|
||||
|
||||
האייל הזקן במאמרה של איילת על הימים הנוראים שאל אותי המון שאלות בנוסח איך אתה רואה צבעים מהזה אדום בשבילך ועודכ שהצעתי ליקרוא את המאמר הוא אמר שהוא קרא אבל אין לו זמן ליקרוא את התגובות וגם אין לו זמן לחפש לפי מלות מפתח אז אמרתי לו שאני לא ממשיך את הדייון במאמר של אילת ולכן אני עונה פה תשובה קצרה וענינית כן אני יודעה מה זה צבעים קשה להסביר איך ומה כלפי החוץ אני לא הולך אם כלב נחיה כי אני רואה בטיפול הרבה יותר מטרד ואת שאר התשובות אתה יכול למצוא בתגובות למאמר חוץ מיזה למה אתה קורא לעצמך האייל הזקן כמה זקן אתה ואנחנו מאמינם שאין אנשים זקנים אתה too old to rock and roll and too yung to dide ian anderson
|
|
||||
|
||||
תודה על תשובתך ! לשאלתך למה אני קורא לעצמי אייל זקן: אני זקן במובן חכם. |
|
||||
|
||||
אני בטוח שיש כמה אנשים שיחלכו על זה |
|
||||
|
||||
האם אתה מתכוון לכך שיש כאלה החושבים שאני לא חכם ? |
|
||||
|
||||
כן אבל אני יכול להרגיעה אותך על כול אדם באשר הוא אדם יש כמה אנשים שחושבים שהוא לא חכם ועדיף אם הוא היה מת בשואה גרעינית |
|
||||
|
||||
גידי, נער הייתי וכבר אינני. מה שאני יכול לומר לך הוא, שאין זה משנה אם חושבים שאתה חכם או טיפש. העיקר הוא שחושבים עליך. |
|
||||
|
||||
כמו שנאמר פעם לא משנה מה תכתוב עלי בעיטון רק תכתוב את שמי נכון בלי שגיאות |
|
||||
|
||||
סתם מתוך סקרנות, מה אתה חושב על הסיפור הבא שלי (מבחינת הצגת תחושותיו של עיוור, מה שאני לא, כמובן. רק עיוור צבעים, אבל זה לא נחשב): (אני לא יודע אם סטייג' מותאם לעיוורים, אז אם לא, שלח לי אימייל, ואשלח לך את הסיפור כקובץ וורד). |
|
||||
|
||||
היום בבוקר קיבלתי אימייל ממכרה, שהודיעה לי שמצאה פיתרון שיכול להחזיר לי את ראייתי. היא ספרה בהתלהבות שישנו עיוור שהתחיל לראות, ושהוא כתב על זה יומן. לאימייל היה מצורף טקסט שנראה לי מאוד מוכר...לא, זה לא היה המאמר תחתיו נכתבת התגובה הזו, אלא הסיפור הנ"ל (ללא שם המחבר): עכשיו אני רץ לחפש את הרופא שטיפל בו. |
|
||||
|
||||
יומן אמיתי, ממש מרתק, של אדם בשם מייק שהתעוור בגיל 3 והושבה לו ראייתו באופן חלקי באמצעות השתלה חדשנית של "תאי גזע". כך, למשל, מייק מספר שכעת, כשהוא רואה, קשה לו לנהל שיחה פנים אל פנים, כי הוא רואה את תנועות השפתיים, את עפעוף הריסים, תנודות הראש וכו'; וכל "ההמולה" הזאת - שפיקחים כה רגילים אליה ולמעשה מתעלמים ממנה - ממש מפריעה לו להתרכז בדברים שנאמרים לו, וכדי להאזין הוא עוצם את עיניו ומסלק את "רעשי הרקע האלה", את המידע החזותי... לקטעי היומן ב"גרדיאן": |
|
||||
|
||||
זולטן טוריי, פסיכולוג אוסטרלי (ממוצא הונגרי) שהתעוור בגיל 22 בתאונה כשעבד במפעל כימי, התעקש "לשמר" את הראיה המנטלית שלו. הוא המשיך לפתח ולטפח את הדמיון הויזואלי שלו למרות שהרופאים יעצו לו להתאמן ולפתח את הדמיון השמיעתי. הוא הצליח ליצור לעצמו "מיפוי מנטלי ויזואלי" מפותח ביותר. יום אחד השכנים שלו הזמינו משטרה כי הם ראו אותו על הגג של ביתו. הוא עסק בתיקון הגג, בלילה. גידי, אתה יכול לספר מנסיונך על ה"כוח המדמה" הויזואלי והשמיעתי שלך? |
|
||||
|
||||
אני זוכר שקראתי שעיוורים שראייתם הושבה מתקשים אפילו לזהות צורות גיאומטריות שהיו מוכרות להם ממישוש. יכול להיות שאמיתות הכתבה מפוקפקת? |
|
||||
|
||||
ליפני כ8 שנים מצאו חלכים חיים ברשתית שלי והכניסו אותי דחוף לניתוח השטלת כנרית כי חשבו שזה יפטור בעיות לא באופן מלא אבל משהוא. הקרנית שלי היא של בחורה שנהרגה בתאונת דריך כך שבימים אלה יש עברים נשיים בגוף. הניתוח היה מסובך בזמנו וערך כ7 וחצי שעות ובמשך תקופה ציפו שמשהוא ישתנה אני זוכר שבאותה טקופה היתה לי חברה וכשהינו במצבים אינטמים תמיד אמרתי לה בצחוק שבידיוק עכשיו אם היתי יכול לחזור ליראות משהוא זה היה מגניב היא תמיד פחדה שאם זה יקרה אז אני יקום וילך דוקא עכשיו כי נקודת השיפוט שלי תישתנה. בכל אופן זה לא הסיפור ואם אותה הבחורה העניינים ניגמרו בצורה הרבה יותר קשה הסיפור הוא שבאמת עשו לי מאיין הכנה שהדברים עלולים להישתנות ואז היו לי המון מחשבות פילוסופיות איך זה יההיה להיסתכל עת התפוח שאני אוכל האם אני בכלל יזהה שזה תפוח? או ואו סוף סוף אני אוכל ליראות את הפנים של ההורים שלי שזה אולי הכי חשוב כי ההורים שלי מאד מבוגרים וחשוב להם שאראה אותם. עוד כשהם חיים ונורא היתלהבתי שאוכל ליקרוא תוים וכל ספר שארצה בלי לההיות תלוי באנשים. הנס הגדול לא קרה כמו שאתם יכולים לנחש או כמו שחלכחם שפגשתם אותי מודעים לעובדה שאני לא רואה אותכם במיקרה של כמה אנשים זה אפילו יתרון. אני לא יודע אם איתאכזבתי שזה לא הצליח כי בכל ניטוח כזה יש סיכוי שזה לא יצליח. אני חושב שיותר היתעצבנתי על חצי שנה שבה שכבתי בביית מנוטרל לגמרי היתי חיב לישכב רק על צד אחד כדי שהקרנית תדבק למקום והיתי על מורפיום דפוק ומסטול לגמרה חצי שנה אולי זה הציל אותי מחלק מהחוויות והאכזבות שעברתי באותה תקופה. זה לא היה קטע כמו בסרטים שכאילו הורידו את התחבושות ו כל יום הורידו לי את התחבושות בגלל טיפות וטיפולים אבל זאת היתה תקופה מאד קשה חצי שנה לישכב בביית ואו אנשים שמקירים אותי יודעים שאם אני יומים בביית אני על סף שיגעון הדבר הראשון אגב שעשיתי כשאמרו לי שאני יכול לצאת מהביית היה לעלות על האוטובוס לאוניברסיטה ואז להגיד מה אתה אידיוט חצי שנה סבלת ועכשיו אתה הולך לאוניברסיטה נסעתי לדיזינגוף שם עוד היתה פעילה חנות בשם פיקדלי זל. וקניתי את SONGS FROM THE WOOD של JETHRO TULL ולא אספר לכם על ההיתרשמות ההיסטרית שטקפה אותי בפעם הראשונה ששמעתי את האלבום המיוחד הזה כל כך עבורי אולי גם בגלל שחצי שנה חכיתי לרגע שאוכל ליקנות אותו ואכלתי ארוכה מדהימה אני היתי עם רטיה על העיין אני זוכר שכשהיתי עם רטיה אנשים פחות ניגשו אלי ויותר התרחקו. ואו יצא לי ממש תגובה ארוכה כדי שאני יאשר את זה מבלי ליקרוא כי אז אני יסים לב לשגיאות הכתיב יתבאס ולא אשלח. |
|
||||
|
||||
גם אני קראתי את זה. אלו מחקרים שנעשו כבר לפני כ 70-80 שנה שבדקו את כשרי הראיה של אנשים שעברו ניתוח להסרת קטרקט. ניסויים דומים נערכו בחתלתולים (נדמה לי) שהלבישו להם משקפיים מיד עם היוולדם אותם הסירו אחרי שהם גדלו. המסקנה היתה שכנראה גם אצל חולי הקטרקט וגם אצל החתלתולים המסכנים לא התפתחו קשרים סינפטיים מסוימים בגלל חוסר בגירויים ויזואליים. אגב, הניסוי הזה תאם את מה שלוק כתב על הקשר בין למידה חושית לפיתוח תפיסה מנטלית. |
|
||||
|
||||
אז בעצם השאלה היא אם מישהו בגיל שלוש כבר פיתח את הקשרים הסינפטיים האלה - או אם שנים של עיוורון מתירים אותם. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |