 |
|
אנחנו נמצאים בעיצומה של תקופת מבחני-הבגרות. אין זמן מתאים מזה להעלות כמה שאלות לגבי מקום הבחינות, ''תרומתן'' לחברה, מה הן באמת באות לבדוק, וגם לתהות על רמת הידע, על ציונים ועל סקרנות ללמוד.
|
|
| חינוך והשכלה • אביתר אלעד • יום ג', 30/5/2000, 12:26 |
|
| |
אנסה להיכנס לראשו של הוגה ויוזם מבחני הבגרות בארץ. ודאי חשב כך: "ראוי שכל אזרח מדינת ישראל, לאחר שתיים־עשרה שנות לימוד, יהיה בעל ידע בסיסי פלוס במקצועות כמו היסטוריה, תנ"ך, לשון וכו'. החומר יילמד במשך השנים, ולאחר סיום הלימוד - יבחנו התלמידים על החומר כדי לוודא כי הם אכן יודעים את כולו."
לכאורה, מחשבה נכונה ונחוצה למדינה שמחשיבה את עצמה "מודרנית", ורוצה שאזרחיה יהיו בעלי השכלה. רק חבל שמחשבות נאורות לחוד, ומציאות לחוד.
מערכת הבגרויות בשנים האחרונות, ברוב המקצועות, דורשת בעיקר יכולת זיכרון טובה. במקום להתמקד בשיעורים בלימוד החומר ובדיון עליו, מתמקדים בדחיסת חומר רב ככל האפשר. לפני המבחנים והבגרויות, בעיקר שוקדים על שינון בעל־פה של חומר, ולא על העמקה ועניין בו. שינון מהיר כזה, על־פי מחקרים, נכנס לתאי הזיכרון של ה"טווח הקצר" במוח. יכול להיות שבמבחן עצמו מצליחים, אך אחריו מרבית החומר נשכח.
הצלחה בבגרות תלויה בזיכרון טוב. מצב אבסורדי זה יוצר מצב בו תלמיד עם זיכרון טוב יותר לטווח הקצר, מקבל ציון גבוה יותר מתלמיד שיודע יותר לטווח הארוך.
רוב הבגרויות בודקות יכולת שינון וזכירה בעל־פה, במקום לבדוק ידע. משרד החינוך צריך לשקוד על שינוי שיטת הבחינות, בעזרת אנשי חינוך ופסיכולוגים, שיכולים להרכיב בחינה שתוצאותיה ישקפו את רמת הידע האמיתית של כל תלמיד ותלמיד.
נתון שמוכיח את דברי התפרסם לאחרונה על־ידי משרד החינוך. 41% זכאים השנה לתעודת בגרות. זו עלייה של אחוז מהשנה שעברה. די טיפשי לשמוע איך משרד החינוך מנסה להסביר שעלייה באחוז שלם היא משמעותית ביותר. אחוז כה נמוך מראה על כשל רציני במערכת החינוך בארץ. הכשל הוא תוצאה של התופעה שדיברתי עליה, ובנוסף אליה אפשר לצרף את ההשערה שרמת הבחינות גבוהה מדי יחסית לחומר הנלמד בכיתה. יעיד על כך מספר השיעורים הפרטיים המתקיימים בארץ.
כמעט ואין תלמיד שעבר את בחינות הבגרות בציונים סבירים, בלי לקיחת שיעורים פרטיים, בעיקר במקצועות כמו מתמטיקה ואנגלית. מספר כל־כך גדול של שיעורים פרטיים אומרים שצורת הלימוד, דרך הלימוד ורמת הלימוד אינם נכונים.
ליקוי נוסף במערכת החינוך שדורש תיקון הוא הערכת תלמידים בציונים לא נכונים. אנו חיים במציאות תחרותית מאוד, והתחרות גורמת לנו לשכוח שלא כולנו נולדים בעלי רמת ידע, קליטה וזיכרון שווים, ולכן איננו מזנקים מאותה נקודה במרוץ לציון הגבוה. הערכת תלמידים צריכה להתבצע ביחס של "השקעה והצלחה" יחסית ל "יכולת ופוטנציאל עצמיים", ולא כפי שמתבצעת היום - "השקעה והצלחה" יחסית ל"השקעה והצלחה של אחרים".
כל אלה, גורמים לשנאת מקצועות רבים, גם כאלה שמעניינים וצריכים לרתק. תלמידים נכנסים לכיתה א', לאחר הגן, עם יצר עצום של סקרנות, ורצון ללמוד כמעט כל דבר שאפשר. הלימודים יכולים להיות כל־כך מרתקים! כמה חבל שמערכת החינוך בארץ משניאה את הלימוד על תלמידים, ודבר שאמור למשוך ולעניין, הופך לסיוט.
דור הולך ודור בא, ומערכת החינוך לא משתנה.
|
קישורים
|
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש