הזקן מנהריים 1301
"איש החשמל", 2000, סרטו של אלי כהן על פי תסריט של ירון זליג.
(לתשומת לב הקוראים: הביקורת מכילה "ספויילרים" - גילוי של פרטים בעלילה. ייתכן כי תעדיפו לצפות בסרט לפני קריאת המאמר).

יש אנשים שעושים את ההיסטוריה ויש אנשים שנסחפים על ידיה
(פנחס רוטנברג, "איש החשמל")

שנה וחצי לאחר שהסרט "איש החשמל" הוקרן לראשונה בפסטיבל חיפה הוא מגיע סוף־סוף אל מסכי הקולנוע המסחריים. ייתכן שאחת הסיבות לדחייה הייתה שמרבית בתי־הקולנוע הגיעו למסקנה שזהו אינו סרט מסחרי. זה בוודאי סרט יוצא דופן מכל בחינה בסצינת הקולנוע הישראלי של עשרות השנים האחרונות - "ביוגרפיה" - ז'אנר שהוא בבחינת בל־ימצא בקולנוע הישראלי (כמו גם סרטים היסטוריים בכלל, שאפשר לספור אותם על שתי ידיים). הסרט מציג גיבור שהוא "גדול מהחיים" - אדם שנחוש בכל מאודו לבצע משימה אחת גדולה ומשיג זאת למרות כל המכשולים העומדים בדרכו. הסרט מהווה ניגוד למקובל בקולנוע הישראלי, שנמנע מהצגת גיבורים ודמויות מופת, אלא מעדיף את היצורים המאוסים והמתועבים - מסוממים, מטורפים לסקס, מכי נשותיהם, פושעים ועבריינים קטנים או סתם עלובי חיים שאינם מסוגלים להשיג אפילו את המטרה הקטנה ביותר.

לא כך היא הדמות העומדת במרכז סרטו של אלי כהן. הגיבור, פנחס רוטנברג, בגילומו של מנשה נוי, הוא האיש שהקים את אחד הארגונים החשובים והחזקים (והשנואים) היום בישראל - חברת החשמל - תוך מאבק במכשולים ביורוקרטיים ופיזיים עד אין קץ. לרוטנברג עבר עשיר ומעניין גם בלעדי חברת החשמל: הוא היה מהפכן סוציאליסט ידוע מאוד; הוא האיש שהציל את חייו של גיאורגי גאפון, הכומר שלא בכוונה גרם למהפכת 1905 ברוסיה כאשר יזם הפגנה המונית של פשוטי־עם למען שיפור תנאי חייהם. אותה הפגנה הסתיימה בטבח המוני של המפגינים בידי חיילי הצאר והביאה למהפכה שהובילה לשינויים משמעותיים וליתר דמוקרטיזציה ברוסיה. רוטנברג הגן אז על הכומר בגופו ממש והבריח אותו ממקום למקום. שנה לאחר מכן היה רוטנברג האיש שעמד בראש ההוצאה להורג בתליה של הכומר גאפון, שנחשד כסוכן הבולשת הרוסית וכבוגד במהפכנים. גאפון אכן היה סוכן של המשטרה החשאית, אך כזה גם היה הממונה על רוטנברג באירגונו, המנהיג המהפכני אזף, סוכן כפול ומשולש שחשש ממידע שעלול היה גאפון להעביר עליו למפקדיהם המשותפים במשטרה החשאית, ולכן הורה על הוצאתו להורג של האחרון בידי רוטנברג - האדם היחיד שבו בטח גאפון.

לאחר מכן הפך רוטנברג לאדם מרכזי ביותר במשטר הדמוקרטי של קרנסקי ברוסיה של 1917. אם קרנסקי היה מקיים את דרישתו התקיפה של רוטנברג לתלות את לנין וטרוצקי, מנהיגי הבולשביקים, כי אז כולנו היינו חיים היום בעולם שונה לחלוטין. אך כידוע, קרנסקי לא קיבל את הדרישה ורוטנברג נאלץ להימלט על נפשו מרוסיה לאיטליה ומשם לארצות־הברית, הפך מסוציאליסט קיצוני לציוני והגיע לארץ־ישראל המנדטורית, שם הפך לאחד היזמים החשובים ביותר. בנוסף לפעילותו העסקית היה רוטנברג פעיל בכיר של ארגון ה"הגנה", עסק בפוליטיקה הפנימית של הציונות בארץ והיה אף מהראשונים שדיברו על חברת תעופה יהודית.

אך כיום זכור רוטנברג בעיקר כמי שהקים את חברת החשמל. זאת, לאחר שבשנת 1921 קיבל מהממשלה הבריטית את הזיכיונות לניצול מי הירמוך והירדן להפקת חשמל, למרות התנגדות חברי פרלמנט בריטיים שונים והודות לתמיכתו של וינסטון צ'רצ'יל, שר המושבות דאז. בשנת 1923 הוא יסד באופן רשמי את חברת החשמל הארץ־ישראלית, וב- 1928 החל בהקמת תחנת כח בנהריים שבעבר הירדן. בעקבות הצלחת המפעל הזה (שפעל עד מלחמת העצמאות) הוא זכה לכינוי "הזקן מנהרים" ששימש גם כשם שיר עממי ידוע מאוד שמושר עד היום בידי ותיקי חברת החשמל.

הזקן, זקן, הזקן מנהריים
הוא הקים את המפעל.
לא היה שם כלום, לא היה, היו רק מים
ועכשיו שם לב חשמל.
"שיר הרשת" ("הזקן מנהריים"), מילים ולחן: מרדכי זעירא

סרטו של כהן מתרחש בשנת 1931 בעת משבר חמור בתחנה. תוך כדי ההכנות לפתיחתה הרשמית התחנה מוצפת ונפגעת קשות, כמו גם כמה מהעובדים. אלו האחרונים, המוסתים בידי פעילי הסתדרות נלהבים, מתקוממים כנגד רוטנברג, וכל תוכניותיו וחזונו נראים כעומדים לפני קריסה דווקא ברגע הקריטי ביותר. במקביל, יש לרוטנברג בעיות גם במישור האישי: אישתו דוברת הרוסית שאינה יכולה לסבול את האובססיה שלו עם מפעלו, נוטשת אותו ביחד עם בנם. בו בזמן מנהל רוטנברג מנהל רומן עם ארוסתו של אחיו (איילת זורר).



בתוך קו־העלילה הראשי משולבים פלאשבקים שתפקידם ללמד אותנו משהו על עברו. אנחנו למדים על מאבקו בראשית שנות העשרים להשיג את זכיונות יצור החשמל מידי הבריטים ולהשיג את שיתוף הפעולה של הערבים בעניין הזה - משימה שמתגלה כבלתי אפשרית. הערבים, ובראשם המנהיג נאשאשיבי, המתון לכאורה, מתגלים כבלתי־ניתנים לשיחוד. יש גם פלאשבקים מראשית הקריירה של רוטנברג כמהפכן כאשר עמד בראש החיסול של האב גאפון - אירוע שממשיך להעיק עליו כל חייו.

הפלאשבקים הללו הם לדעתי אחת הבעיות המרכזיות של הסרט. הקטע החוזר של חיסולו של האב גאפון לא מובן כלל לרובם המוחלט של הצופים, שאינם יודעים מי ומה היה אותו הכומר ומדוע היה רוטנברג צריך לחסל אותו, ומבחינתם הקטעים האלה אינם אלא הזיות מוזרות. או שיש כאן כשל בסרט מלכתחילה, או (וזה סביר יותר) שבוצעה עריכה מסיבית שסילקה קטעים חיוניים להבנת המתרחש על המסך. זו לדעתי היא אחת הבעיות העיקריות של הסרט - הוא קצר מדי. 92 דקות אינן מספיקות כדי להעביר לצופה בצורה מובנת באמת את הדרמה של חייו של רוטנברג. לנקודה המשמעותית של תפקיד המפתח שהיה לו במשטר קרנסקי ברוסיה יש רק התיחסות בעל־פה, וגם כאן מן הראוי היה להראות אותו לצופים על מנת להפוך את הסרט למרתק וחי יותר. אך נראה שהמפיצים הגיעו למסקנה שהצופה הישראלי לא יוכל לעמוד ביותר מ- 92 דקות של סרט היסטורי ובכך פגעו בו קשות. במקור זו בכלל הייתה אמורה להיות מיני־סדרה של שני פרקים לטלוויזיה ואולי חבל שלא נשארה ככזו - אז, אולי, אפשר היה לעשות צדק אמיתי עם חייו של רוטנברג.

הסרט רווי בקטעים לא־ברורים שכאלה, המרמזים על חיתוכים דרסטיים מדי. כזה, למשל, הוא הקשר של רוטנברג עם ידיד טוב מרוסיה שהוא כעת פליט המבקש מקלט בארץ־ישראל, שרוטנברג אינו מסוגל לספק לו, ואותו ידיד מתאבד. הצופה נשאר מופתע: על מה ולמה? וזה לא הקטע הסתום היחיד. יש לקוות שבעתיד הבמאי יוציא (אולי בדי.וי.די) גירסה מלאה יותר של הסרט.

סביר להניח שאם הסרט היה נעשה לפני חמש או עשר שנים, הוא היה הופך, כמקובל בקולנוע הישראלי, לעוד תרגיל חד־ממדי בניפוץ מיתוסים, כשרוטנברג מוצג כ"זולל ערבים" וטכנוקרט נבל. אולם כהן הלך בדרך מתוחכמת יותר של הצגת אדם שהוא דמות הירואית באמת, עם אספקטים אפלים בחייו, מלא בספקות עצמיים שהוא מתגבר עליהם לבסוף.

הרומן המתנהל בסרט בין רוטנברג ובין דמותה של איילת זורר אינו משתלב היטב בעלילה, ונראה כניסיון דחוק של היוצר לעשות "הומניזציה" לאיש הגדול ולהפכו לנגיש יותר לקהל הרחב (משהו מהסוג שעשו יוצרי הסדרת הטלוויזיה על הרצל ששמו בקדימונים דגש על כך שחוזה המדינה "היה מבקר אצל זונות", מה שיהפוך אותו לדעתם למובן יותר לישראלי הפשוט, מן הסתם). בכל אופן, זורר, שעשתה דמות מעניינת גם אם סטריאוטיפית, לא נוצלה היטב בסרט. דווקא היה מעניין אם היו שמים דגש על הדמות הנשית שחיה בחברה כמעט גברית לחלוטין של אנשים אחוזי אובססיה באידיאולוגיה. את אותו הדבר אפשר להגיד על כל הדמויות. פרט, כמובן, לדמות הדומיננטית לחלוטין של רוטנברג - זהו הסרט שלו אחרי הכל.

הסרט נעשה בסיועה ובתמיכתה של חברת החשמל וזה אומר אולי שהבמאי לא היה יכול להיות ביקורתי יותר מדי כנגד רוטנברג. עם זאת, לטעמי, הסרט כפי שהוא עדיין חזק ומעורר מחשבה. אין כאן סרט "מטעם" כפי שניתן היה לצפות. יש בסרט קטעים דרמטיים של המאבק בין הפועלים - פעילי הסתדרות נחושים שכיום כמעט בלתי אפשרי למצוא בהסתדרות, ולכן לצופה המודרני הם נראים לא־אמינים - ובין רוטנברג. יש שם קטעים שכיום לא יאמנו אך אירעו באמת - הפועלים של החברה שהיו מוכנים לוותר על שכרם וללכת בעיניים (כמעט) עצומות בעקבות מעסיקם ולהמשיך בפרוייקט עד להשלמתו. מי היה מאמין היום שדבר כזה ייתכן? אבל זה קרה, ואדם שהיה המסוגל לסחוף את אנשיו לכך לא יכול היה להיות אדם מן השורה. את הנקודה הזו מנסה הסרט להעביר.

עם זאת, יוצרי הסרט טרחו לציין בסוף שכל הדמויות פרט לרוטנברג ולאחיו אברהם, שאותו מגלם מארק איווניר, הן בדויות. איני רואה מה הטעם לכך. האם בסרט על אירועים אמיתיים לא עדיף היה להשתמש בדמויות אמיתיות? יתכן שהבמאי חשש מתביעות דיבה, אך ההודעה הזאת פגעה אנושות בתחושת האמינות שהייתה לי מהסרט.

נשאלת השאלה האם הסרט כסרט ולא כביוגרפיה של רוטנברג הוא סרט טוב? לדעתי כן, למרות הפגמים המרובים: יש בו דמות ראשית מעניינת מאוד, עלילה חזקה ומרתקת, משחק טוב של השחקנים הראשיים, והוא גם גורם לנו להבין טוב יותר משהו על עצמנו, על עברנו, ועל הגורמים שמשחקים תפקיד חשוב בחיינו. לכו לראות.
קישורים
ראיון עם אלי כהן - הבמאי של "איש החשמל"
על פנחס רוטנברג
עוד על רוטנברג
ספרו של אלי שאלתיאל - "פנחס רוטנברג" - לרכישה במיתוס
תחנת הכח בנהריים
חברת החשמל
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "קולנוע ואמנויות הבמה"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

מבלי לקרוא את המאמר. 120448
מה הטעם בפרסום מאמר המכיל "ספולרים" על סרט שסביר להניח שמרבית קהל קוראיו של המאמר טרם קרא?
זאת לא שאלה קנטרנית. אני באמת רוצה לדעת מה השיקולים שעמדו מאחורי הפרסום, כדי שאוכל להחליט אם לקרוא או לא.
ביקורת לא מספילרת 120466
ניתן לקרוא באתר "עין הדג": http://www.fisheye.co.il/story_1339
(אם כי ראוי לציין שדעתו של טווידלדי שונה מהותית מזו של אלי אשד).
מבלי לקרוא את המאמר. 120475
א. יש כאלה שלא ממש אכפת להם לקרוא ספוילרים.
ב. יש כאלה שאין להם שום כוונה לראות את הסרט בכל מקרה, אז לא מפריע להם שיהרסו להם את הסוף.
ג. לא ראיתי את הסרט, אז אני לא יודע עד כמה הספוילרים במאמר מפריעים.
כמה קישורים נוספים 120480
במהלך סוף השבוע הופיעו כמה כתבות על "איש החשמל ".
הבולטת בהם הייתה ראיון עם הבמאי אלי כהן בעיתון "הארץ " שהיתלונן על חוסר היכולת ליצור סרט תקופתי כהילכתו בישראל , כאילו הוא מנחש מראש את תגובות המבקרים "אסור לעשות בישראל סרטים תקופתיים " הזהיר " התקציבים הקיימים אינם מאפשרים זאת " .
כאן :
בכפות ידיו http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?...
גם כן ב"הארץ " המבקר אורי קליין התלונן גם הוא על המחסור בסרטים תקופתיים בישראל ,מצד שני התלונן על כך שהצפיה ב"איש החשמל " היא יותר כמו קריאה באנציקלופדיה בערך "רוטנברג" ועל כך שהסרט " נעדר חזון " . ביקורת מעניינת לגבי סרט שעוסק כל כולו בחזון , חזון הקמת חברת חשמל .
לא היה כאן כלום :
כמה קישורים נוספים 120481
בוואלה מאיה זיו חיבבה את הסרט ,כמה מהגולשים התלוננו לעומת זאת שהוא משעמם .
כמה קישורים נוספים 120484
ומגזין "תרבות" המצויין ( שלא ברור לי אם הוא עדיין פעיל ) במסגרת סקירה שלו על "בציר סרטי 2001 " היו כמה מילים מאוד לא חמות להגיד על "איש החשמל "
כמה קישורים נוספים 120495
ובגלי צה"ל יש ביקורת לא סימפטית של גידי אורשר על הסרט שנותן לו ציון 7 :
ביקורת של יגאל קולוף 121090
בפורטל "סרט " שרואה את איש החשמל כ"ראוי למדי אם גם יבש במקצת ".
איך הוא נראה? 120490
אלי, ניסתי למצוא תמונה של רוטנברג בקישורים המצורפים. חבל שלא צרפת תמונה למאמר.
איך הוא נראה? 120494
על העטיפה של הספר של שאלתיאל שאפשר למצוא קישור אליו ב''מיתוס'' יש תמונה של רוטנברג.
אולי כדאי באמת שהמערכת תשלב גם תמונה זאת במאמר ,אבל זה לשיקולם.
תזזית 120496
בצירוף מקרים (?) לאחר שראינו את הסרט "איש החשמל " בסימטק אני וידידי בוריס פגשנו שם את איש האגודה הישראלית למדע בדיוני גל חיימוביץ . גל כמסתבר בא לשם לראות סרט מדע בדיוני ישראלי חדש בשם "תזזית " שהוקרן מיד לאחר "איש החשמל " .
ולאחר שחזרנו , אני כתבתי את הביקורת על "איש החשמל " והוא כתב ביקורת על "תזזית " :
הערכת המערכת 120527
מדיון זה הוסרו מספר תגובות שלא היה להן ולא כלום עם נושא הדיון. מערכת "האייל הקורא" אימצה מדיניות של אי-הסרת תגובות, אולם אין פירוש הדבר שניתן להשתמש באייל כבבור שופכין לכל טרוניה או תלונה שיש לכם על היחס לו זכיתם באתרים אחרים. (התגובות שהוסרו היו תלונות על הסרת תגובות באתר "ארץ הצבי").

נא לא לענות להודעה זו. אם ברצונכם לדון בהסרת התגובות האמורות, ניתן לעשות זאת תחת דיון 1225.
הערכת המערכת 121155
אני מאד אוהבת את מדיניות המערכת לאפשר לאנשים לקרוא תגובות גם אם הוסרו.
יחי חופש הביטוי והבחירה.
ח''י חודשים 120528
למה צריכה לעבור שנה וחצי ממתי שהסרט מוכן להקרנה בסינמטקים ועד שהוא יוצא להקרנות מסחריות? האם זה טריק כזה שנועד להבטיח שהסרט לא יחזיר את ההשקעה?
ח''י חודשים 120546
זה דבר שאני בעצמי תהיתי עליו וגם התיחסתי אליו במאמר .
נראה לי שזה בכלל לא היה תלוי בבבמאי ובמפיק אלא כנראה תוצאה של זה שבתי הקולנוע החליטו שאין המדובר בסרט מסחרי .
הסרט אמור היה להיות מוקרן עוד לפני חודשים בסינמטק ( כנראה הקולנוע היחיד שהיה מוכן להקרינו ) והם תמיד מצאו סיבות למה לדחות את ההקרנה . מה שאינו מראה על יחס אוהד מטעם הסינמטק לסרט.
מחשב על בטריות 120725
פנחס רוטנברג יזכר בהסטוריה של ארץ ישראל כמקים חברת החשמל. הסרט מספק הזדמנות טובה לשאול מה היה קורה אם הוא לא היה מקים אותה; למשל, לו היה נשאר ברוסיה.
אני מניח שמאז 1923 ועד עתה מישהו היה מעלה על דעתו להקים חברה שתספק לעובדיה חשמל חינם, ומאליו היה עולה הכורח לייצר את החשמל הזה. האם אתה מכיר את ההסטוריה של המדינות השכנות בנושא, כדי שאפשר יהיה להעריך מתי היתה צריכה חברת החשמל לקום אילולא רוטנברג?
מחשב על בטריות 120736
שאלה טובה, אני עצמי דנתי קצת בשאלה מה היה קורה אילו רוטנברג היה נשאר ברוסיה כאן :
נניח כי
דיון 346
והתשובה היא ככל הנראה שאילולא הוא כי אז היו חולפות שנים רבות אם בכלל עד שהיו מקימים מפעל מהסוג הזה שהוא יזם שכן היה צורך בדחף מיוחד ובכוח רצון מיוחד כדי להקים אותו . ייתכן שחברת החשמל הייתה מוקמת לבסוף אך לא בצורה המוכרת לנו כיום .
בתי הקברות מלאים באנשים חסרי תחליף 120769
אני דווקא חולק עליך. החשמל נראה לי כמו דבר חשוב מכדי שהיו מוותרים עליו, ובאותה תקופה לא חסרו אנשים בעלי יוזמה וחזון. אז אולי לא ב 1931, אבל לא הרבה אחרי.
רוטנברג כגיבור ספרותי 120740
ב-‏1931 ( השנה שבה מתחוללים אירועי הסרט "איש החשמל ") הופיע ספר בשם "מפעל בערבה " של סופר בשם "עבר הדני " ( שם בדו של אהרון פלדמן .
הספר היה מעין רומן אוטופי ציוני שתיאר בניית מפעל חשמל ענק בערבה בידי המהנדס אגר.
אגר הנ"ל מתואר בספר כאיש מדע שהוא גם אידיאליסט ציוני מהפכן וסוציאליסט .
"נצח עמו העתיק הטעין גם אותו את ערפל היצירה ,כדי לפרקו כאן ברגע זה ,בעומדו ממול הערבה. עול עמל עליון הכריעו אל אבני היצירה לעשות את המעשה ,כאשר יוכרע כל יוצר לעשות מעשה אשר הוא למעלה מן היכולת ,ואשר את יכלתו נשא עד כה בלבו בלי דעת ". הוא "היודע ומקיף את כל אשר צריך להיעשות בערבה , ומחשבתו אמיצה לשלוט בפרטי המעשה מתחילה ועד סוף ". מהנדס זה מכיר את הצורך בהון היהודי אלא שהוא מדריכהו ומכוונו לאפיקי האומה. הוא מטיף בלא הרף לעמל חלוצי ,אלא שהוא מצייד אותו גם בהישגי הטכניקה וההון. הוא הלוחם בערבה והאוייב של אנשי הערבה הבדואים "המנוונים "אך גם נושא את נפשו להתעוררותם ולהשתתפותם במפעל. אמונתו היא בברית בין היהודים והמזרח הערבי העתיד להתעורר למען פריחה ושגשוג כלליים-משותפים. הספר מתאר את בניית המפעל האדיר תוך כדי התנגשויות בלתי פוסקות עם הערבים עד להשלמת בנייתו כאשר הערבים מבינים לבסוף את טעותם ומשתפים פעולה למען בניית מולדת חדשה.
אגר הוא כמובן רוטנברג תחת שם אחר תוך כדי האדרה שהופכת אותו לגיבור אוטופי ממש.
לא מן הנמנע שהספר הזה היה רק חלק מגל של הערצת גיבורים שהיה בישוב לגבי רוטנברג באותה תקופה .
רוטנברג כגיבור ספרותי 120741
"מפעל בערבה " הוא רק אחד מגל של ספרים שהיו פופולאריים אז במערב וגם בעברית שתיארו איש מערב מהנדס הרואי שמקים מפעל עצום כלשהוא במזרח למרות התנגדות הילידים הבורים .
נזכיר כאן את "ים בסהרה" של ז'ול וורן מראשית המאה העשרים שמתאר את ביצוע פרוייקט ענקי של הפיכת מדבר סהרה לים פרוייקט שמוגשם לבסוף למרות ההתנגדות ומעשי הטרור של שבטי הטוארגים שחוששים (בצדק ) מהריסת אורח חייהם המסורתי . הספר מסתיים עם הפיכת מדבר סהרה לים מה קורה שם לאחר מכן סותם ז'ול וורן ולא מספר לנו,אנחנו יכולים רק לנחש שבטי הטוארגים יעלצו לעבור הסבה מקצועית לספנים .
עוד ספר כזה שתורגם לעברית ב-‏1942 היה "אנשי חשמל " של סופר פולני בשם אדמונד יז'רסקי ששוב תיאר בניית עיר משוכללת במדבר בידי מהנדס פולני גאון והרואי למרות התנגדות ומאבק הבדואים הפנטים בפרוייקט .
ונזכיר גם את הספר הסובייטי "המהנדס דרוז'ינין : סיפור על רקע מדעי " מאת פ. קנדיבה שיצא לאור בעברית ב-‏1951 ( ושוב תחת השם "חולמים ומגשימים" ב-‏1963) . אולי הסיפור האולטימטיבי של המהנדס הירואי ופועליו הגיבורים שמקימים פרוייקט ענק בסיביר למרות כל המיכשולים והסכנות .
היום הסיפורים האלה נראים לנו מגוחכים לא "פוליטיקאלי קורקטיים " ובמקרה של ה"מהמנדס דרוז'ינין "תוצר ברור של תעמולה סובייטית על "הפועל הסובייטי הגיבור " ו"תוכניות חמש השנים " למיניהן . אבל נראה לי שבזמנו לסיפורים אלה הייתה השפעה גדולה . לא אתפלא אם רוטנברג עצמו קרא סיפורים מסוג זה והם השפיעו עליו בעת ביצוע הפרוייקט שלו.
חברת החשמל בעתיד 120857
חברת החשמל של היום נמצאת בבעיה גדולה , מעריכים שבתוך שנים ספורות היא תמצא את היכולת שלה ותצטרך להתחיל לצמצם את ההפקה או למצוא מקורות אנרגיה חליפיים.
והיא תצטרך גם למצוא מקורות אנרגיה שאינם מזיקים לסביבה .
ברשת יש מאמר משנת 1993 שמראה איך חברת החשמל מתכננת לבצע את פעילויותיה בלי לפגוע בסביבה , מומחים גדולים ממני צריכים לקבוע אם אכן כך הוא במציאות ב-‏10 השנים שחלפו מאז פרסום המאמר .
אוברקוביץ' נגד רוטנברג 158743
ידיעה ב"ידיעות אחרונות " : חברת החשמל שוקלת להחליף את שמה של תחנת רוטנברג , תחנת הכוח החופית הגדולה באשקלון ל"תחנת יורם " על שם יורם אוברקוביץ' ז"ל, יו"ר ועד העובדים של החברה ( ולמעשה האיש הכל יכול בה) שנפטר לפני מספר ימים.
דוד ביטון ממלא מקום יו"ר ועד הסביר:" "החיבור של יורם עם רוטנברג תואם את האישיות של רוטנברג. יורם הוא החוזה והמוציא לפועל של פנחס רוטנברג. נכון לעתה לא צפויה התנגדות להצעה".
ובכן עם כל הכבוד לתרומתו הגדולה של אוברקוביץ' לעובדי חברת החשמל ( ואינני מזלזל בכך כלל ) וגם לספורט הישראלי ( שהוא היה האיש החזק גם בו במשך שנים רבות ) , נראה לי מגוחך להשוות אותו עם רוטנברג שיצר חברה ותעשיה שלמה יש מאין כנגד התנאים הקשים ביותר. מוסכם שמן הראוי היה לתת ציון וזכר כלשהו לאוברקוביץ', אבל האם זה היה צריך לבוא על "חשבונו " של רוטנברג ,דווקא?
אוברקוביץ' אגב לא היה תלית שכולה תכלת ולצד כל המעשים החשובים והפעולות החיוביות השונות שלו בתחומי חברת החשמל ועולם הספורט הואשם בהטרדות מיניות ובמעשי שחיתות שונים . אבל רוטנברג כידוע גם הוא לא היה צדיק תמים והיה מעורב במעשי רצח וטרור. כך שמבחינה זאת אי אפשר לאמר שהאחד היה טוב מהשני חוץ אולי מזה שרוטנברג ביצע את מעשיו לטובת המטרה הגדולה של שחרור ההמונים , ואוברקוביץ' אם אכן היה אשם במעשים שיוחסו לו עשה אותם כנראה למטרות אישיות בלבד כמקובל כיום אצל האנשים החזקים שלנו.
אוברקוביץ' נגד רוטנברג 158910
חברת החשמל פרסמה היום הודעה לעיתונות בה היא מכחישה את הטענות שלעיל. "עוד נמסר מחברת החשמל", כתוב בהודעה לעיתונות, "כי בתום ה'שלושים' למותו של יורם אוברקוביץ ז"ל, תמונה ועדת הנצחה מיוחדת, בהשתתפות נציגי ההנהלה והוועד, שתדון בדרכים להנצחת שמו של יו"ר מזכירות העובדים. ועדת ההנצחה תדון בהצעות השונות, שיועלו בפניה, ותחליט על דרכים נאותות להנצחת זכרו של יורם אוברקוביץ. יצויין, כי בתוך חברת החשמל כבר נשמעים רעיונות שונים, וביניהם גם קריאת שמה של תחנת כוח חדשה, שתוקם בעתיד, על שמו של יורם אוברקוביץ."

לי יש הצעה להנצחה: במרכז המבקרים של חברת החשמל יוצב שלטר ענק, והמבקרים יוזמנו "להוריד את השלטר" לזכרו של אוברקוביץ. חיבור השלטר לרשת החשמל הארצית הוא אופציה מעניינת במיוחד להנצחה שכזו.
אפרופו אוברקוביץ'... 158924
בתכנית "המלה האחרונה" בגלי צה"ל נוהג אברי גלעד לפנות למאזינים שיציעו לו בפאקס מונחים חדשים למלים לועזיות או למושגים אחרים אשר אין להם מינוח מוצלח.

באחת התכניות (לפני זמן רב) התבקשו המאזינים להציע כינוי הולם ליורם אוברקוביץ'. לצערי בזמן השידור לא הייתי ליד פאקס וכך נמנע ממני מלשלוח את ההצעה (המנצחת ...) הבאה:

מי שגדל על ספרי קארל מאי זוכר בוודאי את הגיבור האגדי של המערב הפרוע המכונה "יד הנפץ". במקור (וכן בחלק מהתרגומים לעברית) הוא נקרא "אולד שאטרהאנד".

ואוברקוביץ'? "אולד שאלטר האנד" כמובן!
אפרופו אוברקוביץ'... 170869
היום חברת החשמל פרסמה הודעה לעיתונות:

"יו"ר דירקטוריון חברת החשמל, אלי לנדאו, הודיע היום, כי בכוונתו להמליץ למליאת דירקטוריון החברה המתכנסת מחר (יום ה'), להשעות את מר יורם אוברקוביץ' ז"ל מכל תפקידיו בחברת החשמל. לנדאו הסביר את הצעד יוצא הדופן הזה, ברצונו לסיים את הפרשה, לאור דרישתו של נציג היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד קובי אמסלם, להמשיך את הדיון בעתירה להשעיית יורם אוברקוביץ' ז"ל, מי שהיה יו"ר ועד עובדי חברת החשמל. מר לנדאו הודיע גם, כי הוא מתכוון לפנות לרב הראשי לישראל, הרב יונה מצגר ולבקשו להכריע בשאלה, האם אין בקשת היועץ המשפטי לממשלה משום פגיעה בכבוד המת.

...

"אשר להלכות שמבקש היועץ המשפטי לקבוע, אמר לנדאו, כי "אסור שאלה יבואו על חשבון כבוד המנוח ופגיעה במשפחתו"... "הודעתו של עו"ד קובי אמסלם מבישה", אמר לנדאו."
אפרופו אוברקוביץ'... 172237
האיש מעורר אהדה גדולה ועויינות עצומה גם אחרי מותו . מצד אחד חברת החשמל פירסמה מגזין מיוחד לזכרו עם הספדים מעובדי חברה מרובים ברובם מלווים בתצלומים של המספידים עם האיש.וכמובן מחפשים בנרות אתר שאפשר יהיה להנציח בו את האיש המת.
מצד שני היועץ המשפטי נחוש בדעתו להביא לפיטוריו גם לאחר מותו. מה שרומז אולי שהיועץ חושב שהעבירות של האיש אם היו כאלה היו מסוג חמור במיוחד .
ראו עוד בעניין זה:
אוברקוביץ
אפרופו אוברקוביץ'... 172238
עוד כתבה על הרדיפה של אוברקוביץ' לאחר מותו יש באתר של יואב יצחק :
הם רודפים גם מתים :
ושם גם אפשר למצוא ארכיון שלם של כתבות שעוסקות באיש ובחברת החשמל בכלל:
מברומיטיס היווני 192601
מרדכי נאור מספר על פרשה ידועה קצת פחות בתולדות החשמל - המאבק המשפטי סביב הזיכיון לאספקת החשמל בסביבת ירושלים, שבעקבותיו קמה חברת החשמל הירושלמית.

"הארץ": http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?it...
היכן אפשר להשיג את הסרט 320781
שלום. רציתי לדעת היכן אוכל להשיג את הסרט ''איש החשמל'', לצורך עבודת מחקר על פנחס רוטנברג.
אולי פה 321126
חברת הפקה : אפריל קומ. בע"מ
כתובת : יהלום 13 א' נווה מונוסון 60190
הכנסה לתודעה 462794
ראיתי את הסרט בערוץ הסרטים ב YES. החשיבות הגדולה של הסרט שהיא חושפת פרק לא ידוע דיו בהיסטוריה הציונית בא"י. על חשיפה זו יבורכו היוצרים

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים