המועצה הישראלית לצרכנות מציעה: חוק ''אל תתקשרו אלי'' | 1680 | ||||||||
|
המועצה הישראלית לצרכנות מציעה: חוק ''אל תתקשרו אלי'' | 1680 | ||||||||
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
וכמובן, אי אפשר בלי הטור של דייב בארי בנושא, עם נקמתו המתוקה בתעשיית הטלמרקטינג: חלק ראשון... ...וחלק שני |
|
||||
|
||||
אבל מה עם כל הצעירים שעובדים בטלמרקטינג? עוד מספר בלשכת האבטלה? |
|
||||
|
||||
דייב בארי מתייחס לנקודה הזו כאן: http://www.miami.com/mld/miamiherald/living/columnis... (הפסקה שמתחילה בLeading) |
|
||||
|
||||
ההשוואה בין טלמרקטינג לפריצות היא דמגוגיה טהורה אני לא מבין מדוע בחרת להביא את זה כטיעון ענייני או ראוי להפניה. הנקודה היא שטלמרקטינג עובד, מעצבן אבל עובד. גם לנו יצא לבצע רכישה שנבעה כתוצאה מהצקה בטלמרקטינג למרות שרוב השיחות לא רלוונטיות אפשר למצוא דברים טובים. בכל אופן עקבו אחרי קו המחשבה הבא : אין טלמרקטינג = יותר מובטלים + פחות קונים = מיתון |
|
||||
|
||||
טלמרקטינג עובד, וגם עבדות עבדה. עד שבאו אנשים, ואפילו בצורה דמוקרטית, ואמרו "די, לא רוצים". אין טלמרקטינג = יותר מובטלים + פחות קונים =/= מיתון תחומי עיסוק פורחים וקמלים במשק כל הזמן (מאבטחים למשל). לא על הטלמרקטינג תקום ותיפול הכלכלה האמריקאית או הישראלית, וזו דמגוגיה טהורה להציג זאת כך, ואני לא מבין מדוע בחרת להביא את זה כטיעון ענייני או ראוי להפניה :) |
|
||||
|
||||
"...אנשים אמרו בצורה דמוקרטית" זה גם דמגוגיה, לך תנסה למכור משהוא בעולם שלנו. הדמגוגיה של הדמוקרטיה מייצרת פלוטוקרטיה שבתביא לדימוניזציה שתתגלם ברצונם של מעטים, ואיפה הדמוקרטיה אז? ~טלמרקטיג = מובטלים חדשים + Y= X אם Y שווה מיתון אז מה X? אם Y שווה שיגשוג אז מה X? |
|
||||
|
||||
עד תחילת המאה ה-20 מקצוע הנפחות היה מקצוע נפוץ מאוד. האם העלמותו הובילה למיתון? לא. מובטלים חדשים + פחות קניות אין פרושם בהכרח מיתון כמו שאין פרושם בהכרח שגשוג. מה שאתה מנסה להציג זה דטרמיניזם כלכלי (בהכרח יהיה מיתון או שיגשוג, כאילו מדובר במשהו בינארי) וזה, סליחה על הביטוי, שטויות במיץ עגבניות. "מובטלי הטלמרקטינג" (שאף אחד עדיין בכלל לא אמר שהתחום הזה יחוסל לגמרי. לדעתי פשוט נפחו יקטן באופן נכבד) ימצאו תחומי עיסוק חדשים כמו גם חברות הטלמרקטינג. |
|
||||
|
||||
נראה לי שפשוט מפריע לו שאנשים עשו שימוש במונח ''דמוקרטי''. קיין הוא מסוג האנשים שהמלה ''דמוקרטיה'' עושה להם פריחה, והוא ממהר להגן על כל עמדה שנראה לו שמישהו הציב אותה בניגוד לדמוקרטיה. |
|
||||
|
||||
תגובה 173748 אני מניח שתבין לבד את מה להחליף במה. |
|
||||
|
||||
דברי מתבססים על תגובות אחרות שלו. כן, יש אנשים כאלה. |
|
||||
|
||||
אתה צודק טעיתי בהתנסחות, ולכן אבהיר את עצמי שוב : הכוונה היא שכעת כשיש אחוז מאוד גבוה של אבטלה ובאמת יש מצב שבו יש אנשים שרוצים לעבוד ולא יכולים. ולכן חיסול ענף הטלמרקטינג יגביר את המיתון - בגלל הגורמים שציינתי : - יותר מובטלים - פחות קניות ואני חושב שעדיף שזה יציק מאשר שזה יעמיק את המיתון. |
|
||||
|
||||
כן, הקטנת (לא חיסול) ענף הטלמרקטינג תגביר את המיתון. בכמה? לא יודע. האם עדיף שזה יציק מאשר יעמיר את המיתון? לדעתי לא, ולדעתי זו תהיה הסתכלות קצרת טווח (כמו בדוגמת הנפחים) לטעון שכן, שהרי כבר הסכמנו שהקטנת ענף הטלמרקטינג לא תמוטט את הכלכלה הישראלית - רחוק מכך. אני יכול רק לחזור על מה שכבר אמרתי - הכלכלה משתנה כל הזמן וענפים פורחים וקמלים. |
|
||||
|
||||
האם התועלת שתצמח מהקטנת ענף הטלמרקטינג גדולה מן הנזק? איני חושב כך. |
|
||||
|
||||
מדד התועלת הוא בעיני המתבונן, וקשור קשר הדוק בכדורי בדולח למיניהם, שנוטים להיות מעורפלים בענני מיסתורין העתיד. לא תמצא מדד שיהיה מוסכם על כולנו, לכן מה שנותר לנו הוא ההכרעה הדמוקרטית, ובמסגרתה אתה מוזמן לזעוק את זעקת חברות הטלמרקטינג והמועסקים בהן. אולי תשכנע, אולי תשיג את ההיפך. |
|
||||
|
||||
לא לשכוח גם: פחות כאב ראש לאזרחי ישראל => פחות צורך בכדורי אקמול => ירידה במכירות של סופר-פארם => צמצום במספר הרוקחים המועסקים => יותר מובטלים הפתרון: טלמרקטינג למכירת כדורי אקמול! אבל ברצינות: אני מעדיף שזה יעמיק את המיתון (בצורה מבוטלת אם בכלל) ושזה יפסיק להציק (מאוד1). _________ 1 טוב, לא יותר מדי אחרי שלומדים את השיטה: אי: האלו. טמ: שלום, אי? אי: כן. טמ: האם שמעת על ביטוח ++X כללי מושלם שבו אתה... אי: לא תודה. טמ: <מבולבלת> יש לך כבר כבר ביטוח Z ב-XY? מה שאנחנו יכולים להציע לך מאפשר... אי: לא תודה. טמ: אפשר לשאול למה? אי: לא תודה. טמ: <יאוש> טוב, תודה. אי: תודה לך! |
|
||||
|
||||
אני שואל בנימוס בתחילת השיחה "כמה זמן זה יקח?" והם עונים, תמיד, "חצי דקה". בבקשה. אני מחכה בסבלנות שלושים שניות, "הרגע עברה חצי הדקה שסיכמנו עליה. להתראות", וסוגר. |
|
||||
|
||||
"הלו?" "שלום, מדברת בלה מ[השלם את שם הארגון הרלוונטי כאן]" "אה, אמא ואבא לא בבית" "מתי הם יחזרו?" "אף פעם"1 1סתם, בדרך כלל אני לא נבלה, ואומרת שהם יחזרו בעוד שבועיים. יש גבול. |
|
||||
|
||||
שיחה אמיתית: "הלו?" "שלום, מדבר אשר מעיתון מעריב" "שלום, מה שם המשפחה שלך?" "סליחה? למה?" "אתה יודע איך קוראים לי, אני רוצה לדעת איך קוראים לך." "אני אשר <שם משפחה>" "טוב, אשר - תמחקו אותי ממאגר המידע שלכם!" "מה זאת אומרת?!" "יש חוק שמחייב אתכם למחוק אותי ממאגר המידע הממוחשב שלכם במידה ואני מבקש" "זה לא ממוחשב - אני קיבלתי את זה על דף" "יש לך את הרשימה מודפסת מולך" "כן" "אם היא מודפסת אז יש לכם מאגר ממוחשב, תמחקו אותי בבקשה" "אני לא יכול לעשות כזה דבר." "טוב, תעביר אותי למי שאחראי עליך" -- כאן היה איזה גמגום לא ברור על זה שאי אפשר -- "אל תתקשר לכאן שוב, ותמסור לאחראי שביקשתי שימחקו אותי ממאגר המידע שלכם." אחרי שבועיים התקשר מישהו אחר מעיתון מעריב, אמרתי לו שאני מנוי על מקור ראשון - זה היה קצר יותר ועזר באותה מידה. |
|
||||
|
||||
א. אתה מבין ששיקרת לו, נכון? הרי עוד אין חוק כזה ב. אין לי, כעובד, שום קשר עם מי שמביא את הרשימות, ואם הייתי בא לבוס שלי עם השאלה שלך, ומנסה לשכנע אותו לדבר איתך, סביר להניח שהוא היה עונה לי משהו בסגנון: "נתק לו, ואל תבלבל לי את המוח! לך תעשה מנוי במקום להתעסק בשטויות" |
|
||||
|
||||
כן, אבל לי יוצא להיות מאוד מנומס ולהגיד *תודה* ארבע פעמים במהלך ה-30 שניות (וגם להגיד ארבע פעמים *לא*, שזה אפילו יותר כיף). |
|
||||
|
||||
נראה כי מכל באי האייל, הייתי תמיד קצרת הסבלנות ביותר. ברגע שהייתי שומעת מישהו מהעבר השני של הקו לא מצליח לבטא "אדמון" (וזה קורה רק כשטלמרקטר מתקשר ל"Mr. or Mrs. Admon"), קל וחומר את השמות הפרטיים שלנו, הייתי אומרת מיד "לא תודה" ומנתקת בלי לחכות לתשובה. כשהייתי במצב-רוח טוב במיוחד, הייתי נותנת להם להשלים את שני המשפטים הראשונים ("Who is your long-distance carrier?") ואז אומרת "לא תודה" ומנתקת. ד"א, בקרב חבריי אני ידועה גם כזו בעלת הכשרון המוצלח ביותר להתחמק בקור-רוח מקבצנים אגרסיביים. |
|
||||
|
||||
השאלה היא למה אתה צריך אישור מהאדם בצד השני כדי לנתק? מה מונע מבעדך פשוט לנתק ברגע שגילית שמדובר בטמ ולא חבר ילדות נשכח (אם אתה לא רוצה להיות מאוד לא מנומס אתה יכול להודיע "אני הולך לנתק" לפני כן. |
|
||||
|
||||
לנתק? לא תודה :) את זה אני ממש לא מסוגל לעשות. גם "אני הולך לנתק, קליק" זה משהו שאני ארגיש לא נוח איתו1. בכל זאת מדובר באדם בצד השני שבסה"כ עושה את העבודה שלו. הטענות שלי הן למעסיק ולא למועסק (וכנגד אלה אני תומך בחקיקה מתאימה). _________ 1 אגב, שמתם לב שבברוב המוחלט של הסרטים האמריקנים הם אף פעם לא אומרים שלום, ביי, להתראות או כל מילה אחרת שמציינת את העובדה ששיחת הטלפון הגיעה אל סיומה? זה מנהג אמריקני מוזר שכזה (איך הם יודעים שנגמרה השיחה?) או שזה סתם קולנוע בלתי אמין? |
|
||||
|
||||
לא מנהג מוזר בכלל, אבל יש ויש: תלוי באופי השיחה ובקשר בין האנשים המדברים. כאשר מדובר בקולגות, ובמצבים תוך כדי עבודה, תתקל בתופעה כזו יותר. יש להם קודים אחרים להראות שהשיחה הסתיימה, בטון הדיבור או במשפט שרומז על מיצוי הנושא לשיחה. בד"כ, מתוך נימוס, המטלפן הוא גם המסיים. |
|
||||
|
||||
לא קרה לי עדיין ששיחה הסתיימה לה סתם כך. המצב הקיצוני ביותר העולה בדעתי הוא שיחה בטלפון עם קולגה מהמשרד ליד, המסתיימת ב"I'm coming over" ואז שניה אח"כ אני מופיעה אצלו בדלת. ב-99% מהמקרים שיחות מסתיימות ב"ביי", כמו בארץ, אני מניחה. |
|
||||
|
||||
זו קלישאת סרטים מוכרת. יש באיזה מקום אפילו מילון של קלישאות סרטים כאלו. כמה כאלו שאני יכול להנפיק בשלוף: 1. כל מספרי הטלפון מתחילים ב-555 2. גם בשיחה ראשונה לאדם לחלוטין לא מוכר, המחייג תמיד מתקתק את המספרים במהירות מסחררת, כאילו מדובר בחבר-נפש קרוב שהוא מדבר עמו מדי יום. 3. רוב השיחות גם נפתחות בצורה משונה. אחרי הלו ראשוני, העונה כמעט אף פעם לא מזדהה ועובר מייד להממ, הממ, הממ לאישור קבלת המידע. 4. כשהדובר בצד השני אינו שחקן חשוב, אך המידע שהוא מעביר כן חשוב, המשוחח עמו יחזור על דבריו: "אתה אומר לי שמצאו את הרוצח? איפה הוא? ברציף שלושים?" 5. כשמישהו מתקשר, רק לעתים נדירות הוא מצמיד את השפורפרת לאוזנו ומחייג. לרוב הוא מחייג כשהשפורפרת אחוזה בידו – בחיים אנחנו כמעט תמיד מקשיבים לרגע כדי לשמוע ש"יש קו". 6. כשהמתקשר מחייג מתוך מקום עבודה, כמעט אף פעם הוא אינו לוחץ 9 (או משהו דומה) ומחכה לקבל קו אלא מתחיל לחייג את המספר מייד. 7. בכל מקרה, עם תום החיוג מתחילה מייד השיחה, בלי הקדמות מיותרות ובלי לחכות צלצול או שניים שירימו את השפורפרת. אין "שלום מדבר יוסל'ה, אני מדבר עם מוישל'ה". המחוייג חיכה בנשימה עצורה לטלפון והרים אותו מייד עם השלמת החיוג וכך אפשר להודיע לו בלי הזדהות "הם הגיעו!" או "הרוצח נתפס ברציף שלושים" 8. כשמישהו מקבל שיחה חשובה התובעת שיחת המשך, הוא לוחץ על הפיק-פיק ומייד מחייג מספר נוסף. במציאות צריך לחכות כמה שניות עד שהמחייג אליו יוריד את השפורפרת. |
|
||||
|
||||
7. אבל אתה שוכח שבסרטים השיחות האלה תמיד נורא חשובות. אם היית צריך להודיע למישהו ש"הרוצח נתפס", מן הסתם היית מתקשר למספר מוסכם, וודאי לא היית מתעכב על נימוסים. |
|
||||
|
||||
נימוסים אולי לא, אבל ההעדר המוחלט של קודים מקובלים בשיחת בני אדם הוא המעניק את הצביון המלאכותי לכל העניין. לדוגמה, שיחה מקובלת בין חוקר למפקח המחכה למידע המכריע על מקרה רצח הייתה נשמעת במציאות בערך כך: חוקר (מחייג, ממתין כמה שניות): אברום, זה מושון. מפקח: היי מושון, מה קורה? חוקר: שמע, סגרנו עניין. הוא הודה. מפקח: מה אתה אומר! מצויין. הוצאתם הכל? חוקר: כן. הלך קצת קשה בהתחלה, אבל אחר כך הוא נשבר ושפך הכל. מפקח: הוא עכשיו באבו כביר? חוקר: לא, הוא עוד כאן. השארתי אותו עם חיימון להשלמות. אנחנו מוציאים צוות לשחזור. מפקח: הלילה, כן? חוקר: הלילה. מפקח: טוב. תודה. עשית לי את היום. ביי. חוקר: ביי. ובסרט זה ישמע כך: חוקר (מחייג כשהשפורפרת אחוזה בידיו): הוא בידנו. מפקח: מתי יוצא שחזור? חוקר: בעוד שעה. סוגר את הטלפון. |
|
||||
|
||||
סרט זה ~ שעה וחצי. החיים זה יותר. מצד שני - 24 זה מספר השעות ביממה. על המסך זה עונה שלמה (ואפילו שתיים). |
|
||||
|
||||
אכן כן. היצ'קוק אמר שסרט הוא החיים בלי הקטעים המשעממים. אין ספק שכדי לחוות שיחות טלפון במהלכן ואורכן הטבעי אנחנו יכולים פשוט להרים טלפון בעצמנו או לראות סרט של קאסאווטס. ובכל זאת, יש משהו שמעניק תחושה מזויפת להפליא בשיחות הטלפון הללו בסרטים. ממש כמו הרגעים המביכים ברוב הסרטים כשאתה מרגיש ש''דוחפים לך את האקספוזיציה''. |
|
||||
|
||||
לא שסרט הוא החלק הכי מלהיב בחיים, אבל סרט טוב (כמו כל סיפור טוב) הוא בהחלט לא החלק המשעמם בחיים. |
|
||||
|
||||
ואחרי שאתמול ראיתי (שוב) את "פישר קינג" של טארי גיליאם, כל מה שנשאר לי להגיד זה "Hear, Hear!" לעצמי, על מה שאמרתי בתגובה למעלה. |
|
||||
|
||||
ואם זה הסרט שהופך את חייך למעניינים, לו יהי ויהיו משעממים לנצח. (איילת שחוותה את פישר קינג, הרבה פעמים כסרט ויותר מדי פעמים כמציאות). |
|
||||
|
||||
אבל זה לא הסרט (וגם אין סרט אחר) שהופך את חיי המעניינים לכאלה. ואם הבנתי נכונה את האיחול, אז תודה. |
|
||||
|
||||
בדיוק היום ניסיתי להבין את המגמה ההוליוודית של הארכת הסרטים. פעם ידעת שתקבל 90 דקות, היום נותנים לך שעתיים, שעתיים וחצי ולפעמים גם סרט המשך בתואנה ש"לא הספיק הזמן" ("קיל ביל"). אולי זה נובע מאיבוד חוט השדרה המרכזי של העלילה, מההתפצלות לעלילות משנה? כשסרט מכיל 10 דמויות, כל אחת מהן חשובה כמו השאר, העלילה תתפוס הרבה יותר נפח מאשר סרט שבמרכזו גיבור אחד, או זוג אחד (או אפילו משפחה אחת). אז נכון שהרבה סרטים יפים נעשו במתכונת הזאת (מגנוליה למשל), אבל הקו הכללי הוא פומפוזי וגרנדיוזי. הבמאים של היום שכחו מה זה להיות מספרי סיפורים :-) |
|
||||
|
||||
מחד את צודקת, אך מאידך- לפני שהסרטים היו קצרים הם היו ארוכים. מאוד מאוד ארוכים. והסרטים הארוכים ההם היו הכי סיפוריים שאפשר (ספורים תנכים והיסטוריים בד''כ). |
|
||||
|
||||
אני דווקא מעדיף סרטים ארוכים, דרך kill bill שמודה אהבתי מאוד. ועד התפוז המכני שיחסית לזמן ייצורו היה בהחלט ארוך מאוד. (אם אני זוכר נכון כ3 שעות) בסרט ארוך ניתן לראות יותר פרטיים ולקבל מסרים נוספים. אני מתכוון ברגע שתצא הטרילוגיה המלאה של שר הטבעות בdvd לראות אותה ברצף במשך כ10 ומשהו שעות. (אני יודע מטורף אבל אופטימי) |
|
||||
|
||||
''התפוז המכני'' אורך כשעתיים ורבע ''בלבד''. |
|
||||
|
||||
בגלל זה כתבתי כשלו שעות שזה אומר פחות או יותר כי לא ממש זכרתי אולם כן זכרתי שיחסית לסרט שנעשה מתי שהוא נעשה הוא נחשב לסרט ארוך. אתה בטוח שעתיים ורבע, לי זה ניראטה יותר, אולי כדי לראות אותו שוב כדי להיות בטוח. |
|
||||
|
||||
137 דקות (שעתיים ורבע די בדיוק): http://www.imdb.com/title/tt0066921/ |
|
||||
|
||||
"2001: אודיסיאה בחלל" (גם של קובריק) - *זה* הסרט שמרגיש הרבה יותר משעתיים ורבע (או 139 דקות, אם להתקטנן). |
|
||||
|
||||
זה גם סרט שנפתח בכמה דקות של כלום. ממש כלום - המסך שחור, אין סאונד, אין כלום. וזה בא *אחרי* כל הלוגואים והכל. סרט מוזר. |
|
||||
|
||||
אני דווקא מצאתי את צילומי החלל השקטים חידוש קולנועי מרענן ואמין, אחרי כל הבום, טראח, זבנג, פיצ'יאו פיצ'יאו, מיי דה שוורץ בי וויז יו וכו'. לזה את קורא סרט מוזר? נסה לראות (אבל באמת שאתה לא חייב, רק אם אתה מזוכיסט) את Irreversible המעצבן (כמו שרק צרפתים יודעים לעצבן) או לקט של "מיטב" סרטיו של דיויד לינצ' (אוי, כמה שאני שונא אותו). |
|
||||
|
||||
מלבד העובדה שאודיסיאה בחלל נוצר שמונה שנים לפני מלחמת הכוכבים, השוורץ והבום, טראר, וכו'. לא חידוש. |
|
||||
|
||||
מלחמת הכוכבים לא המציאו את הפיצ'יאו והבום החללי. גם במד''בים לפני כן קול עבר בחלל הריק מסיבה לא ברורה. |
|
||||
|
||||
טעות נפוצה. ה"ווישששששש" שאנחנו שומעים כל אימת שעוברת חללית בקרבת המצלמה לא קשור למעבר גלי קול בריק. הסיבה שאנחנו שומעים אותו היא הרעש סטטי של גלי רדיו, שמקורם במנוע ההיתוך ומערכות אחרות של החללית. כנ"ל גם לגבי הרעש מחריש האזניים של הפיצוצים בחלל: הפיצוץ גורם לרעש סטטי של גלי רדיו. זו גם הסיבה שאין שום פרק זמן בין הרגע שאנחנו רואים את הפיצוץ והרגע שאנחנו שומעים אותו, אפילו כשהפיצוץ מתרחש במרחק של כמה עשרות קילומטרים. לגבי קולות הירי – ככה אומרים "סרק" באלפא צנטאורי. |
|
||||
|
||||
מכיוון שההסברים כל כך מוצלחים :) 1. למה החלליות בסטר-טרק תמיד מסתכלות אחת על השניה (ותמיד "עומדות" בצורה מאוזנת אחת מול השניה, כאילו מדובר במרחב דו מימדי) בזמן שהקפטנים של החלליות מדברים אחד עם השני? 2. למה האנטרפרייז נוטה ימינה, כאילו היתה מטוס, בזמן שהיא מסתובבת? 3. איך זה כשמפעילים את המתרגם האוניברסלי (כשמישהו בכל זאת מחליט שזה לא ממש הגיוני שמדברים בכל היקום באותה שפה), הגזע החיזרי ישר מתחיל לדבר אנגלית במבטא אמריקאי ותנועות השפתיים מתאימות בול? 4. למה רוב החיזרים נראים כמו בני אדם (בד"כ עם מצח מצ'וקמק)? האם הטבע בזבז את כל היצירתיות שלו על פני כדור הארץ? |
|
||||
|
||||
וואלה, התקלת אותי. אני אנסה. לעניין הנטייה ימינה של האנטרפרייז, זה די ברור (אני חושב), ומסיבה דומה לזו שמטוסים נוטים בפנית חדות: כדי שהכוח הצנטרפוגלי יפעל באותו כיוון שבו פועלת הכבידה. אמנם באנטרפרייז יש כבידה מלאכותית, אבל היא לא מתמודדת טוב עם תאוצות פתאומיות (למשל, כל החללית מתהפכת כל פעם שיש פיצוץ) ולכן המתכננים העדיפו להעביר כמה שיותר תאוצות לציר מעלה-מטה הטבעי. החלליות בסטאר-טרק עומדות על מישור טבעי כלשהו, מן הסתם, כי יש להן מישור (או ספרה) מתבקש יחיד כלשהו. המישור הזה יכול להיות המקיף את פני השטח של הכוכב סביבו הן במסלול (ראה פסקה קודמת), או הספרה המקיפה את מקור האור החזק ביותר לתאים הפוטו-אלקטריים שלהן, וכיוצ"ב. עוד הסבר טוב יכול להיות פשוט קונבנציה. כדי להקל על ההתמצאות ומתוך הרגל, עומדים תמיד עם הראש לכיוון הצפון הגלקטי. יכול להיות שהקונבנציה נקבעה במקור על-ידי תופעה טבעית גלקטית מתבקשת עד כדי כך שגם גזעים זרים מצייתים לו, למשל פולסאר נייטרינו שמשתמשים בו לסנכרון, וכו'. זה לא ממש משנה, העיקר שיש קונבנציה. אגב, גם אייזק אסימוב מתייחס לרעיון הזה ב"פאתי המוסד" או "המוסד והארץ" (לא זוכר איזה). מדברים שם על זה שהקונבנציה היא שתמיד הצד הצפוני-גלקטי של מערכת פלנטרית כלשהי היא "למעלה", והצד הדרומי "למטה", ושחלליות מופיעות ומנווטות תמיד בצד העליון. עד שהגנרל בל ריוז, אחרון הכובשים של הקיסרות הגלקטית, הביא אותה בענק בתמרון טקטי והטעייה פסיכולוגית מבריקים, והופיע עם הצי שלו _מתחת_ למישור הפלנטרי, וניצח את הברברים המופתעים כמעט בלי קרב. כל הכבוד לצה"ל. הבעיה של המתרגם לא ייחודית למד"ב, ואכן בסרטי ריגול הסובייטים מקפידים לדבר אנגלית. המבטא תלוי בהתקדמות הסרט ובמרכזיות הדמות. החיזרים נראים כמו בני אדם בגלל מד"ב גרוע. |
|
||||
|
||||
טיטניק. כמה זה מרגיש? |
|
||||
|
||||
קידמה היא הופעתו של גורם חדש ויעיל יותר מקודמיו. יהיה הדבר אשר יהיה, היו לו תחליפים פחות יעילים והם נסוגים ואולי אף נעלמים כשהחידוש מגיע. היו אנשים שפרנסתם התבססה על אותם תחליפים ופרנסה זו תלך ותהפוך לפחות מכניסה. מצד שני, מקצועות חדשים הקשורים לחידוש יווצרו. זו הדינמיקה של התרבות מאז ומתמיד, זה המחיר של קידמה, מחיר אשר לרב שווה לשלם (אם כי רצוי באופן הדרגתי). אמר ערן בילינסקי נפחים, אז אפשר להוסיף גם יצרני חביות, כותבי מכתבים מקצועיים, שואבי מים, ציירי פורטרטים, רכבי כרכרות, סתתי לבנים וכו' וכו'. טלמרקטינג הוא מטרד לגבי רב האנשים. כבר עפ"י נתון זה צריך לשקול את הפסקתו. הוא מייצר מקומות עבודה? זה לא טיעון מספיק טוב, ואם מה שכתבתי למעלה לא הספיק, הרי שגם בתי זונות, בתי הימורים לא חוקיים ושדות לגידול סמים מספקים עבודה לאלפי אנשים, ואני מניח שאתה לא היית מתנגד להפסקתם. לגבי ה"פחות קונים", אולי כדאי שנקנה את מה שאנחנו צריכים ולא נמשיך להאמין שע"י צרכנות נקנה את אושרנו. זוהי הטרגדיה של העולם המערבי, והיא מקודמת ע"י אמצעים כמו ערוצי קניות, טלמרקטינג ושאר שיטות פרסום אגרסיבי. |
|
||||
|
||||
באמת, מומלץ בחום. במדינת ניו-יורק פועלת לפי חוק רשימת "אל תתקשרו" כבר כמה שנים, ומאז שהצטרפנו אליה (נדמה לי שזה היה ב-2000) הם באמת לא מתקשרים. פעמיים-שלוש קרה לי שהתקשר טלמרקטר, ואז די לומר את המילים "אני חלק מרשימת האל-תתקשרו-אליי, ואני הולכת לדווח עליך" כדי שהם ינתקו את השיחה ולא יתקשרו אליך יותר, לעולם. בנוגע לצירוף אי-מייל ליזמה - בהצלחה, אם כי אני סקפטית מאוד בנוגע לסיכויי ההצלחה של יזמה הקשורה לאי-מייל. |
|
||||
|
||||
אם כי נראה לי קצת קשה לביצוע. בעיקר הקטע של "זכאי לקבל מידע על פי חוק". שלא לדבר על זכותם של המשווקים להקליד מספרים באקראי, בלי קשר לבזק. לטענת מרצה שלי, בארה"ב צריך לשלם כדי לא להיות בדפי זהב, או לנקוט פעולה אחרת שהיא טירחה. אי לכך הוא רשם את מספר הבית על שם סוקס החתול, ובכל פעם שמבקשים את מר סוקס הוא מנתק או מעביר את השיחה, על פי מצב הרוח. אגב ספאמים, שמתי לב לדבר מוזר: בתיבת ההוטמייל-קום שלי הייתי מקבלת בתקופת הזוהר, כמו טל, כ300 הודעות זבל ביום. הפילטרים מוגבלים אז נכנסתי כל יום בנאמנות לנקות, וכל יום הגיעו מאות הודעות. מיותר לציין שמעולם לא פתחתי אותן, אלא מיד מחקתי. מאז שנטשתי את התיבה והפסקתי לבדוק כל יום, גם ההודעות הפסיקו להגיע. היום אני יכולה לבדוק פעם בשבועיים ולמצוא כ20 הודעות, אפילו פחות. כלומר, הם יודעים מתי פתחתי את ההוטמייל, אפילו אם לא פתחתי את הפרסומת שלהם. מעצבן. |
|
||||
|
||||
את טוענת שהם פשוט יודעים מתי את פותחת את *ההוטמייל*?! מניאקים! רגע, זה הגיוני בכלל? איך מישהו יכול לדעת מתי את קוראת אימיילים? |
|
||||
|
||||
מצד אחד, זה אמור להיות בלתי הגיוני בעליל. מצד שני, זו עובדה. כמות הזבל היא ביחס ישיר בלי שום סטיית תקן לכמות הכניסות שלי להוטמייל. |
|
||||
|
||||
יופי. אז בקיצור, מה שאני צריכה לעשות כדי להימנע מהשטויות האלה זה לקרוא אימיילים אחת לשבועיים. או פשוט לעזוב את "הוטמייל" (אבל אני אוהבת את "הוטמייל"!). __________ 1 נו, בתחילת העונה החמישית, כשהיה משפט על הטרדות טלפוניות. לא זוכרת מי זכה בסוף. |
|
||||
|
||||
האהבה, אם כך, באמת עיוורת, ומי אני שאתערב לכם. מה שצריך היה לעשות זה להגדיר, בזמן פתיחת התיבה, אופציית ''לא מעוניין בזבל שלכם תודה''. היתר בוטנים קטנים שהמסננים אוכלים לפני ארוחת צהריים. אם לא עשית את זה, את יכולה לסגור את התיבה, ולפתוח מחדש באותה כתובת, אבל עם ההגדרה הנ''ל. |
|
||||
|
||||
הממ, אני אעשה את זה. בהנחה שבאמת לא עשיתי את זה. תמיד הכל באשמתי בסוף. |
|
||||
|
||||
הם יכולים לחבר אחד ועוד אחד. למיטב הבנתי, קיימת אופציה לבדוק אם משהו קרא את ההודעה. אם חולף מספיק זמן ואף אחד לא קרא את ההודעה, הם מגיעים למסקנה המתבקשת מאליה. |
|
||||
|
||||
דואל שכולל HTML יכול לכלול web-bug (תמונה בגודל 1X1) שתוצג עם קריאת הדואל. ה-web-bug יכול להיות כזה, ששמו (כלומר, הקובץ אותו יבקש הדפדפן מהשרת) יזהה באופן חד-חד ערכי את הכתובת שאליה נשלח הדואל. דהיינו, אם תוכנת קריאת הדואר שלך מציגה דואר HTML (וברור ש-Hotmail עושה זאת, בהיותה מבוססת HTML), הזבלנים יכולים בקלות לדעת אם קראת את הדואר שלהם. |
|
||||
|
||||
תסביר שוב, אבל לאט! |
|
||||
|
||||
דואל ב-HTML יכול להכיל תמונות. התמונה יכולה להיות שמורה מקומית (כלומר, חלק מהמכתב, ונשלחה עמו), או שהיא יכולה להיות שמורה על שרת כלשהו, והדואר כולל רק הוראות היכן למצוא את התמונה. כשתוכנת הדואר מציגה את המכתב, ונתקלת בהוראות כאלה, היא שולחת בקשה לאותו שרת: תן לי בבקשה תמונה בשם xyz.gif השמורה אצלך. לאחר שמתקבלת התמונה מהשרת, היא מוצגת כחלק מהדואל. אלא שמכתב שנשלח למאות אנשים לא חייב להיות זהה: בכל עותק, שם התמונה יכול להיות שונה. למשל, במכתב שנשלח אלי, שם התמונה יהיה xyz_tal_forum2.org.gif, ובמכתב שנשלח אליך, xyz_l_b_f_yahoo.com.gif. (בד"כ כתובות הדואל לא מקודדות בשם התמונה באופן כה מפורש, כמובן). השרת, מבחינתו, עבור כל בקשה מהצורה xyz_...gif יחזיר את אותה תמונה ממש; אבל כל בקשה שכזו תרשם, בפנקסאות קנאית. כך, לאחר שנשלח הדואר, אני קורא אותו בתוכנה שאינה מציגה HTML, ולכן לעולם לא תגיע אל השרת בקשה לתמונה בשם xyz_tal_forum2.org.gif. לעומת זאת, אם את קוראת (את אותו מכתב, בעותק האישי שנשלח לך) בתוכנה שכן מציגה HTML, ותוכנה זו פונה את השרת ומבקשת את xyz_l_b_f_yahoo.com, השרת מסיק מיד כי כתובת הדואל שלך תקינה ועובדת, ואת אפילו קוראת דואל spam. מסקנה: זוהי כתובת שכדאי ומשתלם לשלוח לה הרבה spam! קדימה חברים! אגב, לא חייבת להיות תמונה נראית לעין במכתב כדי שהטריק הזה יעבוד: התמונה יכולה להיות בגודל של פיקסל יחיד (1x1), בצבע הרקע של המכתב, ורק מי שיקרא את קוד המקור של המכתב (מה שבדרך-כלל איש לא טורח לעשות) ידע כי היא קיימת. תמונות "בלתי-נראות" מסוג זה, המשמשות למעקב בלבד, נקראות web-bug. |
|
||||
|
||||
עכש''י ליאהו יש יכולת לפלטר דואלים כאלה. |
|
||||
|
||||
יש לי שתי כתובות ביאהו! אחת לקבלת דואר זבל( כל שבוע כ60 אימיילים שיאהו סיווג כזבל) והרשמות למקומות אינטנטיים והשניה לשימוש עצמי ונטולת זבל שהוא (חוץ מהעידכונים של גלובס) |
|
||||
|
||||
ביאהו יש תיקיית bulk שאליה נשלח כל הספאם בתפוצה המונית (ואותה אני מוחקת בקביעות, בלי לראות אפילו את כותרות ההודעות). ובנוסף, בתיקייה הרגילה, אפשר - רק על סמך כותרות ההודעות, בלי להיכנס אליהן - לסמן "זה ספאם" ולבחור אם לדווח ליאהו על זה או סתם לחסום את הכתובת. |
|
||||
|
||||
ביאהו יש אופציה לחסום HTML מוכמן. אני לא זוכר את הפרטים המדויקים, זה הופיע לי יום אחד כ "טיפ", ומשום מה החלטתי לקרוא אותו ( בדרך כלל אני מתעלם), כך גיליתי שאפשר לקבל אישור לקיומי דרך הפיקסל הקטן הזה שדיברו עליו מקודם, ושיאהו יודעים לחסום אותו. חסימת כתובת הספאמר לא ממש עוזרת כי הם מחליפים כתובות המון. אגב, למה בהרבה ספאם יש מילים אקראיות בכותרת? זה כדי לשגע את הפילטרים? |
|
||||
|
||||
תודה על ההסברים. גילית ציינה (תגובה 179359 ) שהזבלנים (התלהבתי מהכינוי) ידעו שהיא קוראת דואר אפילו שהיא מעולם לא קראה את הדואר *שלהם*. לפי מה שהבנתי, אתה מתייחס למישהו ש*קורא* דואר זבל. אבל זה לא מסביר1 את העובדה שברגע שגילית הפסיקה לקרוא אימיילים (אימיילים *רגילים*, כמובן), היא קיבלה פחות דואר זבל. 1- יכול להיות שזה מסביר, כמובן, ואני פשוט (עדיין) לא הבנתי. |
|
||||
|
||||
אם המצב אצל גילית הוא אכן כפי שתואר כאן, ואינו מקרי, הרי שההסבר הוא אחר ואינו מוכר לי. |
|
||||
|
||||
הסבר אפשרי - מייקרוסופט מוכרת את פרטי החשבונות בהוטמייל ואת נתוני הכניסה אליהם. |
|
||||
|
||||
יש לי הסבר הרבה יותר פשוט - חוק מרפי (ע"ע למה אף פעם לא יורד גשם כשאתה זוכר לקחת מהבית מטריה?) |
|
||||
|
||||
אני לא מאמין גדול בחוק מרפי. הוא נראה לי כמו תחליף זול לאמונה טפלה. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
לכתובת המקורית שלי באינטרנט זהב, שהיא בת 6, מגיעות בערך 80-90 הודעות זבל ביום, שילוב של קוריאנית, הצעות להגדלת איבר המין שלי (שהוא עצום כמובן ולא זקוק להגדלה), ניגרים עוקצניים, איזו חברת כח אדם ישראלית וכמה רוסים. |
|
||||
|
||||
בטח שאפשר לדעת מתי אנשים קוראים EMAIL. זה פשוט וקל. יש כמה שיטות. שיטה פשוטה אחת: שולחים למישהו EMAIL עם תג של תמונה (אפשר שקופה או בגודל של PIXEL בודד כדי שהוא לא יהיה מודע לקיומה). קובעים את ה-URL של התמונה שיקרא את התמונה מהשרת הפרטי שלנו, עליו יושב סקריפט חביב שכבר יודע עליכם כל פרט רלוונטי (באיזו כתובת EMAIL מדובר, מה ה-IP שלכם, באיזו שניה בדיוק פתחתם את ה-EMAIL וכו'). |
|
||||
|
||||
תגובה 179497 |
|
||||
|
||||
נו שוין... אז לא חידשתי לאייל כלום. גם לא בתגובה הנוכחית :) |
|
||||
|
||||
מה בנוגע לתיבות הדואר הפיזיות (בפתח הבית) יש סיכוי שהחוק יעבור גם באזור זה והאם זהו מטרד אמיתי המחיב חקיקה? |
|
||||
|
||||
בוא נשאל את זה קצת הפוך. האם מישהו מקוראי האייל קנה אי פעם משהו בגלל שמישהו שלח לו איזו פרסומת בדואר? נשמע לי קצת מוזר. אם כן - איך זה שלא השגתם את המידע הזה קודם? מה אנחנו כבר צריכים ולא יכולים להשיג עליו מידע בזמן שבו אנו מעוניינים במידע? אם לא - האם חקיקה זאת היא בעצם לא גם שירות עבור החברות שמוציאות (זורקות?) כספים על הדברים האלה? |
|
||||
|
||||
לא קניתי אבל השתמשתי בשירות - השתמשתי בשירותיו של שרברב שהשאיר חומר פרסומי בתיבת הדואר שלי (לאחר ששרברב אחר שגם השאיר חומר פרסומי בתיבת הדואר שלי בו טען שהוא עובד 24 שעות ביממה ענה לי בקול ישנוני, כשהתקשרתי אליו בשעה 22:30 בערך, ש"אולי מחר"). בעצם גם קניתי - מחברות מזון מהיר שונות שמשאירות תפריטים בתיבות הדואר. ניחוש - גם אתה הזמנת מהן. |
|
||||
|
||||
צודק. ניחשת נכונה והרווחת פיצה. אבל חוץ מאיזה פיצה-האט, אף פעם לא יצא לי לקנות משהו בגלל פרסום בדואר (כולל דואר אלקטרוני וכולל טלמרקטינג). אבל אני - אפילו פלאפון אף פעם לא היה לי, אז מה אני מבין בלהיות אדם מודרני. |
|
||||
|
||||
קניתי רהיטים, בהרבה כסף, בעקבות נייר צבעוני שנחת אצלי בתיבה. ראיתי פריטים שהכרתי, במחיר זול בהרבה. נסעתי, בדקתי, קניתי, יצאתי מרוצה. ולא שזה לא מרתיח אותי, פרצופי מתמודדים ושאר ירקות אצלי בתיבה (ועוד יותר- על המגב של האוטו). אבל הם לא לחלוטין מפגרים, המפרסמים. פירסום עובד. הנפקת נייר היא עניין זול מאד, יחסית לתמורה. |
|
||||
|
||||
בהולנד ניתן לקנות בדואר סטיקרים המיועדים להדבקה על תיבת הדואר. הסטיקרים מפרטים מה בעל התיבה לא מעוניין לקבל, והם מפורטים באופן די משעשע. (תרגום חופשי של הכותרת: לא קונים במכירה מדלת לדלת, לא מעוניינים בברושורים וכד'). יש עוד די הרבה סוגים של סטיקרים. הבנתי מידידים הולנדיים שזה עובד, ולא נראה לי שיש חוק בעניין! מי שרוצה להיות חשוף לפרסומת חשוף, מי שלא מעוניין לא חשוף. |
|
||||
|
||||
זה מצוין. יש גם סטיקרים כאלה להדבקה על הטלוויזיה? |
|
||||
|
||||
ויש גם כאלה להדבקה על קלסרים של קורסים עם נוכחות חובה? |
|
||||
|
||||
הבעיה רק אם זה נייר ''גלוסי'', אחרת אני גוזר את המודעה והופך את זה לפתקים לטלפון. |
|
||||
|
||||
גודוביץ עיצב ברושור בצורת דוח חניה ותחב לי אותו תחת המגב. רק בגלל זה לא הצבעתי עבורו. |
|
||||
|
||||
אם אני לא טועה, החוק אוסר על הפצת דואר שלא ע"י רשות הדואר. אבל למה שרק בעלי ממון יוכלו לשלוח לי דואר זבל? אם אני רוצה לפרסם חנות פלאפל בשכונה אני צריך להוציא מאות שקלים על בולים? ובכלל לדעתי דואר אינו מהווה מטרד אמיתי - ניתן לזהות בשניות את דואר הזבל ולהשליך אותו לפח. |
|
||||
|
||||
בתור דוור, ביצעתי לא פעם את שירות הסלקציה הזה חינם עבור בעלי התיבות. פשוט, דואר הזבל חסם לי את התיבה ולא איפשר להכניס את המכתבים שלי. |
|
||||
|
||||
פח אשפה קטן ליד תיבות הדואר. בתקופה מסוימת הפח נעלם, וראה זה פלא - תיבת הדואר שלי התמלאה באותה תקופה גם בדואר הזבל של השכנים (סתם פך קטן. לא הבטחתי שיהיה מסעיר). |
|
||||
|
||||
פח = מתכת מרוקעת ללוח דק, וגם כלי קיבול עשוי פח (וגם מלכודת). פך= כלי קטן לשמירת נוזלים (ביחוד שמן). האם דואר הזבל מתקבל אצלכם בצורה נוזלית? |
|
||||
|
||||
פכים קטנים שכח |
|
||||
|
||||
פכים קטנים=פרטים קטנים, זוטות. אמנם הצורה התקנית במשמעות הזו היא צורת הרבים, אך הגזירה לצורת היחיד מתבקשת והגיונית, דבר שלא ניתן לומר על צורת הפיסוק שלך, למשל. |
|
||||
|
||||
דיברת אלי או אל האלמוני השני? |
|
||||
|
||||
הוא דיבר אל האלמוני מ תגובה 181474 |
|
||||
|
||||
ומה בדיוק לא היה בסדר בצורת הפיסוק שם? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
או שגם בסקרים פוליטיים/אחרים? |
|
||||
|
||||
החוק האמריקאי (https://www.donotcall.gov/FAQ/FAQConsumers.aspx#Excep...) מאפשר לסוקרים, תנועות פוליטיות וארגוני צדקה להתקשר לכל מספר טלפון, גם אם הוא מופיע ברשימת ה-do not call, כמו גם לכל חברה מסחרית שאתה בקשר איתה, כמובן. לא ראיתי את הצעת החוק הישראלית כך שאיני יודע מה כתוב שם בדיוק, אבל אני מניח שהיא נוסחה לאורך אותם קווים מנחים. |
|
||||
|
||||
מותר להם, כל עוד לא ביקשת מהם לא לעשות זאת יותר (אחרת הם יכולים לחטוף קנס). זה אומר שהם מחויבים לנהל רישום של אנשים שלא מעוניינים לשמוע מהם שוב. זה מספיק רחוק מהמצב הקיים ונשמע די הגיוני. |
|
||||
|
||||
גם בארץ, אתה יכול לבקש/לדרוש, ואם התקשרו אליך שוב בתוך חצי שנה, אתה יכול להתלונן על הטרדה טלפונית. |
|
||||
|
||||
עפ"י החוק הקיים או עפ"י זה החדש? |
|
||||
|
||||
זה משהו ישן, שאני לא זוכר איפה קראתי, אבל ''תוייק'' אצלי כמידע אמין. |
|
||||
|
||||
באמת שאני לא מבין את התמיכה הנלהבת כאן.אני לא מומחה תעסוקתי,אבל לפי מודעות הדרושים ורושם כללי,מועסקים בשיראל אלפי עובדים בשרותי טלהמרקטינג למינהם.אם ההצעה הזאת תיתקבל והרשימה תיצבור תאוצה,אפשר להניח שמאות אם לא אלפי עובדים יפוטרו וישלחו הביתה,בלי שום סיכוי אמיתי למצוא עבודה חדשה,בהתחשב במצב המשק..שאני לא חושב שצריך לפרט.אז אולי זה לא תענוג גדול לענות להם,אבל בחיית,לוקח עשר שניות לסגור תשפורפרת בנימוס,וחמש אם סתם מנתקים.צריך להיות אייל אגואיסט למדי בשביל להגיד שזה מחיר יקר מידי לשלם בתמורה למצבם הכלכלי של מאות אנשים.במיוחד היום. |
|
||||
|
||||
השאלה פשוטה. האם תקנה בצורה כזו ממשהושיתקשר אליך, אם התשובה אולי או כן אז אתה לא צריך להיות ברשימה של מי שלא מעוניין, לעומת זאת אם התשובה שלך היא בכל מקרה גם אם יציעו לי רכב יוקרתי בשקל אחד אני לא אקנה אז כנראה שלא תהיה אתץה זה שיגרום לפיטורים. לכל מקרה כמות האנשים שעובדים במשלוח דואר זבל אינה כל כך גדולה לדעתי, ואם הם יאבדו את עבודתם אז צר לי אבל הזכות לעבודה לא גוברת על הזכות שלא יציקו לי בכל פעם שאני פותח את המייל. |
|
||||
|
||||
יש לי הרגשה שכדי להרשם לרשימת ה''אל תתקשרו'' יבקשו מאיתנו סכום סימלי מה שישאיר הרבה אנשים מחוץ לרשימה או שאני סתם פסימי |
|
||||
|
||||
יותר זול לכולם לתרום להם חצי שקל פעם בחודש. |
|
||||
|
||||
הצעת המועצה היא, למעשה, מכירת כולנו בנזיד עדשים עכור ומפוקפק. במקום רשימת "אל תתקשרו" הגישה צריכה להיות הפוכה: רשימת "כן תתקשרו". באינטרנט באירופה, לדוגמה, הכללים הם כאלו – כללי Opt In. כלומר, אתה צריך להביע את רצונך במפורש לקבל דואר זבל כדי לקבלו. אם אין לשולח הדואר אישור ישיר ומפורש שלך, הוא לא יכול לשלוח אליך דואר. בארצות-הברית, הכלל אוהד הרבה יותר למשווקים וקובע כי הגישה היא Opt Out. אתה הוא שצריך לבקש לא להיות ברשימה. מאחר וגורם ההכבדה הוא ביציאה ולא בכניסה ומאחר ויש מספר אינסופי של מטרידים פוטנציאליים, רשימת Opt Out היא קצת חסרת משמעות. |
|
||||
|
||||
על רשימות ה-Opt Out תעזור לפקח המדינה בעזרת חוק (צריך למנוע הטרדה של מטרידים *חוזרים* ספציפיים) ועם רשימות ה-Opt In אנחנו כבר יכולים להסתדר לבד. יש מספיק כלים עבור מי שרוצה לסנן שיחות (שיחה מזוהה למשל), דואר אלקטרוני (תוכנות לכך יש מפה ועד הודעה אלקטרונית חדשה, מעבר לפונקציונליות הבסיסית של Block Sender) או בדואר הרגיל (אפשר להתקין סל ניירות מעוצב ליד תיבת הדואר). זה לא סביר להתקין לנו Firewall חונק לחלוטין על מכשיר הטלפון (או על תא הדואר) בפיקוחה של המדינה. מדינת ישראל כבר אוספת עלינו מספיק(/יותר מדי) פרטים במסדי הנתונים שלה ועלינו לצמצם את התופעה הפסולה הזאת ולא לדאוג להרחיבה מעבר למינימום ההכרחי. בשוק חופשי - אין שום דבר פסול מהותית בטלמרקטינג, אלא רק בטלמרקטינג אגרסיבי בו מציקים לך גם כאשר הבהרת שאתה לא מעוניין. אם יהיה לכך ביקוש בשוק, אני בטוח שבזק יציעו ללקוחותיה אפשרות לקוי טלפון בהם אתה מגדיר הרשאות על הקו (ממי לקבל שיחות ממי לחסום ולמי לשלוח מעטפות אנטרקס באופן אוטומטי). אולי אפילו יש כבר דבר כזה, אני לא יודע. |
|
||||
|
||||
אביב, מן הסתם לא הסברתי את עצמי היטב. רשימת אופט-אין היא רשימה שבה כלולים אנשים ש*ביקשו* לקבל שיחות מטלמרקטינג או לקבל דואר זבל. אמצעי הסינון חסרי משמעות עבורם, משום שהם מעוניינים לקבל שיחות כאלו. כל הכלים שאתה מציין לסינון נועדו לאפשרות המוצעת על ידי הממשלה היום. היינו, רשימת אופט-אאוט. וכן הלאה לגבי מה שכתבת על חומת אש – יש בה צורך במודל הקיים, לא בזה שהצעתי (אופט-אין). טלמרקטינג הוא שאלה פשוטה של רשות הפרט ועד היכן היא מגיעה. האם שיחת טלפון לא רצויה (או מכתב לא רצוי, או הצעה לא רצויה) היא הטרדה קבילה ברשות הפרט (בנוסח מישהו המצלצל בדלתך כדי לשאול איפה גר מוישה זוכמיר) או שבגלל השיטתיות המכוונת שלה היא בלתי חוקית. נוסף על כך, זה עניין של כמות ומידה. כשאתה מקבל שיחת טלמרקטינג אחת לשבוע, מן הסתם לא תראה צורך דוחק חוקית להוציא את זה אל מחוץ לחוק. כשאתה מקבל 5 שיחות כאלו בערב, גישתך תהיה הרבה יותר עוינת. לגבי בזק יעירו אחרים, אבל מובן מאליו שלחברה העושה חלק יפה מכספה על טעויות בחיוג והטרדות מאורגנות כאלו ואחרות יש לה אינטרס מובהק לא למנוע את דואר הזבל, ממש כמו שלרשות הדואר אין אינטרס כזה. |
|
||||
|
||||
רשות הדואר אף מחלקת דואר זבל לתא הדואר עבורו אני משלם. ניסיתי להתלונן על כך ונעניתי בטיעון המוחץ ''ככה זה''. |
|
||||
|
||||
דווקא עובד מצוין. אולי אני ברת מזל במיוחד, אבל המעט-מאוד ספאם שעושה דרכו אליי מדי פעם לא חוזר להציק לעולם אחרי שאני מבקשת to unsubscribe. אולי הספאמרים האמריקאים הרבה יותר צייתנים ומנומסים מהישראלים, או שהחוק באמת מחזיק אותם חזק, לא יודעת. לא קרה לי עדיין שבקשה לopt out לא כובדה, או הביאה ספאם חדש. |
|
||||
|
||||
איך את יודעת שבקשתך לopt out לא הביאה ספאם חדש? |
|
||||
|
||||
כי אני מקבלת ספאם אמיתי (ז"א - ממקום שעליו לא שמעתי מעולם, לא אתר בו ביקרתי או שירות בו השתמשתי) בערך אחת לחודש-חודשיים. בתגובה לתגובה שלמטה - כתובת הדואר הקודמת שלי הופיעה על האתרים של שני המקומות בהם עבדתי בזמנו, אם כי כיוון שמדובר ב-org ו-edu, אני מניחה שזה לא גרוע כמו להופיע על אתר com. כרגע אני משתמשת בכתובת האוניברסיטאית שלי, והיא כמובן נקיה מספאם (בין אם תודות לפילטרים של האוניברסיטה או לכך שהיא לא מופיעה על הרשת). אין לי ולא היתה לי מעולם כתובת ב-yahoo, hotmail וחבריהם, כך שלא יצא לי לחוות אף פעם את החוויה. בשורה התחתונה, כן אני יודעת שרוב האנשים סובלים מזה מאוד ושאין לי שום זכות להשתתף בדיון על ספאם, וכבר היו לי חברים שהסבירו לי בקנאה כמה ברת מזל אני. (העצה הכי טובה שיש לי - תמיד לבדוק היטב את הקופסאות הקטנות בתחתית העמוד כשנרשמים לשירות או רוכשים משהו אונליין. לעולם לא ללחוץ "next" בלי לוודא שלא השארת בטעות צ'ק בקופסא שעליה כתוב, למשל, "would you like us to make your email available to promotional mail from our affiliates".) |
|
||||
|
||||
חוזרים כאן שוב ושוב על "ברת מזל" ו"ברי מזל" - יצורים לשוניים שאין להם זכות קיום שכן "בר" הארמי בנקבה הוא "בת" וברבים הוא "בנים". אם כן: בר מזל, בת מזל ובני מזל (מי היא אותה מזל שיש לה יותר צאצאים מלניצה, זאת שאלה אחרת). |
|
||||
|
||||
כדאי לסייג להזכיר - רק בסמיכות. בנפרד, תרגום ''בת'' הוא ''ברתא'', ותרגום ''בנים'' - ''בני''. |
|
||||
|
||||
גם אני רציתי לדקדק בעניין. בסוף החלטתי להשתמש בצורה הנכונה בתגובתי, אבל לא תפס. מזל היא כמובן אשתו של גד. טוב שאת בניהם זיכו בשמות מודרניים כמו בר ובן. |
|
||||
|
||||
את בת מזל, אם כך. ידוע כי מפיצי דואר הזבל משתמשים בבקשת ביטול הרישום שלך כאישור לכך שהגיעו לכתובת קיימת ויכולים להפיץ את כתובתך הלאה. אחת האזהרות הראשונות ללוחם בדואר זבל היא *לעולם לא* לבקש לבטל רישום, משום שזו הדרך הבטוחה להגביר את דואר הזבל. אילו הייתה לך כתובת פומבית – כזו המוצגת בגלוי באתר – היית מן הסתם חושבת אחרת. כמי שכתובתו מוצגת כך לרגל עסקיו, אני מקבל למעלה ממאה דברי דואר זבל *ליום*. זו לא כמות שאפשר לשלוט בה בשום צורה ואופן באמצעות בקשות ביטול רישום, גם אם מתעלמים מהמציאות שתיארתי לעיל ביחס לביטולי רישום. |
|
||||
|
||||
למען האמת, כתובת הדואר שלה עובר סינון דואר זבל אגרסיבי מאוד. ראיתי את הסיסאדמין של האוניברסיטה שלה ברשימת התפוצה spam-l, ולפחות לפי ההערות שלו, די ברור שהוא עובד הרבה שעות בכדי לשמור שכתובות הדואר באוניברסיטה יקבלו מינמום ספאם. מעניין באמת כמה מהאנשים כאן שטוענים שהם מקבלים מעט מאוד דואר זבל משתמשים בכתובות העוברות סינון אגרסיבי ברמת השרת? |
|
||||
|
||||
אני (כאמור) מקבל מעט מאוד דואר זבל, רובו (כאמור) "באשמתי" ולא ידוע לי על מנגנון סינון שמופעל על השרת. (יתכן שיש כזה, לא סיפרו לי) סתם סיפור: כשהייתי סטודנט הכתובת שלי היתה כמו עכשיו, רק במקום alum.cs היה pob. מנהל הרשת שלח דואר לכל המשתמשים והסביר מהו דואר זבל, למה הוא רע, איך מזהים אותו (נשלח להרבה אנשים שלא ביקשו אותו) ומה לעשות בנידון. (להעביר אותו לכתובת spam@pob.huji.ac.il) מאחר והכרתי את אותו מנהל רשת העברתי מיד את ההודעה הזאת לspam@pob. שידעו להם! |
|
||||
|
||||
בהוג'י מופעלת מערכת די אגרסיבית של סינון. לדעתי, זו גם אחת הסיבות שחלק מהעיתונאים המשתמשים רק בכתובת העיתון חשים שהעניין פחות דחוף משהוא באמת -- בעיתונים מופעלת מערכת די אגרסיבית של סינון גם כן. מי שאין מפלפלים את אחוריו, לא דוהר. |
|
||||
|
||||
יש גם סקרים טלפוניים. לאלה אני תמיד עונה, כי אני זוכרת את הימים שעבדתי בזה, ויודעת שמרוויחים לפי סקר שנעשה (ואגב, לא מרוויחים אם הנסקר מסרב לתת פרטים אישיים). מה שכן, גם בסקרים יש שאלות שאני מסרבת לענות עליהם. סקר של הבנק שלי, למשל, עסק בהרגלי השימוש בשירותי הבנק, אבל אחר כך עברו לשאלות על הרגלי צריכה וצפייה בפרסומות. הבהרתי שזה לא קשור לנושא הסקר, ביקשתי הבטחה שלא מוסרים את הפרטים האלה לצד שלישי. לא קיבלתי, לא עניתי. |
|
||||
|
||||
אתמול לאתר שקיבלתי שני מיילים על מכירת מוצרים אילו ואחרים בישראל החלטתי להקדיש מעט מזמני ולעשות שינוי קטן, לקחתי את כתובות המיילים שמהם נישלח אלי הספאם ובמשך חצי שעה צירפתי אותם למספר גדול של אתרי קזינו וסקס ברחבי העולם, אני מאחר להם שיהנו מהם. אני מודה שאפילו נהנתי מעט מההשקעה בנושא. מה שכן חבל שאין אתר שמאפשר לעשות את זה באופן אוטומטי, משהו בסגנון של: שלחו לך ספאם , זה הזמן להשיב מלחמה, רשום את כתובת הדואר שלהם והם ירשמו בלמעלה מ1000 אתרי ספאם. |
|
||||
|
||||
חבל שעשית זאת. קרוב לוודאי שאמללת מאוד אנשים שהשתמשו בכתובתם כהטעייה לשולח המקורי. במקרה הטוב, פגעת בשומאיש. |
|
||||
|
||||
היות והיו אילו כתובות של שחרר אותי מהרשימה יתכן ואתם צודקים יתכן ולא. לכל מקרה אם אני לא טועה במיילים ניתן לבדוק האם מדובר בכתובת אמיתית. ואם במקרה כן פגעתי בהם, הרי הם רצו שאני אשלח מייל לפרטים נוספים אני מקווה שהם מקבלים הרבה מיילים כאילו. |
|
||||
|
||||
אתה יכול לשלוח מה שמכונה "אצבע" (או Finger) לאותם אנשים. הפרטים שמלמד תחקיר כזה מעניינים. לדוגמה, אודותיך מספרת האצבע כי יש לך שלושה ילדים, מהם שניים הידועים לך. כלומר, סה"כ מדובר בפרטים כלליים שכל אחד יכול ללמוד עליך. |
|
||||
|
||||
אה? ילדים לי יש, מי זאת הבת **** שלא סיפרה לי שישי לי שני ילדים שאני יודע אליהם. |
|
||||
|
||||
אותה בת **** שילדה אותם. האצבע אמרה שיש לך גם סקלרוסיס. אולי זה מסביר את זה. |
|
||||
|
||||
הדלדלות עצמות הזכרון. כמו אוסטיופורוסיס רק בראש. |
|
||||
|
||||
איזה מזל שיש לי סקלרוסיס, אחרת הייתי זוכר איך היא נראת. |
|
||||
|
||||
מדי פעם בפעם אני מקבל ספאמים מעצמי - כלומר, מכתובת העורך באייל, שאינה משמשת אף אחד לדואר יוצא. מה שעשית, בסופו של דבר, הוא להתעלל באדם חף מפשע. |
|
||||
|
||||
דרור גלוברמן כותב על דואר זבל ישראלי וגם קצת על מי שנלחם בתופעה. "מעריב": http://images.maariv.co.il/channels/13/ART/581/965.h... |
|
||||
|
||||
בחוברת של "יוזמת ז'נבה" שמופצת כיום ברחבי הארץ, נכלל איום קטן תחת השאלה "מה חותמי ז'נבה מתכוונים לעשות מהיום והלאה?": "... כמובן שנפנה אליך, *שוב ושוב*, כדי לצרף אותך אלינו..." (הדגשה שלי). יש אפשרות לתבוע אותם אם הם באמת יחליטו להציק לנו שוב ושוב על הטרדה המונית? |
|
||||
|
||||
הנה הצעה מעניינת כיצד להילחם בדואר זבל - לענות לו. על פי התאור בהצעה, המודל העסקי של דואר זבל בנוי על כך שהשולח מצפה לקבל בערך 0.005% תגובות על מה שהוא שולח. ההצעה היא שכל אחד מאיתנו יענה רק ל-1 מ-100 פניות בדואר זבל אליו ועל ידי כך יוצפו מפיצי דואר הזבל בכל-כך הרבה דואר באופן שלא יאפשר להם לנהל את עסקיהם. |
|
||||
|
||||
הבעיה האמיתית היא זיוף כתובת השולח (לדוגמא: תגובה 180029). הפרוטוקול המשמש לשליחת הודעות (SMTP) הוא פרוטוקול שמבקש ממך גם את כתובת השולח, ותוכנות האימייל מכניסות את הכתובת האמיתית של השולח כברירת מחדל. |
|
||||
|
||||
מי שמזייף את כתובת השולח מלכתחילה לא מצפה לקבל דואר בחזרה... במקרה כזה, כנראה שצריך להקליק על קישור כלשהו ולבקש פרטים. אותה גברת בשינוי אדרת. |
|
||||
|
||||
אתה מגדיל את המטרד אצלך ומעלה במקביל את המחיר אצל השולח. אבל אתה גם מסגיר את זה שכתובת האימייל שלך פעילה - מידע שכל ספאמר שמח לקבל. לדעתי, כל התייחסות לספאם מגבירה את ההפצה שלו. חוצמזה - בדרך כלל אתה לא רוצה להכנס לאתרי פורנו ולבקש פרטים נוספים. - אתרי מכירות יראו שתנועת הלקוחות ברשת גדלה ויפיצו יותר ספאם. - ישנן פרסומות מקוונות שבנויות על מספר צופים - נכנסת בעל האתר הרוויח. |
|
||||
|
||||
אוקיי, אז יש לך פטור מהקלקה. הבה נתרכז רק בלשלוח תגובות לספאמים שמבקשים שנענה להם. אם מספיק מאיתנו יעשו את זה אז בטווח הארוך נקטין את ההפצה בגלל חוסר היכולת של הספאמרים לעמוד במבול התגובות. |
|
||||
|
||||
how to send yourself an email from George@Whitehouse.com
your email is: username@domain.suffix first open a telnet session: c:\windows>telnet domain.suffix 25 (the lines with the numbers are the server responses) =================================== 220 .... helo 250 HELO ... mail from:<George@Whitehouse.com> 250 Ok rcpt to: username@domain.suffix 250 Ok data 354 end your data with . This is a test message. . 250 Ok quit 221 BYE =================================== |
|
||||
|
||||
יובל דרור טוען כי האמצעים בחוק המוצע חמורים מדי, ונותן דוגמאות כיצד החוק יכול לשמש ל"סתימת פיות". "הארץ": http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?it... |
|
||||
|
||||
החוקים החדשים של האיחוד האירופי למלחמה בדואר זבל באינטרנט נכנסים היום לתוקפם. על פי החוקים החדשים, משלוח דואר אלקטרוני לנמען שלא נתן מראש את הסכמתו לכך תיחשב עבירה פלילית. "הארץ": http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?it... |
|
||||
|
||||
הנשיא בוש חתם על הצעת חוק בכל ארה"ב נגד ספאם שמחייבת את שולחי הספאם על כתובת אמיתית, אפשרות לצאת מהרשימה ויצירת רשימת "אל תכתבו לי" |
|
||||
|
||||
משרד התקשורת פרסם את הצעת התיקון לחוק הבזק בעניין דואר זבל. ההצעה ממליצה על מנגנון של Opt In בסייגים מסויימים. ההצעה: http://www.moc.gov.il/new/documents/whats_new/tazkir... |
|
||||
|
||||
בארצות הברית הוגשו כ-429,000 תלונות על הפרת חוק "אל תתקשרו אלי" בשנה האחרונה. ההערכה היא שעל כל תלונה ישנן עשרות או מאות מקרים שלא דווחו. בראש רשימת המפירים עומדת חברת Credit Foundation of America עם 10,872 תלונות ואחריה AT&T עם 4,991 תלונות. |
|
||||
|
||||
יש למישהו את הטלפון בבית של אורי זוהר? כי אני מאד רוצה להתקשר אליו באמצע הלילה חמש-שש פעמים ולשאול אותו אם הוא רוצה שאני אחנך במקומו את הילדים המופרעים שלו. |
|
||||
|
||||
ארגון NoSPam שקם היום באופן רשמי בישראל מתכוון להקים רשימות "אל תתקשרו אלי" (opt out), כמו גם לספק תווי תקן לאתרים שיגנו על פרטי המשתמש. |
|
||||
|
||||
הצעת החוק השניה בנושא, של ח"כ רומן ברונפמן, אושרה בקריאה טרומית. כעת פועלים לאיחוד הצעת החוק עם העת החוק ש"ל ח"כ רשף חן באותו נושא ממש, ובקנה ממתינה גם הצעת החוק של הממשלה, שיזם משרד התקשורת, שגם אותה אולי סוף-סוף יאחדו לכדי הצעה קוהרנטית אחת1. 1 ולדעתי חבל שכל ההצעות הן Opt out ולא Opt in. |
|
||||
|
||||
חילוקי דיעות על הצעת החוק הממשלתית, בעקבות הכוונה להשמיט את סעיף הפיצוי ללא הוכחת נזק. |
|
||||
|
||||
הצעת החוק הממשלתית (שהיא Opt in ולא Opt out1) אושרה הבוקר בישיבת הממשלה, ותוגש לאישור הכנסת באמצע מאי. Ynet: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3083158,00.h... _____________________ 1 הידד! |
|
||||
|
||||
"ההחלטה התקבלה על ידי וועדת השרים לחקיקה, שאישרה תיקון ל"חוק הבזק", הקובע כי חברות או גופים מסחריים המעוניינים לשלוח לאזרחים דברי דואר אלקטרוני, מסרונים (הודעות SMS) ופקסים, לא יוכלו לעשות זאת אלא אם פנו קודם לנמענים וקיבלו וקיבלו מהם אישור מראש." זה אומר שנהיה מוצפים בפניות למתן אישורים כאלה, או שמא נצטרך לפני כן לתת אישור שאנחנו מוכנים לקבל פניות מהסוג הזה? |
|
||||
|
||||
נראה לי שלא, ודווקא החברות המפרסמות נמצאות במלכוד כאן. אני חושב שבאירופה, שם הונהג Opt In אם אני לא טועה, זה עובד. אבל לא אכחיש שזו גם המחשבה שעברה לי בראש כשכתבתי את התגובה הקודמת. |
|
||||
|
||||
מבחינת החברות ומבחינת המחוקק, הדרך החוצה מהמלכוד הוא לבקש את ההסכמה בדואר נייר. אז מצד אחד, גם ריבוי דואר נייר הוא מטריד. מצד שני, יהיה להם הרבה יותר יקר לבקש את זה (צריך לשלם משכורות לדוורים, נייר, דלק לכלי הרכב שמובילים את הדואר), כך שאפשר לקוות שיהיה הרבה פחות מזה. האפשרות השניה היא בזמן שאתה חותם על טופס התקשרות (עם ספק הסלולרי, נניח), וזה בכלל קורה מעט (נכון שנצטרך לקרוא על מה אנו חותמים, שזה תמיד די מעצבן). |
|
||||
|
||||
לא. הדרך החוצה היא פשוט *לשלם* עבור הזכות. למשל- מארגנים הגרלה, ואחד התנאים להשתתפות, זה שיהיה מותר להוסיף אותך לרשימת הדואר. |
|
||||
|
||||
אפילו פשוט מכך. חברת "נעלה הגלילה" מפרסמת מודעה המציעה סוף שבוע אטרקטיבי בצימר בגליל. לחץ על הקישור המצורף לפרטים. הקישור יוביל אותך לטופס בו תתבקש למלא את פרטיך האישיים, שם, מס' טלפון, כתובת דוא"ל וכו'. חלקם "שדות חובה" וחלקם אופציונליים. בין היתר תהיה שם שורה "אני מעוניין לקבל מחברתכם פרסומים על מבצעים שונים באמצעות הדואל". ניתן כמובן יהיה לאנצ'ק (איך לכל הרוחות אומרים בעברית to uncheck?) את השורה, אבל רוב הגולשים לא יעשו זאת. |
|
||||
|
||||
''לבטל את הסימון'', ''להסיר את הסימון'', ''למחוק את הסימון''... |
|
||||
|
||||
זו נראית לי כמו עסקה הוגנת. אני מצפה ממי שממלא טופס באינטרנט (בדרך כלל לא ארוך מדי) לאנצ'ק צ'קבוקס כזה אם הוא לא מעוניין לקבל דואר מהחברה. אני מניח שחלק לא מבוטל מהאנשים אפילו ישארו את הצ'קבוקס צ'קד כי הם באמת מעוניינים לקבל דואר פרסומי מאותה חברה. מה שהגיוני בעיני זה לאסור את העברת הכתובת לגורם שלישי ללא אישור מפורש של הגולש. |
|
||||
|
||||
ומה אם החברה לא מאפשרת לאנצ'ק, או מאפשרת ומתעלמת, או מאפשרת אבל בפונט אפרפר בהיר בגודל 4.5 נקודות? |
|
||||
|
||||
אז אני לא הייתי ממלא את הטופס. חברה שנוהגת כך חשודה בעיני כחברה לא-הגונה ולא הייתי רוכש ממנה שירותים. |
|
||||
|
||||
הבה נקים חברה שיהיה לה סימן רשום, ונשכיר את רשות השימוש בו רק למי שעומד בקריטריוני אינצ'וק מחמירים. |
|
||||
|
||||
לרגע לא טענתי שמדובר בעיסקה שאינה הוגנת. היא אמנם נסמכת על עצלותם המובנית של בני האדם, אבל אין כאן כל הונאה. כל מה שבאתי להציג, זה את פתרון פרדוקס "כפית הלבן הראשונה"1. __ 1 איך עושים לבן? לוקחים כוס חלב, מוסיפים לה כפית לבן, מערבבים ונותנים לתערובת לעמוד מספר שעות. |
|
||||
|
||||
לפרדוקס הזה קוראים ''צבת בצבת עשויה'' (לפתרון שלו קוראים ''ערב שבת בין השמשות''). |
|
||||
|
||||
לאנצ'ק -- בעברית ''לבטלס'' |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |