 |
|
הרפואה המשלימה, או אלטרנטיבית, נחשבת בעיני רבים לברכה. קרן סגל טוענת כי היא יכולה להביא לאסון.
|
|
| דת והעידן החדש • קרן סגל • יום ה', 28/10/1999, 22:55 |
|
| |
מה מבדיל בין רפואה אלטרנטיבית לבין רפואה "רגילה"? המונח "רפואה אלטרנטיבית" (או "רפואה משלימה" כפי שהיא מכונה לאחרונה) מתייחס בדרך־כלל למספר רחב של סוגי טיפולים שלא מוכרים כטיפולים יעילים על־ידי מדע הרפואה. בין השאר נכללים בקטגוריה זו הומאופטיה, ריפוי אנרגטי, דיקור סיני, צמחי מרפא ועוד.
הגדרה אפשרית אחת הינה "שיטות טיפול רפואיות שאינן נלמדות בבתי־ספר לרפואה" (למעט, כמובן, בתי־ספר לרפואה אלטרנטיבית). לצערי, הגדרה זו אינה מדוייקת, שכן שיטות ריפוי אלטרנטיביות חודרות אט־אט להיכלי האקדמיה מבלי להפוך לחלק ממדע הרפואה עצמו. ביטוחי בריאות בארץ ובעולם החלו לכסות ריפוי אלטרנטיבי (בכמה ממדינות ארה"ב כיסוי זה אף מחוייב על פי חוק).
אחת מטענות מאמיני הרפואה האלטרנטיבית היא כי עצם לימוד שיטות הריפוי השונות באקדמיה מעניק לשיטות אלה לגיטימציה מלאה. עוד טוענים הם כי מדע הרפואה הינו מדע סגור, שמסיבות שונות - וביניהן יוקרה ושיקולים כספיים - מסרב לקבל לתוכו שיטות ריפוי חדשות. כדי לסתור טענות אלה במעט, אספר את הסיפור הבא:
כדי להציל את ילדיהם מהמוות השחור, היו נוהגות אמהות בטורקיה במאה השמונה־עשרה להוציא נוזל ממורסה של חולה במחלה, למרוח את הנוזל על סכין ולשרוט בו את העוללים. כל רופא מערבי ששמע על המנהג פסל אותו על הסף כאמונה טפלה המסכנת את חיי הילדים, שעלולים להדבק במחלה כתוצאה מהטיפול הפרימיטיבי. אלא שבסוף המאה, בשנת 1796, הוכיח הדוקטור אדוארד ג'נר כי הטיפול למעשה יעיל, בסדרת בדיקות שערך על שפני ניסוי אנושיים. ד"ר ג'נר, שעבר בעצמו את הטיפול כילד, הפך את החיסון לחלק ממדע הרפואה.
כלומר, ככל מדע אחר, מדע הרפואה פתוח לחידושים, ולאחר ששיטת טיפול הוכיחה את עצמה באופן מדעי, הרי שהיא הופכת לחלק ממדע זה. כאן המקום להציג את ההגדרה המדוייקת של רפואה אלטרנטיבית: מדובר בשיטות טיפול שמעולם לא הוכחו בצורה מדעית המסבירה את הדעת; ובמקרים רבים תומכי השיטות הללו מתייחסים בביטול לצורך בהוכחות שכאלה. על הוכחה מדעית לעמוד במספר קריטריונים נוקשים, שהחשוב שביניהם הוא שיטת העיוורון הכפול בניסוי. כן חשוב להראות שלא רק שהטיפול אינו גורם נזק, אלא שהוא מועיל ממש. על חשיבות אבחנה זו אפרט בהמשך.
יצויין כי ישנן שיטות טיפול הנמצאות בשימוש ע"י רופאים מן השורה שגם הן לא הוכחו במלואן. זוהי אכן נקודת תורפה של הממסד המדעי. אולם שיטות אלה מהוות בדרך־כלל הרחבות של טיפולים קיימים ומוכחים, או שהן מתבססות על ידע מדעי מקובל. לעומתן, השיטות האלטרנטיביות השונות אינן מתבססות על ידע מקובל, אלא על תיאוריות הנעות בין הלא־ממש־סביר לבין המגוחך. טיפולים המתבססים על "אנרגיית חיים" שקיומה מעולם לא הוכח, או על קשרים ביולוגיים או ניורולוגיים בין אברי גוף שגם הם מעולם לא הוכחו, לא יכולות להפוך לחלק ממדע הרפואה עד שהעיקרון העומד מאחוריהן יובן במלואו. אפשרות אחרת, כמו במקרה החיסון, היא גילוי העובדה שהעיקרון מאחורי הטיפול, והסיבה לכך שהוא עובד, אינו ההסבר השגור בפי מאמיני השיטה אלא הסבר שונה לחלוטין. כך למשל האימהות בטורקיה לא האמינו שהן מחזקות ו"מלמדות" את המערכת החיסונית של הילדים להתמודד עם מחלת האבעבועות; הן האמינו כי הטיפול עובד בשל הרחקת השטן, שחושב שהילד כבר נדבק במחלה.
כאן המקור לציין כי התיאוריות המוזרות העומדות מאחורי כמה מהטיפולים האלטרנטיביים השונים מהוות לעיתים אבן־נגף בקבלת הטיפול אל חיק הרפואה. כלל בסיסי במדע הוא כי טענות מדהימות דורשות הוכחות מדהימות. הסברים פשוטים יותר, אם קיימים כאלה, לסיבת יעילות הטיפולים - בצירוף, כמובן, הוכחות ליעילות זו - יכולים בהחלט לעזור. אך בלי קשר, מרבית הטיפולים "המשלימים" הנפוצים כיום לא הוכחו כיעילים מעולם; חלקם אף הוכחו כמזיקים.
הסכנות הגדולות
הסכנה העיקרית בטיפולים אלטרנטיביים היא טיפול בסימפטומים בלבד. טיפול זה עלול לגרום לחולה לחשוב שהבריא, ובכך למנוע ממנו לפנות לרפואה רגילה; אולם הבעיה עצמה לא נפטרה, והיא עלולה להוביל לתוצאות הרות־אסון. כך למשל כמה סוגים של מחלת הסרטן כוללים סימפטומים של כאב. חולה שיפנה לרפואה אלטרנטיבית עלול להיפטר מן הכאב - ולאחר זמן־מה להיפטר מן החיים, בשל הסרטן שימשיך להתפתח בגופו. סכנה לא־פחותה היא אמונה עיוורת בטיפולים אלטרנטיביים, שלא הוכחו מדעית מעולם, במידה כזו שהחולה מונע מעצמו במודע את הטיפול הרפואי המקובל ומעדיף את הטיפול ה"משלים" בלבד. כאן יש לציין לזכות ההילרים כי רובם (לפחות אלו שעושים זאת בתום לב ולא מתוך שרלטנות), ממליצים שלא להמנע מטיפול קונוונציונאלי במהלך טיפולים אלטרנטיביים. הסתייגות זו אינה תופסת באשר למיני מרפאי־אמונה דתיים (בעיקר נוצריים, אך גם כמה יהודיים) שלעיתים קרובות מייחסים לתרופות המודרניות פן שטני, ואף לא למרפאים טבעוניים, המתנגדים לשימוש בתרופות סינתטיות.
מדע הרפואה מנסה (לא תמיד בהצלחה, כמובן) לגלות את הסיבה לבעיה, ולא לטפל בסימפטומים בלבד. לכן אדם המתלונן אצל רופאו על כאבי־בטן עזים יעבור בדיקות דם, צילומי רנטגן וכו' בניסיון לאתר את הסיבה לכאבים. כמובן שיקבל גם טיפול שמטרתו להתגבר על הכאבים עצמם, אולם הסרת הכאבים אינה יעד כשלעצמו.
לעומת זאת, לו היה אותו אדם פונה לטיפול בדיקור סיני, למשל, אולי היה מצליח להתגבר על הכאבים (בשל אפקט הפלסבו, סביר להניח) אולם הגורם האמיתי לבעיה לא היה מתגלה. לאחר זמן מה, כשהכאבים היו חוזרים, ישוב אותו אדם ויפנה לטיפול בדיקור סיני - שכן טיפול זה כבר "הוכיח את עצמו" מבחינתו! גם אם נניח כי הטיפול לא גרם נזק, הרי שהוא לא הועיל בפתרון הבעיה האמיתית. לולאת־פידבק זו, אותה אמונה כי "הטיפול עזר" למרות שהטיפול רק הקל על הסימפטומים, היא סכנה שאין להקל בה ראש, שכן במקרים מסויימים היא עשויה למנוע את גילוי הבעיה בזמן - גילוי שעשוי להיות קריטי להצלת חיי החולה.
הספרות הרפואית כוללת תיעוד של מספר מקרים כאלה. כך למשל מכתב למערכת ה-New England Journal of Medicine, אחד מכתבי־העת המכובדים ביותר בתחום, כולל תיעוד של שני מקרים של חולים שהעדיפו (בהמלצת הוריהם) טיפול בצמחי מרפא במקום טיפול רפואי מקובל במחלת הסרטן. אחד המקרים הסתיים בהחמרת מצב החולה, והשני במוות.
לכל שיטת טיפול אלטרנטיבית יש את ההזדמנות להוכיח עצמה כנכונה - ואם בפעם הראשונה לא הצליחה, יש לה אין־ספור הזדמנויות נוספות לעשות זאת עתיד, בדיוק כמו שיטות טיפול רגילות. הסכנה היא כאשר המטפלים מציעים את הטיפול מבלי להוכיחו קודם, כטיפול בדוק, ומטיפולים שכאלה, יש להזהיר את הציבור.
|
קישורים
מכתב למערכת של ה-New England Journal of Medicine
|
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש