![]() |
1301 |
![]() |
|||
![]() |
|
![]() |
![]() |
|
המאמר המלא | ![]() |
פרסומים אחרונים במדור "קולנוע ואמנויות הבמה"
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
מה הטעם בפרסום מאמר המכיל "ספולרים" על סרט שסביר להניח שמרבית קהל קוראיו של המאמר טרם קרא? זאת לא שאלה קנטרנית. אני באמת רוצה לדעת מה השיקולים שעמדו מאחורי הפרסום, כדי שאוכל להחליט אם לקרוא או לא. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
ניתן לקרוא באתר "עין הדג": http://www.fisheye.co.il/story_1339 (אם כי ראוי לציין שדעתו של טווידלדי שונה מהותית מזו של אלי אשד). |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
א. יש כאלה שלא ממש אכפת להם לקרוא ספוילרים. ב. יש כאלה שאין להם שום כוונה לראות את הסרט בכל מקרה, אז לא מפריע להם שיהרסו להם את הסוף. ג. לא ראיתי את הסרט, אז אני לא יודע עד כמה הספוילרים במאמר מפריעים. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
במהלך סוף השבוע הופיעו כמה כתבות על "איש החשמל ". הבולטת בהם הייתה ראיון עם הבמאי אלי כהן בעיתון "הארץ " שהיתלונן על חוסר היכולת ליצור סרט תקופתי כהילכתו בישראל , כאילו הוא מנחש מראש את תגובות המבקרים "אסור לעשות בישראל סרטים תקופתיים " הזהיר " התקציבים הקיימים אינם מאפשרים זאת " . כאן : בכפות ידיו http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?... גם כן ב"הארץ " המבקר אורי קליין התלונן גם הוא על המחסור בסרטים תקופתיים בישראל ,מצד שני התלונן על כך שהצפיה ב"איש החשמל " היא יותר כמו קריאה באנציקלופדיה בערך "רוטנברג" ועל כך שהסרט " נעדר חזון " . ביקורת מעניינת לגבי סרט שעוסק כל כולו בחזון , חזון הקמת חברת חשמל . לא היה כאן כלום : |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
בוואלה מאיה זיו חיבבה את הסרט ,כמה מהגולשים התלוננו לעומת זאת שהוא משעמם . |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
ומגזין "תרבות" המצויין ( שלא ברור לי אם הוא עדיין פעיל ) במסגרת סקירה שלו על "בציר סרטי 2001 " היו כמה מילים מאוד לא חמות להגיד על "איש החשמל " |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
ובגלי צה"ל יש ביקורת לא סימפטית של גידי אורשר על הסרט שנותן לו ציון 7 : |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
בפורטל "סרט " שרואה את איש החשמל כ"ראוי למדי אם גם יבש במקצת ". |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אלי, ניסתי למצוא תמונה של רוטנברג בקישורים המצורפים. חבל שלא צרפת תמונה למאמר. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
על העטיפה של הספר של שאלתיאל שאפשר למצוא קישור אליו ב''מיתוס'' יש תמונה של רוטנברג. אולי כדאי באמת שהמערכת תשלב גם תמונה זאת במאמר ,אבל זה לשיקולם. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
בצירוף מקרים (?) לאחר שראינו את הסרט "איש החשמל " בסימטק אני וידידי בוריס פגשנו שם את איש האגודה הישראלית למדע בדיוני גל חיימוביץ . גל כמסתבר בא לשם לראות סרט מדע בדיוני ישראלי חדש בשם "תזזית " שהוקרן מיד לאחר "איש החשמל " . ולאחר שחזרנו , אני כתבתי את הביקורת על "איש החשמל " והוא כתב ביקורת על "תזזית " : |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
מדיון זה הוסרו מספר תגובות שלא היה להן ולא כלום עם נושא הדיון. מערכת "האייל הקורא" אימצה מדיניות של אי-הסרת תגובות, אולם אין פירוש הדבר שניתן להשתמש באייל כבבור שופכין לכל טרוניה או תלונה שיש לכם על היחס לו זכיתם באתרים אחרים. (התגובות שהוסרו היו תלונות על הסרת תגובות באתר "ארץ הצבי"). נא לא לענות להודעה זו. אם ברצונכם לדון בהסרת התגובות האמורות, ניתן לעשות זאת תחת דיון 1225. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אני מאד אוהבת את מדיניות המערכת לאפשר לאנשים לקרוא תגובות גם אם הוסרו. יחי חופש הביטוי והבחירה. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
למה צריכה לעבור שנה וחצי ממתי שהסרט מוכן להקרנה בסינמטקים ועד שהוא יוצא להקרנות מסחריות? האם זה טריק כזה שנועד להבטיח שהסרט לא יחזיר את ההשקעה? | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
זה דבר שאני בעצמי תהיתי עליו וגם התיחסתי אליו במאמר . נראה לי שזה בכלל לא היה תלוי בבבמאי ובמפיק אלא כנראה תוצאה של זה שבתי הקולנוע החליטו שאין המדובר בסרט מסחרי . הסרט אמור היה להיות מוקרן עוד לפני חודשים בסינמטק ( כנראה הקולנוע היחיד שהיה מוכן להקרינו ) והם תמיד מצאו סיבות למה לדחות את ההקרנה . מה שאינו מראה על יחס אוהד מטעם הסינמטק לסרט. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
פנחס רוטנברג יזכר בהסטוריה של ארץ ישראל כמקים חברת החשמל. הסרט מספק הזדמנות טובה לשאול מה היה קורה אם הוא לא היה מקים אותה; למשל, לו היה נשאר ברוסיה. אני מניח שמאז 1923 ועד עתה מישהו היה מעלה על דעתו להקים חברה שתספק לעובדיה חשמל חינם, ומאליו היה עולה הכורח לייצר את החשמל הזה. האם אתה מכיר את ההסטוריה של המדינות השכנות בנושא, כדי שאפשר יהיה להעריך מתי היתה צריכה חברת החשמל לקום אילולא רוטנברג? |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
שאלה טובה, אני עצמי דנתי קצת בשאלה מה היה קורה אילו רוטנברג היה נשאר ברוסיה כאן : נניח כי דיון 346 והתשובה היא ככל הנראה שאילולא הוא כי אז היו חולפות שנים רבות אם בכלל עד שהיו מקימים מפעל מהסוג הזה שהוא יזם שכן היה צורך בדחף מיוחד ובכוח רצון מיוחד כדי להקים אותו . ייתכן שחברת החשמל הייתה מוקמת לבסוף אך לא בצורה המוכרת לנו כיום . |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אני דווקא חולק עליך. החשמל נראה לי כמו דבר חשוב מכדי שהיו מוותרים עליו, ובאותה תקופה לא חסרו אנשים בעלי יוזמה וחזון. אז אולי לא ב 1931, אבל לא הרבה אחרי. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
ב-1931 ( השנה שבה מתחוללים אירועי הסרט "איש החשמל ") הופיע ספר בשם "מפעל בערבה " של סופר בשם "עבר הדני " ( שם בדו של אהרון פלדמן . הספר היה מעין רומן אוטופי ציוני שתיאר בניית מפעל חשמל ענק בערבה בידי המהנדס אגר. אגר הנ"ל מתואר בספר כאיש מדע שהוא גם אידיאליסט ציוני מהפכן וסוציאליסט . "נצח עמו העתיק הטעין גם אותו את ערפל היצירה ,כדי לפרקו כאן ברגע זה ,בעומדו ממול הערבה. עול עמל עליון הכריעו אל אבני היצירה לעשות את המעשה ,כאשר יוכרע כל יוצר לעשות מעשה אשר הוא למעלה מן היכולת ,ואשר את יכלתו נשא עד כה בלבו בלי דעת ". הוא "היודע ומקיף את כל אשר צריך להיעשות בערבה , ומחשבתו אמיצה לשלוט בפרטי המעשה מתחילה ועד סוף ". מהנדס זה מכיר את הצורך בהון היהודי אלא שהוא מדריכהו ומכוונו לאפיקי האומה. הוא מטיף בלא הרף לעמל חלוצי ,אלא שהוא מצייד אותו גם בהישגי הטכניקה וההון. הוא הלוחם בערבה והאוייב של אנשי הערבה הבדואים "המנוונים "אך גם נושא את נפשו להתעוררותם ולהשתתפותם במפעל. אמונתו היא בברית בין היהודים והמזרח הערבי העתיד להתעורר למען פריחה ושגשוג כלליים-משותפים. הספר מתאר את בניית המפעל האדיר תוך כדי התנגשויות בלתי פוסקות עם הערבים עד להשלמת בנייתו כאשר הערבים מבינים לבסוף את טעותם ומשתפים פעולה למען בניית מולדת חדשה. אגר הוא כמובן רוטנברג תחת שם אחר תוך כדי האדרה שהופכת אותו לגיבור אוטופי ממש. לא מן הנמנע שהספר הזה היה רק חלק מגל של הערצת גיבורים שהיה בישוב לגבי רוטנברג באותה תקופה . |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
"מפעל בערבה " הוא רק אחד מגל של ספרים שהיו פופולאריים אז במערב וגם בעברית שתיארו איש מערב מהנדס הרואי שמקים מפעל עצום כלשהוא במזרח למרות התנגדות הילידים הבורים . נזכיר כאן את "ים בסהרה" של ז'ול וורן מראשית המאה העשרים שמתאר את ביצוע פרוייקט ענקי של הפיכת מדבר סהרה לים פרוייקט שמוגשם לבסוף למרות ההתנגדות ומעשי הטרור של שבטי הטוארגים שחוששים (בצדק ) מהריסת אורח חייהם המסורתי . הספר מסתיים עם הפיכת מדבר סהרה לים מה קורה שם לאחר מכן סותם ז'ול וורן ולא מספר לנו,אנחנו יכולים רק לנחש שבטי הטוארגים יעלצו לעבור הסבה מקצועית לספנים . עוד ספר כזה שתורגם לעברית ב-1942 היה "אנשי חשמל " של סופר פולני בשם אדמונד יז'רסקי ששוב תיאר בניית עיר משוכללת במדבר בידי מהנדס פולני גאון והרואי למרות התנגדות ומאבק הבדואים הפנטים בפרוייקט . ונזכיר גם את הספר הסובייטי "המהנדס דרוז'ינין : סיפור על רקע מדעי " מאת פ. קנדיבה שיצא לאור בעברית ב-1951 ( ושוב תחת השם "חולמים ומגשימים" ב-1963) . אולי הסיפור האולטימטיבי של המהנדס הירואי ופועליו הגיבורים שמקימים פרוייקט ענק בסיביר למרות כל המיכשולים והסכנות . היום הסיפורים האלה נראים לנו מגוחכים לא "פוליטיקאלי קורקטיים " ובמקרה של ה"מהמנדס דרוז'ינין "תוצר ברור של תעמולה סובייטית על "הפועל הסובייטי הגיבור " ו"תוכניות חמש השנים " למיניהן . אבל נראה לי שבזמנו לסיפורים אלה הייתה השפעה גדולה . לא אתפלא אם רוטנברג עצמו קרא סיפורים מסוג זה והם השפיעו עליו בעת ביצוע הפרוייקט שלו. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
חברת החשמל של היום נמצאת בבעיה גדולה , מעריכים שבתוך שנים ספורות היא תמצא את היכולת שלה ותצטרך להתחיל לצמצם את ההפקה או למצוא מקורות אנרגיה חליפיים. והיא תצטרך גם למצוא מקורות אנרגיה שאינם מזיקים לסביבה . ברשת יש מאמר משנת 1993 שמראה איך חברת החשמל מתכננת לבצע את פעילויותיה בלי לפגוע בסביבה , מומחים גדולים ממני צריכים לקבוע אם אכן כך הוא במציאות ב-10 השנים שחלפו מאז פרסום המאמר . |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
ידיעה ב"ידיעות אחרונות " : חברת החשמל שוקלת להחליף את שמה של תחנת רוטנברג , תחנת הכוח החופית הגדולה באשקלון ל"תחנת יורם " על שם יורם אוברקוביץ' ז"ל, יו"ר ועד העובדים של החברה ( ולמעשה האיש הכל יכול בה) שנפטר לפני מספר ימים. דוד ביטון ממלא מקום יו"ר ועד הסביר:" "החיבור של יורם עם רוטנברג תואם את האישיות של רוטנברג. יורם הוא החוזה והמוציא לפועל של פנחס רוטנברג. נכון לעתה לא צפויה התנגדות להצעה". ובכן עם כל הכבוד לתרומתו הגדולה של אוברקוביץ' לעובדי חברת החשמל ( ואינני מזלזל בכך כלל ) וגם לספורט הישראלי ( שהוא היה האיש החזק גם בו במשך שנים רבות ) , נראה לי מגוחך להשוות אותו עם רוטנברג שיצר חברה ותעשיה שלמה יש מאין כנגד התנאים הקשים ביותר. מוסכם שמן הראוי היה לתת ציון וזכר כלשהו לאוברקוביץ', אבל האם זה היה צריך לבוא על "חשבונו " של רוטנברג ,דווקא? אוברקוביץ' אגב לא היה תלית שכולה תכלת ולצד כל המעשים החשובים והפעולות החיוביות השונות שלו בתחומי חברת החשמל ועולם הספורט הואשם בהטרדות מיניות ובמעשי שחיתות שונים . אבל רוטנברג כידוע גם הוא לא היה צדיק תמים והיה מעורב במעשי רצח וטרור. כך שמבחינה זאת אי אפשר לאמר שהאחד היה טוב מהשני חוץ אולי מזה שרוטנברג ביצע את מעשיו לטובת המטרה הגדולה של שחרור ההמונים , ואוברקוביץ' אם אכן היה אשם במעשים שיוחסו לו עשה אותם כנראה למטרות אישיות בלבד כמקובל כיום אצל האנשים החזקים שלנו. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
חברת החשמל פרסמה היום הודעה לעיתונות בה היא מכחישה את הטענות שלעיל. "עוד נמסר מחברת החשמל", כתוב בהודעה לעיתונות, "כי בתום ה'שלושים' למותו של יורם אוברקוביץ ז"ל, תמונה ועדת הנצחה מיוחדת, בהשתתפות נציגי ההנהלה והוועד, שתדון בדרכים להנצחת שמו של יו"ר מזכירות העובדים. ועדת ההנצחה תדון בהצעות השונות, שיועלו בפניה, ותחליט על דרכים נאותות להנצחת זכרו של יורם אוברקוביץ. יצויין, כי בתוך חברת החשמל כבר נשמעים רעיונות שונים, וביניהם גם קריאת שמה של תחנת כוח חדשה, שתוקם בעתיד, על שמו של יורם אוברקוביץ." לי יש הצעה להנצחה: במרכז המבקרים של חברת החשמל יוצב שלטר ענק, והמבקרים יוזמנו "להוריד את השלטר" לזכרו של אוברקוביץ. חיבור השלטר לרשת החשמל הארצית הוא אופציה מעניינת במיוחד להנצחה שכזו. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
בתכנית "המלה האחרונה" בגלי צה"ל נוהג אברי גלעד לפנות למאזינים שיציעו לו בפאקס מונחים חדשים למלים לועזיות או למושגים אחרים אשר אין להם מינוח מוצלח. באחת התכניות (לפני זמן רב) התבקשו המאזינים להציע כינוי הולם ליורם אוברקוביץ'. לצערי בזמן השידור לא הייתי ליד פאקס וכך נמנע ממני מלשלוח את ההצעה (המנצחת ...) הבאה: מי שגדל על ספרי קארל מאי זוכר בוודאי את הגיבור האגדי של המערב הפרוע המכונה "יד הנפץ". במקור (וכן בחלק מהתרגומים לעברית) הוא נקרא "אולד שאטרהאנד". ואוברקוביץ'? "אולד שאלטר האנד" כמובן! |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
היום חברת החשמל פרסמה הודעה לעיתונות: "יו"ר דירקטוריון חברת החשמל, אלי לנדאו, הודיע היום, כי בכוונתו להמליץ למליאת דירקטוריון החברה המתכנסת מחר (יום ה'), להשעות את מר יורם אוברקוביץ' ז"ל מכל תפקידיו בחברת החשמל. לנדאו הסביר את הצעד יוצא הדופן הזה, ברצונו לסיים את הפרשה, לאור דרישתו של נציג היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד קובי אמסלם, להמשיך את הדיון בעתירה להשעיית יורם אוברקוביץ' ז"ל, מי שהיה יו"ר ועד עובדי חברת החשמל. מר לנדאו הודיע גם, כי הוא מתכוון לפנות לרב הראשי לישראל, הרב יונה מצגר ולבקשו להכריע בשאלה, האם אין בקשת היועץ המשפטי לממשלה משום פגיעה בכבוד המת. ... "אשר להלכות שמבקש היועץ המשפטי לקבוע, אמר לנדאו, כי "אסור שאלה יבואו על חשבון כבוד המנוח ופגיעה במשפחתו"... "הודעתו של עו"ד קובי אמסלם מבישה", אמר לנדאו." |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
האיש מעורר אהדה גדולה ועויינות עצומה גם אחרי מותו . מצד אחד חברת החשמל פירסמה מגזין מיוחד לזכרו עם הספדים מעובדי חברה מרובים ברובם מלווים בתצלומים של המספידים עם האיש.וכמובן מחפשים בנרות אתר שאפשר יהיה להנציח בו את האיש המת. מצד שני היועץ המשפטי נחוש בדעתו להביא לפיטוריו גם לאחר מותו. מה שרומז אולי שהיועץ חושב שהעבירות של האיש אם היו כאלה היו מסוג חמור במיוחד . ראו עוד בעניין זה: אוברקוביץ |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
עוד כתבה על הרדיפה של אוברקוביץ' לאחר מותו יש באתר של יואב יצחק : הם רודפים גם מתים : ושם גם אפשר למצוא ארכיון שלם של כתבות שעוסקות באיש ובחברת החשמל בכלל: |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
מרדכי נאור מספר על פרשה ידועה קצת פחות בתולדות החשמל - המאבק המשפטי סביב הזיכיון לאספקת החשמל בסביבת ירושלים, שבעקבותיו קמה חברת החשמל הירושלמית. "הארץ": http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?it... |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
שלום. רציתי לדעת היכן אוכל להשיג את הסרט ''איש החשמל'', לצורך עבודת מחקר על פנחס רוטנברג. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
חברת הפקה : אפריל קומ. בע"מ כתובת : יהלום 13 א' נווה מונוסון 60190 |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
ראיתי את הסרט בערוץ הסרטים ב YES. החשיבות הגדולה של הסרט שהיא חושפת פרק לא ידוע דיו בהיסטוריה הציונית בא"י. על חשיפה זו יבורכו היוצרים | ![]() |
![]() |
![]() |
חזרה לעמוד הראשי | ![]() |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
![]() |
© כל הזכויות שמורות |