יצחק (ג'קי) אדרי פרץ לתודעה הציבורית לראשונה בתחילת יוני השנה, כשכיכב בכתבת השער של עינת פישביין במגזין "7 ימים" של "ידיעות אחרונות". אדרי, עובד קבלן במפעלי ים המלח, מחה נגד תנאי העבודה המחפירים של עובדי הקבלן במפעל, בעיקר לאור התנאים המפליגים להם זוכים העובדים הקבועים (עובדי "דור א"').
ימים ספורים לאחר מכן, במסגרת התוכנית "עובדה" של אילנה דיין, שודר סרט תעודה על עובדי הקבלן במפעלי ים המלח, בבימויה של טלי שמש. הסרט, שנקרא "זהב לבן, עבודה שחורה", הדגיש את הניגוד החריף בין סוגי התנאים להם זוכים העובדים השונים על־פי "מעמדם". לסרט התראיינו מספר עובדי קבלן תוך הסתרת זהותם; אדרי היה היחיד שהתראיין בגלוי.
שלא במפתיע, יום לאחר שידור התוכנית נמנעה כניסתו של אדרי למפעל – לדבריו, בהוראת ההנהלה – והוא קיבל מהקבלן שהעסיק אותו הודעה על פיטוריו. אדרי פנה לבית המשפט לעבודה, שם יוצג בהתנדבות בידי עו"ד אהוד שילוני, ולאחר זמן קצר (באוגוסט) התקבלה החלטת פשרה: אדרי יוחזר לעבודה לאלתר, יבוצע לו שימוע והוא יפוטר באופן מסודר, תוך 30 יום. כמו כן התחייבה חברת כימיקלים לישראל (בעלי מפעלי ים המלח) לתרום סכום שייקבע השופט לעמותה שיקים אדרי, "מת"ח: מערכות תמיכה חינוכיות לילדי עובדי קבלן בלתי מאוגדים". השופט קבע שהסכום יהיה שמונים אלף שקלים.
הוחזרת לעבודה ומיד פוטרת שוב. מה הרווחת מהמשפט?
"פוטרתי בשל העיקרון לפיו אין לכפות עובד על מעביד. אבל מפסיקת בית המשפט נובעות שתי קביעות חשובות. ראשית, אי אפשר לפטר עובד פיטורי כלב – 'לך הביתה, אתה מפוטר'. יידרש שימוע בפני הנהלת החברה לפני פיטורין. לדעתי תקדים זה יחייב כל מעסיק של עובדי קבלן. כיום הנהלת החברה פשוט פונה לקבלן ודורשת לפטר את העובד, בלי צורך לנמק.
"שנית, וזה מה שחשוב באמת, הופרכה הטענה המרכזית כי המעסיק אינו נושא באחריות לעובדי קבלן. זאת משום שכימיקלים לישראל שילמה את הסכום. היא הכירה באחריותה."
הכסף באמת התקבל?
"עמותת מת"ח נמצאת כעת בצנרת של משרד הפנים. ממתינים לאישור החוקי, ואז יועבר הסכום."
אתה לא חושש שישחקו אתך משחקים, וימנעו מתשלום?
"לעניות דעתי, אחרי המשפט הם קיימו הערכת מצב, לפיה ביצוע ההעברה יעיד על נשיאה באחריות לכל עובדי הקבלן הזוטרים במפעלי ים המלח, ולכן, למרות פסיקת ביהמ"ש, אני לא מאמין שהם יעבירו את הכסף. יש להם דוגמה טובה מהתנהגותה של ממשלת ישראל – אם הממשלה מפרה חוק, למה לנו להלין על מעסיקים? אפילו בתי המשפט מפירים את החוק. השופטים יודעים שבכל בית משפט ישנם עובדי קבלן ללא שום זכויות, והחוק מופר לגביהם השכם והערב (חוק שעות עבודה, שעות נוספות, שכר מינימום, כבוד האדם וזכויות לכבוד אנושי, ארוחה מסודרת וכו') – והשופטים עצמם עוצמים עיניים לתוצאה. במאבק הקלדניות הם מצאו 'פתרונות יצירתיים', וליד כל שופט עומדת קלדנית שלא בהכרח שומרים על זכויותיה.
"הנחת העבודה שלי שהעברת הכסף תחשוף את כימיקלים לישראל לאינספור תביעות.
"אם ממשלת ישראל, כריבון בישראל, כמי שאמורה לאכוף את החוק ככתבו וכלשונו, אם היא מפרה את החוק – מה כבר אפשר לדרוש מהמעסיקים? איזו זכות יש לשופט לשפוט מעסיק שמפר את החוק, כשהוא מודע להפרת חוק במקום עבודתו?"
ואם יגיע הכסף, מה תעשה איתו?
"כל הסכום, וגם תרומות נוספות, שאני מאמין שיגיעו, הם קודש קודשים לחינוך ילדי עובדי קבלן. מלגות לסטודנטים שיבואו ללמד את ילדי עובדי הקבלן. חלק יופנה לילדים ברמת מצוינות גבוהה, לחוגי מדע לנוער באוניברסיטת בן־גוריון בבאר־שבע (חוגי נוער שוחר מדע). אני עכשיו במגעים לשילוב חברת תקשורת אינטרנט, שתתרום כמה מערכות מחשב עם קישור אינטרנט. נקבל מבנה מעיריית דימונה ונקים כתה של 10 מחשבים, עם מורים ללימוד מיומנויות מחשב לילדים של עובדי קבלן."
הקשר עם האינטרנט, מתברר, הוא חלק לא קטן מפעילותו של אדרי. לאחר שידור כתבת התחקיר, דווחו על פיטוריו בתוכנית בוקר בערוץ 2, ועל הפשרה במשפט נמסר בחדשות ערוץ 2, אולם מעבר לכך לא זכה לחשיפה נוספת עד כה, למרות שלדבריו הוא בקשר "יומיומי" עם במאית הכתבה. באתרי אינטרנט שונים, לעומת זאת, הוא זוכה לחיבוק ולכר נרחב להפצת משנתו.
כיצד לדעתך ניתן לפתור את בעייתם של עובדי הקבלן?
"בבסיס כל פתרון קיימת ההנחה כי אי אפשר למחוק את נושא עובדי הקבלן. הם תמיד יהיו קיימים ותמיד נמצא אותם בשטח. זאת הנחת העבודה.
"הפתרון שכרגע אני מעלה מתחלק לשלוש. אחד, תמיכה חזקה מאוד בהצעת החוק של עמיר פרץ להעלאת שכר המינימום ל-4,500 ש"ח בחודש, והוספת חוק לאכיפת חוקי עבודה בישראל."
אם לא אוכפים את חוקי העבודה הבסיסיים, למה שיאכפו את "החוק לאכיפת החוקים"?
"מדובר בהקמת מערכת מחוץ לזו הקיימת היום. אכיפה על־ידי משרד העבודה ומשרד המסחר והתעשייה, באמצעות גוף עצמאי שיהיה משותף למשרדים האלה."
אתה באמת חושב שתקבל עזרה ממשרד התעשייה, שבראשו יושב אהוד אולמרט? הוא נחשב לאחד מידידיהם הטובים ביותר של המעסיקים הגדולים.
"הרעיון הוא שיוקם גוף, ועובדי הקבלן יוכלו לפנות לגוף הזה. השיניים יהיו קנסות מנהליים, בו במקום, ללא צורך במשפט. לדוגמא, מגיע מפקח למקום עבודה, נכנס לשטח עבודה ובודק את שעות העבודה של העובד, ממתי הוא עובד, כמה שעות, ואם יש חריגה מהחוק, הקבלן יקבל קנס מנהלי של 500 ש"ח."
מה שני החלקים האחרים של הפתרון שאתה מציע?
"החלק השני הוא הצעת חוק שאני מקדם, והיא תקבל חשיפה בחודש הקרוב. הצעת חוק לדו"ח חברתי. כמו שכל חברה מפיקה דו"ח פיננסי למס הכנסה, במקביל היא תנפק ותפיק דו"ח חברתי. הדו"ח החברתי יטפל במצב התעסוקתי של עובדי הקבלן בשטח התעסוקה של המלון, המפעל, וכו'. מעסיק יהיה חייב לדווח כמה עובדי קבלן מועסקים אצלו, כמה שעות הם עבדו, באילו תנאים. כמה ארוחות צהריים או בוקר הם קבלו ממנו. 'בתחילת השנה התקבלו 40 עובדי קבלן, במשך השנה פיטרתי 40 וגייסתי 40' – מה הסיבה להתעללות? אם פיטרת 40 למה שוב גייסת 40?
"המגמה של דו"ח חברתי מפותחת בארה"ב, ואני רוצה לעורר מודעוּת לזה בארץ. תחילה בבתי מלון: לפני שאזרח יזמין נופש, שיבדוק אם יש שם עובדי קבלן, ואם הם מועסקים בצורה חוקית."
הצעת החוק נכתבת בעזרת חברי־כנסת?
"לא. עוזרים לי מספר משפטנים מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל־אביב ובירושלים. ביניהם ד"ר דפנה רובינשטיין, והשאר כרגע מעדיפים שלא לפרסם את מעורבותם."
והחלק השלישי?
"החלק השלישי הוא לבדוק אפשרויות, לבצע מאמצים ולהתחיל לאגד את עובדי הקבלן באיגוד ארצי שידאג לכל זכויותיהם: המשפטיות, החברתיות, תנאי העבודה וכו'. המצב הקשה נובע מכך שעובדי הקבלן לא מאוגדים. אם תתבצע מחאה חברתית, הגברת מודעות, עבודת שטח – עובדי קבלן יתחילו להבין שהם חייבים להיות מאוגדים.
"יש בכל רחבי ישראל טרור תעסוקתי, היום כולם פוחדים מפיטורים. רק איגוד עובדים יכול לעזור."
אתה רואה את עצמך עומד בראש האיגוד?
"אני רואה את עצמי מוביל כל מאבק שאקבל בו תמיכה מהציבור, וגם אם לא, עצם החשיפה והגדלת המודעות זו משימה שלקחתי על עצמי. כי אני כבר שילמתי את מחיר החשיפה."
האם אתה חושב שתצליח להפוך את עובדי הקבלן לגוף מאוחד? כשההסתדרות מודיעה על שביתה, העובדים יודעים שהם חייבים לשבות כי יש וועד בחברה שלהם, ומי שלא יישמע לוועד וישבור שביתה עלול להיפגע. אבל עובדי הקבלן – עובדי הניקיון, קופאיות בסופרמרקטים, שומרים במסעדות – הם חיים בידיעה שאם יישבתו, יפוטרו מייד. איך תוכל לשכנע אותם לשבות?
"עצם העובדה, שעובדי קבלן יתחילו להתאגד באיזשהו איגוד, זו כבר פעולה מבורכת.
"כדי למנוע את המשך הפחד מהטרור התעסוקתי, אפילו כשאתה מאוגד, צריך להכניס את ההסתדרות לתמונה. ברגע שההסתדרות מאשרת, למשל, לוועד עובדי מפעלי ים המלח לשבות, אותו ועד אמור לדאוג שהשביתה תחול גם על עובדי הקבלן."
ומה שחשוב, הוא מבהיר – זה עובד גם בכיוון ההפוך:
"אם ההסתדרות אישרה לאיגוד המקצועי של עובדי קבלן במפעלי ים המלח לשבות, ההסתדרות אמורה לאכוף את השביתה גם על ועד העובדים של המפעל. כי אם לא תהיה סולידאריות, סביר להניח שאין טעם לאיגוד המקצועי הזה."
אתה מתייחס כאן לשביתה במקום עבודה אחד, גדול, עם ועד עובדים. איך תוכלו להתמודד עם, נניח, שומר במסעדה שהוא עובד קבלן ולא מקבל תנאים ראויים? לא תוכלו להשבית את כל השומרים בארץ, אפילו לא את כל השומרים שעובדים באותה חברת שמירה.
"אם העובדים במסעדה מאוגדים באיגוד המקצועי, יהיה אפשר לפעול בכמה מישורים נגד בעל המסעדה. לפגוע בפרנסה שלו, פשוט. להתחיל לפתח רשימה שחורה של עסקים שלא מכבדים זכויות עובדים, ולפעול נגד אותה מסעדה, שתבין שכל עוד היא לא מתנהגת בצורה הולמת כלפי העובדים שלה, השומרים, המלצרים וכולי, היא תיפגע כלכלית – אנשים יידעו ש"פה לא אוכלים".
"אם עמיר פרץ, בכנס גדול של יותר מ-1,200 ראשי הוועדים בארץ, אומר לכולם לא לטוס בארקיע כי ארקיע לא מכבדת עובדים והעובדים שלה לא מאוגדים, זו פגיעה בארקיע. ואז היא צריכה להחליט: אם היא מעוניינת להטיס את עובדי ההסתדרות, את העובדים המאוגדים, עליה לשנות את יחסה לעובדים.
"אם נגדיל את המודעות הציבורית לכך שבמקום מסוים, מסעדה או קולנוע או תיאטרון, מכבדים עובדי קבלן ומתנהגים אליהם בצורה מכובדת, גם אתה תכבד את המקום. אבל אם תדע שאתה במקום שלא מכבד את עובדיו, שפלוני אלמוני פוגע בעובדיו, אני חושב שלא יהיה לך נעים להיכנס לשם."
אבל האפשרות לקרוא לכל עובדי הקבלן המאוגדים אצלך, "אל תגיעו מחר לעבודה", אינה אפשרות אמיתית.
"תהיה אפשרות כזו רק כחלק ממאבק כללי של ההסתדרות. בשביתה כמו זו האחרונה שהיתה, האיגוד שלנו היה קורא לכל עובדי הקבלן באשר הם לשבות. אבל שגוף כזה יקום ויגיד: 'מחר כל עובדי הקבלן לא מגיעים לעבודה', זה נראה לי חלום מתוק, אבל חלום רחוק מאוד. אל תשכח דבר אחד: אסור לאיגוד הזה, אם הוא יקום, לפגוע בפרנסה של אנשים. אסור לו לקרוא לאנשים לשבות, בלי שיהיו לו כלים לעזור להם ולמשפחותיהם אם יפוטרו."
כיום, במקרים של שביתה בגיבוי ההסתדרות, עובדי הקבלן נפגעים יותר. אם למשל מושבת בנק, השומרים בסניפים, שהם עובדי קבלן בחברת שמירה, לא מגיעים לעבודה ולא מקבלים תשלום על יום העבודה האבוד. איך תוכל להתמודד עם בעיה זו?
"גם זה תפקיד של עמיר פרץ, ואני אלחם בו קשה בעניין הזה. ברגע שהוא מאשר לעובדי בנק לצאת לשביתה, עליו לדאוג שהוועד ישלם גם את שכרם של עובדי הקבלן. ופרץ יכול לכפות את זה עליהם.
"זה (המצב שבו עובדי הקבלן מושבתים מאונס במקרה של שביתת הוועד, ט.כ.) קורה היום במפעלי ים המלח, וזה תפקידו של פרץ לדאוג שלפני שיושב־ראש ועד העובדים מקבל את האישור לשביתה, הוא מתחייב לדאוג גם לעובדי הקבלן."
לאחר שלב המאבק, כשהובלת האיגוד תהפוך לעבודה ביורוקרטית, עדיין תרצה לעמוד בראשו?
"בוודאות מוחלטת. אני אשאר בראש הארגון, אלא אם כן אראה שיש כוחות שיכולים להוביל את המאבק יותר טוב ממני, ביושר ובנאמנות אידיאולוגית לארגון.
"האם אני מבין שצריך להיכנס לפוליטיקה? כן, אני מאמין בזה. האם הגעתי לשלב של פוליטיקה? אני עדיין לא יודע."
אתה לא פוסל את האפשרות שבעוד, נניח, שתי מערכות בחירות, תהיה חבר כנסת.
"אני לא פוסל את האפשרות שאהיה חבר כנסת לאחר מערכת הבחירות הקרובה."
אתה בטח לא הראשון שחושב על התאגדות עובדי הקבלן. האם עובדי הקבלן במפעלי ים המלח ניסו להתאגד בעבר?
"כל ניסיון התאגדות בדרום הארץ שעליו ידוע לי, הסתיים בתשלום כסף לאותם אנשים או בשיבוצם של המארגנים בתפקידים טובים. ובזה נגמר המאבק. קנו אותם ונגמר הסיפור.
"עכשיו בטח תשאל אותי, 'למה לא קנו אותך?' – אי אפשר לקנות אותי. אני עושה את זה אידיאולוגית, מאמין בזה, ברגע שהופעלה עלי הכוחניות של משפחת עופר פתחתי במאבק נגדם, ואני אנצח."
ניסו לקנות אותך?
"לא הייתי רוצה לענות על השאלה הזו."
זה דווקא מאוד מעניין.
"צא מנקודת הנחה שברור שכן. אבל כל ההתנהלות שלי בדימונה ובאינטרנט לא השאירה להם מקום לחשוב על זה אפילו. אני יוצא מעמדה של כוח, והכוח שלי הוא הרבה ידע, הרבה יושר, הרבה הגינות והרבה זעם על הניסיון שלהם להשתיק אותי."
כשמדברים עם אדרי, אי אפשר שלא להיזכר בלוחמת החברתית הקודמת שצמחה מהנגב.
מה דעתך על מאבקה של ויקי קנפו?
"מי זאת ויקי קנפו?"
נו באמת. נשמע כאילו אתה מפחד מתחרות.
"בכלל לא. היה לי הרבה כבוד למאבק שלה. אבל ברגע שהיא ביצעה את המהלך שביצעה, היא קודם כל בגדה בתומכים שלה. היא בגדה בדרך, וזו לא דרך של מחאה. ואני פרסמתי כבר, שלפני הנושא הזה, פרגנתי לה. היא עשתה מאבק סקטוריאלי חשוב מאוד, התמודדה מול כוחות חזקים מאוד, אבל אחרי ששיתפה פעולה עם אתר הפורנוגרפיה 'פרפר' נשבעתי שהתשובה שלי לגביה תהיה 'מי זאת ויקי קנפו?'.
"המאבק שלה היה סקטוריאלי, המאבק של החד־הוריים. אני לא משפחה חד־הורית. המאבק שלי הוא לא מאבק סקטוריאלי, הוא לא מאבק אישי, הוא מאבק עוטף ישראל."
לקראת סוכות הקים אדרי סוכה בכניסה לדימונה עירו – "סוכת השלום והסולידאריות החברתית". המטרה היא לנצל את תנועת הנופשים הגדולה דרומה במהלך ימי החג, ולקרוא למטיילים לעצור בדימונה ולהתארח בסוכה.
מעבר להפגנת סולידאריות ותרומות כספיות, איך יכולים המבקרים בסוכה לעזור לכם?
"אני אחלק את התשובה לשתיים.
"ראשית, זו פעם ראשונה שאני יוצא למאבק כזה בשטח, וקיבלתי החלטה שאני לא רוצה להפריע לנופשים ולתנועת התיירות. והדבר היחיד שאפשר לעשות בלי להפריע זה לחשוף את התופעה הקשה שקיימת בנגב ובכל רחבי הארץ. השקעתי הרבה מכספי בשילוט בדרכים לנגב ולים המלח. הדרכים יהיו מלאות בשלטים צבעוניים שלא יפריעו לאנשים. כל מי שיגיע לסוכת השלום, אני רואה בזה תמיכה. מעבר להגעה, לשיחה ודיבור, אני לא מצפה לכלום.
"שנית, אני מקדם יוזמה אישית להחתים את תושבי ישראל על הצהרת תמיכה בחוק שכר המינימום שמקדם פרץ. זהו חוק חברתי־כלכלי, ולא כלכלי־חברתי – קודם כל חברתי. ואני מאמין שרוב תושבי ישראל יביעו סולידאריות עם החוק, כי הוא טוב לכולם. גם לך וגם לי.
"סוכת השלום כשמה כן היא. לעניות דעתי זוהי פעם ראשונה שמתקיים מאבק חברתי בישראל, שעוטף את ישראל ללא הבדלי דת לאום וגזע. אין הבדל בין עובד קבלן יהודי בים המלח לעובד קבלן בסכנין או לעובד זר שמגיע לישראל – כי תחום יחסי העבודה בישראל הוא משותף לכולנו כבני־אדם, נשים, גברים, יהודים, ערבים, מוסלמים, נוצרים – כל אדם עובד באיזשהו שלב בחיים. וכולנו, הפועלים, העובדים, נפגענו מהתהליכים הכלכליים. לכן היא נקראת סוכת השלום. ואני קראתי לכל הארגונים והמפלגות, והזמנתי אותם. הם יוכלו לחלק שם חומרים ולקדם שם את מסריהם, כי המאבק הוא של כולנו.
"מבין המפלגות, את היחס הכי טוב קיבלתי מ'יחד'. 'יחד' מזדהה עם המאבק נגד ההפרטה ועם המאבק למען העובדים. יוסי שריד ישתדל להגיע ולהפגין נוכחות, אבל אולי גם חברי כנסת אחרים, גם ממפלגות אחרות. 'יחד' קידמה את הנושא באתרה, מאפשרים לי לפרסם שם כתבות, ויש בינינו שיתוף פעולה. גם ארגון 'תעיוש' נותן לי במה מאוד גדולה בעברית ואנגלית לקידום הנושאים החברתיים."
מה אתם מתכננים לעשות בכספי התרומות שתאספו בסוכה?
"התרומות מיועדות לסוכה – עזרה לג'קי אדרי, עובד קבלן וכיום מובטל, לכיסוי עלות השלטים. הם עלו לי הרבה כסף. השלטים הופקו במפעל בצפון, ועד סוף הקמפיין אני מקווה לפזר 200 מהם. העלות היא כמעט 2,900 ש"ח לכל מאה שלטים, ולמובטל קשה מאוד לספוג סכום כזה."
אתה מבקש תרומות מאנשים, כדי לעזור לך, כמובטל. ניסית לחפש עבודה אחרת?
"אני מחפש כל הזמן עבודה. אני לא רוצה לצאת למאבקים כשאני מובטל, זה לא הוגן, לא כלפיי משפחתי, לא כלפיי ילדי, ואם יש לי תומכים, אפילו רק תומך אחד, אני כבר חייב להיות נאמן לו וחייב למצוא עבודה."
ועד עכשיו לא הצלחת?
"אני חי בדימונה, שנמצאת בלב הנגב מוכה האבטלה. מעבר לכך, המעסיק הגדול והראשי באזור הוא כימיקלים לישראל ושם אני מוקצה מחמת מיאוס. קשה, אבל אני אמצא בעזרת השם."
מי תולה את השלטים, ואיפה?
"את תליית השלטים אנחנו עושים לבד. אתה תופס אותנו עכשיו באמצע השילוט (השיחה נערכה בשעה תשע בערב, ט.כ.) עם בני הקטן, בן 10. מחר, עם קבוצה גדולה של תומכים, נעבה מקומות אסטרטגיים שתפסתי היום עבור השלטים.
"כבר הגיעו כמה תרומות, כל תרומה מכסה מחיר של 2 עד 10 שלטים בערך (כ-50 עד 300 ש"ח, ט.כ.). הבעלים של 'חוות אורלי', פה באזור, תרם את מבני החווה לשמונה ימים לצרכי ארגון ופעילות."
תדאגו גם לאסוף את השלטים בסיום הפעילות?
"בוודאי. לא יישאר שלט אחד בכביש הראשי. התחייבתי בפני מע"צ, והתחייבתי בפני עיריית דימונה, אני מבטיח שלא יישאר אף שלט אחרי המאבק. גם מבחינה כספית, השלטים עלו הרבה כסף ונרצה להשתמש בהם שוב במאבקים הבאים."
האם יש גופים שעוזרים לך בארגון הסוכה, בניית האתר, וכו'?
"המון. עוזרים לי הארגונים 'אג'נדה', 'סינקופה', 'חברה צודקת', 'הקשת הדמוקרטית המזרחית', 'העוקץ' של איציק ספורטא ויוסי דהאן; MSN תרמה פורום סולידאריות ועזרה מאוד בקידום הרעיונות, אתר 'וואלה' מפרסם מאמרים שלי ב'דעות', ועוד. אני לא חושב שיש ארגון היום שלא פותח את דלתותיו בפניי – לא בפניי אישית, בפניי המאבק שלי. אני מודולארי במחשבה, לא מחפש טובות ולא את המלוכה. אני מחפש דרכים להעלות את המאבק לתודעה ציבורית, לספר שיש פה עוולה חברתית קשה מאוד."
האם ההסתדרות עזרה לכם?
"יש לי, איך אומרים, יחס אמביוולנטי אליהם. מוסד ההסתדרות חייב להיות קיים. זו חובה חברתית ממדרגה ראשונה שיהיה איגוד כמו ההסתדרות. אבל לא במתכונת הרעיונית שהוא עובד בה היום. ההסתדרות של אתמול איבדה את ההבנה שהיא גורם חברתי מרכזי במדינת ישראל. היום, עם הצעת חוק שכר מינימום של פרץ, היא מתחילה לגלות גוון חברתי. ולראייה, השביתה האחרונה: עם כל הכאב, עם כל הזעם, עם כל האנשים שנפגעו, הייתה פה סולידאריות חברתית עוטפת, שאותתה לממשלת ישראל שהעם נגד התנהלותה. והממשלה פחדה. ביבי פחד. זה התפקיד של ההסתדרות, להיות הסתדרות שמבינה שהיא גורם חברתי מרכזי."
הארגון שלך יוכל להחליף את ההסתדרות?
"זה יומרני מדי, אבל אני כאדרי יצחק ג'קי אנסה בכל דרך לשנות דפוסי חשיבה בהסתדרות."
החוק שמקדמת ההסתדרות, ושאתה כל־כך תומך בו, עשוי להקשות על מעסיקים. מעסיקים ייטענו שהם לא יעמדו בשכר המינימום החדש, ויאלצו לסגור את העסק.
"אם הטענה היא שיסגרו או יצמצמו את העסק, או שזה יוביל לגידול באבטלה, אני אומר שהם לא מבינים כלום בכלכלה. כי ברגע ששכר המינימום יעלה, כוח הקניה יגדל, והעסקים יגדלו בהתאם. אל להם לחשוב שבשיטת האיום – אם יהיה שכר מינימום נפטר אנשים – יצליחו להפיל את החוק. זה לא נכון, זה לא כלכלי, זהו עיוות התמונה."
הגידול במכירות לא יעזור לכולם. לדוגמה, עסקים שמוכרים מוצרי יוקרה, או שמייצאים את כל תוצרתם. מבחינתם, שכר מינימום גבוה יותר יהיה פגיעה נטו, ללא כל רווח מהסוג שאתה מציג.
"לגבי יצואנים, אם בדו"חות הפיננסיים הייצוא הוא מוצלח או לא מוצלח רק בגלל סעיף שכר העבודה, שיסגרו, כי הם לא רווחיים. כי על מה אנחנו מדברים? על בערך 1,200 שקל. זה משהו כמו 25% משכר העבודה. אם יבוא יצואן שהוא יצואן מצליח, וייטען שהוא יפסיד את השווקים שלו בעולם בגלל 1,200 שקל תוספת לפועל, סימן שהעסק שלו לא רווחי, לא כלכלי, עסק מת. שיסגור. לרווחיות לא מגיעים על חשבון שכר העבודה של הפועלים."
|
קישורים
|
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש