במאמר בעיתון "הארץ", כותב גדעון לב על סכנות גידול האוכלוסין בעולם, ועל המדיניות היחידה שלטענתו יכולה למנוע אותן – צמצום הילודה.
לדברי לב, "הפעולה הפרטית שתורמת יותר מכולן למשבר הסביבתי היא הקמת משפחה מרובת ילדים. כל אדם נוסף הוא עוד פה להאכיל (תעשיית המזון אחראית ליותר משליש מכל הפליטות שמאיצות את ההתחממות הגלובלית, מעבר לפגיעה במגוון הביולוגי ולזיהום הימי שהיא גורמת לו); עוד גוף להלביש (תעשיית הביגוד — 10% מכל הפליטות); עוד תייר עתידי (8%); וכו'. … כל ילד נוסף מגדיל את הסכנה לקיומם של אלה שכבר כאן — ועליהם יש לנו חובה להגן."
הפתרון, לדברי לב, הוא צמצום משמעותי של הילודה: "אם נביט במציאות נכוחה, נדע שהולדת יותר מילד אחד לזוג היא מעשה חמדני ובלתי־מתחשב … דווקא בגלל שאנחנו אוהבים להיות הורים, אוהבים ילדים — עלינו להוליד פחות מהם. כדי שיהיה גם להם עולם אליו יוכלו להביא את הילד שלהם."
על ההשלכות החברתיות והכלכליות של מהלך שכזה, הוא כותב: "מחקרים רבים … הראו שילדים יחידים מתפקדים בדומה לילדים עם אחים, ואפילו טוב מהם. לא נמצא שום בסיס לתפיסה הסטריאוטיפית שלפיה ילדים יחידים הם בודדים, אנוכיים ולא יציבים." וכנגד הטענה שמדיניות של ילד יחיד במשפחה תגרום להזדקנות האוכלוסייה, הוא עונה: "עדיף שהאנושות תזדקן מאשר תיכחד. ובעניין התעסוקה, הפיתוחים החדשים בתחומי הרובוטיקה והבינה המלאכותית צריכים אם כבר לעורר דאגה שמא אפילו לילד האחד הזה לא תהיה עבודה."
|
קישורים
|
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש