ועדת שמגר: אין קשר מובהק בין הצלילה בקישון ובין מחלת הסרטן | 1440 | ||||||||
|
ועדת שמגר: אין קשר מובהק בין הצלילה בקישון ובין מחלת הסרטן | 1440 | ||||||||
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
דני יתום הוא ממפלגת ''ישראל אחת''. המדובר באחיו, אהוד יתום, חבר הליכוד. הידיעה תוקנה. תודה. |
|
||||
|
||||
עדיין קוראים "ישראל אחת"? |
|
||||
|
||||
אתר הכנסת לא היה נגיש בעת שכתבתי את התגובה. בוא נבדוק עכשיו. טוף, דני יתום חבר ב"העבודה-מימד". |
|
||||
|
||||
ניתן לקחת משפט מהחדשה, להחליף שתי מילים ולקבל משפט: "בדו"ח בן 200 העמודים נקבע כי לא נמצא קשר מדעי מובהק סטטיסטית בין הצלילה בביוב לבין התחלואה בסרטן בקרב הצוללים." אשמח לראות את חברי הוועדה המכובדים, פרופ' מאיר וילצ'יק וד"ר גדי רנרט מבצעים כמה צלילות ראווה בביוב הקישון. דבר זה יראה כי הם עומדים במאת האחוזים מאחורי החלטתם התמוהה. העובדות הפשוטות שעמדו בפני הוועדה היו: - נחל הקישון מזוהם - בנחל הקישון התגלו חומרים מסרטנים - לכאורה, יותר מקרי סרטן התגלו בקרב הצוללים מאשר ביתר האוכלוסיה שלא טבלה מעולם במי ביוב מעניין שמבין השלושה, רק יו"ר הוועדה מצא כי קיים קשר סיבתי בין הצלילה לתחלואה. הוא היחידי שחיבר את הקו בין השתיים. בדו"ח נוסף בן 213 העמודים נקבע כי לא נמצא קשר מדעי מובהק סטטיסטית בין ההליכה בשדה המוקשים לבין איבוד רגליהם של החיילים הצועדים. |
|
||||
|
||||
(האם מישהו מחברי הוועדה חולק על כך שהצלילה בקישון המזוהם מסוכנת?) |
|
||||
|
||||
קצת תמוה בעיני ההזדרזות שלך לפסול דו"ח של 200 עמודים שלא קראת1, רק בגלל שהמסקנה לא מוצאת חן בעיניך. אולי אני טועה, אבל נראה לי שהרבה יותר קל היה לחברי הוועדה לפרסם את המסקנה ההפוכה. לכן, מן הסתם, הם לא הגיעו למסקנתם בקלות ראש. ---- 1 האם אפשר למצוא את הדו"ח באינטרנט, דרך אגב? |
|
||||
|
||||
כוונת התגובה הקודמת איננה לתמוך במסקנה. אני רק מציע להשהות את התגובה עד שנבין מדוע הגיעה הוועדה למסקנה זו. |
|
||||
|
||||
לא הבנתי היכן הסתירה בין החלטת רוב חברי הועדה ('לא נמצא קשר מובהק סטטיסטית') לבין דעת יו"ר הועדה ('קיים קשר סיבתי משפטי והגיוני'). כמו כן לא הבנתי מדוע נציגי הנפגעים חושבים שהם זכאים לקבל את התוצאות מראש. טענתם להטיה יכולה להיות הגיונית, אך ראוי לדעת אם הם טענו להרכב ועדה מוטה עוד לפני פרסום המסקנות. הצהרתם של שלושת חברי הכנסת היא פופוליסטית, ולא הראה שיש לה קשר לעניין או למציאות. "התחקיר שחשף את הפרשה בעבר גילה כי קיים קשר סיבתי ישיר בין החומרים המסרטנים שהתגלו בקישון, לבין היקף ומהירות ההתפרצות של הסרטן אצל לוחמי הקומנדו." אני מבין שזו עמדת מערכת האייל (שלא טענה שהיא מצטטת גורם כלשהו במשפט זה). האם לא ראוי לסייג כעת את ההצהרה הזו? |
|
||||
|
||||
אתה יכול להסביר את המשפט הראשון? איך (באמצעיו הדלים של חבר-ועדה במגבלותיו כאדם) אפשר להגיע לקשר סיבתי ללא הסתמכות על קשר סטטיסטי מובהק? |
|
||||
|
||||
הוכחה מתמטית והוכחה משפטית הם דברים נפרדים. ההצהרה ''לא נמצא קשר מדעי מובהק סטטיסטית'' יכולה להיות נכונה או לא נכונה, אבל אינני רואה כיצד יתכנו עליה חילוקי דעות. מי שצריך להכריע בשאלה זו צריך להיות סטטיסטיקאי ולא שופט. שופט לא אמור לעסוק בסטטיסטיקה. הוא צריך לומר אם מהחומר שהובא בפניו הוא השתכנע שיש קשר בין הדברים או שלא. הוא יכול לשגות, כמובן. בכל אופן - נראה שעמדת יו''ר הועדה עוסקת במשהו אחר ממה שסיכמה הועדה, ואינני רואה כאן סתירה. |
|
||||
|
||||
אולי הם מתקשים להסכים איזו רמת-מובהקות לדרוש. |
|
||||
|
||||
כנראה שלא זה העניין. שופט אינו אמון על סטטיסטיקה. אנשי מדע יכולים לקבל מסקנות מוכחות מתמטית גם אם הן נראות, לכאורה, שגויות בעליל. לא כן שופט. שופט לא אמור לשקול את החלטתו במונחים של סיכוי לטעות. נאשם אמור להיות מורשע במשפט רק אם אשמתו הוכחה 'מעבר לכל ספק סביר'. הווה אומר שברגע שהורשע האמין השופט שהסיכוי לאשמתו הוא בסביבות 1.0. אם הסיכוי הוא רק 0.9, אמור השופט לזכותו בדין. אם, נאמר, פוסק השופט שלוש פעמים בשבוע, במהלך קריירה שיפוטית של 35 שנה הוא פוסק 5,500 פעמים בערך. אני מאמין שכמעט בכל המשפטים יוצא הנאשם חייב בדין. אבל נניח שמדובר בשופט ספקן במיוחד, שהרשיע רק 3,000 פעם במהלך הקריירה שלו. אם הסיכוי לכך שהנאשם אכן ביצע את העבירה עומד בכל הרשעה על 90%, הסיכוי שהשופט לא טעה מעולם עומד על 5.3e-138. אם הסיכוי לעבירה הוא 99%, הסיכוי להימנע מטעות הוא 8e-14. אם הסיכוי לעבירה הוא 99.9%, הסיכוי להימנע מטעות הוא 5%. רוב הסיכויים שהשופט לא יטעה אף פעם במהלך הקריירה שלו רק אם הסיכוי לעבירה הוא 99.98% ומעלה (כלומר: הסיכוי שהנאשם לא ביצע את העבירה המיוחסת לו הוא 1:5,000). קשה לי להאמין שהשופטים מודעים לכך. לא נעים להודות, אבל כנראה שהמחיר לכך שהמערכת תתפקד הוא הרשעה מדי פעם של חפים מפשע. |
|
||||
|
||||
אני לא חושב שהתייחסת לסיווג הטעויות ל-false positives ו-false negatives. ספקנות לעומת התובעים ודיני ראיות נוקשים מקטינים בהרבה את ה-false positives, על חשבון false negatives רבים יותר - מצד שני, לחוסר ספקנות ולדיני ראיות גמישים יותר יש את ההשפעה ההפוכה. המחיר לכך שהמערכת תתפקד תלוי בנטית בוני המערכת - מי שמוכן לתת לפושעים ללכת לחופשי, על מנת למנוע כניסת חפים מפשע לכלא, יצטרך להתווקח אם מי שמוכן לתת לחפים מפשע להתייבש בכלא, כדי לא לסכן את הציבור על ידי פושעים המסתובבים חופשי. |
|
||||
|
||||
ודאי שהתייחסתי, אם כי לא בצורה מפורשת. ההצהרה שיש להרשיע רק אם הנאשם ביצע את העבירה מעבר לכל ספק סביר, אחרת יש לשלחו לחופשי, מתייחסת לכך. היא דורשת false positive זניח ומצהירה שה-false negative אינו מהווה שיקול. הגדרות לצורך ההערה הזו: העבריין ביצע את המיוחס לו = positive העבריין לא ביצע את המיוחס לו = negative |
|
||||
|
||||
ראה תגובה 129318. |
|
||||
|
||||
מעיון בכתב-המינוי של הוועדה, http://www.tau.ac.il/~bhkishon/Appointment-Letter.pd... , מסתבר כצפוי שהיא לא נדרשה בכלל לסוגיית הקשר המובהק-סטטיסטית בין הצלילה לבין מקרי-המחלה הספציפיים בקרב הצוללנים. ההתייחסות של חברי הוועדה לנושא זה נראית לי, על פניו, כחריגה מהמנדט שלהם. |
|
||||
|
||||
ויודגש: הוועדה כן נדרשה לסוגיית "הקשר הסיבתי האפשרי בין מצב המים לבין מחלת הסרטן", בסעיף ג' בכתב המינוי. זהו בדיוק הקשר עליו מדבר יו"ר הוועדה, שכנראה מקפיד להישאר בתחום המנדט שלה. |
|
||||
|
||||
עד כמה שאני יודע, מאחר ולכל אדם יש סיכוי לחלות בסרטן (גם אם לא נחשף לכלום), אי אפשר להוכיח קשר סיבתי אלא רק קשר סטטיסטי בין חשיפה לחומרים מסוימים ובין מחלת הסרטן. |
|
||||
|
||||
הפעם אני אינני מבין אותך. הועדה נדרשה לחקור אם יש קשר סיבתי אפשרי. לצורך כך היא ניסתה להיעזר בסטטיסטיקה ולא מצאה קשר סטטיסטי. יו"ר הועדה אמר שלדעתו יש קשר, למרות שלא הוכח סטטיסטית. צה"ל החליט להמשיך לתמוך בקורבנות. אז היכן הבעיה? |
|
||||
|
||||
נאמר שהסיפור כולו היה נסוב על צוללן אחד ויחיד. האם גם אז הוועדה הייתה צריכה לחפש קשר סטטיסטי? או: נאמר שבין הצוללנים שחלו, כולם היו לא-מעשנים ובכלל חיים לפי הספר "איך לא תחלה בסרטן", מלבד אחד שהיה מעשן כבד, שואף אזבסט בשעות הפנאי, אספן חומרים רדיואקטיביים וכו'. האם הוועדה הייתה צריכה להסיק מסקנות לגביו בנפרד מכל היתר? ואולי אז צה"ל היה מחליט "להמשיך לתמוך" בכולם מלבדו? ועדת חקירה כזו, לדעתי, צריכה לאפשר לנו לדעת אם והיכן צה"ל ואחרים פעלו שלא כהלכה, ואם וכיצד יש לתקן דברים. היא לא צריכה להיות זו שתספק בסיס להחלטת צה"ל איך לנהוג בשאלת התמיכה. |
|
||||
|
||||
>>"נאמר שבין הצוללנים שחלו, כולם היו לא-מעשנים ובכלל חיים לפי הספר "איך לא תחלה בסרטן", מלבד אחד שהיה מעשן כבד, שואף אזבסט בשעות הפנאי, אספן חומרים רדיואקטיביים וכו'. האם הוועדה הייתה צריכה להסיק מסקנות לגביו בנפרד מכל היתר? ואולי אז צה"ל היה מחליט "להמשיך לתמוך" בכולם מלבדו?"<< בהחלט ייתכן שלאדם הזה לא מגיעה תמיכה. צריך לזכור שכל אדם יכול לחלות בסרטן, וגם חלק מאנשי השייטת היו חולים בסרטן גם לולי צללו בקישון. אם אין לך כוונה לתמוך בכל חולי הסרטן ששירתו בצה"ל, אז אתה מחליט לתמוך רק באלה שהסרטן נגרם מהשירות. אין אף רופא שמסוגל להכריע לגבי אדם חולה בסרטן, אם הסרטן נגרם כתוצאה מסיבה א' או סיבה ב'. עם זאת, לגבי אדם שנוהג כפי שאמרת, מן הסתם אפשר יהיה להסיק שבסיכוי של 99%, מחלתו לא נגרמה עקב השירות. מה לעשות עם הנתון הזה, זה כבר עניין לשופטים. שופט יכול להחליט שמאחר והיתה רשלנות מצד הצבא, גם סיכוי של 1% שהמחלה נגרמה מהשירות מספיק ע"מ לתמוך. שים לב שבעצם החלטה כזו גורמת במובן מסוים לעוול לחיילי שייטת וסיירות אחרות מסכנים, שחלו בסרטן ולא צללו בקישון. נדמה לי שלגבי עובדי קרינה בארה"ב, בית משפט קבע שצריך לשלום פיצוי רק אם יש סיכוי של יותר מ50% שהמחלה נגרמה עקב העבודה. עם זאת, ייתכן ושם המקרה שונה, מאחר ולא מדובר ברשלנות של מקום העבודה. --------- דרך אגב, ייתכן ואפשר לדבר על קשר סטטיסטי גם אם רק אדם אחד צלל. זאת מאחר ואפשר להשתמש במחקרים סטטיסטיים על אנשים אחרים שנחשפו לאותם חומרים. |
|
||||
|
||||
"מה לעשות עם הנתון הזה, זה כבר עניין לשופטים". נו, אז למה ועדת החקירה מתעסקת בזה? האם המנדט שלה הוא שיפוטי? האם היא מונתה כבוררת בין הצדדים, בהסכמתם? |
|
||||
|
||||
הוועדה יכולה לייעץ לצבא מה לדעתה מדיניות הפיצוי הצודקת. אני מתאר לעצמי שאם הצבא מאמץ את ההמלצה, והחיילים לא מרוצים, הם יכולים לפנות לבית-המשפט. |
|
||||
|
||||
האם היא ייעצה לצבא? אני חושב שלא, ודי ברור לי מדוע: זו ועדת-חקירה, לא ועדה מייעצת. האם נראה היה לך הגיוני אילו ועדת שמגר לחקירת רצח רבין הייתה "מייעצת" בדבר אשמתו של הרוצח או בדבר עונשו? |
|
||||
|
||||
מאוד קשה לדבר על דו''ח שלא קראנו, אני לא לגמרי יודע מה הוועדה היתה אמורה לעשות (ייתכן וקבלה הנחייות נוספות מעבר למכתב המינוי מהרמטכ''ל שלינקקת), ומה היא באמת עשתה. לי ברור שהוועדה כן היתה צריכה לחקור, מעבר לנושא הרשלנות, האם הרשלנות הזו אכן גרמה למחלת הסרטן אצל החיילים. ממה שכתוב בעיתונים, כנראה שהוועדה הגיעה למסקנה שקרוב לוודאי שהתשובה לשאלה הזו היא ''לא''. ייתכן והוועדה היתה צריכה להסתפק בתשובה זו, ובכך שהמליצה לתמוך בחיילים למרות זאת, היא חרגה מהמנדט שלה. ייתכן ולא - אני באמת לא יודע. בכל מקרה, חריגה מהמנדט לא נראית לי כזה אסון - אם הצבא חושב שהוועדה חרגה מהמנדט הוא חופשי להתעלם מהמלצותיה בנשא זה. |
|
||||
|
||||
טוב, אני חושב שהבהרנו את עמדותינו: מה שברור לך, בפיסקה השנייה, הוא בדיוק מה שלא ברור לי, גם לאור כתב-המינוי (ואם אכן ניתנו הוראות נוספות לאחריו כן לחקור זאת, הרי שזה תמוה בעיניי). הבעיה שלי עם החריגה הזו מהמנדט היא שבתנאים אחרים (ואולי גם במקרה זה; עדיין לא ברור למה הצבא מתכוון ב"לתמוך בקורבנות" ומה ההשלכות האפשריות של זה) היא יכלה להשפיע על ההליך הפרטני של תביעות הפיצויים – הליך שבד"כ לא מעורבת בו ועדה בראשות נשיא ביהמ"ש העליון בדימוס. נראה כאילו הוועדה הפקיעה את העניין מהמסלול הרגיל בו מטופלות תביעות כאלה, ואם הדבר לא נעשה בהסכמה מראש בין הצדדים, אני חושב שזה לא בסדר. |
|
||||
|
||||
מעיון בקישורים המצורפים (הקישור הראשון לYnet) נראה שזו עמדתו של מנהל היחידה לרפואה תעסוקתית וסביבתית של בית-הספר לרפואה בירושלים, ד"ר אליהו ריכטר, שכתב בחוות דעת על הנושא, שצוטטה בתחקיר הראשוני של "ידיעות אחרונות" את המשפט הבא: "גידולים סרטניים כאלה אצל אנשים בריאים, דווקא בגילאים צעירים ובזמני דגירה שמתקצרים והולכים, מעידים על קשר סיבתי בין החשיפה למי הקישון לבין הגידולים". |
|
||||
|
||||
"התחקיר שחשף את הפרשה בעבר גילה כי קיים קשר סיבתי ישיר בין החומרים המסרטנים שהתגלו בקישון, לבין היקף ומהירות ההתפרצות של הסרטן אצל לוחמי הקומנדו". אתה מבין מכך שזו עמדת מערכת האייל? אני דווקא מבין מכך שהתחקיר שחשף את הפרשה בעבר גילה כי קיים קשר סיבתי ישיר בין החומרים המסרטנים שהתגלו בקישון, לבין היקף ומהירות ההתפרצות של הסרטן אצל לוחמי הקומנדו. מערכת האייל לא טענה שהיא מצטטת גורם כלשהו במשפט, לעומת זאת היא כן טענה שהיא מצטטת את ווינט, ואכן המשפט הזה נלקח מתוך הידיעה באתר, שציטטה את תחקיר "ידיעות אחרונות". |
|
||||
|
||||
אכן, המשפט הועתק מתוך אתר ynet. לא ראיתי בשום מקום שהאייל אמר שהוא מצטט את ynet, אלא נתן 4 הפניות. לכל הפחות היה צריך לומר שלטענת אתר ynet וכו'. לגופו של עניין, התחקיר עצמו אינו זמין ברשת האינטרנט. ynet עצמם מפנים לידיעה שבה נאמר שעומד להתפרסם תחקיר המוכיח וגו'. |
|
||||
|
||||
אתה בוודאי יודע של"אייל" אין מערכת חדשות עצמאית, וכל "עדכון חדשות" שמפורסם באתר, מבוסס אך ורק על הקישורים הניתנים בצמוד לידיעה. לגופו של עניין, בווינט לא מדובר על תחקיר שעומד להתפרסם. מדובר על תחקיר (אאל"ט של צדוק יחזקאלי וענת טל שיר) שכבר פורסם בעבר ב"7 ימים", והוא זה שהוביל ל"התפוצצותה" של כל הפרשה. העמוד אליו מפנה הידיעה בווינט הוא תמצית של אותו התחקיר. |
|
||||
|
||||
והתמצית נטולה הוכחות כלשהן. |
|
||||
|
||||
אני מניח שבאופן תיאורטי קיימת האפשרות שב"ווינט" יבחרו לשקר לגבי תוכנו של תחקיר שפורסם בעבר באופן גלוי, ושקיימת גישה אליו לכל אדם (גם אם הוא לא זמין ברשת). אני לא חושב שמערכת האייל צריכה לכסות את עצמה בפני אפשרות כזאת, ואני לא חושב שידיעות חדשותיות באייל צריכות להיות מנוסחות בסגנון של: "לטענת האתר "ווינט", בתחקיר שפורסם בעבר במוסף "7 ימים" של העיתון "ידיעות אחרונות", נטעו כי קיים קשר סיבתי וגו"', על מנת שיובן כי תחקיר "7 ימים" הוא אינו עמדתה הרשמית של המערכת. |
|
||||
|
||||
זה די ברור שאין שום סיכוי שתחקיר של ידיעות אחרונות הוכיח קשר סיבתי בין הסרטן לצלילה. זה כמו שאין סיכוי שתחקיר של ידיעות אחרונות יגלה שמהירות האור אינה קבועה. |
|
||||
|
||||
אגב, גם באוניברסיטה העברית חושבים שיש קשר: |
|
||||
|
||||
האם אתה יודע אם אפשר למצוא את המחקר הזה איפושהוא באינטרנט? הדבר היחיד המעניין שמצאתי שחיפשתי את ד"ר ריכטר זה: |
|
||||
|
||||
אפשר לשלוח לו אימייל: והנה תמונה שלו: אתר הבית של המחלקה כולל, תחת הכותרת "מה חדש?", מחקרים מ-98' ומטה...: בקיצור, התשובה שלי לשאלתך היא: כנראה שלא. |
|
||||
|
||||
יש שם מאמר שחוזה תוספת של כ350-450 מתים בשנה בגלל כביש חוצה ישראל. אני מודה שאני לא רופא ולא סטטיסטיקאי ולא מומחה לתחבורה, אבל לי זה נראה קצת לא רציני. |
|
||||
|
||||
מה, בתאונות דרכים או מזיהום אוויר? כי אני לא חושב ש*עוברים שם* 350-450 איש בשנה... |
|
||||
|
||||
התחזית היא לשנת 2010. כנראה שנצטרך לחכות ולראות. הם מדברים על תאונות דרכים. אם הבנתי נכון את הabstract, הם טוענים שאם המהירות בכביש עולה אז מספר ההרוגים בתאונות דרכים עולה גם בצורה שפרופורציונלית לעליית המהירות בחזקה 4 (!!). זאת נראית לי טענה סופר-מפוקפקת. |
|
||||
|
||||
א-הא. ומה קרה לטיב הכביש? עובדת היותו ישר למדי? מספר המסלולים? שלא לדבר על כך שההבדל בין 100 ל-110 הוא חסר משמעות בישראל, משום שאנשים בין כה וכה נוסעים במהירות גבוהה משמעותית מהמותרת. אכן, מפוקפק. |
|
||||
|
||||
(זמן התגובה)^1- (הסיכוי לתאונה) פרופורציונלי למהירות. האנרגיה הקינטית (חומרת התאונה) פרופורציונלית למהירות בריבוע. חסר לי עוד גורם אחד. מישהו? |
|
||||
|
||||
הנה עוד גורם: ככל שנוסעים מהר יותר, נמצאים פחות זמן בכביש. עכשיו חסרים לנו שניים. |
|
||||
|
||||
זו הסיבה למהירות בה אני עובר בצמתים. שהרי הסיכוי לתאונות בצמתים גבוה יחסית. |
|
||||
|
||||
מה שמזכיר את הבדיחה הידועה על ההוא שהיה עובר צמתים באדום עד שהגיע לצומת והרמזור הורה ''ירוק'' עצר ולא עבר. שאל אותו זה שישב לידו למה הוא לא עובר הרי ירוק. השיב לו - אולי אחי יעבור עכשיו בצומת.. |
|
||||
|
||||
נתקלתי במקרה באתר האינטרנט של הוועדה: אני חושב שאפשר למצוא בו את החלק הראשון של הדו"ח. |
|
||||
|
||||
עכשיו אני רואה שבעצם מיץ כבר ידע על האתר הזה קודם.... (לא שמתי לב שהלינק שנתן לכתב המינוי הוא לאתר הזה) בכל מקרה, כדאי לקרוא את פרקדים י"ב-י"ד - שם הוועדה עדיין אינה קובעת האם הסרטן נגרם מהקישון, וכן את רמת הפיצויים, אבל מסבירה את הקווים שלפיהם היא תחליט על קביעה כזו, וכ"כ נותנת המלצות נוספות. נראה שאכן הוועדה בפירוש רואה כחלק מתפקידה להנחות את צה"ל במתן הפיצויים. אני מתאר לעצמי שהם לא החליטו לעשות את זה על דעת עצמם. |
|
||||
|
||||
אני מקבל את שני המשפטים האחרונים בתגובתך, ואני נותר בתהייתי לגבי מהותה של הוועדה. כך, למשל, בפרק י"ד, כל המסקנות נראות לי מתאימות למה שהייתי מצפה מוועדת-חקירה, מלבד סעיף 88(י"א), שנראה חריג לעומת כל היתר. לפי פרק י"ב, אני מבין שגם דעת הוועדה היא שמבחן המובהקות הסטטיסטי רחוק מלהיות המבחן היחיד והמכריע בקביעת קיומו של קשר סיבתי (לא כל שכן "קשר סיבתי אפשרי", כאמור בכתב-המינוי). נראה שעל כך מבוססת קביעתו של השופט שמגר, אך לא ברור (ממה שפורסם עד כה) מדוע רוב חברי הוועדה לא הסכימו עם קביעתו. |
|
||||
|
||||
יש מישהו שטרח לאסוף את כל כתבות ynet בנושא למאגר נוח: |
|
||||
|
||||
אני שירתתי כנהג נגמחון בלבנון. על הנגמחון היה מותקן "שלגון" (אנטנה שיוצרת "רעש לבן" בטווח תדרים רחב ומונעת קליטה של גלי רדיו ברדיוס של כ50 מטר) שיוצר קרינה אלקטרומגנטית בהספקים של עשרות וואטים. מכאן נובע שבמהלך שירותי נחשפתי לרמות קרינה גבוהות בהרבה ממה שאדם רגיל נחשף. אם חס וחלילה אחלה בסרטן, האם יש לי עכשיו תקדים לתבוע טיפול מצה"ל, למרות שעדיין לא נמצא קשר מובהק סטטיסטית בין קרינה אלקטרומגנטית בתדרי רדיו ובין סרטן? |
|
||||
|
||||
אם זה לא שייטת זה לא נחשב. אפילו חלק מאלה שהופיעו בתור ''לוחמי שייטת'' בעיתונות שרתו למעשה בילת''ם. |
|
||||
|
||||
לפי דעתי בהחלט צה''ל צריך לתת לך גיבוי ולעמוד מאחוריך דבר ראשון מפני שאתה תיפקדת בתפקיד שהם היו צריכים שתשרת בו ולכן אני חושב שבמקרה ותהיה חולה זאת אחריותם |
|
||||
|
||||
עד כמה שאני יודע, האות הוקרן מחוץ לנגמחון + הנגמחון מהווה כלוב פאראדיי המונע מהאות (או מחלקו הגדול) ל"היכנס" פנימה. |
|
||||
|
||||
ע"פ התקנות, מדף הנהג נשאר פתוח במהלך הנסיעה. תרגיל - חשב את עוצמת האות החודר לתוך פתח ריבועי בגודל של מטרXמטר כפונקציה של המרחק משפת הפתח. הנח אורך גל של מטר אחד. חוץ מזה, לעיתים היינו נוסעים עם הראש בחוץ. (תנאי דרך או ראות קשים ובתחומי ישראל) |
|
||||
|
||||
אני יודע שהשתמשת בתיאורך במילה רדיוס, אך, לשם הסרת ספק, מה היתה צורת האנטנה? שאלה שניה נעוצה באלצהיימר שלי, אורך גל ורעש לבן הולכים ביחד? |
|
||||
|
||||
1. עיגול מתכת שממנו יוצאים חוטי מתכת קשיחים כלפי חוץ ובזווית כלפי מעלה, נראה כמו מדוזה הפוכה על הגב שקיבלה מכת חשמל. 2. ברור שלא. אורך גל של מטר הוא אופייני לקרינת רדיו ונוח לחישוב. אני לא יודע את תחום התדרים של הרעש, אבל מניח שהוא נע בין עשרות ס"מ למספר מטרים. |
|
||||
|
||||
די אווילי להשתמש באנטנה מפזרת ולא ממוקדת: - ביזבוז אנרגיה לכל הכיוונים - אפשרות להפעלת מטען הקרוב לכוחות שמאחור/לכוח המשדר |
|
||||
|
||||
1. זה בדיוק הרעיון, ליצור חסימה של 360 מעלות. 2. השלגון אמור להיות על הרכב הראשון. |
|
||||
|
||||
פסססססססט... המידע הזה, הוא עפ"ז? הוא מותר? בקיצור, מה הסיכוי שבטחון שדה יפלו לנו על התחת בזמן הקרוב? |
|
||||
|
||||
תאמין לי שהחיזבאלה צילמו את זה מכל הכיוונים. העיקרון ידוע ולא נחשב לסודי. (אתה חושב שזה מקרי שאחרי פיגוע כל רשתות הסלולרי באזור נחסמות?) לגבי בטחון שדה, אין לי מושג, יתכן שהם מספיק כסת"חנים כדי להטפל אליכם. |
|
||||
|
||||
ממתי מחב"ש פועלת מחוץ לצה"ל? (או שחיילו את האייל ולא סיפרו לי?) |
|
||||
|
||||
לקחתי את זה במובן הרחב - מלמ''ב, מחב''ש, שב''כ וכו'. |
|
||||
|
||||
מה עוזר להם להפיל את רשתות הסלולרי באזור *אחרי* הפיגוע? אני תמיד חשבתי שזה בגלל שכל מי שהיה במרחק 5 קילומטרים מהאזור מתקשר לכל מי שהכיר, כולל חברים מהגן, כדי לספר להם שהוא בסדר ואיך הוא ניצל "ממש בנס", כי בדיוק לפני שנה וארבעים-ושניים יום, למשל, הוא היה בדיוק בבניין הסמוך למקום הפיגוע. |
|
||||
|
||||
למנוע פיצוץ של מטען נוסף בזמן פינוי הפצועים. מאותה סיבה נסרקות (ונפרצות לפעמים) כל המכוניות שחונות מסביב. |
|
||||
|
||||
תרגע, קננגיסר. רואים את המדוזות האלה כל הזמן בטלוויזיה. |
|
||||
|
||||
ובטלוויזיה רואים שהטווח שלהם 50 מטר? |
|
||||
|
||||
אם מחב"ש יקפצו לביקור, יהיו להם כמה דברים יותר מהותיים לומר. _________ העלמה עפרונית, שורקת בתמימות, מפנה מבטה מעלה מעלה. |
|
||||
|
||||
מה למשל? ומה דעתך על המספר 50 שהופיע קודם לכן? |
|
||||
|
||||
איזה חמישים? |
|
||||
|
||||
תגובה 143510 |
|
||||
|
||||
מה אמורה להיות דעתי על זה? בכל אופן, אין לי אחת כזו. העניין הוא, שאני מוצאת קצת תמוהה את העובדה שמצד אחד המערכת (או לחילופין, טל) מציינת שהיא מוכנה לקבל על עצמה את הכללים של התקשורת הכתובה, ומצד שני, לא מוחקת כל מיני פתילים שברור לחלוטין שלא אמורים (מחבשית לפחות) להשאר ככה. __________ העלמה עפרונית, שמחה שהרבה זמן היא לא תצטרך ללכת שוב למחב"ש. |
|
||||
|
||||
אפשר הפניה לפתילים כאלה? |
|
||||
|
||||
בשביל מה כל הרעש (הלבן) הזה? |
|
||||
|
||||
לחסום מטענים מופעלי רדיו. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
יהיה מעניין, לכשיתפרסם הדו"ח המלא, לבחון את הדרך שבה חושב המיתאם הסטטיסטי. אני חושד שנלקחו בחשבון כל היחידות ששחו/צללו בקישון, כולל אלו שבקושי הרטיבו עורם במימיו המרעננים - ראה עמ' 198 (כבוגר קורס חובלים, קיבלתי למלא שאלון. למותר לציין שמגעי עם הנחל המזוהם בארץ לא דמו לאינטסיביות של אנשי ש13). אם הביאו אותם בחשבון, המתאם יוטה כלפי מטה. מעניין לקרוא את דברי השופט שמגר (פרק י"ב, עמ' 225 ואילך)- ניתן כמעט לקרוא את מחשבותיו בסגנון "מה שנראה כמו צפרדע, נשמע כמו צפרדע ומריח כמו צפרדע הוא כנראה צפרדע, ואל תבלבלו לי את המוח עם סטטיסטיקה" (סליחה, משפ' בילינסקי). |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
גם אני לא קראתי, אבל אני מניח שאם חושבו כל האנשים שהתקרבו לקישון, הרי שרמת החשיפה שלהם (=כמות השעות שבילו במים, למשל) שוקללה אל תוך החישוב. זאת, כמובן, בהנחה שלא היה ניסיון מכוון להטות את התוצאות. קשה לי להאמין שהשופט שמגר היה מאפשר הטייה שכזו. |
|
||||
|
||||
בסוף יסתבר כי השהייה של הצוללים באוויר המזוהם של המפרץ הוא זה שגרם לתחלואה המוגברת ולאו דווקא הצלילה בביוב הקישון. |
|
||||
|
||||
כיצד ניתן לשקלל את הנתון הזה אל תוך החישוב? סביר בעיני שלצורך כך יש להעריך מראש את הקשר בין רמת החשיפה לבין הנזק (למשל: יחס לינארי, יחס מעריכי, או אולי קשר בדיד כדוגמת "פחות משעת חשיפה בשבוע למשך שנה - אין נזק. שעת חשיפה או יותר בשבוע למשך שנה - סרטן"). ייתכן שקיימות שיטות סטטיסטיות המאפשרות להסיק מסקנות תוך הזנחת הקשר הזה, או אולי אפילו שיטות המאפשרות את הערכת הקשר ללא הצורך לנחשו מראש. אמנם הידע שלי בסטטיסטיקה קלוש ביותר, אבל אם הייתי מוכרח לנחש - הייתי מנחש שזה בלתי אפשרי (חיזוקים ותיקונים יתקבלו בברכה). אם משהו בסדר הקוסמי הטבעי השתבש ואני אכן צודק - המבחן הסטטיסטי נראה לי מיותר: אותם כלים רפואיים \ ביולוגיים בהם יש להשתמש להערכת סוג היחס חשובים יותר ממתאם מובהק. הסיבה לכך היא שאם סיכון כזה קיים תאורטית אז ברגע בו נגרם נזק שאפשר לקשרו אליו, ניתן להטיל את האחריות על הצבא אשר בברור התעלם מקיומו גם אם לא ניתן להוכיח סיבתיות מלאה (ובמקרה הזה, הוכחה כזו היא ככל הנראה בלתי אפשרית). (גם אני לא קראתי את הדו"ח). |
|
||||
|
||||
מספיק, בתור התחלה, להראות שהסיכוי לחלות הוא פונקציה מונוטונית עולה של זמן הצלילה. לא? |
|
||||
|
||||
1. קיימות שיטות סטטיסטיות סטנדרטיות לבדיקת הקשר בין חשיפה למים לבין הופעת מחלות. (תן: מדגם של 400 חיילים שטבלו במים לעתים קרובות, 400 חיילים שטבלו בהם לעתים רחוקות, ו- 400 חיילים בעלי מאפיינים דומים שלא טבלו במים. קח: ציון מובהקות לבדיקת ההשערה "אין קשר בין קישון לסרטן". תן: מדגם של כמה מאות חיילי חיל הים, כולל זמן חשיפה כולל למי הקישון ונתוני הופעת מחלות רלוונטיות. קח: מקדמים ומובהקות של יחס ליניארי, מעריכי ומדורג בין המשתנים). 2. לעתים קרובות הקשר בין חומרים מסוכנים לבין הופעת מחלות מתגלה רק בדיעבד, ומוכח באמצעים סטטיסטיים. גם אם יסתבר שיש קשר, זה לא בהכרח מעיד על רשלנות. |
|
||||
|
||||
גם אם יסתבר שאין קשר, זה לא שולל רשלנות. |
|
||||
|
||||
למה? (אולי לא שולל-באופן-מוחלט, אבל כן שולל-במידה-רבה). |
|
||||
|
||||
מכיוון שמבחן התוצאה אינו חזות הכל. אם האפשרות שהצלילה בזוהמה מסוכנת לא נלקחה בחשבון והסיכון לא נשלל מראש, או שנשלל למרות שהוועדה החליטה שאין לשלול אותו (והרי זו הסיבה להמלצה להפסיק את הצלילות בקישון *לפחות עד שבודקים* ולהמלצה ג', "אין מתאמנים בשטח מים כלשהו, עד שלא נבדק תחילה מבחינה בריאותית"), הרי שזו רשלנות. |
|
||||
|
||||
1. תודה רבה. 2. אנסה להבהיר את כוונתי: א. אם הסיכון היה ידוע מראש (רפואית) - האחריות ברורה, גם אם לא ניתן להוכיח סטטיסטית שהסיכון התממש במקרה הזה. ב. אם לצורך ברור המתאם בין צלילה בקישון לבין חולי בסרטן צריכים להעזר בתאוריה רפואית קיימת, אז אין טעם במתאם הטטיסטי מהסיבה שצויינה ב-א'. הכתוב ב-ב' התברר, בעזרתך האדיבה, כלא נכון, ולכן אין טעם להתייחס אליו. מאחורי א' אני עדיין עומד (כלומר, כפי שניסח מיץ פטל, גם אם יסתבר שאין קשר תיתכן אחריות). המקרה השני, אליו לא התייחסתי, בו כנראה מוטלת אחריות על הצבא הוא כאשר הסיכון לא היה ידוע מראש, אך ניתן להוכיחו בדיעבד. אז ישנה חשיבות רבה לסטטיסטיקה, ואולי זו הדרך הקבילה היחידה להוכיחו (כלומר חשוב שיראו קשר מעשי ולא רק אפשרי - למשל אם ימצאו בקישון כימיכל הידוע כמסרטן אך שעל קיומו שם לא היה ידוע מראש, אבל לא ימצאו קשר סטטיסטי - אחריותו של הצבא אינה ברורה). ובנוגע לכותרת: לא, מתמטיקה היא לא מדע :) |
|
||||
|
||||
כל הדיבורים הרמים שדוברו פה, כולל הבאת נושאים מדעיים אל תגובות המאמר והתייחסות לרוב הפרטים הקטנים בפרשה (שאגב, מאוד מעניינים לכשעצמם וניתן לפתח דיון גם עליהם בנפרד) הם דברים שלא יכולים לבטל את העובדה הפשוטה שקיים קשר הדוק בין חשיפה לתנאים קיצוניים, לבין מחלות עתידיות שפוקדות ''במקרה'' את האנשים שנחשפו לאותם תנאים. באשר להחלטת ועדת החקירה ולכל הסטטיסטיקות שנערכו- יש פה ריח חזק של ועדת חקירה על ועדת חקירה על ועדת.. |
|
||||
|
||||
אבא שלי התמרמר על התגובה של אחד מהצוללים החולים, שלא משנה הסטטיסטיקה אלא מספיק שכל ישר. גם ההחלטה של כבוד השופט לשעבר לא מצאה חן בעיניו. (אבא שלי די עויין את מערכת המשפט בלי שום קשר) ניסיתי להסביר לו, שבית המשפט אמור להחליט ע''פ מבחן האדם הסביר. לאדם הסביר אין שום ידע סטטיסטי, אבל יש לו שכל ישר, ולכן הדעה של כבודו, כמו גם התגובה של הצוללן הן הגיוניות וסבירות לחלוטין. לא הצלחתי לשכנע אותו. |
|
||||
|
||||
בית המשפט אמור להחליט לפי מבחן האדם הסביר, לא ההדיוט. לי נראה שאם נערך מחקר מדעי נאות1, האדם הסביר אמור להתחשב במה שהמחקר מעלה. אחרת, למה לערוך מחקר? 1 בהנחה, כמובן שזה מה שקרה שם. אם לא, אז אני מדבר על המקרה הכללי. |
|
||||
|
||||
אז זהו, שאם שואלים את האדם הסביר, אם הוא מוכן שישימו לו במרפסת אנטנה סלולרית ומסבירים לו, שכל המחקרים שנעשו עד היום לא מצאו שום קשר סטטיסטי בין קרינה בתדרי רדיו ובין סרטן או כל מחלה אחרת, הוא מסרב. |
|
||||
|
||||
אבל אם לא ''לא הוכח שיש קשר'', אלא ''הוכח שאין קשר'', אז אם האדם הסביר שלך מסרב, אני חושב שהוא צריך להחליף מקצוע. |
|
||||
|
||||
במקרה הרלוונטי (מי הקישון -> סרטן) לא הוכח שיש קשר ובכל זאת נציג מערכת המשפט בוועדה אמר מה שאמר. |
|
||||
|
||||
והרי עוד חדשות בקשר לטלפונים סלולריים: http://www.newscientist.com/news/news.jsp?id=ns99994... (כן, אתם מדברים על האנטנות, אבל לבי לא נותן לי לקרוע את מנוע החיפוש עד שאמצא מקום טוב יותר לקישור הזה). |
|
||||
|
||||
אבל כאשר מסבירים (ומוכיחים) לאותו אדם סביר שהצבת אנטנה סלולרית במרפסת ביתו *תקטין* את רמת החשיפה שלו לקא"מ, ושוב, הוא מסרב, אזי ההסבר לכך הוא ברמה ע"בית. |
|
||||
|
||||
בית המשפט לא אמור להחליט ע"פ האמת והצדק? |
|
||||
|
||||
לפי האמת? אני מניח ש"אמת" מתייחס לראיה של השופט את העובדות כפי שלדעתו היו. כאשר יש לך גרסאות סותרות, (למשל שני "מומחים" לסרטן ושני סטטיסטיקאים עם מסקנות הפוכות) השופט צריך לקבוע מי מביניהן אמינה או סבירה יותר, או לחילופין להחליט שאין די ראיות להצדקת התביעה. מה האמת? איך ניתן לדעת אם צוללן קיבל סרטן בגלל המגע עם מי הקישון או כי הוא חלק מהסטטיסטיקה האכזרית של כלל הציבור? לפי הצדק? מי יקבע מה צודק? אבא שלי (הפיזיקאי) אחרי כמה התקלויות כואבות מבחינתו עם מערכת המשפט הישראלית טוען שהיא עושה סדר ולא צדק. תפקידה הוא לאכוף את החוק והסדר ולא לאכוף את הצדק. |
|
||||
|
||||
אני לא רוצה להיכנס לשאלה איך קובעים מה היא האמת או מה הוא הצדק. יכול להיות שאכן ישנה יותר מדרך אחת לראות את הדברים. אבל איפה "מבחן האדם הסביר" נכנס כאן? בשאלות עובדתיות אתה צריך להשיג את מירב הנתונים הרלוונטים, ולהשתמש במירב הכישורים כדי לראות את התמונה הכוללת. מבחן האדם הסביר יכול להיכנס אולי בשלב של קביעת האחריות, לפחות האישית. עד כמה האחראים היו אמורים לחשוב מראש על האפשרות שהצלילה מסוכנת (בהתחשב בכך שהם לא אנשי מקצוע בתחום הבריאות), ולא בשאלה האם היא באמת מסוכנת. |
|
||||
|
||||
האדם הסביר, כשהוא שומע שבקישון יש חומרים כימיים מהמפעלים במפרץ חיפה, נמנע מלהתרחץ שם. האדם הסביר, כאשר הוא שומע שאנשים שצללו בקישון טוענים שהם חולים בסרטן, מניח שיש קשר בין הדברים. |
|
||||
|
||||
"...ואז מקימים ועדת-חקירה לבדוק אם ההנחה הזאת אכן נכונה". לא? אני לא מבין את הטענה שלך. האם היא שמה שהאדם הסביר חושב אלה הן העובדות (מתוקף מחשבתו)? או שלא משנה מה הן העובדות, מערכת המשפט צריכה לקבוע סט חדש של עובדות לפי מה שיחשוב האדם הסביר? טענה אחרת? |
|
||||
|
||||
אני לא רוצה להכנס לוויכוח על מה צריכה מערכת המשפט לעשות. בפועל היא שופטת במקרים רבים לפי עקרון ''האדם הסביר''. |
|
||||
|
||||
אם אבא שלך צריך חיזוקים, הוא יכול למצוא אותם ב http://www.lawfactor.com/ |
|
||||
|
||||
אם לי יש בעיות ברכיים ולא הוכח קשר נסיבתי בין השירות בצבא לבעיות הברכיים, אף אחד לא יממן לי טיפולים, ואם יממנו זו מעילה בכספי הצבא! אז איך קורה ש-"למרות מסקנות הוועדה, התקבלה בצה"ל החלטה להמשיך ולסייע בעלות הטיפול הרפואי של הלוחמים שצללו בעבר בקישון ולקו בסרטן."? |
|
||||
|
||||
אם לעוד חבר'ה מהגדוד שלך היו בעיות דומות + הבעיות היו יותר לא-פוטוגניות + הייתם עושים רעש(*) תקשורתי יתכן ושאלת המימון היתה משתנה גם במקרה שלך. ללא קשר לסטטיסטיקה, החיילים ראויים לעזרה ולו בשל העובדה שצללו בביוב. * אני לא נכנס לשאלה האם מוצדק או לא מוצדק |
|
||||
|
||||
אתה מצביע בדיוק על הבעיה! רעש תקשורתי מצליח להוציא שלא בצדק (על פי מסקנות ועדת החקירה) כספים מהצבא. "ללא קשר לסטטיסטיקה" - אם אתה רוצה לעזור להם בבקשה. אבל לא מכספי הצבא. כדי להוציא כספים מהצבא צריך להוכיח את אשמת הצבא. |
|
||||
|
||||
זאת באמת טענה מעניינת. בכלל, כל המושג של "לפנים משורת הדין" הוא מושג שנוגד את עקרונות הצדק – ובכל זאת משתמשים בו, גם במערכת המשפט. הטיעונים שאני יכול לחשוב עליהם בעד החלטות כאלה נובעים מהעמדת ערכים אחרים אל מול ערך הצדק. אפשר לחשוב על טיעונים תועלתניים, כמו הצורך לשמר סולידריות חברתית בכל מה שקשור ליחידות מובחרות, והתפיסה שהשתרשה בציבור האומרת שיש קשר בין הצלילה לבין המחלות. אפשר לחשוב אפילו על ערך דמוקרטי: רוב האזרחים היו רוצים לעזור לאנשים שצללו שם. ובדיוק בגלל זה עומד בראש המשרד שר ולא דרג מקצועי. הוא אמור לבצע בחירות שמבטאות, בסופו של דבר, את רצונם של האנשים ששלחו אותו לשם. נשארת השאלה החוקית. אני לא מתמצא, אבל אני מניח שזה במסגרת ההחלטות ששר זכאי לקבל. ועדת החקירה לא הייתה ועדה ממלכתית, וזכותו של השר לאמץ את דעת המיעוט בועדה. |
|
||||
|
||||
בניגוד למדע, לחוק, לסטטיסטיקה עומדת המילה "צדק". מילה זו מייצגת משהו יותר "פאזי", פחות חד בקצוות שלו, פחות ברור. במקרה הנ"ל יתכן ומטעמים קרים, אנאליטיים, היית פוסק כנגד הטענות כי צלילה בביוב => סרטן ומסיר כל אחריות של הצבא. אולם מבחינת הצדק (כפי שאני רואה את המקרה) מסתדרת ההחלטה להכיר בהם כנכי צה"ל ולהודות באשמה/באחריות למחלתם. ולו בשל הסיבות הבאות המקרה הסתיים כמו שהסתיים: - ה"הולה" התקשורתית - המיסתוריות שבמחלת הסרטן - דעת הציבור היתה לצד החיילים (אני גם במצדדים) - המשך הזנת המיתוס שצה"ל לא מפקיר פצועים בשטח - מעין-הרתעה למפקדים בהווה/בעתיד. אתם מעוניינים לבצע X, תבדקו קודם יותר פרטים. תהיו אחראיים למידע ולפקודים שלכם. אל תתנו להם ללכת יחפים בשדה מוקשים, אל תתנו להם לצלול בביוב, לקפוץ ממטוס ללא מצנח או לשתות מים קרים אחרי שאכלו ירקות |
|
||||
|
||||
יתכן שההחלטה צודקת וגו', אבל לא הבנתי מדוע יש צורך בועדת חקירה אם ממילא מתעלמים ממסקנותיה. |
|
||||
|
||||
אולי בשביל לרכז את חומר הגלם ממנו מוסקות המסקנות? |
|
||||
|
||||
עד כמה שידוע לי, ווילצק הוא ביוכימאי (מממציאי קולונת האפיניות). אינני יודע מה הרקע של ד"ר רנרט. האם הם ישבו בוועדה כמומחים לחומרים קרצינוגניים או כמבינים ב"מתודה המדעית"? |
|
||||
|
||||
בזמן שירות החובה שלי שרתתי פרק זמן מסויים בסוללת פטריוט. במהלך שירותי נחשפתי לפחות פעם אחת באופן ישיר לשידור המכ"ם, שלא באשמתי (הפעילו את המכ"ם בזמן שהייתי בשטח השידור שלו. לצערי לא הייתי מספיק אסרטיבי בזמנו כדי להתלונן ולעשות מספיק רעש). סביר להניח שאני לא היחיד (בעצם בטוח, היו איתי עוד שני אנשים באותו מקום) למרות שכולנו השתדלנו לשמור על כללי הבטיחות. עם זאת, מערך הנ"מ, ככל הידוע לי, אינו מנהל מעקב תקופתי אחרי בריאותם של אנשי הוק פטריוט וחץ שייתכן ונחשפו במהלך שירותם לשידורי מכ"ם. למיטב ידיעתי גם אין מעקב אחרי מצבם הבריאותי של אנשי חיל קשר שיכולים להיות חשופים לשידור בעוצמה גבוהה, ומי יודע אילו תפקידים נוספים שקשורים לא רק בקרינת שידור אלא גם בטיפול בחומרים מסוכנים וכו'. האם אנחנו עלולים להיות נשואי הבדיקה של ועדת החקירה הבאה? |
|
||||
|
||||
"בזמן השירות הצבאי נחשפתי לשידור ישיר של מכ"ם פטריוט" כיום אני כותב באייל. "האם עלול להיות נשוא הבדיקה של ועדת החקירה הבאה?" |
|
||||
|
||||
כמה זה "שרתתי פרק זמן מסוים"? נזק מקא"מ הוא מצטבר. אם סופחת לשם (הוצבת באופן זמני) אז בטח שאין עלייך מעקב של צה"ל. אבל אם שרתת *ממש* הרי שתקנות הצבא מחייבות שתעבור לפחות פעם בשנה בדיקות שמיעה וראייה. השמיעה זה כי סוללת נ"מ היא מקום רועש. והראייה זה כי הקרנית (או הקשתית או משהו) היא רקמה רגישה והראשונה להראות סימני נזק. (ואת כל הנ"ל אני אומר כמי שעבר בדיקות כאלו בתוקף שירותו בסוללת הוק). אני מניח ומקווה שבחי"ק יש הנחיות דומות לאלו של כהנ"מ. |
|
||||
|
||||
המ.. בסוללה שרתתי במשך כארבעה חודשים, עד קורס מכי"ם. עכשיו כשאני חושב על זה, אני נזכר שאנשים אחרים יצאו לבדיקת קרנית. מעניין, יש בקהל אנשים נוספים ששרתו במערך הטק"א של הנ"מ? אם כן, האם מתנהל איזשהו מעקב אחר מצבכם הבריאותי על ידי צה"ל, למשל על ידי בדיקת קרניות תקופתית? השאלה מופנית גם לאנשי חיל קשר וכל מי שנחשף במהלך שירותו לקרינה אלקטרומגנטית. האם הרופאים בקהל יכולים לשפוך קצת אור על מה שידוע על השפעת קרינה אלקטרומגנטית לאורך זמן? |
|
||||
|
||||
לפי מיטב זכרוני משירותי הצבאי, בדיקות השמיעה + ראייה מתבצעות עם קבלתך למערך הנ"מ וכן פעם בשנה לבדיקת שינויים. דרך אגב, בעזרת מקל ניתן להציג תרנגולת קשורה בסמוך לאנטנת הו"ק. פעולה זו גורמת לבישול אינטנסיבי של התרנגולת. האם אתה בטוח שנחשפת לשידור ישיר? הרגשת חום? לפי כל הידוע לי היית אמור להתבשל. |
|
||||
|
||||
נחשפתי לשידור ישיר במהלך פריסה של קק"צ פטריוט ביולי 93'. הצוערים מאד רצו להכריז על מבצעיות בזמן שהוקצב להם, אז הם העלו את המכ"ם לשידור ולא וידאו שאין אף אחד בגזרת השידור של המכ"ם. מכ"ם הפטריוט פועל בשיטת phased array ולא מסתובב 360 מעלות, כך שהאלומה הצרה שלו אמורה הייתה לכסות אותנו פעם בכמה שניות. בהתחשב בזה שרצנו עם הגלגלת של הסיבים האופטיים מהמשגרים קצת קשה לי לקבוע אם חשתי חום. |
|
||||
|
||||
התדר של מכ"מ זה איננו מיינן ,ועל כן מלבד קצת חום שאולי לא הרגשת אין לזה שום השלכות בריאותיות. צריך אנרגיה מינימלית לגל אלמ"ג כדי להוציא אלקטרון ולגרום (אולי) לתופעות גנטיות ,וזה קורה בתדרים מעל 12 גיגה. אתה יכול לישון בשקט. |
|
||||
|
||||
למה אתה חושב שרק תופעות גנטיות הם מזיקות? האם לא יתכן ששדה אלקטרו מגנטי בתדר גבוה ישבש כל מיני ראקציות כימיות בגוף? נניח ש (סתאאם) שהחלבון שגורם לפרה משוגעת מתהפך יותר מהר בהשפעת תדירות מסוימת של מיקרוגל1? 1 אלדר וגם לא ביוכימאי אבל נדמה לי שפרה משוגעת נגרמת כאשר רסיס של חלבון (פריאון?) מתחיל תגובת שרשרת של שינויי מבנה בחלבונים מסויימים במוח. אשמח אם מומחה גדול ממני יתקן\\ירחיב. |
|
||||
|
||||
תראה הכל יכול להיות ,אבל דברים כאלה דורשים הוכחה,ומי שיוכיח קשר יעשה הרבה מיליונים ובכל זאת שום מחקר רציני לא תומך בזה. יש כל מיני אנשים בעולם שגם לא מפעילים מכונת גילוח חשמלית כי טוענים שהקרינה של השדה המגנטי של המנוע גם גורם נזק,(וזה לא אותה קבוצה שמאמינה שהעולם מרובע). |
|
||||
|
||||
הנימוק ללמה אפשר לישון בשקט צריך היה להיות ''כי בדקו'' ולא ''כי אין מנגנון'' כי במקרה הספציפי הזה יש מנגנון (כמו שאמרתי). |
|
||||
|
||||
ד"ר רנהרט מדבר ומסביר, היום במהדורה המודפסת של "הארץ": על מסקנות החוקרים, שם: |
|
||||
|
||||
סמ"ר (מיל') יוסף מילשטיין ששירת בסוללת הוק דורש להכיר בו כנכה צה"ל לאחר שחלה בסרטן. שני חיילים נוספים, ששירתו עם מילשטיין באותו בסיס בין השנים 96'-99', אמורים להצטרף בקרוב לתביעה שהגיש. שניים נוספים ששירתו אתם וחולים בסרטן מטופלים בימים אלה במרכז רפואי בארה"ב. כל החמישה חולים בסרטן האשכים ובלוטות הלימפה. בשנה שעברה אובחן אצל מילשטיין גידול סרטני ממאיר. הוא אושפז, נותח ועובר מאז טיפולים כימותרפיים קשים. על-פי ייעוץ רפואי שקיבל, קיים קשר סיבתי ישיר בין התפרצות הסרטן בגופו של מילשטיין ובין סוג הקרינה הנפלטת מהמכ"ם. "התברר לי כי חיילים ששירתו בחיל האוויר ועסקו בפריסת טילי 'הוק' ובתחזוקתם כבר לקו בעבר בסרטן, וכי התופעה לא זרה לשלטונות צה"ל. למיטב ידיעתי, למעלה מעשרה חיילים לקו בסרטן במהלך השנים האחרונות כתוצאה מהחשיפה לקרינת המכ"ם". מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "אין מידע מוכח בספרות הרפואית, הקושר בין קרינה אלקטרומגנטית לבין ממאירות כלשהי. על-פי ארגון הבריאות העולמי, קרינה זו אינה גורמת לשינויים ממאירים". צה"ל דווקא ביקש באחרונה ממילשטיין להרצות ביחידות השונות על הוראות הבטיחות וההתגוננות מקרינה. |
|
||||
|
||||
זה אפילו תקדים עוד יותר טוב בשבילי. תגובה 142690 מפריע לי הבלבול בסוף הידיעה: "בדו"ח מבקר המדינה נקבע כי חשיפת-יתר לשני סוגי הקרינה – קרינת רדיו וקרינה שנפלטת ממערכות מכ"ם וקשר שמפעיל צה"ל – עלולה לגרום לנזקים לבריאות: "חשיפת יתר לקרינה מייננת גורמת לשינויים במבנה התאים של רקמות הגוף ועלולה לגרום למחלות ממאירות." קרינת רדיו (ומכ"ם) היא לא קרינה מייננת. אפילו לא קצת. |
|
||||
|
||||
אם כבר, אז תאחל לו הצלחה. אבל בכל זאת, אתה מתכוון שאתה מאחל לו שיוכר כנכה צה"ל. האם זה בגלל שאתה סבור שיש סיכוי של יותר מ-50% שאילולא שרת בצבא לא היה חולה? |
|
||||
|
||||
כי כפי שכתבתי בתגובה 142690, זה מהווה תקדים ומשפר מאוד את הסיכויים שלי לקבל פיצויים מהצבא אם חס וחלילה אחלה בסרטן. |
|
||||
|
||||
יש לנו מדינה חרא הם חוצפנים מזה איך זה הגיוני שרוב לוחמי השייטת שנכנסו לנחל הקישון חלו במחלות הסרטן וכ'ו.. |
|
||||
|
||||
להלן ציטוט מן השורה השניה של הידיעה בראש העמוד: בדו"ח נקבע כי "לא נמצא קשר מדעי מובהק סטטיסטית בין הצלילה בנחל הקישון לבין התחלואה בסרטן בקרב הצוללים". |
|
||||
|
||||
לוחמי השייטת והיחידה לעבודות תת ימיות (ילת"מ) שנפגעו מסרטן הודיעו היום (ד') כי משרד הביטחון הפסיק את מימון הטיפולים הרפואיים בהם, את תשלומי הגימלאות ליתומים ולאלמנות הלוחמים שנפטרו, וכן את הבדיקות ללוחמים שנמצאים בקבוצת סיכון. זאת לאחר ששר הביטחון שאול מופז החליט לאמץ את דעת המיעוט של השופט בדימוס שמגר. מופז אמר אז כי ההחלטה בעניין הפיצויים, למרות הוויכוח בשאלה האם יש קשר סיבתי או לא, חייבת להתבסס על העיקרון הערכי: "למערכת הביטחון ולמפקדי הצבא יש אחריות ללוחמים שנפגעו בשליחות המדינה, ומכאן שמוטלת עלינו חובה עליונה לגבי בריאותם וגורלם של חיילי צה"ל שנפגעו עקב פעילות אימונים ולחימה, שמערכת הביטחון החליטה עליהם". מופז הנחה בזמנו "לבדוק באילו מנגנונים ניתן לפצות את הלוחמים. החיילים שנפגעו ובני משפחותיהם יהיו זכאים כדין לתגמולים ולשיקום, וחומרים בנושא יועברו לטיפולו המיידי של קצין התגמולים בצה"ל". רס"ן (במיל.) יובל תמיר מספר ל-Ynet כי לפני כמה ימים, כאשר ביקש מראש אגף השיקום במשרד הביטחון לאשר לו נסיעה לטיפול נגד מחלת הסרטן במכון המתמחה בכך בגרמניה, סירב ראש האגף לאשר את הטיפול והוא נאלץ לממנו מכיסו. "המשרד אישר לי ארבע פעמים לצאת לטיפול ובפעם החמישית פתאום הוחלט שאין מימון". לדבריו, "גם לוחמים אחרים צריכים לשלם עכשיו מכיסם על טיפולים ותרופות, ולוחמים בריאים, המצויים בקבוצת סיכון לחלות בסרטן, הפסיקו לקבל מימון לבדיקות התקופתיות. רק אתמול פנה אלי לוחם שיש אצלו חשד לסרטן וסיפר שמשרד הביטחון אינו מוכן לממן לו בדיקת MRI". |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |