משתה אחשורוש
מגילת אסתר נפתחת בקטע הבא: "בימים ההם כשבת המלך אחשורוש על כסא מלכותו אשר בשושן הבירה. בשנת שלוש למלכו עשה משתה לכל שריו ועבדיו חיל פרס ומדי הפרתמים ושרי המדינות לפניו. בהראֹתו את עֹשר כבוד מלכותו ואת יקר תפארת גדולתו ימים רבים שמונים ומאת יום. ובמלואת הימים האלה עשה המלך לכל העם הנמצאים בשושן הבירה למִגדול ועד קטן משתה שבעת ימים בחצר גִנת ביתן המלך. חוּר כרפס ותכלת אחוז בחבלי בוּץ וארגמן על גלילי כסף ועמודי שש מִטות זהב וכסף על רצפת בהט ושש ודר וסוחרת. והשקות בכלי זהב וכלים מכלים שונים ויין מלכות רב כיד המלך" (א, ב־ט)
לשם מה צריך אחשורוש משתה של מאה ושמונים יום? מדוע צריך אחשורוש להזמין את כל נציגי הממלכה? מדוע צריך אחשורוש להציג את עושר כבוד מלכותו? מדוע לא להשתמש בכסף של מימון המשתה לשם חיזוק הממלכה או כיבוש שטחים נוספים?
אחשורוש הוא מלך חלש, גם בתוך בירתו שלו. רק מלך חלש עושה משתה שכזה כדי לחזק את מעמדו. מלך חזק לא צריך להוציא ממון רב כדי להוכיח שהוא חזק. מהיכן יודעים שאחשורוש הוא מלך חלש? זה כתוב כמעט בפירוש: "בשנת שלוש למלכו עשה משתה..." (א,ג). שנה שלישית לראש ממשלה נבחר היא לפני סיום כהונתו, אך שנה שלישית למלך היא רק ההתחלה. זהו הזמן לצבור כוח והשפעה, בוודאי בממלכה הכוללת מאה עשרים ושבע מדינות. בממלכה כזאת אחשורוש בכלל לא הצליח לשלוט, אלא כל מדינה נוהלה בידי נציג הממלכה שמונה בידי המלך הקודם והוא היה הריבון ולא אחשורוש. מה גם שאחשורוש אולי לא היה בנו של המלך הקודם. לפי מדרש אסתר רבה (ג,יד) אחשורוש היה אחד מפקידי המלך והוא התחתן עם בתו – ושתי. התוצאה היא שפקיד זוטר מתחתן עם בת המלך והופך למלך – מלך חלש. עכשיו הוא צריך לחזק את מעמדו, ולשם כך הוא עורך משתה.
קיבוץ הבתולות
בדיוק כאשר ושתי מארגנת את המשתה שלה ("גם ושתי המלכה עשתה משתה נשים"), דווקא אז, רוצה אחשורוש להציג את ושתי ("ביום השביעי כטוב לב המלך ביין אמר ... להביא את ושתי המלכה לפני המלך בכתר מלכות להראות העמים והשרים את יָפיה כי טובת מראה היא"), אך ושתי מסרבת ("ותמאן המלכה ושתי לבוא בדבר המלך"). אחרי הסירוב של ושתי מספרת המגילה:
"ויאמר ממוכן לפני המלך והשרים לא על המלך לבדו עוְתָה ושתי המלכה כי על כל השרים ועל כל העמים אשר בכל מדינות המלך אחשורוש. כי יצא דבר המלכה על כל הנשים להבזות בעליהן בעיניהן ... אם על המלך טוב יצא דבר מלכות מלפניו ויכתב בדתי פרס ומדי ולא יעבור אשר לא תבוא ושתי לפני המלך אחשורוש ומלכותה יתן המלך לרעותה הטובה ממנה... וייטב הדבר בעיני המלך והשרים ויעש המלך כדבר ממוכן" (א, טז־כא)
תמיד יש משתף פעולה פוליטי שבמכוון או במקרה תורם הנמקה אידיאולוגית־מוסרית לפעולה פוליטית. הפעם היה זה ממוכן. כך הצליח אחשורוש להיפטר ממקור חולשתו – המלכה ושתי, שמעשיה במשתה איימו על מעמדו, ושבזכותה הפך למלך, אך לא למלך בזכות עצמו. עכשיו נתונה לו תמיכת השרים ("וייטב הדבר בעיני המלך והשרים" (א, כא)) ונדמה שלפחות יש לו קואליציה בתוך חצר המלוכה בשושן הבירה. אך מה עם שאר המדינות?
"ויאמרו נערי המלך משרתיו יבקשו למלך נערות בתולות טובות מראה. וְיַפקֵד המלך פקידים בכל מדינות מלכותו ויקבצו את כל נערה בתולה טובת מראה אל שושן הבירה אל בית הנשים אל יד הֵגֵא סריס המלך שֹמר הנשים ונתון תמרקיהן. והנערה אשר תִיטַב בעיני המלך תמלֹך תחת ושתי..." (ב, ב־ד)
"ובהגיע תֹר נערה ונערה לבוא אל המלך אחשורוש מקץ היות לה כדת הנשים שנים עשר חֹדש כי כן ימלאו ימי מרוקיהן שִשה חדשים בשמן המֹר ושִשה חדשים בבשמים ובתמרוקי הנשים... בערב היא באה ובבֹקר היא שבה אל בית הנשים שני אל יד שַעַשְגַז סריס המלך שֹמר הפילגשים לא תבוא עוד אל המלך כי אם חפץ בה המלך ונקראה בשם" (ב, יב־טו)
לשם מה מבצע רחב היקף שכזה? לקבץ בתולות מכל מאה ועשרים ושבע מדינות, להכניס אותן למכוני יופי למשך שנה, שלאחריו מפגש מיני למשך לילה עם אחשורוש ומשם לבית הפילגשים, בו הן ישבו כל ימי חייהן. מהי המטרה?
ההסבר לקיבוץ הבתולות הוא שאחשורוש רוצה ליצור קשרים עם כל מדינות מלכותו שלא על ידי שרי המדינות אלא ישירות עם התושבים. מן הצד השני, המשפחות המיוחסות בכל מדינה (ה"אליטות") שלחו את בנותיהן לשושן כדי שיהיו פילגשים למלך ובכך להשתדך למלוכה. ומי נבחרה למלכה?
"ויאהב המלך את אסתר מכל הנשים ... וישם כתר מלכות בראשה וימליכה תחת ושתי. ויעש המלך משתה גדול לכל שריו ועבדיו את משתה אסתר והנחה למדינות עשה" (ב, יז־יח)
אחשורוש בחר באסתר. אולי הוא אהב אותה, אבל גם מסיבות פוליטיות, כי היא איננה בת למשפחה חזקה שתצבור יותר מדי כוח על חשבון המלך. בכל מקרה, מתגלה כאן סימן של חולשה מצד אחשורוש - הנחה במסים (ככל שחזקה ידו של המלך על ממלכתו, כן הוא יכול לדרוש מסים גבוהים יותר, ולהפך). מהי הסיבה לחולשה? לא ברור, אולי לשם ריצוי המשפחות שלא זכו להתקרב למלך. אחרי הכתרת אסתר נמשך מבצע קיבוץ הבתולות ("ובהקבץ בתולות שנית" (ב, יט)). מה שמוכיח כי מלכתחילה לא נועד המבצע לשם מציאת מלכה אלא לחיזוק מעמד אחשורוש.
מרדכי נגד שומרי הסף
בין הקטע שעוסק באסתר לקטע הבא שעוסק בהמן, מספרת המגילה: "בימים ההם ומרדכי יושב בשער המלך קצף בגתן ותרש שני סריסי המלך משֹמרי הסף ויבקשו לשלֹח יד במלך אחשורֹש. ויִוָדַע הדבר למרדכי ויגד לאסתר המלכה ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי. ויבקש הדבר וימצא ויתלו שניהם על עץ ויכתב בספר דברי הימים לפני המלך" (ב, כא־כג)
תמוה. ממש "במקרה" מרדכי עובר (או יושב) בשער המלך ושומע על מזימת ההתנקשות. לא, זה לא במקרה. שער המלך הוא לא הגדר שמקיפה את קריית הממשלה. שער המלך הוא מוסד שלטוני שבו עובדים עבדי המלך ("וכל עבדי המלך אשר בשער המלך" (ג, ב)) ומרדכי היה אחד מפקידי אחשורוש. דבר ההתנקשות אולי היה ידוע לכל הפקידות בשער המלך, אך מרדכי שיתף פעולה עם המלך והציל אותו מהתנקשות. האם מרדכי יזכה בתגמול על כך? נחכה ונראה.
הטבעת עוברת להמן
"אחר הדברים האלה גִדל המלך אחשורוש את המן בן המדתא האגגי וינשאהו וישם את כסאו מעל כל השרים אשר אתו. וכל עבדי המלך אשר בשער המלך כֹרעים ומשתחוים להמן כי כן צִוה לו המלך ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה ... וירא המן כי אין מרדכי כֹרע ומשתחוה לו וימלא המן חֵמה. וַיִבֶז בעיניו לשלֹח יד במרדכי לבדו כי הגידו לו את עַם מרדכי ויבקש המן להשמיד את כל היהודים אשר בכל מלכות אחשורוש ... ויאמר המן למלך אחשורוש ישנו עם אחד מפזר ומפֹרד בין העמים בכל מדינות מלכותך ודתיהם שֹנות מכל עם ואת דתי המלך אינם עֹשִים ולמלך אין שוה להניחם. אם על המלך טוב יכתב לאבדם ועשרת אלפים כִכַר כסף אשקול על ידי עֹשֵי המלאכה להביא אל גנזי המלך. ויסר המלך את טבעתו מעל ידו ויתנה להמן בן המדתא האגגי צֹרֵר היהודים. ויאמר המלך להמן הכסף נתון לך והעם לעשות בו כטוב בעיניך. ויקראו סֹפרי המלך ... ויכתב ככל אשר צִוָה המן ..." (ג, א־יב)
אז מה בדיוק קרה פה?
- אחשורוש מינה את המן לראש השרים.
- אחשורוש ציוה לפקידי שער המלך לכרוע להמן, כלומר להפוך לכפופים לו.
- מרדכי מתנגד לסמכות המן.
- המן רוצה להרוג את מרדכי וכל עמו.
- המן מציע כסף לאחשורוש תמורת השמדת היהודים.
- אחשורוש מסרב לקבל את הכסף אך נותן את רשותו וטבעתו להשמדת היהודים.
המהלך שמסביר את העובדות הוא כזה: אחרי חשיפת ההתנקשות מבין אחשורוש שבתוך זרועות השלטון יש לו מתנגדים, והוא ממנה את המן ל"יד הקשה" על פקידי השלטון בשער המלך. המחיר – העלאת המן בדרגה לראש השרים, מה שנותן להמן כוח רב והסכמה להשמדת היהודים. עם זאת, אחשורוש מסרב לקבל את הכסף מידי המן כדי לא להתחייב עוד יותר כלפיו.
מדוע אחשורוש לא ממנה את מרדכי? הרי הוא הציל אותו מההתנקשות! אולי אחשורוש חושש ממרדכי אחרי העזרה שהוא הושיט לו. כמו עם ושתי – אסור שבסביבתו יהיה אדם שתרם להיותו מלך, כי זה מחליש אותו. מדוע מסרב מרדכי לסמכות המן? ומדוע בגלל כך רוצה המן להשמיד את כל היהודים? המגילה מספקת הסבר היסטורי לכך – מאבק היהודים וזרע אגג, אך לא הסבר פוליטי.
אסתר באה אל המלך
"ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות ותעמֹד בחצר בית המלך הפנימית נֹכח בית המלך והמלך יושב על כסא מלכותו ... וַתַעַן אסתר ותאמר שאלתי ובקשתי אם מצאתי חן בעיני המלך ואם על המלך טוב לתת את שאלתי ולעשות את בקשתי יבוא המלך והמן אל המשתה אשר אעשה להם, ומחר אעשה כדבר המלך... ויאמר המלך לאסתר גם ביום השני במשתה היין מה שאלתך אסתר המלכה ותנתן לך ומה בקשתך עד חצי המלכות ותעש. וַתַעַן אסתר המלכה ותאמר אם מצאתי חן בעיניך המלך ואם על המלך טוב תנתן לי נפשי בשאלתי ועמי בבקשתי. כי נמכרנו אני ועמי להשמיד להרוג ולאבד וְאִלו לעבדים ולשפחות נמכרנו החרשתי כי אין הצר שוה בנזק המלך. ויאמר המלך אחשורוש ויאמר לאסתר המלכה מי הוא זה ואי זה הוא אשר מלאו לבו לעשות כן. ותאמר אסתר איש צר ואויב המן הרע הזה ... ויאמר המלך תלהו עליו. ויתלו את המן על העץ אשר הכין למרדכי וחמת המלך שככה. ביום ההוא נתן המלך אחשורוש לאסתר המלכה את בית המן צֹרר היהודיים ומרדכי בא לפני המלך כי הגידה אסתר מה הוא לה. ויסר המלך את טבעתו אשר העביר מהמן ויתנה למרדכי ותשם אסתר את מרדכי על בית המן" (ה, א – ח, ב)
השאלה החשובה ביותר היא על התנהלותו של אחשורוש. הרי הוא עצמו נתן הסכמה להריגת היהודים ומדוע הוא מעניש את המן על כך? רק בגלל שאסתר המלכה היא יהודיה והוא רוצה להצטייר בעיניה כמגן היהודים? היכן העקביות?
נראה לי שההסבר הטוב ביותר לזיגזוג הפוליטי הזה הוא שהריגת היהודים או הגנה עליהם לא מעניינים את אחשורוש כלל. קודם הוא נתן את הסכמתו להריגתם כדי לשלוט בפקידות שער המלך ועכשיו הגנה עליהם מפני הרוע היא תרוץ להיפטר מהמן.
להיפטר מהמן? למה?
"ויתאפק המן ויבוא אל ביתו וישלח ויבא את אֹהביו ואת זרש אשתו. ויספר להם המן את כבוד עֹשרו ורֹב בניו ואת כל אשר גִדְלו המלך ואת אשר נשאו על השרים ועבדי המלך. ויאמר המן אף לא הביאה אסתר המלכה עם המלך אל המשתה אשר עשתה כי אם אותי וגם למחר אני קרוא לה עם המלך" (ה, י־יב)
המן הגיע לשליטה והשפעה רבה והוא מספר על כך למקורביו (כולל המקורבים המדליפים דרך קבע), זוהי הנקודה ממנה מתחילה הנפילה המובילה אל סופו. אחשורוש לא יכול להרשות לעצמו מישהו כל־כך חזק בסביבתו. ולכן, באותו הלילה, "נזכר" פתאום אחשורוש בעזרה שהגיש לו מרדכי במניעת ההתנקשות (ו, א־יג) ולמחרת בעת המשתה, סר חינו של המן בעיני המלך והוא נתלה. הכל מכוון והמטרה ברורה – שרידות פוליטית.
הטבעת עוברת למרדכי
הסוף ידוע. מרדכי ואסתר מקבלים את סמכויות המן והם מארגנים את היהודים להגן על עצמם ולהרוג. גם הפעם מעביר אחשורוש את טבעתו למרדכי, באותה קלות יתרה שהטבעת הועברה להמן. אצל המן – "ויסר המלך את טבעתו מעל ידו ויתנה להמן בן המדתא האגגי צורר היהודים. ויאמר המלך להמן הכסף נתון לך והעם לעשות בו כטוב בעיניך" (ג, י־יא). ואצל מרדכי – "ויסר המלך את טבעתו אשר העביר מהמן ויתנה למרדכי ... ואתם כתבו על היהודים כטוב בעינכם בשם המלך וחתמו בטבעת המלך" (ח, ב־ח).
אחשורוש הוא הפוליטיקאי הכי עקבי בכל שושן הבירה.
מיסים חדשים
האם המהלך הפוליטי השתלם? האם אחשורוש התחזק? "וישם המלך אחשורוש מס על הארץ ואיי הים" (י, ב). אם אחשורוש הטיל מסים חדשים, זה מעיד על התחזקותו. מבחינתו המהלך הושלם. ומה עם אסתר ומרדכי? הם יושבים בחצר המלך עד שיצברו יותר מדי כוח...
|
קישורים
מגילת אסתר - מאגר ספרות הקודש; אתר "סנונית"
מגילת אסתר - הסיפור האמיתי - מבט אחר על מגילת אסתר; מאמרו של יובל רבינוביץ; באייל הקורא
|