 |
|
 |
||
|
||||
 |
ממחקרים שונים שנערכו בגרמניה בשנים האחרונות עולה תמונה חד משמעית, הקובעת כי אין כל קשר למהירות הנהיגה ולעקומת תאונות הדרכים השונות למיניהם. החוק הגרמני מגביל ומסווג בין מהירות מותרת לבין סוגי הכבישים השונים, וזאת בהתאם לקריטריונים בדוקים ומוכרים. ברמת הכביש הגבוהה ביותר ניצבת לה האוטוסטראדה הגרמנית (Autobahn) אשר במרבית חלקיה אין הגבלת מהירות כלל. דבר זה מתאפשר עקב המשמעת הנוקשה הקיימת ככלל במערכת חוקי התנועה הגרמניים, וכתוצאה מרמתה הטכנית הגבוהה של אוטוסטראדה זו. במונחים גרמניים אין לישראל ולו אוטוסטראדה אחת לרפואה - היות והמיחלפים אינם ריבועיים כי אם דו כיווניים בלבד. לא קיים בישראל ולו מחלף אחד אשר בו כל רכב יכול להגיע לכל נקודת קישור במיחלף ללא עזרתו האדיבה של רמזור זה או אחר. מבחינה זו בישראל ישנם אך ורק 'כבישים מהירים' - קטגורית כבישים הקיימת גם בגרמניה, אשר בהם קיימת הגבלת מהירות ל-120 קמ"ש. בביקורי השונים בישראל מקפיד אנוכי שלא לעבור את מהירות ה-100 קמ"ש, וזאת בגין מצב תחזוקת הכבישים, ליקויי הנדסת סיבובים ועקומות שונים - ומעל הכל - רשלנות התנהגותו של הנהג הישראלי הממוצע, אשר אינו צפוי וממושמע כעמיתו האירופאי. לשם השוואה - באוטוסטראדה הגרמנית נוהג אנוכי לעיתים במהירות של עד כ-200 קמ"ש, ולמרות זאת חייב אני להסתכל ולבחון בשבע עינים את המראה החיצונית והפנימית לפני כל עקיפה חדשה. עבור מספר לא מבוטל של מכוניות אני איטי למדי... בברכה א. מאן |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
חלומו הרטוב של כל נהג ישראלי... 200 קמ"ש ויותר, בכביש שמאפשר זאת - ואפילו בלי לחפש באופק אורות כחולים-מהבהבים! הנהג הישראלי אולי באמת רשלני יותר מהנהג האירופאי. אולי לא. יש למישהו מושג איפה אפשר לראות, שחור על גבי מרצד, את הסטטיסטיקה האמיתית? האם *באמת* יש יותר תאונות קטלניות בארץ, באופן יחסי לגודל האוכלוסיה, מאשר בגרמניה, ארה"ב, אנגליה או סין? האם ניתן לקבוע בודאות כי הן נגרמות באשמת הנהג, ולא באשמת התשתית? בניו יורק, עד כמה שראיתי, נראה כאילו נותנים רשיון נהיגה לכל מי שמסוגל לחתום את שמו או להחתים את אגודלו על טופס הבקשה. לדעתי הסיבה היחידה שבגללה אלפים לא נספים על כבישי מנהטן מדי יום היא העובדה שאף אחד עוד לא הצליח לעבור את מחסום העשרים קמ"ש בתוכה. בפרברים עדיף לעיתים לקחת מונית כדי לחצות את הכביש. התשתית, לעומת זאת, היא ברמה אחרת לגמרי מזו הנהוגה בארץ - לכל כביש יש שוליים ברורים ורחבים, איים של מדרכה מגודרת בדרך כלל הפרידו בין הנתיבים השונים - גם בתוך שכונות מגורים (בהן הכבישים נראו כמו האזורים המתוחזקים יותר של איילון), הסימונים על הכביש תמיד קריאים וברורים, וכדומה. מצד שני, יכול להיות שבסלאמז המצב הוא שונה - לא יודע, השתדלתי לא להיות שם. אם מספר התאונות הקטלניות בניו יורק אינו גבוה יחסית לערים אחרות בעלות צפיפות דומה - יש (על פי התצפית החובבנית שלי, לפחות) לתת את הקרדיט על כך לתשתית, ובהחלט לא לנהגים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מר ברזיק היקר, שתי סיבות עיקריות תורמות לריבוי תאונות הדרכים בארץ: - הנהג הישראלי. הנהג הישראלי אינו ממושמע, ואף נוטה להתנהג באופן ילדותי על הכביש. יכול בהחלט להיות שתפיסת עולם זו, אשר במרכזה נעוץ לו המוטו של 'לי זה לא יקרה' הינה נחוצה במיוחד על מנת להתגבר באופן רוחני, נפשי ופיזי על תלאות הפנים והחוץ הקיימות במדינת ישראל, אך דא עקא - הלך רוח זה בא גם לידי ביטוי על כבישי ישראל, במעין שורה שלימה של 'מבחני אומץ' ברפרטואר התנהגויות הנהג הישראלי. למותר לציין כי התכונה הבולטת ביותר אצל הנהג הישראלי הינה תכונת חוסר הריכוז, וזאת מעבר להתנהגות ילדותית, אותה ציינתי קודם לכן. חוסר ריכוז זה גורם בין השאר לאותן סטיות נתיב פתאומיות ללא כל הבהוב, לעקיפות אוטומטיות בעלות הלך רוח התאבדותי, ולעוד מרעין בישין שונים ומשונים, הכתובים ורשומים להם בכרוניקה העיתונאית והמשטרתית. בחינה מדוקדקת של חוסר ריכוז זה תגלה, כי הנהג הישראלי שקוע רוב רובו בבעיות ובתלאות היום יום השונות, אשר מחסלות בקירבו כל רזרבה חיונית להתנהגות מרוכזת ונאותה על הכביש. הנהג הישראלי שואף בחוסר מנוחה תמידי 'להיות כבר שם', ומכאן התופעות המזוויעות המתגלות על כבישי ישראל, אשר היו עולות לאדם באירופה בשלילת רשיון לכל ימי חייו. - הכבישים הישראלים. הכבישים הישראלים הינם תופעה מורכבת מעין כמוה, היות ובכבישים אלו מושקעים להם סכומים לא מבוטלים, אך רמת הסימון, הניתוב והשילוט בכבישים אלו גובלת ברשלנות פושעת, וזאת מחמת היעדרותה של כל שיטטיות וסיסטמה בסימוני הכביש ובשילוטי הדרכים השונים. מן הסתם ניתן להסביר תופעה זו כפועל יוצא של זלזול וחוסר איכפתיות הקיימים להם עמוק עמוק בתוככי הנפש הישראלית, בני דודיהם המוכרים והחוקיים של 'מגיע לי' ו'מותר לי'. אינני יכול להסביר באף צורה אחרת את חוסר המקצועיות המשווע הקיים בענף זה, הכולל בתוכו את סך כל הנדסת הכבישים בישראל, סימונם ותחזוקתם. בברכה א. מאן |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הלוואי שהיתה לי תשובה, שתוכיח אותך על כך שהנהג הישראלי אינו נופל מעמיתיו האירופים, ועל כך שמדינת ישראל שומרת על רמת תשתית גבוהה. אבל הם לא. ההסבר שנתת יכול להיות נכון או לא נכון, אין לי מושג. אבל עובדה היא שהנהג הישראלי נוהג בחוסר זהירות משווע. לדעתי הבעיה היא דווקא באימפוטנציה של המשטרה. אני אסתכן בחשד לפאשיזם, אך אומר בכל זאת - המשטרה *חייבת* לאכוף את חוקי המדינה. את כל חוקי המדינה. "אפילו" את חוקי התנועה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רציתי לחלוק ולו במעט את הצער החולף בי בכל פעם כשאני נוסע במכוניתי בכביש החוף לכיוון צפון, החל מבערך שני קילומטר לפני מחלף ינאי ("הפזנון") ועד למחלף עצמו. לפני שנתיים שלוש (לא זוכר כבר בדיוק) החליט מי שהחליט שצריך "לתקן" שם את הכביש. הכביש אכן היה שם מחורבן למדי, עם כמה וכמה מקומות בהם האספלט כבר התחיל להתפורר, אתם יודעים, כמו הרבה כבישים אצלנו, לא משהו מיוחד... אלא שבמקום לעשות זאת כמו שצריך, ולסלול "חתיכה" של 2-3 קילומטר בצורה טובה עד כמה שאפשר(...), החליטו לחסוך ולתקן את הכביש בשורה של טלאים גדולים. יש שם אולי מאה טלאים כאלה, אני לא מגזים. הטלאים האלה נסללו ברשלנות שלא תאומן. הבליטות והשקעים בקטע הכביש הזה לא היו מביישים כל מדינת עולם שלישי המכבדת את עצמה... בקטע הזה המכונית מיטלטלת ומתנדנדת שפשוט הלב כואב עליה. ועל זה הצער שלי. על זה שלאף אחד במע"ץ לא ממש אכפת מהרכוש שלי, שמתרסק ככה על פני השקעים והבליטות הנוראים באספלט הכביש שהם סללו (כביש מספר 2, למי ששכח!), שמישהו במע"ץ מגדיר בתור "תיקון". איך הם לא מתביישים לעשות עבודה כזו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |