179 |
|||||
|
המאמר המלא |
פרסומים אחרונים במדור "טור אישי"
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
בואו נשחק קצת. מה היה קורה, אילו מוחמד יאסין, אזרח ישראלי ממוצא פלסטינאי, היה עושה תרגיל דומה בשדה התעופה בן גוריון? נניח לרגע שהמאבטחים לא היו הורגים אותו. מישהו מעלה בדעתו שהעיתונות הישראלית הייתה מתייחסת לנושא כאל מעשה משובה? סביר להניח שמאמרים היו נכתבים, שבהם היה מובהר כי מעשים כאלה לא יעלו על הדעת, וכי על יאסין לשבת בכלא. סביר להניח שהוא גם היה יושב, לאחר חקירה בשב"כ (מלווה בלחץ פיזי מתון בלבד). המקרה של טבק איננו הראשון. קדמו לו מקרים של סוחרי סמים ישראלים, שנלכדו בתאילנד, והצליחו להשתחרר מהכלא שם, על ידי שזייפו תסמונות איידס. סוחרי הסמים הללו, שפה היו נזרקים לכמה שנות מאסר טובות, קיבלו מעמד של גיבורים לאומיים, התראיינו אצל דן שילון - וכל זאת מפני שאת פשעם ביצעו במדינה זרה. ישנה גם תופעה מוזרה אחרת: אזרחים ישראלים חוצים את הגבול למצרים, כשבכליהם נשק או תחמושת - לרוב תחמושת - והתקשורת הישראלית נזעקת על המצרים האנטישמים, שמשליכים את האנשים הטובים הללו למעצר. שוב, תמונת ראי: מה היה היחס הישראלי לבדואי, שהיה חוצה את הגבול ממצרים ובכליו היו מתגלים כמה כדורי רובה? |
|
||||
|
||||
חטאת! אמנם יש בלבי הסכמה על כך שהאופי הישראלי הייחודי נושא עמו מידה של חוצפה ונימוסים, אך מכאן ועד לכתוב כתבה מלאה בהכללות ובאי דיוקים הגובלים שקר יש עולם ומלואו. אין ברצוני לתקן את כל השגיאות שנעשו בכתבה זו, אלא רק לומר זאת: בית המשפט הכריע בסוגייה של אדון תומר טבק. אני בטוח שכש"ס טענו ואף הוציאו קלטות בהן הם מכריזים על זכאותו של דרעי התרעמת איך מעיזים הם החצופים להתנהג כאילו אין זו מדינת חוק, אך במקרה זה, לא ולא בית המשפט טעה ולו רק בגלל שלמכובדי ישנה אענה אותה מעוניין הוא לפרוש בפנינו. כמו כן, טורח אדוני להזכיר לנו שתומר טבק התנהג כישראלי טיפוסי ושלף את ה"אקדח" בכוונה להשתעשע על חשבון עובדת מפוחדת של שדה התעופה הבריטי. זה פשוט לא נכון, כמו שהוכח במשפט(מדינת חוק, זוכר?), טבק חשב שעלולה להיווצר בעיה עם המצת ולכן הראה אותה לדיילת שהלכה למנהל כיוון שלא ידעה מה עושים במקרה שכזה. בעדותן של שתי הדיילות שנכחו במקום והשתתפו באירוע נמצאו סתירות רבות ונמצא כי הן שיקרו וטענו שהבחור שלף את המצת כבדיחה וניסה להפחידן. אך לבסוף נתגלתה התרמית חסרת התכלית והוא יצא זכאי. אז מאיפה לך, אדוני, שתומר טבק הוא ישראלי טיפוסי. זוהי אמנם זירה נוחה להתבטא ולמחות גנגד תופעות כאלו ואחרות, אך זה לא נותן לך את הזכות לעשות הכללות לא הוגנות ולהשתמש בבחור צעיר ככלי לטענה מפואר ת שבנית( גם אם יש בה מן האמת). |
|
||||
|
||||
הייתי שמח אם היית יכול לפרט קצת יותר בנוגע ל"הכללות ואי-דיוקים" בהם נקטתי, ע"מ שאוכל להגיב עליהם באופן פרטני וממוקד יותר, אך אומר זאת - החלק העובדתי שעומד מאחורי הכתבה נשאב מתוך העיתונות הישראלית על זרמיה השונים (לצערי, לא מצאתי התייחסות לנושא זה בעיתונות הבינ-לאומית). קשה לי לרחוץ בניקיון כפיו של טבק לאור המעשים שלו בעת המקרה ולאחריו ולאור התבטאויותיו בתקשורת - האם הוא לא היה מודע לכך ששליפת אקדח (או חפץ דמוי אקדח) באמצעו של נמל-תעופה הוא מעשה בעייתי (בלשון המעטה)? מה בדיוק היה המניע של הדיילות להעליל על טבק? אולי העובדה שלרשותו של טבק עמד אחד מעורכי-הדין המעולים של בריטניה הייתה לטובתו בעת המשפט, ואולי הייתה זו ההתערבות מצד גורמים פוליטיים ישראליים (כפי שנטען בכמה עיתונים, ולא הוכחש בידי המעורבים) שחשו לעזרתו והפעילו לחץ פוליטי לשחרורו שתרמו לפסק הדין הנ"ל, אך בכל זאת גם אילו למעשה לא היה פן פלילי במעשיו - הרי שאני משוכנע למדי שהיה בהם צד פסול מבחינה סוציאלית/ערכית, ועל כך המאמר. בכל מקרה - אינני בא לערער על החלטת בית המשפט הבריטי, אלא רק להציג את האירוע הספציפי הזה כמקרה בוחן בהקשר רחב יותר של תקשורת, ענייני חברה, כלכלה וכו'. |
|
||||
|
||||
האם אתה מסוגל לשתף אותנו במניעים להקמת קונספירצית הדיילות הבריטיות כנגד השה התמים תומר טבק? |
|
||||
|
||||
כשמתנהל משפט מוצגות כמעט תמיד שתי גרסאות של התביעה ושל ההגנה שלפעמים רחוקות זו מזו כרחוק מזרח ממערב. השופטים צריכים לשמוע את שתי הגרסאות ולהכריע לאיזו מהן להאמין. גם במקרה שלפנינו היו שתי גרסאות סותרות. הנתבע טען שלהוציא את המצית בתום לב כדי ומתוך כוונה להראות ולהסביר שאין הוא נושא כלי נשק. התובעים טענו שהוא שלף את המצית בצורה מאיימת כדי להפחיד, כמעשה לצנות. המושבעים האמינו לנתבע . לולא כך לא היו מזכים אותו. אני לא ישבתי שם. לא יכולתי להתרשם מהעדויות הסותרות ומהעדים, ובאמת איני יודע איזו משתי הגירסאות היא האמת. אני מקווה שהמושבעים שהאמינו לנתבע צדקו ויצא פסק דין צודק. מה שאתה עשית, לעומת זאת, הוא מעשה שלא יעשה. לקחת את גירסת התביעה שהמושבעים לא האמינו לה, וסיפרת אותה כאילו זה מה שהיה שם, ועל כך בנית מבנים שלמים. צריך להיזהר . |
|
||||
|
||||
במקרה זה לא היו הגירסאות רחוקות רחוק מזרח ממערב, כלשונך. הויכוח נסב סביב שאלת הכוונה ואופן שליפת המצית, הווה אומר: האם הוצאת המצית נעשתה מתוך "שובבות" ובאופן מפתיע מספיק כך שיעמוד בקריטריון משפטי של גרימת פגיעה נפשית בדיילת, או שמא מתוך הכוונה להסביר לה את מהות האובייקט המדובר. בכל מקרה, יש פה עניין משפטי במהותו - שהרי העובדות מדברות בעד עצמן ולא ניתן להכחיש את מעשהו של טבק, רק לפרשו באופנים שונים. אומנם נכונה טענתך כי אני נוקט בעמדת התביעה שנדחתה ע"י חבר המושבעים, אך אני אינני נתון תחת מגבלות משפטיות/סמנטיות ואינני טוען כי מעשהו של טבק היה פלילי. אני לא רואה הבדל בין אם היה זה מעשה "ליצנות" שהשתבש או מעשה "תמים" שהובן לא נכון, אני מבקר את המעשה עצמו (הבאת ושליפת האקדח בנמל-התעופה), את התוצאות שלו (הראיונות בתקשורת, ההתגייסות הפוליטית/כלכלית וכו') ואת העולם הערכי שמאחורי אלו. אני משתדל להזהר, יכול להיות שהובנתי לא נכון, ואשמח לביקורת. |
|
||||
|
||||
זה לא היה אקדח. זה היה מצית. על כך לפחות אין ויכוח. מותר לקנות מצית (גם בצורת אקדח) מותר להטיס את המצית בצורתו זו . אבל עצם בצורת אקדח עלול לגרום לבהלה משום שנמלי תעופה יש מכשור רנטגן שעלול לגרום להזעקת שוא. מחובתו של אדם שקנה ומעביר חפץ כזה להצביע על קיומו ולהסביר שאין בו סכנה. לפי גרסת הנתבע זה מה שעשה. אם הוא דובר אמת אין שום בעיה בהתנהגותו. נהפוך הוא. |
|
||||
|
||||
אם אכן גירסת הנתבע נכונה, והוא התנהג בדיוק כשם שמצפים מאדם אחראי להתנהג בשדה התעופה, אז גם הביקורת שלך בדבר הראינות העיתונאיים ו "ההתנהגות הישראלית" מאבדת הרבה מחוזקה. תאר לך שאתה מצוי במדינה זרה ומתנהג כאזרח אחראי ועושה בדיוק את מה שאתה צריך לעשות, ומוצא עצמך לפתע בתוך סיפור קפקאי כזה ומחפש דרכים להחלץ ממנו. ייתכן והמציאות היום אינה אידאלית, אבל כפי שהבחנת בכל מיני פרשיות שאירעו לאחרונה אצלנו, חלק ממהגנה על נאשם הפכה ליחסי ציבור. כאשר עורך דין וינרוט למשל עורך מסיבת עיתונאים ומגן על ויצמן לקוחו בפומבי, במקום לעשות זאת רק בבית המשפט הוא עושה זאת משום שהוא מאמין שכך הוא עוזר ללקוחו בצורה הטובה ביותר . אין מה לעשות. היום לתיקשורת עוצמה בלתי רגילה ואם אדם שמואשם בפלילים מצליח לחדור לתוכה ולארגן לעצמו יחסי ציבור הוא עוזר לעצמו להחלץ, ואי אפשר להאשים את הנער ומקורביו שנצלו גם דרך זו. רציתי להשיב על עוד שאלה שנשאלה כאן. מדוע שהדיילות האנגליות תמצאנה סיפור כזה אם אין בו ממש. ישנן שתי תשובות אפשרויות: האחת, מתוך מניעים שליליים של רצון להתפרסם, אולי אפילו אנטישמיות וכו'... אבל אני רואה כבר איך חלק מהקוראים מעקמים את האף ושולפים את אצבעותיהם כדי לדבר על הפראנויה שלי, ולכן אעבור מייד לתשובה השנייה האפשרית שגם בעייני היא סבירה יותר: בחיים ישנם המון מקרים של אי הבנה. הנער התכוון לטוב ועשה מה שהיה צריך לעשות. בכל זאת פעולותיו הובנו לא נכון והדיילות המסכנות נבהלו באמת. זה קורה ... |
|
||||
|
||||
לא הייתי טוען שהמאמר של אדוני בעניין תומר טבק ואקדחו/מציתו לוקה דווקא בהכללות ובאי-דיוקים, אבל יש בו לא מעט צייקנות, ונכונות לאבד פרופורציות. דבר ראשון, זה תענוג מאוד קטן לשבת במעצר, אפילו רק יום-יומיים, ועוד במדינה זרה. אם היית חווה משהו דומה, ייתכן שלא היית ממהר לשלוח לשם בחור שאמנם פעל בטיפשות אבל בסך הכל חמד לצון בדרכו המגושמת. למיטב הבנתי, לא היה ספק, לאף צד, שלא היתה כל כוונה מצד הבחור באמת לאיים על הדיילת-קרקע. את המסר יש להניח שהוא היה קולט גם אם היה סופג רק נזיפה וקנס כספי, למשל. לא נראה לי שנכון מצדך להפנות את היחס השולל, ובצדק, לצורה שהסיפור הוצג בידיעות/מעריב, כלפי הבחור עצמו, ומה שהוא כביכול מייצג. אם, למשל, הסיפור היה על בחור-תייר צרפתי ששלף את אותו אקדח-מצית, וזוכה לאותה תגובה מצד הרשויות הבריטיות, לא היית נוטה לגייס את היסטוריית היחסים צרפת-בריטניה כרקע והסבר לעניין, לא? גם העובדה שאותו מיליונר יהודי מקומי נחלץ לעזרת טבק לא בהכרח משליכה על איזשהו תסביך העולם-כולו-נגדנו, על-אף הפיתוי המובן לראות זאת כך. תודה |
|
||||
|
||||
תקציר – פרופ' להסטוריה מאוניברסיטת חיפה שזעם על כך שמזוודתו לא הגיעה אמר משהו שכנראה לא פורש נכונה על ידי איש ביטחון שחשב שמדובר בפצצה. מה יהיה בסופנו, הא? |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |