בתשובה לאלכסנדר מאן, 07/09/00 16:39
 |
|
 |
||
|
||||
 |
רציתי לחלוק ולו במעט את הצער החולף בי בכל פעם כשאני נוסע במכוניתי בכביש החוף לכיוון צפון, החל מבערך שני קילומטר לפני מחלף ינאי ("הפזנון") ועד למחלף עצמו. לפני שנתיים שלוש (לא זוכר כבר בדיוק) החליט מי שהחליט שצריך "לתקן" שם את הכביש. הכביש אכן היה שם מחורבן למדי, עם כמה וכמה מקומות בהם האספלט כבר התחיל להתפורר, אתם יודעים, כמו הרבה כבישים אצלנו, לא משהו מיוחד... אלא שבמקום לעשות זאת כמו שצריך, ולסלול "חתיכה" של 2-3 קילומטר בצורה טובה עד כמה שאפשר(...), החליטו לחסוך ולתקן את הכביש בשורה של טלאים גדולים. יש שם אולי מאה טלאים כאלה, אני לא מגזים. הטלאים האלה נסללו ברשלנות שלא תאומן. הבליטות והשקעים בקטע הכביש הזה לא היו מביישים כל מדינת עולם שלישי המכבדת את עצמה... בקטע הזה המכונית מיטלטלת ומתנדנדת שפשוט הלב כואב עליה. ועל זה הצער שלי. על זה שלאף אחד במע"ץ לא ממש אכפת מהרכוש שלי, שמתרסק ככה על פני השקעים והבליטות הנוראים באספלט הכביש שהם סללו (כביש מספר 2, למי ששכח!), שמישהו במע"ץ מגדיר בתור "תיקון". איך הם לא מתביישים לעשות עבודה כזו. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |