לאחר מהומות ואירועי מחאה, שיש התולים את תחילתם בפירסומים מקוונים על שחיתות בצמרת המשטר התוניסאי, אשר כללו מובטל שהצית את עצמו לאחר שהוחרמו פירות שמכר ללא רשיון, ברח נשיא תוניסיה המכהן, זין אל־עבדין בן־עלי, מהמדינה. בכך החלה והושלמה בזמן קצר הפיכה, במהלכה התעמתו תומכי הנשיא עם הצבא, ומפלגת האופוזיציה הוזמנה לקחת חלק בהרכבת הממשלה. ראש הפרלמנט, שהושבע כממלא מקום זמני של הנשיא, הבטיח בחירות בתוך 60 יום.
בהשראת המהפכה בתוניסיה, הפגנות ומהומות פרצו גם במקומות אחרים בעולם הערבי. במצרים מפגינים אלפים כנגד משטרו של חוסני מובארק, ובמחאות האלימות נהרגו (נכון לידוע בשעה זו) כ-20 מפגינים. גם בתימן דווח על הפגנות, אם כי שקטות יותר.
הממשל במצרים, כמו גם בתימן, נתמך במידה ניכרת על־ידי ארצות־הברית. לאחר חתימת הסכם השלום עם ישראל, חיזק הממשל האמריקאי את הצבא המצרי באופן משמעותי. עם השלטון בתימן, שבראשו עומד כבר יותר מ-30 שנה הנשיא עלי עבדאללה סלאח, משתפת ארצות־הברית פעולה לצורך המלחמה באירגון אל־קאעידה, המבוסס היטב במדינה זו.
|
קישורים
|
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש