 |
נכון, הרפואה המערבית הגיעה להישגים מרשימים, ושיטתה מבטיחה התקדמות ושיפור תמידיים. אלא שיש משהו מטעה בתמונה העולה מקריאה בעיתונים של חדשות בענייני רפואה. החדשות ברפואה הן מדרך הטבע טובות - טיפול חדשני המאריך חיים או משפר איכות חיים. אולם מספיק ביקור קצר בחדרי אישפוז בבית חולים כדי להזכר עד כמה ארוכה עוד הדרך - כמה אנשים עדיין פוגשים בבשורת האיוב שמחלתם חשוכת מרפא, כמה אנשים נאלצים לחיות במשך שנים עם סבל תמידי - לעתים, כידוע, דווקא בשל הישגי הרפואה שהצליחה להאריך את חייהם אבל בלא לפתור את הסבל.
ולא רק בעיות דרמטיות בבתי חולים: כמה אנשים - דומה שרוב האנשים החל מגיל חמישים בערך - מגיעים לרופא המשפחה במרפאה עם תלונות על כאבים שונים, בראש, בגב, ברגליים - והרפואה המערבית חסרת תשובה, או בעלת פתרונות חלקיים בלבד?! אותם אנשים חיים, עובדים ומסתובבים בינינו כאילו כלום, אבל הבעיה הרפואית אולי מציקה להם, ואפילו ממררת את חייהם, במשך חודשים ושנים - ומדובר, שוב, ברוב-רובנו, בזמן כלשהו.
והנה גילו רבים מהסובלים את הרפואה האלטרנטיבית, ומוצאים בה תקווה והקלה. נכון, אולי מהסיבות הלא נכונות. אולי מתוך אמונה תמימה בהסברים מגוחכים וחסרי שחר. ואף על פי כן - תקווה, והקלה. איזו זכות יש לנו לשלול זאת מהם (אנחנו, כלומר, אני, כותבת המאמר ויתר המאמינים בכל לבנו במוצקות הלוגיקה, המדע הספקני, והרפואה המערבית הנגזרת מהם...)? והרי אדם המאמין שהוא מרגיש יותר טוב, אכן מרגיש יותר טוב - הלא כך? והאם כאבים שנעלמו בזכות אפקט פלצבו אינם, בסופו של דבר, כאבים שנעלמו? נכון שרק לרפואה המערבית יש הכלים לפתור בעתיד את הבעיות הללו פתרון יסודי ואמיתי - אבל מה זה עוזר לאלו הסובלים כאן ועכשיו?
בעיקר טועה לדעתי הכותבת אם היא טוענת נגד הממסד הרפואי (בתי חולים, קופות חולים) על הכנסת הרפואה האלטרנטיבית אל בין כתליו. והרי דבר זה בא, בעיקרו, בדיוק כדי למנוע ככל האפשר את הסכנה שהיא הצביעה עליה - חולים הפונים לטיפול אלטרנטיבי במקום הטיפול ה"מערבי" ומסכנים את עצמם. שכן, כאן החולים מופנים לטיפולים אלו על-ידי הרופא ה"מערבי", וכך יכולים נציגי הרפואה המערבית לשמור על שליטה ובקרה. לכן נקראת הרפואה האלטרנטיבית הממוסדת "רפואה משלימה" - מתקיימת מעין חלוקת עבודה, כאשר ה"מרפא" נותן תשובות לבעיות שהרופא אינו יכול לענות עליהן (כך יראו זאת המאמינים), או לפחות מהווה "שסתום לויסות הלחץ" של תלונות החולה ומצוקותיו (כפי שיגידו הספקנים - אך גם שסתום כזה הוא מועיל ונחוץ!).
ניתן לומר שהכנסת הרפואה האלטרנטיבית היתה פשרה פרגמטית עם אילוצי המציאות, או אפילו ויתור עסקי לכוחות השוק (אם מדובר בביטוח רפואי הצריך לשווק עצמו) - אבל לדעתי, יש כאן יותר מזה: הפגנה מרשימה של תבונה ורגישות מצד הממסד הרפואי. (כדאי להזכיר שרוב אנשי המפתח בהנהלות קופות החולים ובתי החולים הם רופאים!)
יהיו שיטענו - מה השלב הבא? ביסוס מדיניות כלכלית על תחזית אסטרולוגית? מיון מועמדים למשרה ציבורית על פי קריאה בקפה? אולם בעיני, ענייני הבריאות הם יחודיים: כאן מדובר ביקר ביותר לאנשים, בנושא הנוגע לכל אחד באופן פרטי ואישי ביותר, ונושא מטבעו מטען של חרדות ואמוציות. יש משהו שגוי מאוד ברצון לכפות על אנשים צורת חשיבה שאינה לרוחם כאשר מדובר בגופם ובריאותם, במיוחד כאשר צורת חשיבה זו אינה מבטיחה להם מזור למצוקתם.
אציין לסיום רק, שנראה כי רופאים רבים הפנימו את הביקורת כלפי הרפואה הממסדית, המשתמעת מהנהייה אחרי האלטרנטיבית, ומשתדלים יותר להתייחס אל החולה כאדם, כמכלול בעל רגשות, ולדכא את הנטייה, המובנת אולי, להתנשא על החולה ההדיוט. ככל שאני יודע, כיום גם רוב בתי הספר לרפואה משתדלים להנחיל גישה כזו. כמובן אין בכך קבלה של הרפואה האלטרנטיבית כ"אמת", אבל יש כאן נסיון לתיקון ושיפור שמקורו, דומני, ב"תחרות" מצד הרפואה האלטרנטיבית.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש