סיפור ירושלמי

מותר לחזור ולהגיב על הביקורת? :-

נעמה	יום ב', 3/4/2000, 20:08

משהו לא מוסבר קרא לי כשקראתי את הספר הזה.
נכון, גרוסמן אכן "עושה" את זה לירושלים, הקסם שביומיום הירושלמי (לפעמים, ואפילו ירושלמים שרופים יודו שקצת קשה להבחין בו מבעד למהומות בכביש בר אילן או סכסוכים אחרים בעיר המורכבת הזאת ) מוצג על ידו בצורה אמינה ואפילו מרגשת.
לראשונה מזה הרבה זמן והמון ספרים , לא יכולתי להפסיק לקרוא, כמעט בלי הפסקה מההתחלה ועד הסוף.
לדעתי אין הרבה "תמריות" בסינמטק כמו שכתב רן. תמר היא דמות שקשה למצוא במציאות, ואולי דווקא ה"ילדותיות" שבמעשים שלה , בביטחון המוחלט שלה שהיא תציל את שי , בכל הרבדים שגרוסמן בונה אותה, היא היא בגרות אמיתית?
אולי.
בכל מקרה, ספר שאי אפשר להניח מהיד, בהחלט שווה.

לנעמה, או: המלצה אישית:-

3841

Sשיר • בתשובה לנעמה

שבת, 15/4/2000, 2:32

המצב של" לראשונה מזה הרבה זמן וספרים" מוכר לי
אז רציתי רק להגיד שגם " שתהיי לי הסכין" של גרוסמן הוא ספר שנקרא בנשימה אחת.

ספר נוסף ומעולה שראוי שאכתוב ואף אשלח לאייל מאמר עליו (אלא אם ה/יקדימו אותי) הוא "כשניטשה בכה " המדהים של ארוין ד.ילום וכל מה שאומר על מנת לשבחו - לא יהיה מספיק.
תהנו

חזרה לעמוד הראשי

המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
RSS מאמרים \| כתבו למערכת \| אודות האתר \| טרם התעדכנת \| ארכיון \| חיפוש \| עזרה \| תנאי שימוש והצהרת נגישות	© כל הזכויות שמורות