ב-17 בינואר נרצח נתנאל עוזרי ב"גבעה 26", מאחז יהודי בחברון. הלוויתו הפכה לפארסה טראגית, כאשר גופתו טולטלה במשך שעות רבות, נחטפת מצד לצד בין הוריו של עוזרי שרצו לקוברו בירושלים לבין אלמנתו וחבריו שביקשו לקוברו בסמוך למקום הרצחו. אך הלוויה המחפירה האפילה על אירועים אחרים שקרו במהלכה.
בעיתון הארץ מיום 20 בינואר דווח כי לפני ובשעת הלווייתו של עוזרי, "השתתפו מאות יהודים בהשחתת רכוש השייך לפלסטינים". בהמשך הידיעה נאמר כי "המתנחלים החלו בידויי אבנים לעבר חלונות הבתים ועד שעות הבוקר לא נותר בבתים הסמוכים למאחז הבלתי חוקי חלונות שלמים... בגל השני של התקיפות נעקרו יבולים בחצרות הבתים, כעשר מכוניות חובלו ושתיים הועלו באש ומכלי מים על גגות הבתים נוקבו. באחת החצרות השייכות לסופיאן סולטן ומשפחתו, תקפו המתנחלים דיר ובו עדר עזים שחמש מהן הומתו תוך שימוש בסכינים. התוקפים לא הסתפקו בגרימת חבלות מחוץ לבתים. בחמישה מקרים הם נכנסו לתוך בתים שתושביהם ברחו מהם. מספר חדרים בבתים אלה הוצתו ותכולת החדרים האחרים פוזרה על הרצפה. בתום יום של חרדה נמסר מבתי החולים בחברון על חמישה תושבים מהאזור שהוכו. אחד מהם לקה בהתמוטטות עצבים... התנכלויות לפלסטינים נרשמו גם באזורים אחרים בחברון. ידויי אבנים לעבר חלונות הבתים נרשמו בכל האזורים הסמוכים לכביש עוקף חברון שבהם יש למתנחלים גישה לבתים של פלסטינים... ידויי אבנים נרשמו גם באזורי הקסבה וכיכר השוטר".
קורא יקר, אני מזמין אותך להיות חלק מחבר מושבעים שעומד להכריע בנוגע למקרה פשוט, ולהגיע לפסק דין צודק. זהו הנושא שעלינו לנתח והוא אינו הנחה תיאורטית אלא מציאות ממשית: מהו המצב כיום של החיים בשטחים שנכבשו על־ידי מדינת ישראל במלחמת ששת הימים?
מעולם לא נקרא חבר מושבעים לעמוד בפני מקרה ברור כל־כך. שקול את העניין ברצינות. שני מיליון ושבע מאות אלף אנשים במדינה זו שיצרנו בשלושים וחמש השנים האחרונות, גברים, נשים וילדים, הם עבדים - משוללי כל זכות. תנאי חיים אלו לבני אדם הם טובים, רעים או שאינם משנים? אני מציג בפניך את הנושא ללא טיעונים. אתה בעל ההגיון והמוסר, ולב אנושי , תן להם ביטוי. לך יש רעיה, או בעל, בן, בת, אב, אם, אח או אחות. הפוך מקרה זה לשלהם ואז הצג את גזר דינך. הנושא של זכויות האדם נגד הכיבוש נשפט פעמים אין ספור בפני בית הדין של המצפון ותמיד הגיע לאותה הכרעת דין: "אשם"; תמיד אותו גזר הדין: "ולכן אני גוזר עליו"... ואותו אדם שלא אומר אחרי גזר דין זה "אמן" הוא בעל לב המנוגד לטבע האנושי.
אין אדם על פני האדמה שאינו מאמין שכיבוש הוא קללה. בני האדם עשויים להיות בלתי החלטיים אבל הטבע האנושי לא יבגוד בעצמו. הוא הפגין את דעתו נגד ההתעמרות שבשלילת זכויות בצווחה מאז שמפלצת הכיבוש נולדה. שני מיליון ושבע מאות אלף אנשים באיזור שטחה של ישראל חיים במצב זה. הם הפכו לנכבשים, למשוללי זכויות והם מוחזקים במצב זה תחת כפייה, בכוח, בעזרת הפחד, ללא משפט וללא שביצעו פשע. קורא יקר, מה יש לך לומר על עסקה זו? זה נכון, צודק ונדיב? תאר לך שיתפסו אותך, ישללו ממך את החופש, ויכלאו אותך במחנה פליטים במאסר עולם שם מצפים לך חיים ללא עבודה, ללא שירותי בריאות, ללא כסף. יהיה זה צודק ונחמד, או מפלצתיות בלתי צודקת ואכזרית? ובכן, כולם יודעים שצה"ל והמתנחלים עושים מעשים כאלו כל יום, ולמרות זאת הם מודיעים לנו בתקיפות שהם מתנהגים כלפי הפלסטינים בצורה טובה ולבבית, ושהעדינות המתחשבת שטבועה בחיילינו ובמתנחלים עוצרת אותם מלבצע מעשים אכזריים. לא צריך להשתמש במטפיזיקה כדי לראות את המגוחך בטענה שחצנית זו.
האדישות והברבריות שבה החיילים והמתנחלים מבצעים את מעשיהם בשטחים - העוצרים, אי מתן מעבר לטיפול רפואי עד מוות, הסגרים, גסות הלשון, חוסר היחס לאדם באשר הוא אדם - יוצרים אווירה כאילו אין מדובר בבני אנוש אלא בעדרי בהמות. הפך זה להיות בלתי אפשרי לפתוח עיתון בישראל מבלי להיתקל בעדות למעשים נוראיים אלו. למרות שהאמת ברורה וידועה לכל, אין לי אלא להפנותכם לאותה ידיעה רגילה ומשעממת, כמעט יומיומית, מן העיתון.
על־פי American Slavery As It Is, מסה מאת תאודור דווייט וולד, 1839.
|
קישורים
|
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש