|
ישראל כובלת את את ידי עצמה בחוקי משחק שמחייבים רק אותה. כדי שידנו תהיה על העליונה, עלינו קודם כל להשתחרר מהכבלים הללו.
|
|
פוליטיקה • דב אנשלוביץ • יום ד', 28/11/2001, 23:59 |
|
| |
אנחנו חיים בתוך אבסורד. בעימות בינינו ובין הרשות הפלשתינית נוצרו חוקי משחק חסרי הגיון ובלתי מתקבלים על הדעת. שטיפת מוח רצופה ועקבית הרגילה אותנו לחשוב שחוקי המשחק האלה הגיוניים, וכך, במו ידינו, אנחנו עוזרים לאויב לבצע, ללא חשש לעונש, מעשים שלא היה אפשר להעלותם על הדעת בשום מקום אחר בעולם. גם העובדה שיש שמגדירים את מצבם כ"כיבוש" אינה מצדיקה חוקי משחק כאלה.
הפלשתינים הצליחו לשכנע רבים בעולם ובישראל שישנם טרוריסטים שאחראים לטרור, והם אינם בשליטת הרשות, שתפקידה מסתכם ב"לעשות מאה אחוז מאמץ". כל הזמן מדברים על השאלה אם ערפאת כן יכול או לא יכול לשלוט בשטח ולדכא את הטרור. אבל את האמת הברורה שערפאת, אם בסתר ואם בגלוי, הוא הראש שמכוון בעצם את הכל, והוא העומד בראש זרועות האויב כולן, במלחמה שאנו נתונים בה - את האמת הזו כמעט איש אינו אומר.
כדי לבנות את ההטעיה ולחזק את תבנית השקר, ניתן לשמוע מדי פעם גינוי מפי ערפאת, או מישהו מאנשיו, או מישהו מנציגיו בכנסת שלנו, לפעולת טרור אלימה במיוחד, בצירוף הסבר שהפעולה הספציפית הזאת היא נגד האינטרס של הפלשתינים. אבל ישנם רוצחים כמו אבו־נור או עביית, שביצעו פעולות טרור כאלה, וישראל ביקשה מהרשות שתאסור אותם. ערפאת בחר להתעלם מבקשות ישראל, ולאפשר לרוצחים להמשיך ולתכנן את מעשיהם העתידיים. די בעובדה הזו כדי להבין שבעצם הם עושים את מעשיהם בשליחותו, אבל כנראה רצון חזק לעצום עיניים ולא להכיר במציאות, גרם לרבים מאתנו להכחיש, גם בפני עצמם, את האמת הזאת.
לאחרונה, כנראה, הבינו הפלשתינים שהם הצליחו להטמיע את השקר הזה כל כך טוב בקרב כולם, שאין כבר צורך להיזהר בדיבוריהם ולערוך תרגילי הסתתרות. אתמול בבוקר שמענו הודאה גאה של ארגון הפת"ח שאכן הוא זה שתכנן וניסה לרצוח את ראש הממשלה, כפי שנמסר על ידי ישראל זה לא מכבר, עם סיכול המזימה ומעצר החוליה. בצהרים כבר שמענו על פיגוע הירי הרצחני בעפולה - לא בהתנחלות "בלתי חוקית", אלא באחת מערינו בתוך הקו הירוק, אפילו בשטח שיועד לנו לפי גבולות החלוקה. לקיחה האחריות באה ממש ללא השתהות, זמן קצר אחרי המעשה, והאחראים הם הג'יהאד האיסלאמי, הגוף השני בגודלו באש"ף, מיד אחרי הפת"ח. אש"ף, להזכירכם, הוא יציר כפיו של ערפאת. הרוצחים, כך נמסר, הם שוטרים במשטרה הכחולה של ערפאת, מקבלי משכורת מהרשות הפלשתינית.
שוב אין הסתתרות. שוב אין משחק. ערפאת אומר, בעצם, בגלוי וללא שום בושה, שהוא האחראי לרצח, ולא אכפת לו כלל העיתוי: ביקורם בארץ של השליחים האמריקאיים. ובכל זאת, אצלנו השמיים לא נופלים. השקר טבוע בתוכנו כל כך עמוק, שדבר לא מערער אותו עוד. בדיוק כפי שאמירתו של ערפאת לפני יותר משנה כי לא ישרור שקט עד שיחזור אחרון פליטי 47' לביתו, לא עוררה אז שום תהודה. כך גם שתי הידיעות הללו מהיום אינן מעוררות אותנו להבין מה המשמעות האמיתית לקורה סביבנו היום.
ישנה טענה שמאלית ותיקה שאין כאן סימטרייה: שמדובר בעם כבוש שהדרך היחידה שלו להילחם לשחרורו היא הטרור. כלומר, גם אם נכון הוא שהרשות היא האחראית לטרור, זה מותר בתוקף היותה מייצגת "עם כבוש". בהקשר זה נשאלה היום השאלה מפיו של אחמד טיבי, שליחו של היו"ר במשדר "פוליטיקה" בערוץ הראשון - באילו אמצעים יכולים הפלשתינים לנקוט במאבק שלהם לשחרור מהכיבוש?
טיבי לא קיבל תשובה טובה לשאלתו בתכנית. להלן התשובה שלי: אתם יכולים לבחור לעשות במלחמתכם מה שאתם רוצים, ולא אנו נבחר את דרככם. אבל מצד שני, אתם אינכם יכולים לבחור בשבילנו את האופן בו נגן על חיינו. זכותנו לבחור באמצעים דומים לאלה שבהם אתם נוקטים. חלקכם ודאי זוכר את המכתב ששלחתי לאחמד טיבי, ובעקבותיו זומנתי לחקירה במשטרה. המשפט "הבעייתי" אותו סימנה המשטרה בצהוב במכתב היה כתוב:
"זה שאין אנו עונים על שלושה פגזי מרגמה שאתם יורים על יישובנו בשלושת אלפים פגזי מרגמה על יישובכם, זה רק בגלל שאנחנו פסיכים".
הטענות שלי, אם כן, אינן אליהם - אלא אל עצמנו.
כי זה אמנם נכון: הבחירה כיצד להילחם היא שלהם, ולא אני אבחר עבורם. אבל אם הם בוחרים בירי מרגמות ורקטות לעבר ישובים שלנו, ואף מתפארים בכך ש"אין לנו תשובה לכך", בעוד שהם יודעים שלנו יש יותר פגזי מרגמות מאשר להם, הם צריכים לצפות לגשם של פגזי מרגמה על ישוביהם. כמו שאנו לא אחראים לבחירה שלהם, כך אין הם יכולים לצפות להיות אחראים על הבחירה שלנו.
בבחירה כזו שלנו אין, לדעתי, שום בעיה מוסרית - כל עוד ידית ההפעלה בידיהם. בפראפראזה על דבריו של נתניהו - יירו, יחטפו. לא יירו, לא יחטפו.
הוא הדין לגבי רצח שר בממשלת ישראל, אותו הצליחו לבצע, ורצח ראש הממשלה, אותו ניסו לבצע אך לא הצליחו. זכותם לבחור בפעולות כאלה, וכבר אמרתי שפעולות כאלה בעיני מוסריות יותר מרצח אזרחים אחרים, אבל מנהיגיהם צריכים להבין שכאשר הם פועלים כך כנגד מדינה שיכולה ללא מאמץ רב לחסל את בכיריהם כולם כולל היו"ר, הרי שחייהם שלהם אינם שווים כקליפת השום. הצרה היא שבמצב כיום הם יכולים בשקט להבין בדיוק את ההפך - שבטחונם מובטח, שהם רשאים להעביר חומרי חבלה ומבוקשים במכוניותיהם נושאות האישורים המיוחדים, שערפאת קיבל הבטחה שהוא לא יפגע משר הביטחון בכבודו ובעצמו. העיוות הזה הוא שמכפיף את גבנו ומוריד אותנו על ברכינו בפני הרשות והעולם כל פעם מחדש. הוא הגיבנת שמונעת מאיתנו לעשות את הדבר הנכון.
|
קישורים
חקירה במשטרה - "חקירתו באזהרה של פעיל הימין הקיצוני"
|
|
|