 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני רוצה להצטרף לרועי (ועוד כמה כאן שהתקרבו לכך), ולשאול לשם מה בכלל אנו צריכים את בחינות הבגרות. שורש הרע בעיני הוא השימוש בבית הספר כמכשיר מיון וסינון האזרחים במשך שנותיהם כאנשים מבוגרים. האוניברסיטאות צריכות כלי מיון? יתכבדו ויערכו לעצמן בחינות קבלה (כולל, מצידי, עבודות מחקריות) המתאימות לצורכיהן. כנ"ל מקומות עבודה שונים (כולל השרות הציבורי) הדורשים כיום תעודת בגרות. אני מוכן אפילו למין בחינות ארציות שישמשו אוניברסיטאות ומעסיקים, שיהיו כמו בחינות הבגרות בכל מובן, פרט לכך שיהיו וולונטריות, מיועדות לאנשים מבוגרים, ומכל מקום ייאסר לערוך אותן וללמוד לקראתן במסגרת בית הספר. איך אפשר, ללא בחינות הבגרות, להבטיח שתלמידים ייצאו מבית הספר עם ידע מינימלי? שאלה קשה. הרבה מהתגובות כאן עוסקות בה, ואין לי בהכרח הרבה מה להוסיף. מכל מקום, ברור שבחינות הבגרות הן דרך גרועה ביותר ואף הרסנית לכך - וגם על זה דובר כאן. בכלל נדמה לי שלא ניתן (באמצעים הומניים) לכפות על מישהו *לדעת*, ומכאן שלא ניתן לכפות על מישהו *ללמוד* (באיזשהו מובן אמיתי של לימוד). לכן עדיף בעיני לוותר על הבגרויות אפילו אם אין בינתיים שיטה בדוקה להבטיח ידע ולימוד. מהו בכלל "ידע מינימלי"? האם יש משהו ש*חשוב* שידע בוגר בית-ספר (גם אם הוא לא כל כך רוצה)? קרוא וכתוב וחשבון של חיי יום-יום, כמובן. את אלו מנחילים כבר בכיתות הנמוכות יותר. אזרחות (במתכונת שונה קצת מכפי שמלמדים היום, כפי שנידון כבר כאן) - זה צריך להיות נושא הלימוד היחיד, לדעתי, שצריך להיות חובה בתיכון ובמידת הצורך בפיקוח של בחינה חיצונית (אם כי עדיף לא). טיעון די חזק בזכות הבגרות, שהפתיע אותי, הביא יוסי ("דעה של מורה"): הבגרות היא אמצעי להשוואה בין תלמידים משכבות סוציו-אקונומיות שונות, ודרך למנוע מאוניברסיטאות להעדיף בוגר בי"ס מרמת אביב על רעהו מחצור הגלילית. אבל אני חושב שזה שימוש בנשק הלא-נכון. ממילא מדיניות הקבלה של האוניברסיטאות נתונה לביקורת ציבורית - גם ללא בגרויות אפשר לאכוף עליהן מדיניות שוויונית. אם יש איזושהי תקווה להפוך את התיכון למקום בעל משמעות, חייבים להתחיל מביטול המולך של הבגרויות. זו לא אוטופיה - אפשר להחליט ולבצע. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לפני כמה עשרות שנים הועלו רעיונות לפהים יש לבטל כליל את מוסד בית הספר. בהנתן מערכת כמו האינטרנט, ובהנחה שניתן להפוך אותה לנגישה לכל (למשל, גישה חפשית בספריות ציבוריות), אולי הרעיון הזה ניתן לביצוע. אם נבטל את בית הספר, ונמצא חלופה ללימודים שיהיו עדיין חובה, אולי ימוזערו "נזקי הבגרות" בלי שנצטרך לבטל את המבחנים עצמם? נשמע מוגזם, אני יודע. אבל, בעצם, לימוד טוב הוא בד"כ לימוד עצמי. ביטול בית הספר יכול להפוך את הלימוד לחוויה אישית ומשמעותית יותר. השלכות חברתיות? זה פתיר. ובכל מקרה, ביה"ס הוא היום מקום מאוד לא בריא מבחינה חברתית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שביטול בית הפסר ולמידה עצמית, אלה דברים שיכולים להיות מתאימים לך ולי. אני גם לומד בבית ספר שמעודד ושם דגש גדול על למידה עצמית. אבל לצערי לרוב התלמידים השיטה לא כל כך תתאים. תלמידים צריכים ''פוש'' משהו שיתן להם תמריץ וידחוף אותם ללמוד, ואז הם מצליחים ומוציאים ציונים טובים. אני מסכים איתך שאם יבוטל בית הספר ימוזערו נקי הבגרות, אבל בכל זאת יש מקצועות רבים שבהם, עם או בלי קשר להצעתי במאמר, חייבים מורה שמלמד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש מקרים שבהם אתה בהחלט צודק. ראית פעם את פרוייקט "קדמה"? לוקחים שם תלמידי שכונות חלשים ויושבים להם על הראש, ממש מילולית, כדי שילמדו. ניסיתי ללמד שם בהתנדבות, והילדים פשוט חיסלו אותי. המורים שם מאוד קשוחים איתם, וזה עובד. כמובן שזה היה נורא בבית ספר רגיל. אם עלי היו צועקים ככה בכיתה כשהייתי בבית הספר, הייתי בורח הביתה ולא חוזר יותר לבית הספר. לוחצים עליהם, והם באמת מקבלים ציונים טובים ומצליחים. אולי הפתרון הוא לפתוח את המערכת? הרבה בתי ספר, כל אחד פועל במתכונת אחרת, עם בתי ספר שאינם יותר ממרכזי לימוד עצמי עם תמיכה מקצועית. בכל אופן, אני עדיין חושב שהבעיה אינה הבגרויות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עומר, אני אכן מכיר מקרוב את בית-ספר קדמה בירושלים. עשיתי עליהם תוכנית שלמה ברדיו ובאו הרבה חברה לאולפן. כל הכבוד להם ולמורים שלהם. אתה רואה תלמידים שהיו מגיעים למקומות שעדיף לא לציין אותם, והיום הם מצטיינים ואפילו חלקם לומדים תוך כדי התיכון לתואר ראשון באוניברסיטה. הבנתי שגם הקשר שלהם עם המורים הוא קשר חברי מאוד. אביתר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתם שוכחים יעוד אחד של מערכת החינוך (לפחות הכיתות הנמוכות) שהו שמירה על ילדים בשעות הבוקר בזמן שההורים בעבודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בנוסף לדיכוי המתרחש במוסד המכונה בה''ס התיכון הממלכתי קימות בו בעיות של שימוש בסמים חוקיים כמו ניקוטין וגם לא חוקיים. במקום להסביר את הסכנות בשימוש בסמים ולסלק את המשתמשים, חלק מצות הסוהרות דוקא אומרות את המשפט הדבילי צריך לנסות כל דבר ובנוסף משמשות דוגמה להתנהגות רעה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לך בבית ספר מורות שאומרות על סמים בלתי חוקיים שצריך לנסות כל דבר? איפה הבית ספר הזה, ולמה אני לא למדתי שם?! באמת - אתה מדבר על דיכוי רגע אחד ורגע אחרי זה מתלונן שהן אומרות שצריך לנסות כל דבר? אל-סם בטח עשו עליך חתיכת פרוייקט של פרופגנדה אם אתה *עד כדי כך* מתנגד לסמים. וסיגריות זה אמנם דוחה אותי באופן אישי, אך לצערי זכותו של כל אדם לעשן במקומות שהוקצו לכך. מה שכן, תמיד הרגיז אותי לראות מורות מעשנות בראש חוצות כאשר התלמידים נאלצו להסתתר ב"מחששה". או כולם, או אף אחד, זה מה שאני חושב, עם העדפה לאופציה השניה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי דעתי, צריך להבדיל בין לימודים בבית ספר יסודי או חטיבת ביניים, כאשר שמה החשיבות צריכה להיות יותר של הכשרת מורים להוראה, ואילו בכיתות י' עד י''ב השיטה צריכה להיות לעומק, דהיינו צריך לגייס מתמחים אקדמאיים בעלי תואר שני לפחות, אשר יוכלו להעמיק את המחשבה העצמאית היצירתית של התלמידים. כאן צריך לתת כל העדיפות לשיטה של יצירת דור של חוקרים ביקורתיים ויצירתיים. כך אפשר להעביר את הרמה של תואר ראשון לתיכון, מהבחינות השיטתיות וההגיוניות, בנוסף לידע האינסיקלובידי הפחות חשוב בהרבה, אשר דוחקים אותו לתודעת התלמידים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכל מה שנאמר על בחינות הבגרות ועל אחוזי ההצלחה "הגבוהים", נראה ששכחתם לבדוק האם השתנו בחינות הבגרות מאז המצאתם. התשובה היא כמובן כן- ויואמרו, מין הראוי שיש להתאים את התכנים לזמנים מודרנים וכו'. אכן כך, אלא שלא רק התכנים השתנו אלא אף הוראות הבדיקה לבחינה. כלאמר, ב13 השנים בהם אני מורה, יצאו 3 תוכניות חדשות לבחינת הבגרות באנגלית אשר שינו גם את הוראות הבדיקה (הקלות רבות) ואף את המילון בו משתמשים. כאשר הייתי מורה חדשה לפני 13 שנה, היה על תלמידי 5 יחידות באנגלית להשתמש במילון אנגלי אנגלי בלבד. לפני כ 10 שנים (אם אני לא טועה), בוטלה הוראה זו, והתלמידים יכולים מאז להשתמש במילון אנגלי אנגלי עברי. בנוסף, במתכונת החדשה שנכנסה לתוקף משנה זו באופן גורף, יש הקלות משמעותיות בנוגע לאופן בדיקת המבחנים. השאלונים התקצרו מאוד והשאלות נהיו כלליות יותר על מנת לאפשר למורה "לדוג" אינפוןרמציה קרובה ובכך למנוע את פסילת השאלה. כמו כן, אם בעבר היו מורידים מחצית מניקוד השאלה בשל שגיאת דקדוק, עתה מורידים רק שליש מניקוד השאלה. זאת ועוד, לפני עשר שנים, היו התלמידים צריכים לכתוב חיבור באורך של כ-250 מילים. זה כמובן שונה והתקצר ל-120 מילים. בקיצור אלו הן אך דוגמאות מעטות לשינויים הדרסטים שעשה משרד החינוך על מנת לנפק עוד תעודות בגרות. למותר לציין ששינויים אלו רק הולכים עם מגמת הרייטינג אשר פשטה במחוזותינו במקום באמת להתמודד עם חינוך וידע (שבלעדיו אין חשיבה, משום שפשוט אין על מה לחשוב אם אינך יודע דבר). כמו כן, בעבר, אם היה פער משמעותי בין ציוני המגן לציוני הבגרות, מישהו היה נזעק לכך. היום אין בודקים עוד פערים אלו. משמע, שיש בתי ספר המגישים עם ציונים מאוד גבוהים מתוך ידיעה שתלמידיהם לא יגיעו לעולם לציון זה. בנוסף, קיימת תכנית בשם "ברק", אשר נועדה לתת בזדמנות שניה לתלמידים שלא הצליחו בבגרות. הבעיה היא שהמבחנים בתכנית זו קלים ונועדו בעצם לגרום לכך שתלמיד שישב במשך 3 שבועות בקיץ במסגרת זו של "ברק", יעבור את הבחינה. משרד החינוך מעונין להנפיק תעודות בגרות נקודה. חינוך אין פה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |