בתשובה לדוד, 24/04/03 21:01
 |
|
 |
||
|
||||
 |
גם אני לא קראתי, אבל אני מניח שאם חושבו כל האנשים שהתקרבו לקישון, הרי שרמת החשיפה שלהם (=כמות השעות שבילו במים, למשל) שוקללה אל תוך החישוב. זאת, כמובן, בהנחה שלא היה ניסיון מכוון להטות את התוצאות. קשה לי להאמין שהשופט שמגר היה מאפשר הטייה שכזו. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בסוף יסתבר כי השהייה של הצוללים באוויר המזוהם של המפרץ הוא זה שגרם לתחלואה המוגברת ולאו דווקא הצלילה בביוב הקישון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כיצד ניתן לשקלל את הנתון הזה אל תוך החישוב? סביר בעיני שלצורך כך יש להעריך מראש את הקשר בין רמת החשיפה לבין הנזק (למשל: יחס לינארי, יחס מעריכי, או אולי קשר בדיד כדוגמת "פחות משעת חשיפה בשבוע למשך שנה - אין נזק. שעת חשיפה או יותר בשבוע למשך שנה - סרטן"). ייתכן שקיימות שיטות סטטיסטיות המאפשרות להסיק מסקנות תוך הזנחת הקשר הזה, או אולי אפילו שיטות המאפשרות את הערכת הקשר ללא הצורך לנחשו מראש. אמנם הידע שלי בסטטיסטיקה קלוש ביותר, אבל אם הייתי מוכרח לנחש - הייתי מנחש שזה בלתי אפשרי (חיזוקים ותיקונים יתקבלו בברכה). אם משהו בסדר הקוסמי הטבעי השתבש ואני אכן צודק - המבחן הסטטיסטי נראה לי מיותר: אותם כלים רפואיים \ ביולוגיים בהם יש להשתמש להערכת סוג היחס חשובים יותר ממתאם מובהק. הסיבה לכך היא שאם סיכון כזה קיים תאורטית אז ברגע בו נגרם נזק שאפשר לקשרו אליו, ניתן להטיל את האחריות על הצבא אשר בברור התעלם מקיומו גם אם לא ניתן להוכיח סיבתיות מלאה (ובמקרה הזה, הוכחה כזו היא ככל הנראה בלתי אפשרית). (גם אני לא קראתי את הדו"ח). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מספיק, בתור התחלה, להראות שהסיכוי לחלות הוא פונקציה מונוטונית עולה של זמן הצלילה. לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. קיימות שיטות סטטיסטיות סטנדרטיות לבדיקת הקשר בין חשיפה למים לבין הופעת מחלות. (תן: מדגם של 400 חיילים שטבלו במים לעתים קרובות, 400 חיילים שטבלו בהם לעתים רחוקות, ו- 400 חיילים בעלי מאפיינים דומים שלא טבלו במים. קח: ציון מובהקות לבדיקת ההשערה "אין קשר בין קישון לסרטן". תן: מדגם של כמה מאות חיילי חיל הים, כולל זמן חשיפה כולל למי הקישון ונתוני הופעת מחלות רלוונטיות. קח: מקדמים ומובהקות של יחס ליניארי, מעריכי ומדורג בין המשתנים). 2. לעתים קרובות הקשר בין חומרים מסוכנים לבין הופעת מחלות מתגלה רק בדיעבד, ומוכח באמצעים סטטיסטיים. גם אם יסתבר שיש קשר, זה לא בהכרח מעיד על רשלנות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אם יסתבר שאין קשר, זה לא שולל רשלנות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה? (אולי לא שולל-באופן-מוחלט, אבל כן שולל-במידה-רבה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכיוון שמבחן התוצאה אינו חזות הכל. אם האפשרות שהצלילה בזוהמה מסוכנת לא נלקחה בחשבון והסיכון לא נשלל מראש, או שנשלל למרות שהוועדה החליטה שאין לשלול אותו (והרי זו הסיבה להמלצה להפסיק את הצלילות בקישון *לפחות עד שבודקים* ולהמלצה ג', "אין מתאמנים בשטח מים כלשהו, עד שלא נבדק תחילה מבחינה בריאותית"), הרי שזו רשלנות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. תודה רבה. 2. אנסה להבהיר את כוונתי: א. אם הסיכון היה ידוע מראש (רפואית) - האחריות ברורה, גם אם לא ניתן להוכיח סטטיסטית שהסיכון התממש במקרה הזה. ב. אם לצורך ברור המתאם בין צלילה בקישון לבין חולי בסרטן צריכים להעזר בתאוריה רפואית קיימת, אז אין טעם במתאם הטטיסטי מהסיבה שצויינה ב-א'. הכתוב ב-ב' התברר, בעזרתך האדיבה, כלא נכון, ולכן אין טעם להתייחס אליו. מאחורי א' אני עדיין עומד (כלומר, כפי שניסח מיץ פטל, גם אם יסתבר שאין קשר תיתכן אחריות). המקרה השני, אליו לא התייחסתי, בו כנראה מוטלת אחריות על הצבא הוא כאשר הסיכון לא היה ידוע מראש, אך ניתן להוכיחו בדיעבד. אז ישנה חשיבות רבה לסטטיסטיקה, ואולי זו הדרך הקבילה היחידה להוכיחו (כלומר חשוב שיראו קשר מעשי ולא רק אפשרי - למשל אם ימצאו בקישון כימיכל הידוע כמסרטן אך שעל קיומו שם לא היה ידוע מראש, אבל לא ימצאו קשר סטטיסטי - אחריותו של הצבא אינה ברורה). ובנוגע לכותרת: לא, מתמטיקה היא לא מדע :) |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |