 |
|
 |
||
|
||||
 |
שימו לב לשלל התגבות כאן , כולם האשימו את המערכת באוזלת יד -קרי בחוסר עשיה. לטעמ האשם הוא בתרבות ה"אני" בתפישה המטומטמת שילד אותןל זכויות של המורה, בטיפוח האגו על ידי עדרי הורים מטמטמים שאוטמים א לב הילד במויות של אני ואני ואני וקצת ערוץ שש ( זוועה אמיתית) נפסיק להאשים את גּכל העולם ועדיף ונלחם באשמים האמיתיים |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ניסיתי, ולא כל-כך הצלחתי להבין: מי האשמים האמיתיים לדעתך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה לעשות, ומערכת החינוך שלנו היא מערכת נחשלת? אני לא מקבל את הטענה שתלמיד צריך "לתת כבוד" למורה רק בגלל שהוא מורה. מורה הראוי לכבוד יזכה לו; מורה הראוי לבוז לא יתחמק ממנו - ויותר מדי מורים ראויים לבוז. עם זאת, אני בכלל לא בטוח שמערכת החינוך יכולה לעשות משהו. גם אם יחליפו את כל המורים, גם אם ישלחו את כל המורים המכים לאנטרטיקה וימלאו את בתי הספר במורים שמזכירים את מר קיטינג מ"אגודת המשוררים המתים" - עדיין בית הספר יהיה מקור השפעה משני. כיום הגורמים המשפיעים הרבה יותר הם התקשורת,החברים והסביבה באופן כללי. לפי מחקר שנערך לא מזמן, בית הספר משפיע על התלמיד בערך ב6%. גם אם המערכת תגיע לשיאים חדשים, השפעתה על התלמיד המודרני תהיה עדיין אפסית. הבעיה היא בתקשורת, בסדרות טלוויזיה תלושות מהמציאות, ופחות בבתי הספר. לפעמים אני חושב שהפתרון למשבר שהציוויליזציה המערבית נתונה בו הוא החרמת כל מכשירי הטלוויזיה והשמדתם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה אינה במכשיר: הבעיה בתכנים המשודרים, ובתכנים שהורים מאפשרים להוריהם לראות – אולי. הבעיה בהורים שמעדיפים לגבות את הבן-יקר-להם, ולא משנה מה עשה, במקום לגבות את המורה, ומחזקים את הילד להמשיך ולהתעמר במורים. הבעיה במערכת הוראה שאיבדה את יכולת הענישה. לא, אני לא באמת חושב שסטירות הן הפיתרון. אבל גם הרחקה הביתה אינה פתרון כאשר הילד זוכה בגיבוי מההורים, ויושב כמה ימים לראות טלוויזיה. מה רע? הבעיה במערכת בה יושבים 40 תלמידים, ויותר, בכיתה, שאינה אלא חדר בבית-חרושת ללימודים. הבעיה היא החלפת שיטת הלימוד הפרונטלית בשיטת לימוד ב"קבוצות", כאשר חצי מהכיתה יושבים עם הגב למוריהם, וגם מתנהגים בהתאם. נכון, כאשר יש עומס כל-כך גדול בכיתות, לימוד בקבוצות מאפשר לתלמידים להתקדם בקצב אישי יותר, אולם הפתרון העדיף הוא כיתות קטנות יותר. שיטת הלימוד בקבוצות תוביל לדעתי לאסון, מבחינה פדגוגית, ממש כשם שלימודי "המתמטיקה החדשה" בארה"ב ייצרה דור של אינפנטילים חסרי השכלה מתמטית, למעט המעטים שנלחמו בציפורניים כדי לצאת ממצבם העגום. נערכים פה נסיונות פדגוגיים (כושלים לדעתי) על ילדינו, והתוצאה תהיה עצובה. ילד שלא מסתדר עם חומר הלימודים, ברור שלא יכבד את מוריו, בעיקר בסביבה שאינה מעודדת אותו לעשות כן. השפעת בית-הספר על התלמיד נמוכה משום שבתי הספר התנערו מהצורך לחנך, ועברו ללמד בלבד – וגם זאת הם לא ממש מצליחים לעשות. אין לבעיה פתרון קל וסוחף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכותב מתאר תופעה של אלימות בביה"ס. מהון להון התגלגל הדיון לאוזלת ידם של בתי-הספר בכל הרמות. תסלחו לי, אבל למה בדיוק אפשר לצפות? הכיתות צפופות. החומר משעמם ולא רלוונטי. שיטות הלימוד מיושנות (אני לא מתכוון לטכנולוגיה - מחשבים לא יפתרו את הבעיה). אבל הכי גרועים הם, מה לעשות, המורים. הם שחוקים, הם שונאים את העבודה שלהם, הם חייבים לדבוק בתלם בין אם הם רוצים או לא (ולרוב הם רוצים), הם מתמודדים עם עבודה קשה להחריד. למה המורים כ"כ גרועים? פשוט מאוד, זהו מקצוע חסר יוקרה וחסר תגמול - משלמים להם רע, אין כמעט ספי-קבלה, לא ניתן לפטר מורה גרוע לאחר שקיבל קביעות, ולמנהלים אכפת דבר אחד בלבד - לקבל הקצבות ממשרד החינוך (שמחולקות בשנים האחרונות ע"פ כמות הילדים המוגשים לבגרות, דובי, ולא ע"פ הממוצע) ולשרוד את שנות העבודה. זה הכל. צדו השני של המטבע היא האלימות הגועה בנוער. ניתן לדוש בסיבות לכך עד עלות השחר, אבל איך אפשר למנוע את זה? רק ע"י חינוך, נכון? ואיפה אנחנו מחנכים את ילדינו? בבית-הספר, שהוא - כמו שכבר כתבתי למעלה - מכשיר קהה וחסר-השראה (וכנראה גם חסר-תועלת). אז מה אפשר לעשות? את הבעיה הראשונה ניתן לפתור בקלות יחסית - להתחיל לשלם למורים הרבה יותר, ובמקביל לסנן את המועמדים להוראה ביתר קפידה, תוך פיטור הדרגתי של כלל המורים הגרועים שהצטברו במערכת. זה יקח 10-20 שנה, אבל זה ללא ספק אפשרי. לגבי הבעיה השניה, לעומת זאת, אין לי הרבה מושג - כנראה היא תשתפר אם הראשונה תשתפר, אבל איך לטפל בתופעה כיום? סטירת לחי או העפה לבית, נו באמת - עונש מוות לא מרתיע מבוגרים מלרצוח וסטירת לחי אמורה להרתיע ילדים מלהכשיל מורה בכיתה, מעשה שנחשב חיובי בעיני החברה בה הם חיים? ותסלח לי, שלומי, אבל ממתי עינויים פיזיים הם עונש מקובל בחברה המערבית? רק בגלל שמדובר פה בקטין אז אין לו בעלות על גופו וניתן להכות אותו? למה, בגלל שפעם זה היה נהוג? קודם תוכיח לי שזה עובד, ואחרי זה אפשר להתווכח עם ויתור על העקרונות שאנו מנסים לחנך ילדים אליהם (עקרונות חוסר האלימות) הוא דרך טובה לחנך אותם לאותם העקרונות... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתנצל לגבי הסטירה: רפלקס. כמורה, זה מה שהייתי עושה. אני חושב. אבל אני מסכים שאין מקום להפיכת הדבר למדיניות... באשר לשאר מה שכתבת, לא נותר לי אלא להפנות אותך לסיפור הראשון שלי באייל: דיון 5 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני דוקא יכול להבין את התלמידים - במצב כזה איום ועם מורים כאלה מזעזעים, פלא שהם נוטים לאלימות כלפיהם? בכל מקרה, בקשר לסיפורך הראשון (הפרטת החינוך בישראל)- אני חוזר על מה שכתבתי אז: הבעיה היא לא חוסר משאבים, היא תיעדוף לקוי וסינון לקוי. למדינת ישראל, למרות כל טענותיו של מר ברק, יש תקציב נכבד. הדרך בה היא בוחרת לחלק אותו בין משרדי הממשלה השונים בכלל, ובתוך משרד החינוך בפרט, היא היא הבעיה. אין צורך להשקיע דוקא במחשוב, למשל, עדיף להשקיע במורים. הבעיה שלנו היתה (בכל תחום בישראל) קוצר-ראיה נוראי: אנחנו מסוגלים לראות רק פתרונות לטווח-קצר, והשקעות לטווח-ארוך עושות לנו בחילה. אגב, הפתרון שלך אולי יפתור בעיה אחת (וכפי שאמרתי, אני מפקפק בכך) אך אין ספק שהוא ייצור בעיה אחרת, חמורה באותה מידה - בעיית ריבוד איומה בחברה הישראלית, שגם כיום מרובדת יותר מבצל. להוכחה הסתכל בכל מקום בעולם בו יש (או היה) חינוך פרטי - חינוך כזה מעמיק ומרחיב את הפערים בין השכבות השונות בחברה והוא יכול להוביל לתוצאות הרות-אסון. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |