 |
|
| המאמר המלא |  |
פרסומים אחרונים במדור "ספרים"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הצלחת לתאר במדוייק את ההרגשה שלי כלפי הירושמיות שבספר. הירושלמיות שאני כל-כך אוהב. לדעתי הספר בלתי-ניתן לתרגום מבחינה זו מעבר למקום וגם מעבר לזמן, כיוון שהוא כל-כך "מעודכן" הן מבחינת המקומות והן מבחינת השפה. אני חושב שגם "אבישג" של דוד שיץ העביר אותה ירושלמיות אמיתית של ירושלמים שאוהבים כל-כך את העיר, בלי צורך בהסברים. גרוסמן התגלה כאמן גדול בעיני במדויקות הזו, של העברת התחושות והמצב המדוייק של ירושלים 99. במהלך סוף השבוע בו קראתי את הספר יצאתי ביום שישי בערב לסינימטק וכל הזמן ראיתי תמר-יות בין הצעירות בסינימטק. הספר מופלא בעיני ושרטוט הדמויות מאד אמיתי ומדוייק. אהבתי מאד את תמר ואת הסיפור-בתוך-סיפור של תיאודורה. אהבתי את חוסר השיפוטיות של גרוסמן כלפי הנערים במעון. |
 |
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
lo yakholti lehagiv ki lo karati et hasefer ve'eyn li yekholet likhtov ivrit ba'internet sheli. ani mitgoreret beamerika, maka kazot! atem yekholim bikhlal likro et ma shekatavti? Im ken ana anu. dvora
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מביש שהאייל הקורא מנסה להרוויח כמה שקלים ע''י לינק לחשבונכם בדיבוק. עושה רושם שזו האמתלה העיקרית לפרסום הביקורת. הדבר דומה לאותם אתרי ילדים מתלהבים ששמים באנרים של חברות שמשלמות עבור גלישה בשיטת הפרמידה של חבר מביא חבר. רוצים לכתוב ביקורת ספרים, בלי לינק לרכישת הספר דרך חשבונכם בדיבוק בבקשה. או שתלכו לעבוד. הרבה יותר מכובד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו אוהבים ביקורת, אבל גם ביקורת כדאי לדעת איך לכתוב. כל ראשון הוא לתת את שמך האמיתי. אבל ניחא - נענה לך: את הביקורת קיבלתי כפי שהיא ממר פוגל הנכבד, מבלי שזה ידע כלל על הלינק שיתווסף לספר, ומבלי ציפיה לקבל את כמות הכסף המכובדה שמן הסתם תערם בחצר ביתי בעקבות ההתנפלות ההמונית על הלינק המדובר. הטענה כאילו פרסמנו את הביקורת כדי להרוויח כסף היא, איך לומר, בלתי-מבוססת. מעבר לכך - גם לביקורות ספרים לא מחמיאות (ראה השוואתו של טל כהן בין ספריו של קרייטון) צירפנו לינק עבור הספר בו עוסקת הביקורת. מדובר, מבחינתנו, בשירות לקוראים: במקום לחפש את הספר בחנויות הספרים, הנה לכם חנות אינטרנט שאני אישית סומך עליה, שתוכל למכור לכם את הספר, אם אתם מעוניינים בו. אינני רואה מה העוול הנורא בכך שנקבל אחוזים מהמכירה עקב קניות שמקורן באתר שלנו. ראשית, כקפיטליסט אני לא רואה בעשיית רווח דבר רע. אני עובד למחייתי במקום עבודה סדיר יותר מהאייל הקורא, אך אם האייל יוכל להכניס לי מעט ג'ובות לכיס, למה לא? לשם כך בדיוק יש לנו את הבאנרים בראש העמוד - האם גם אותם עלינו לסלק? אם אתה דואג לרמתנו האתית, ומאמין כי לא נפרסם ביקורות לא מחמיאות על ספרים, אתה מוזמן לכתוב לנו ביקורת מעניינת ומוצלחת על ספר גרוע למכביר, ולראות איך היא מתפרסמת מעל דפינו, ולמרגלותיה - כן - לינק קטן וחמוד לקניית הספר. תודה על ההתעניינות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משהו לא מוסבר קרא לי כשקראתי את הספר הזה. נכון, גרוסמן אכן "עושה" את זה לירושלים, הקסם שביומיום הירושלמי (לפעמים, ואפילו ירושלמים שרופים יודו שקצת קשה להבחין בו מבעד למהומות בכביש בר אילן או סכסוכים אחרים בעיר המורכבת הזאת ) מוצג על ידו בצורה אמינה ואפילו מרגשת. לראשונה מזה הרבה זמן והמון ספרים , לא יכולתי להפסיק לקרוא, כמעט בלי הפסקה מההתחלה ועד הסוף. לדעתי אין הרבה "תמריות" בסינמטק כמו שכתב רן. תמר היא דמות שקשה למצוא במציאות, ואולי דווקא ה"ילדותיות" שבמעשים שלה , בביטחון המוחלט שלה שהיא תציל את שי , בכל הרבדים שגרוסמן בונה אותה, היא היא בגרות אמיתית? אולי. בכל מקרה, ספר שאי אפשר להניח מהיד, בהחלט שווה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המצב של" לראשונה מזה הרבה זמן וספרים" מוכר לי אז רציתי רק להגיד שגם " שתהיי לי הסכין" של גרוסמן הוא ספר שנקרא בנשימה אחת. ספר נוסף ומעולה שראוי שאכתוב ואף אשלח לאייל מאמר עליו (אלא אם ה/יקדימו אותי) הוא "כשניטשה בכה " המדהים של ארוין ד.ילום וכל מה שאומר על מנת לשבחו - לא יהיה מספיק. תהנו |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למרות שתגובתי לא קשורה כלל לספר, אני תוהה איך בחור דתי, הסדרניק לעתיד, שולח כתבה בשבת?! למען הקוראים הדתיים התוהים, כוון את התאריך במחשב שלך... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא רק שהשעון במחשבו של מר פוגל אינו קשור לעניין (אלא השעון שבסרבר עליו יושב האייל), אלא גם שמאמרו של מר פוגל נשלח אלי מבעוד מועד, ורק לאחר עריכה, ותוך חוסר מודעות מצידי, פורסם במהלך השבת (בפעם הבאה נשים כתובית "נכתב לפני כניסת השבת"... :) ). עם פוגל והתוהים סליחה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פשוט חיכיתי שמישהוא ישים לב לזה. את המאמר כתבתי ביום רביעי בלילה או חמישי בצהרים. וכן גם הקום להעיר משהו בענין הכסף, נוסף על כל מה שאמרו דובי וטל. *סיומת כתובתו של האיל מעידה על כך שמדובר באתר מסחרי- קרי רווח אינו דבר מוגנה בעיני יוצריו. וכך אמור להבין כל כותב ששולח פרי עטו לאתר. ודומני שניתן היה להבין מהמכתב שנשלח לכל כותב דבר דומה (קרי שבעתיד המטרה היא גם רווח). *אני אישית חושב שהפירסום באתר נותן לי יותר ממה שאני תורם לחלל העולם בהגיגי ולו בשל העונד הילדותי שמוסב לי כל אימת שאני רואה את שמי מתנוסס בראש מאמר. אי לכך לא מפריע לי כלל שמי שנותן לי את העונג הלז (למעשה אני נהנה לדעת שיש מי שאולי יהיה מודע למחשבותיי) ירווח פרוטות כל עוד הדבר אינו פוגע בי והובהר לי מראש במכתב שנשלח (והוא נשלח). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלום קראתי את רשימתך בעיון רב וגם את הספר והיה קשה לי לראות את העומק בסיפור, לעיתים חשתי שאני באיזו עלילה של ''חסמבה'' עם חלוקה פשוטה של טובים ורעים לא הצלחתי לראות בעיני הנערים את גרוסן של ''הכל אודות אהבה'' ראיתי לבטים של גיל הנעורים לא מצאתי מעבר לכך הרבה. איני רושלמי (קורה)ותאור ככר החתולות לא אומר לי הרבה אולם מצאתי ענין בדמותה של תיאודורה בעיני היא הדמות המורכבת בסיפור. אולם הסיום היה קלוש ו''רם אורני'' במידה רבה.אני חושב על גרוסמן כאיש ''הזמן הצהוב'' כאדם שלא חשש להביע את דעתו בנושאים חברתים. והספר אותי אכזב במידה רבה. אולי בתת ההכרה ציפיתי לברקים ורעמים ולכן נישארתי וחצי תאוותי בידי בברכה שמוליק |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |