית הימים לעומת הנוצרים אצלם שימש הרעיון בסיס לספרות ענפה של עשרות תיאולוגים. עדיין אין כל הסבר למושג אחרית הימים, יעקב לא מפרט מתי והיכן אחרית הימים, גם ישעיהו ודניאל לא מסבירים את המושג אחרית הימים. ולענינינו האם לימים יש אחרית? ואם יש אחרית למה יש להדביק את הרעיון? לקיומם של בני אדם? לקיומו של כדור הארץ? לקיומו של החומר? לקיומו של המושג אלוהים? |
|
||||
|
||||
יעקב אכן לא עובר מ"האספו ואגידה לכם" אל הברכות לשבטים. אפשר לעיין במפרשים על אתר כדי להתרשם עד כמה "אחרית הימים" הוא אכן מושג תאולוגי נוצרי. אם תקרא את הפסוקים בישעיהו תגלה שהוא דווקא כן מסביר את המושג; גם בדניאל כתוב על כך לא מעט, אבל אולי לא תרצה לקרוא לזה "הסבר". |
|
||||
|
||||
אני דווקא מוכן לשמוע ממך הסבר לאור מה שלמדת, אחרית של מה ואם יש אחרית של משהו מהי אותה אחרית. |
|
||||
|
||||
אני ממליץ על לימוד ספר ישעיהו, למשל פרקים ב' או י''א, עם המפרשים. |
|
||||
|
||||
עוזי יקירי אתה ממליץ ללמוד את הספר ישעיהו בלווית מפרשיהם. אתה דוגמה מצוינת לכך שלימוד טקסטים עתיקים שעבר זמנם הוא בזבוז זמן, ואינו מוסיף לך שום דבר. שאלתי אותך שאלה פשוטה, ולמרות כל מה שלמדת, אינך יכול להשיב, למה הכוונה במושג אחרית הימים? ואני חוזר על השאלה פעם נוספת האם הכונה לאחרית של בני אדם, של כדור הארץ, של החומר, של אלוהים, אולי אם אין לך תשובה הסיבה היא שאין כלל אחרית. תנסה להפעיל את התבונה האישית שלך ולענות באומץ במילותיך שלך. התשובה אינני יודע תתקבל בברכה, אתה יכול לשאול את הרב שלך אתה יכול להעזר גם במה שלמדת בספר ישעיהו. |
|
||||
|
||||
מעבר לזה שאתה מעליב סתם, אני חושב שזה הגיוני לחפש את ההסבר לביטוי ''אחרית הימים'' שהוא ביטוי שמקורו ב''טקסטים עתיקים שעבר זמנן'' בפירושים לאותם טקסטים, ואין בכך משום בזבוז זמן. לשאול מה משמעות של ביטוי אבל לסרב לעיין במקור הביטוי - זה בזבוז זמן. |
|
||||
|
||||
הטקסטים הם עתיקים, וגם מפרשיהם עבר זמנם זה לא נושא לויכוח או סיבה להעלב אלא סתם עובדה בנאלית. יתכן בהחלט שאדוני מצא בכתבים העתיקים תשובה לשאלה, מה מעליב בכך שתענה לשאלה מהי המשמעות של אחרית הימים. העובדה הפשוטה היא שהכתבים העתיקים אינם מועילים לך לענות לשאלה, זו הוכחה שהכתבים האלה אינם מועילים והעיון בהם הוא בזבוז זמן. |
|
||||
|
||||
אתה מתבלבל בין עוזי ו. וראובן. |
|
||||
|
||||
חשבתי שנושא הדיון היה "האם *אחרית הימים* הוא מושג יהודי", ולא "למה אתה לא מסוגל להסביר לי במילים פשוטות מה זה אחרית הימים". |
|
||||
|
||||
טעית פעמיים אחרית הימים היה רעיון יהודי והנצרות דשה בו גם כן, הנושא מושג אחרית הימים האם אתה מבין מה זה? |
|
||||
|
||||
זה כאילו, המטרה אליה אנו שואפים, לא? מה שקוראים "סוף ההיסטוריה"? |
|
||||
|
||||
הרעיון יפה, האם כונתך שלהיסטוריה יש אחרית? האם אתה שואף לאחרית הימים? מה זאת אומרת כאילו האם הכוונה של הסיפורים על אחרית הימים הם כאילו. |
|
||||
|
||||
ה"כאילו" זה צורת דיבור של פשוטי העם ( כמוני). לפי נימת הדחיפות בשאלות שלך עד כה חשבתי שתשמח על תשובה כל כך ברורה, אבל אני רואה שזה רק מצית אצלך שאלות נוספות. בוא אשאל אני אותך- מה אכפת לך שיש אנשים שחושבים שיש אידאל שיש לשאוף אליו? מה אכפת לך שאותם אנשים חושבים שטקסטים עתיקים דווקא מתארים יפה את מהות האידאל הזה? |
|
||||
|
||||
השאלה טובה לפשוטי עם ולחכמים, כאשר אתה רואה בכאילו תשובה אתה מנסה להגיד שאחרית הימים זה רק משל? רוב בני האדם יש להם אידיאל כזה או אחר שהם שואפים להגיע אליו, האם לדעתך אחרית הימים זה אידיאל, האם אפשר להבין מדבריך שאידיאל הוא להגיע לאחרית הימים. האם אחרית הימים זה סוף של מה? או אולי זו התחלה? |
|
||||
|
||||
אתה כבר שאלת הרבה שאלות, אולי תענה על שלי? |
|
||||
|
||||
תשובה לא אכפת לי שיש אנשים שיש להם אידיאלים. ידוע לי שיש המאמינים בטקסטים עתיקים, אבל אם הם גם חושבים צריך שתהיה להם תשובה על שאלה הנוגעת לטקסטים האלה. |
|
||||
|
||||
במקרה הספציפי הזה, מסתבר שיש גם תשובה שאפילו כופר כמוני מכיר, אבל אני לא מסכים איתך שצריכה להיות תשובה *לכל* שאלה הנוגעת לטקסטים. |
|
||||
|
||||
לא טענתי כי צריכה להיות תשובה ל'כל' שאלה. מדובר בשאלה מסוימת שהייתה נושא ובסיס לכתבה על אחרית הימים. שאלתי הייתה אחרית של מה? והאם יש בכלל אחרית? עדיין לא קיבלתי תשובה לשאלה. אם אתה כופר לטענתך, האם אתה יודע במה אתה כופר? אם אינך יודע אולי אתה לא כופר. |
|
||||
|
||||
אני כופר בצורך לקרוא טקסטים עתיקים ולא רלוונטיים כדי לדעת במה אני כופר. איך זה? |
|
||||
|
||||
כופר הוא מושג מעולם הדת, בדרך כלל הכוונה בכפירה היא כפירה באלוהים. כאשר חילוני טוען כי אינו מאמין באלוהים, נוצרת סתירה כי הוא אינו מאמין במשהו שהוא יודע מהו. ואם החילוני יודע מהו אלוהים הוא מכיר בקיומו. קריאה או אי קריאה בטקסטים עתיקים או חדשים היא עניין של צורך או חוסר עניין ולא של כפירה. |
|
||||
|
||||
ואם אדם אומר - "אינני מאמין בדרקונים סגולים מפריסי פרסה" - האם בכך הוא מכיר בקיומם של דרקונים סגולים מפריסי פרסה? |
|
||||
|
||||
דרקונים סגולים..., בראשית ברא אלוהים, למלך צרפת יש קרחת, קרני הארנב חדות, אלה משפטים אמיתיים שהנושא שלהם הוא נושא ריק. |
|
||||
|
||||
החילוני לא אומר שהוא לא מאמין ב''אלוהים'' אלא שהוא לא מאמין בקיומו של אותו משהו שהדתיים מכנים אותו ''אלוהים''. |
|
||||
|
||||
כאשר חילוני טוען, כי אינו מאמין, באותו, 'משהו' שלפי דברייך, הדתיים מכנים 'אלוהים' הוא מודה כאילו יודע הוא מהו המשהו עליו מדובר. זו גם הוכחת אמסלם הקדוש לקיומו של אלוהים. המושג הזה מצטרף להרבה מושגים שאנו מקבלים עם השפה כדברים מובנים מאליהם. אחת הסימנים למושג ריק הוא חוסר היכולת להוכיח את קיומו או את אי קיומו, כמו הויכוח הנפוץ בין הדיוטות האם אלוהים קיים או לא קיים. הדיון הנכון צריך להיות בשאלה מה זה אלוהים. |
|
||||
|
||||
מאחר שהוויכוח כאן הוא על אמונה באותו דבר, אין כאן כמובן מקום להוכחה. מהו אלוהים זו כבר שאלה של הגדרה, ועל כך אין מה להתווכח כי כל אחד מגדיר את אלוהים בדרכו ואיך תוכיח הגדרתו של מי נכונה יותר? אפילו הדתות המונותאיסטיות מצדן אינן מגדירות את אלוהים באותה דרך. |
|
||||
|
||||
את חוזרת על המוטיב 'אותו דבר' במקום 'אותו משהו', גם המשפט כל אחד מגדיר את האלוהים בדרכו נקלעת לסתירה. ראשית עדיין לא שמעתי על הגדרה אחת של מהו האלוהים, מאידך אם לכל אחד יש הגדרה משלו זה כמו לומר שאין הגדרה כלל. יש גם להבין כי את המושג אלוהים קיבלנו מהתורה, לא נעים להודות אבל התיאור של התורה הוא פגאני בעליל, לאלוהים יש דמות וצלם אדם, רוחו מרחפת על פני תהום, הוא מריח קרבנות, מדבר פנים אל פנים עם בני אדם, במו ידיו הוא הורג את בכורות מצריים, צעדיו נשמעים בגן, ועוד ועוד. זה מה שכתוב בתורה בעברית מובנת, שחור על גבי לבן. כך שאם מדברים על כך שלכל אחד יש הגדרה משלו אולי הכוונה למשהו אחר ולא לאלוהים. |
|
||||
|
||||
והמילה פגאני אמורה להפחיד אותנו כמובן? |
|
||||
|
||||
פגאני אינו מושג שלילי כפי שכולנו חונכנו תורגלנו לחשוב. להזכירך תרבויות גדולות וחשובות היו מה שנקרא בפינו פגאניות. החל בתרבות בבל ואשור המשך בתרבות יוון ורומא וכמובן התרבות היהודית נוצרית הנשענת על התרבויות הקודמות להן. עד היום תרבויות חשובות כמו תרבות הודו או סין ברובן פגאניות, ואינן רואות עצמן נחותות מהתרבויות המונותאיסטיות. |
|
||||
|
||||
אין צורך להתפרץ לדלת פתוחה: דיון 1148 השאלה שלי היא למה לדעתך ההגדרה של האלוהים בתנ"ך, שיש בה מאפיינים פגאניים היא דבר רע? כתבת "לא נעים להודות". למה לא נעים? מה בראייה הפגאנית של אלוהים נראה לך מביך? |
|
||||
|
||||
הדלת עדיין נשארת פתוחה, לרוב בני הדת היהודית נוצרית מוסלמית לא נעים להודות בעובדות, כמו התיאורים הפגאניים של אלוהים, או שהדתות הפגאניות היו בדרך כלל יותר סובלניות לדתות אחרות. לשאלתך הגדרה של אלוהים היא לא דבר רע ולא דבר טוב, זה ביטוי של השקפה שרווחה בתקופות בהן נכתב התנ''ך. |
|
||||
|
||||
התורה היא מקור פרימיטיבי וכמו שאתה אומר, פגאני. ההגדרה של היהדות את אלוהים באה יותר ממקורות מאוחרים ושכלתניים יותר, כמו התלמוד והתוספות, ואולי היום יש הגדרות נוספות ושונת. כמה פמיניסטיות, למשל, מתייחסות אל אלוהים בלשון נקבה, בלי לשנות את המלה עצמה. ריבוי הגדרות אינו מבטל את קיומו של מושג אלא גורם לו להיות רב משמעי. |
|
||||
|
||||
איני טוען כי התורה היא מקור פרמיטיבי, להפך אני רואה בתורה יצירת מופת תיאולוגית הכתובה בכשרון ספרותי יוצא מהכלל, יצירה העומדת בכבוד בין יצירות דומות של העולם העתיק. אני גם לא טוען כי הפגאנים הם פרימיטיבים, עד היום מנסים לענות על שאלות שדשו בהם סוקרטס אפלטון ואריסטו, וכל אלה ורבים אחרים היו פגאנים. טענתי היא שהמושג אלוהים הוא מושג ריק, כמו בנה של האישה העקרה והרי אם יש לה בן היא לא עקרה, זו לא בעיה דקדוקית של זכר ונקבה. בנושא הזה התלמוד והתוספות הם מאוחרים יותר אבל לא שכלתניים. גם הרמב"ם נדרש לנושא ובימינו ישעיהו ליבוביץ, כל אלה לא הצליחו לענות על השאלה משום שאין לה תשובה שכלתנית. אדרבה נסי את את כוחך, אימרי מה את מבינה במושג אלוהים? |
|
||||
|
||||
התורה היא מקור פרימיטיבי לא מבחינת ביצוע כתיבתה אלא מבחינת הרעיונות שהיא מביעה. זו כמובן שאלה של עמדה וזוהי עמדתי. אני מגדירה את אלוהים ככוח שנמצא מעל ומחוץ לעולם הטבעי כפי שאנחנו מכירים אותו: כדור הארץ, מערכת השמש, גלקסיית שביל החלב וכל העולם האסטרונומי הנמצא מעבר לה. האלוהים אינו חלק מכל זה, ובקיומו של כוח מסוג זה אני כופרת. דרך אגב, ייחוס מיגדר לכל דבר אכן משנה את אופיו של אותו דבר, וראיית אלוהים כנקבה משנה את אופיו של אלוהים. בתור פמיניסטית, אינני מקבלת שום כוח המכונה אלוהים לא כזכר ולא כנקבה, מאחר שאינני מאמינה בקיומו של כוח הנמצא מחוץ לעולם הטבעי או מעליו. |
|
||||
|
||||
התורה מביעה רעיון תיאולוגי שהעולם נברא על ידי אלוהים, ואלוהים ערך הסכם (בניסוח אשורי) בינו לבין עם ישראל, חלק מההסכם הוא שכר ועונש, על קיום או אי קיום מצוותיו. הרעיון הדתי הזה מולבש בצורה מאולצת תוך סילוף ההיסטוריה של ישראל ויהודה. מדוע ספר חינוכי מגמתי כזה הוא פרימיטיבי? אם את מגדירה את אלוהים ככוח את צריכה להסביר מה זה כוח? וכלל לוגי ידוע הוא, אין להסביר מושג בלתי ידוע, עם מושג אחר שאינו ידוע. שאלה נוספת היא האם יכול להיות משהו מחוץ לעולם הטבעי, אם אנו מכירים אותו או לא מכירים אותו? שהרי היקום הוא אין סופי. בהנחה מקובלת שבני אדם יותר לא יודעים מאשר יודעים, איך הם יכולים להניח הנחות, על דברים שהם, אינם יודעים. ההערה שלך בעניין פמיניזם נראית לא שייכת, למעט הבדל ביאולוגי איני רואה הבדל בין נשים וגברים, כל פרט יכול ורשאי להשיג לפי כישוריו ומאמציו אם זכר או נקבה. |
|
||||
|
||||
אבל עכשיו אני צריך להסביר מה זה תאוצה. כמו שהראו בדיון על פרדוקס זנון, אפילו מה זה מהירות זה לא ברור, אז תאוצה על אחת כמה וכמה. יש דיונים שדרישה יתירה להגדרות קוברת אותם. |
|
||||
|
||||
מה הקשר בין תאוצה לבין אלוהים? תאוצה הוא מונח מתחום הפיסיקה, המגדיר מהירות ההולכת וגדלה. נניח שאיני פיזיקאי ואיני יודע להסביר את המונח תאוצה, אני גם לא יודע מה זה אלוהים, לכן אני פונה למי שחושב שהוא מבין לתת תשובה. |
|
||||
|
||||
זאת היתה בדיחה. אמרת שאלוהים הוא כוח ושאלת מהו כוח, אז נתתי לך את ההגדרה המקובלת: מסה כפול תאוצה. |
|
||||
|
||||
בתור בדחן1 ותיק, תרשה לי לתת לך עצה: הכי חשוב בבדחנות זה לבחור נכון את קהל היעד שלך. ___________ 1- כושל, מוצלח - לא משנה. |
|
||||
|
||||
לא תמיד הנמען הישיר הוא הקהל, אבל מן הנימוס להסביר לו. |
|
||||
|
||||
לא אמרתי על אלהים שזה כוח. |
|
||||
|
||||
אמרת שטלה חושבת אלוהים הוא כוח ושהיא צריכה להסביר מה זה כוח תגובה 267747. |
|
||||
|
||||
שאל את טלי מה זה כוח, אני לא יודע לא מה זה כוח ולא מה זה אלוהים, |
|
||||
|
||||
"האם יכול להיות משהו מחוץ לעולם הטבעי? הרי היקום הוא אין סופי." גם קבוצת המספרים הזוגיים היא אינסופית, ויש דברים מחוץ לה (דוגמא: 17). |
|
||||
|
||||
אבל היקום הוא גם צפוף. |
|
||||
|
||||
בתור שוטה מנוסה, אתה צריך לדעת לבחור את קהל היעד שלך... |
|
||||
|
||||
האם מספרים הם חלק מהעולם הטבעי? |
|
||||
|
||||
המספרים הזוגיים הם חלק מקבוצת המספרים הטבעיים. הם קבוצה אינסופית, ו- 17 אינו שייך לה. |
|
||||
|
||||
שאלתי הייתה האם יכול להיות משהו מחוץ ליקום שהוא אין סופי? בטבע אין מספרים? מספרים הם חלק מהתרבות האנושית, המצאה אנושית למהדרין, עזר לאדם בנסיונו למצוא כללים בטבע. ביקום סתם אין מספרים. |
|
||||
|
||||
שאלתך היתה האם יכול להיות משהו מחוץ ליקום, שהוא אינסופי. שאלתי היתה האם יכול להיות משהו מחוץ לקבוצת המספרים הזוגיים, שגם היא אינסופית. כדי להדגיש את האנלוגיה, אני ממליץ להקיף בעיגול כחול את המלים "יקום" בשאלה שלך ו"קבוצת המספרים הזוגיים" בשאלה שלי, ולמתוח קו אדום מתחת למלים "האם יכול להיות משהו מחוץ ל-" ו"אינסופי" בשתי השאלות. (אולי עדיף להעתיק את שתי השאלות לדף נייר לפני כן). התשובה לשאלה שלי היא "כן, למשל 17". |
|
||||
|
||||
אתה יכול להקיף בעגול את המילה יקום. את היקום לא ניתן להקיף בעיגול ואם היה הדבר אפשרי הוא לא היה אין סופי. לגבי מספרים תשאל מתמטיקאי. |
|
||||
|
||||
לא שזה משנה משהו לעמדה שלך, אבל ככל הנראה היקום דווקא כן סופי. אמנם חסר גבולות, אבל סופי. איך ייתכן דבר כזה? דמיין לעצמך כדורסל. עכשיו, נגיד שאתה נמלה שחיה על פני השטח שלו. כמה שתלך קדימה, אף פעם לא תגיע לקצה - ליקום שלך אין גבולות, אבל היקום שלך בהחלט סופי - שטחו פאי*הקוטר בריבוע. עם היקום שלנו זה אותו דבר - רק צריך להוסיף איזה מימד או שניים. |
|
||||
|
||||
השאלה היא לא על סוג של כדור שאין לו קצה מוגדר. זו הנחה מדעית שמקובלת היום כי ליקום אין גבולות והוא אין סופי. הדיון היה על קיומה או אי קיומה של ישות מחוץ ליקום? אם היקום הוא אין סופי לא יכולה להיות ישות מחוץ ליקום. אם היקום הוא סופי וישנה ישות מחוץ ליקום? כיצד בני אדם המוגבלים בחושיהם כולל המכשירים אותם הם בונים ומשתמשים, יכולים לדעת משהו על דבר הנמצא מחוץ ליכולותיהם. |
|
||||
|
||||
זה בדיוק מה שבאתי לתקן - את התפיסה שלך של מה שהמדע אומר לגבי היקום כיום. התפיסה השלטת לגבי היקום היא שאין לו גבולות, אך הוא סופי. התגובה הקודמת באה להדגים כיצד יתכן שמשהו הוא חסר גבולות אך עדיין סופי. במקרה של היקום שלנו, אתה מדבר על משהו כמו 80^10 חלקיקים בעלי מסה שמוכלים בכדור שרדיוסו הוא מהירות האור * הזמן שחלף מהמפץ הגדול. זה בסדר - זה לא משנה משהו לגבי הטיעון שלך, כי עדיין "מחוץ ליקום" זה לא דבר מוגדר, סתם שתדע שהיקום סופי. |
|
||||
|
||||
מה שהמדע אומר הוא בעקרון ניתן להפרכה, כולל התיאוריה בדבר המפץ הגדול וכמובן הזמן שחלף ממאורע שאולי לא היה. מה שהוא מוגדר יש לו גבול והוא סופי, אחרת לא היה מוגדר. מה שאין לו גבולות ואינו מוגדר הוא אין סופי. |
|
||||
|
||||
נכון, מדע זה דבר ניתן להפרכה - אבל להזכירך, אתה הוא זה שבחר להסתמך עליו בתגובה לפני זו שעליה הגבת. את המשפט האחרון שלך "מה שאין לו גבולות ואינו מוגדר הוא אין סופי" באתי לתקן. לא ברור לי למה אתה מתכוון במוגדר, אבל ייתכן דבר חסר גבולות אך סופי. שתי דוגמאות: פני השטח של כדור, היקום. |
|
||||
|
||||
היקום הוא עגול זו הנחה שאין לה הוכחה. פני השטח של כדור מוגבלים בפני השטח. אנו מתרחקים מהנושא אותי העליתי בראשונה, עניין האמונה באלוהים, זאת כאשר אין יודעים מה זה אלוהים. |
|
||||
|
||||
אני מסכים לגמרי - זה לא קשור לאלוהים, רק למדע, ולידע מוטעה בו אתה מחזיק (שהיקום אינסופי, מה שלא נכון). לא אמרתי שהיקום עגול, אלא רק שהוא חסום ב (זאת אומרת לא יותר גדול מ) כדור ברדיוס מהירות האור * הזמן מאז המפץ הגדול. ההוכחה לכך היא שלא ייתכן שיש חלקיקים מעבר למרחק הזה, שכן אז הם היו צריכים לזוז במהירות גבוהה ממהירות האור, מה שבלתי אפשרי. (למעשה, לא רק חלקיקים, גם *קוארדינטות מרחב* סתם לא יכולות להיות שם) זה שפני השטח של כדור הם מוגבלים זה נכון, אבל רק אם אתה מסתכל במימד אחד יותר גבוה. מנקודת המבט של מי שחי על פני הכדור, יש לו שטח סופי לחיות בו, אבל אין לו שם גבול להגיע אליו. היקום מוגבל באותו אופן, אם תסתכל מיותר מימדים. מעתה אמור, היקום סופי, אך חסר גבולות, לא אינסופי. שוב - זה לא משנה כלום לטיעון התיאולוגי שאתה מנסה להעלות. |
|
||||
|
||||
אני לא יכול לקבל את טענותיך, ואיני יכול לא לקבל אותן. הטיעונים שלך צריכים להתמודד או עם מתימטיקאים או עם אסטרופיזיקאים. האם אפשר לומר על היקום שהוא חסום, אם חלקיו מתפשטים לכל עבר? מעניין לשמוע את דעתך על הביטוי 'כוח' ומשמעותו? |
|
||||
|
||||
כן, העסק באמת לא אינטואיטיבי. לשאלתך הראשונה, אני חושב שכן. בכל רגע נתון הוא חסום. אומנם גודל החוסם משתנה בזמן, אבל זה לא מפריע לי אינטואיטיבית. בקשר לשאלה השנייה, אני לא חושב שהיא חשובה. הרי כשנדבר על מכניקה, למילה 'כוח' תהיה משמעות אחת (מסה*תאוצה), שנדבר על פוליטיקה 'כוח' זה היכולת להשפיע על המציאות בעזרת מילים, ושאנשים מדברים על כוח עליון, הם מתכוונים למשהו אחר. מה שחשוב בדיונים כאלה, כמו זה שאתה יצרת, זה לא מה המשמעות של המסמן ('כוח'), אלא על מה רוצים לדבר (שזה בעצם מה שאמרת כשדיברת על אלוהים, ועל הצורך להגדיר את המונח לפני שמשתמשים בו) |
|
||||
|
||||
השאלה הראשונה היא המעניינת, אתה מדבר בהחלטיות על משהו שאין למדענים מושג עליו. האם יש למושג רגע משמעות בקצוות של דבר שאיננו יכולים להגיע אליו באמצעים שיש לאדם. האם אתה מנסה לומר שאין דבר כזה אין סוף ביקום, האם המושג אין סוף לא אומר לך דבר. האם מעבר לדבר הזה שאתה מכנה חוסם, יש משהו? מה אתה יכול לדעת על דבר שאין לך מושג עליו? |
|
||||
|
||||
אה, בוודאי שלמדענים יש מושג עליו! אתה חושב שהמצאתי את מה שאני כותב? קראתי את העניין הזה עם החסום/לא חסום, סופי/אינסופי בספר מדע פופולרי (שכחתי את שמו. יש לו עטיפה סגולה כזאת, והוא מדבר הרבה על תורת המיתרים). כל מה שרציתי לעשות בתגובה המקורית שלי זה להוסיף לדיון קצת ידע שלא היה בו קודם. מעבר ליקום אין כלום, לפי הגדרה, כי היקום הוא כל מה שיש. המושג אינסוף אומר לי "מספר גדול כרצוננו". ז"א שכל מספר שתתן, אז אינסוף זה יותר גדול. זה לא המצב עם גודל היקום. המרחק הגדול ביותר שאפשר לעבור ביקום הוא 2cT, כשT זה הזמן מאז המפץ, ואני יכול למצוא לך מספר גדול ממנו (לדוגמא 2cT+1), כך שהוא לא אינסופי. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
לפי מה שהיה כתוב בספר ("היקום האלגנטי", נזכרתי עכשיו), היקום מתפשט לכל הכיוונים במהירות האור c, ולכן לכן המרחק המקסימלי בו הוא הקוטר - 2cT, כשT הוא זמן ההתפשטות. זה יוצא די הרבה. |
|
||||
|
||||
ואני חושב שהבנתי מה לא ניסחתי נכון - זה לא המרחק המקסימלי שאפשר לעבור (כי אם תנסה לעבור אותו, אפילו במהירות מקסימלית, תגלה שהוא רק גדל כל הזמן), אלא פשוט המרחק הגדול ביותר שיש בכל זמן נתון. |
|
||||
|
||||
נשגר שתי חלליות לכיוונים מנוגדים, במהירויות קרובות למהירות האור, ונתדרך אותן לאותת זו לזו אחרי שנה (לפי שעון החלליות). כמה זמן יעבור עד שהן מקבלות את האיתות זו מזו (לפי שעונן)? נדמה לי שהמרחק הגדול ביותר בכל זמן נתון הוא cT. |
|
||||
|
||||
אני מסכים שזה המרחק הגדול ביותר שייתכן שאיזושהיא אינפורמציה עברה אי פעם, אבל מבחינת מרחק בהגדרתו הקצת יותר אינטואיטיבית, אם נמקם את 0 ב"נק' בה היה המפץ הגדול" (לכאורה, ברור שזמן המפץ הגדול לא הייתה נקודה כזו שאפשר לדבר עליה, כי לא היה למה לייחס אותה, מאחר ובעצם כל הנקודות היו באותה נקודה 1), אז ביחס לנקודה הזו, קיימת נקודה cT- ונקודה cT+ על אותו הציר. ואז המרחק הוא פעמיים. 1 כן, זהו, זה המשפט שרציתי לומר. |
|
||||
|
||||
אתה שבוי בידי המכניקה הניוטונית. המרחק במכניקה יחסותית אינו מוחלט אלא תלוי בנקודת המבט שלך. המרחק בין כל שני חלקיקים מנקודת המבט שלהם, אינו עולה על cT. הוכחה: בזמן 0 היו שניהם באותה נקודה, ומאז התרחקו במהירות שאינה עולה על c. מעתה אמור: ליקום רדיוס וקוטר של cT. |
|
||||
|
||||
אני מסכים, והבנתי את זה גם קודם שעוזי אמר, אבל למה לי לאמץ את נקודת המבט היחסותית כאן? מבחינת כל חלקיק, היקום הוא לא יותר מאשר כדור בקוטר cT, אבל הצופה יודע הכל (נגיד, אלוהים, כך שהפתיל הזה הוא לא אוף טופיק מוחלט), יודע שיש מספיק *קואורדינטות* ליקום ברדיוס cT. לא? |
|
||||
|
||||
לא, כי ההתאמה לציר הממשי (בלי עיוותים יחסותיים) אינה במקום. "המרחק הגדול ביותר שאפשר לעבור ביקום הוא cT, כשT זה הזמן מאז המפץ". |
|
||||
|
||||
I can't say this sits well with me. maybe I'll grow into it with time.
|
|
||||
|
||||
כקורא מדע פופולארי , ידועה לך תזה אחת על כלל אי הודאות, תזה שניה שכל כלל במדע הוא בן הפרכה. המסקנה היא שההחלטיות בה אתה נוקט אין לה בסיס לפחות לא במדע. |
|
||||
|
||||
עקרון אי הוודאות אומר שלא תוכל אף פעם לומר בדיוק היכן נמצא חלקיק או מה התנע שלו (מכפלת אי הוודאות במיקום ואי הוודאות בתנע גדולה מקבוע, ז"א שאף אחת מאי הוודאויות אינה אפס, ושרמת הדיוק במדידתן תלוייה). להזכיר את העקרון הזה כאן זה סתם name dropping ולא מוסיף לטיעון שלך (מהו, אגב?) דבר. זה שהתאוריות המדעיות הן ברות הפרכה זה וודאי (גם עקרון אי הוודאות הוא כזה, אגב, כך שלהסתמך עליו ובאותה נשימה לטעון שאי אפשר לסמוך על כלום זו סתירה עצמית), אבל חשבתי כבר שאנו מסכימים להסתמך על הידע המדעי בן זממנו (תגובה 268159). אם אנו לא מסתמכים עליו, אז אתה בטח לא יכול לטעון שום דבר לגבי היקום. (למה מה, אתה ראית בעינים?) |
|
||||
|
||||
נכון הדברים סותרים, ובודאי אין הגיון בחוסר וודאות. זה רק מוכיח תזה אחרת על ה'ככות' של הדברים. |
|
||||
|
||||
כן, עוזי, באמת כדאי שתשאל מתמטיקאי. אולי עוד יתברר לך ש 17 הוא מספר זוגי, או שאפשר להקיף בעיגול את המספרים הטבעיים. |
|
||||
|
||||
שעוזי ישאל מתמטיקאי? זה טוב, זה טוב, זה ממש טוב! |
|
||||
|
||||
מר צרי התכוון שכדאי שעוזי ישאל מתמטיקאי *רציני*. |
|
||||
|
||||
אמאל'ה, זה הולך ונהיה טוב מרגע לרגע.. |
|
||||
|
||||
כן, המספרים הם חלק מהעולם הטבעי. ואני לא חושבת שאני צריכה להגדיר מה זה כוח - זה מושג בסיסי שהוא חלק מהלשון ומי שיודע את הלשון יודע מה זה כוח (תסתכל במילון). אלוהים לעומת זאת איננו מושג בסיסי ויש צורך להסביר או להגדיר אותו, ואפשר להשתמש במושג הבסיסי כוח כדי לעשות את זה. כתמיד, אני מביעה את דעתי בלבד ולא תמיד מרגישה צורך להוכיח את דעתי - החיים אינם פיזיקה, והמושג אלוהים איננו חלק מהמערכת המדעית המכונה פיזיקה. |
|
||||
|
||||
מספרים הם המצאה אנושית, לא חלק מהיקום, מספרים הם המצאה אנושית למהדרין. איני יודע מה הבדל בין מושג בסיסי לסתם מושג, נכון שכוח הוא מושג שנמצא בשימוש יום יומי גם אצל מדענים, הדגש הוא על שימוש, כמו כוח המשיכה או כוח המים והרוח. מושגים אלה נמצאים בשימוש מנוצלים להפעלת מכונות, להבנת תנועות גרמי שמיים ניתנים למדידה או משמשים למדידת תופעות. החיים עשויים חלבונים וחומרים שהם ברובם הגדול פיזיקה, וביאולוגיה. אלוהים הוא לא חלק של משהו, כמו כל מושג ריק, אין לו שימוש ואינו ניתן למדידה . בתקופות קדומות כחלק מהנסיון האנושי להבין את העולם כמשהו נברא הומצא המושג אלוהים כמי שברא את העולם והחיים. ראשית דעתך חשובה, ולמרות שאינך צריכה להוכיח דבר, צריך לנסות להבין דברים שבונים עליהם תיאוריות. |
|
||||
|
||||
אתה אמרת - מושג האלוהים ''הומצא'' על ידי האדם. לכן איננו מושג בסיסי. הייתי צריכה להשתמש בביטוי ''יישות'' במקום כוח - אבל כל כוחות הטבע שמנית הם בסיסיים בדיוק מפני שהם שייכים למערכת הטבעית בעוד שאלוהים איננו שייך לשם. ענית שאלותיך בעצמך ולכן אין לי צורך לענות עליהן. למעשה אני מבינה בהחלט את הצורך שיש לאנשים מסויימים להאמין ביישות ששמה אלוהים, שמדריכה ואחראית על כל מעשיהם. זה פוטר אותם מאחריות אישית על כך ועושה את החיים קלים יותר מבחינות מסויימות. אין אולי דבר קשה יותר לאדם מלענות על דרישותיו שלו כלפי עצמו ולהיות אחראי על כל מעשיו בלי להתייחס ל''כוח עליון'' שגרם לו להתנהג כפי שהוא מתנהג. אחריות אישית ובחירה אישית הן המשימות הקשות ביותר שהאדם שם לפניו. דרך אגב, המספרים, בניגוד ל''אלוהים'', אינן המצאת האדם אלא גילוי של משהו שקיים וצריך רק למצוא אותו, להבין אותו ולדעת איך להשתמש בו. אין לאדם שליטה על התנהגות המספרים, כשם שיכולה להיות לו שליטה על מכונה שהמציא ובנה, לשנות את תכונותיה ולהתאים אותה לצרכיו. הוא לא יכול לעשות זאת עם המספרים, ולכן אפשר להניח שהם קיימים גם בלי ידיעתו ושימושו בהם. |
|
||||
|
||||
נראה לי שהתקרבנו בעמדותינו, תודה. |
|
||||
|
||||
מה דעתך על רצון חופשי? |
|
||||
|
||||
לרצון אין קיום עצמי לכן לא קיים דבר כזה רצון חופשי, מה שאנו מכנים רצון חופשי הוא יכולת הבחירה של בני אדם בין אפשרויות שונות העומדות לפניהם. |
|
||||
|
||||
האם לאדם יש *יכולת* בחירה בין אפשרויות, או שהאפשרות נכפית עליו מכוח חוקי הפיסיקה? |
|
||||
|
||||
אין לכך תשובה מוחלטת יכולת הבחירה מוגבלת גם לפעמים בחוקי הפיזיקה ולפעמים על ידי חוקים חברתיים או קמאיים.עדיין יכולת הבחירה מבדילה אותנו מבעלי חיים אחרים בטבע. |
|
||||
|
||||
למה? החתול שלי מחליט כל יום המון החלטות. |
|
||||
|
||||
מה דעתך על שוק חופשי? |
|
||||
|
||||
הציטוטים האלה אומרים מה יקרה באחרית הימים לדעתם של יעקב אבינו, ישעיהו הנביא, ודניאל ואולי דעתו של כותב הסיפורים עליהם. דברים אלה נאמרים מתוך הנחה מוקדמת, שיש דבר כזה אחרית הימים והמושג ברור ומובן לכל. אני חולק על כך שאחרית הימים זה מושג מובן, האם יש אחרית למשהו כמו ימים, האם זה סופם של בני אדם, סופו של העולם, סופם של החיים, סופו של היקום, האם זה בכלל סוף או התחלה? |
|
||||
|
||||
(הבנתי: אתה אורי פז של החילונים). |
|
||||
|
||||
הפרשנות הרגילה ל''אחרית הימים'' היא סופם, ''הימים האחרונים'', אבל אפשר לפרש את זה גם כ''הימים המאוחרים'' - אלה שיבואו אחר כך, ולאו דווקא האחרונים. |
|
||||
|
||||
אני הוא אותו אייל שדיבר על ''מרד צרכנים''. יש לי סלידה, כמעט רפלקסיבית, מכל מה שנגוע בניו אייג' ורוחניות אינסטנט. לא טרחתי לקרוא את כל המאמר, אני מוצא מאמרים מסוג זה מוגיעים. מאחר ואני חילוני בכל רמ''ח איברי, חילוני קיצוני אפילו, איני יכול לסבול רעיונות מיסטיים שבעיני ניראים תלושים ואסקפיסטיים. עשינו, ואני הראשון, לטלה בר עוול בזה שזלזלנו במאמר שכתבה, לא התייחנו אליו ברצינות, יתכן ולא אני ולא רוב המגיבים מהווים את קהל היעד אליו מכוון המאמר. בתקופה לא פשוטה זו, בה זרמים מסוימים באיסלאם יצאו מדעתם ופלגים מסוימים בעולם המערבי שוכחים להיות בני אדם, קשה להתייחס למאמרים שנושבת מהם רוח אופטימית ומיסטית ברצינות. לי קשה. ברצוני להתנצל בפני טלה בר. |
|
||||
|
||||
אני מקבלת את ההתנצלות, אבל לא תפסתי מה מיסטי במאמר - בדרך כלל אין לי נטיות מיסטיות, אפילו אם דרך המחשבה שלי נראית כזאת לאנשים מסויימים. |
|
||||
|
||||
חלק פה התווכחו והביעו דעות שונות בהקשרים שונים, ובכנות, אין פלא שלכל אחד יש את הדעה שלו. תיקו למה תיקו בכלל? כי המסע יותר מעניין מהתוצאה. |
|
||||
|
||||
קץ הזמנים ביהדות - בחיפוש אחר מישור הנתיבים העליון האם החיפוש היהודי אחר המופלא הוא החיפוש האולטימטיבי? האם מסע ההרפתקאות והתלאות בחיפוש הזה היא ההרפתקה הגדולה שבכל הזמנים? |
|
||||
|
||||
מה כל כך יהודי בחיפוש אחרי המופלא? לדעתי הפעולה הזאת אינה יהודית מקורית, כי היהודי, למעשה (כפי שאפשר לראות בתלמוד) כבר יודע הכול ואין לא מה לחפש. "במופלא ממך אל תדרוש", נאמר. |
|
||||
|
||||
האדם כיצור שמחפש ריגושים ומחפש תמיד אחר משהו, כל אותם סיפוררים, מתלוגיות בעיקרן על אותו הדפוס האדם שמחפש אחר אותו מושא שבלתי ניתן להשגה כאשר העניין המרכזי הוא תהליך המסע שבו הוא לומד לקחים ובעיקר לומד על עצמו. |
|
||||
|
||||
תמיד נחמד לקרא ולשמוע על מטולוגיות דרך המסרים ניתן להבין דברים חשובים גם על חיי היום יום של האדם |
|
||||
|
||||
המיתולוגיה מאד מסקרנת מבחינת אמיתות הדברים והסיפורים ומעניין מאד לשמוע גירסאות שונות לכל מיני סיפורי מיתולוגיות מעמים שונים. וכן את סרטי הקולנוע והטלויזיה בנידון. |
|
||||
|
||||
אני שמחה לשמוע שיש עדיין צעירים שרוצים ללמוד דברים חדשים, ולא רק כאלה שכבר יודעים הכול. |
|
||||
|
||||
לא הצלחתי למצוא מקום יותר טוב לשים את זה, אז שיהיה כאן - עוד סיפור על אחד שמחפש. סרט תיעודי ישראלי שנראה שווה: נחמד גם לקרוא את התגובות בפורום פופולרי של גרפיקאים ואנימטורים: |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |