 |
|
 |
||
|
||||
 |
הצלחת לתאר במדוייק את ההרגשה שלי כלפי הירושמיות שבספר. הירושלמיות שאני כל-כך אוהב. לדעתי הספר בלתי-ניתן לתרגום מבחינה זו מעבר למקום וגם מעבר לזמן, כיוון שהוא כל-כך "מעודכן" הן מבחינת המקומות והן מבחינת השפה. אני חושב שגם "אבישג" של דוד שיץ העביר אותה ירושלמיות אמיתית של ירושלמים שאוהבים כל-כך את העיר, בלי צורך בהסברים. גרוסמן התגלה כאמן גדול בעיני במדויקות הזו, של העברת התחושות והמצב המדוייק של ירושלים 99. במהלך סוף השבוע בו קראתי את הספר יצאתי ביום שישי בערב לסינימטק וכל הזמן ראיתי תמר-יות בין הצעירות בסינימטק. הספר מופלא בעיני ושרטוט הדמויות מאד אמיתי ומדוייק. אהבתי מאד את תמר ואת הסיפור-בתוך-סיפור של תיאודורה. אהבתי את חוסר השיפוטיות של גרוסמן כלפי הנערים במעון. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
lo yakholti lehagiv ki lo karati et hasefer ve'eyn li yekholet likhtov ivrit ba'internet sheli. ani mitgoreret beamerika, maka kazot! atem yekholim bikhlal likro et ma shekatavti? Im ken ana anu. dvora
|
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |