83272
ניצה יום ג', 6/8/2002, 13:49
מודה ומתוודה שאני לא מצליחה להכנס לראש של הנשים שרוצות ללדת בבית. בשבילי ללדת בבית זה סיוט שחור, החשש שאני לא אספיק להגיע לבית חולים ללידה. אני נורא שמחה שיש שם רופאים ואחיות וחדרי ניתוח ופגיה. שלא אכפת לי כלל שיש אורות ניאון ושהמילדות אומרות לי מה לעשות, להיפך אני מאד מרוצה מהעברת האחריות. העניין של סמים משככים והתערבויות אחרות הן תלויות ברצונן של הנשים. אני לא נוטלת משככי כאבים בלידה ואף אחד לא נסה לשכנע אותי לכך (מלבד אחותי..). זה אולי מצחיק אבל כל פעם שיורד שלג בירושלים והתנועה נתקעת, המחשבה הראשונה שעוברת לי בראש היא איזה מזל שאני לא צריכה ללדת עכשיו...
מסכימה ולא 83277
איילת בועזסון • בתשובה לניצה יום ג', 6/8/2002, 14:03
הפחד ואי הוודאות אכן מובילים היישר לבית החולים.
מצד שני, הרבה מאוד חדרי לידה עובדים בשיטת פס ייצור: קליטת יולדת - משככי כאבים - זירוז - עוד משככי כאבים כדי שאפשר יהיה לזרז יותר - אפיזיוטומיה - לידה.
חוסר פתיחות של מיילדות לתנוחות לידה שונות, גורמות פעמים רבות לבעיות שאחרי הלידה (טחורים, רפיון שרירי בטן). מהירות של רופאים מרדימים גורמים פעמים רבות לזריקות אפידורל מפוספסות ואז לצירים בצד אחד, כאבי גב לאורך זמן, מיגרנות.

ואם ללדת בירושלים, עדיף אמבולנס בשלג מאשר בעל לחוץ בתור נהג.
מסכימה ולא 83282
דורון יערי • בתשובה לאיילת בועזסון יום ג', 6/8/2002, 14:43
אני לא יודע אם, איפה ומתי ילדת אבל הלידה של הבת שלי לפני קצת יותר משנה בתל השומר היתה רחוק מאוד מתמונת פס הייצור שאת מתארת.

זה אמנם עלה לנו (מיילדת פרטית ומלון יולדות, בערך 6000 שקלים) אבל אני מעריך שלידה פרטית בבית של המילדת הייתה עולה יותר.
מסכימה ולא 83287
איילת בועזסון • בתשובה לדורון יערי יום ג', 6/8/2002, 14:57
קצת יותר משנה, הדסה עין כרם, עם פרוטקציה שחסכה לי את השהייה במסדרון.
ובפירוש התכוונתי למיילדות בתי החולים ולא פרטיות או דולות. לידה ביתית פירושה בבית היולדת ולא המיילדת (הרעיון הוא נוחות בבית המוכר). העלויות הן למיילדת ולעיתים גם רופא.
מסכימה ולא 83290
דורון יערי • בתשובה לאיילת בועזסון יום ג', 6/8/2002, 15:08
חדר הלידה הוא אותו חדר לידה, המיילדת היא מסגל בית החולים (ההבדל הוא שכשהיא עובדת במשמרת היא לא צמודה ליולדת אלא אחראית עם עוד כמה מילדות על כמה חדרי לידה) כך שהמדיניות של התחשבות והתערבות מינימאלית במהלך הלידה כל עוד הוא תקין, היא לא עניין יחודי למילדות פרטיות.

את בטוחה שמדובר בלידה בבית היולדת?
במקרה הזה צריך להוסיף גם את עלות המזרון.
מסכימה ולא 83302
איילת בועזסון • בתשובה לדורון יערי יום ג', 6/8/2002, 16:18
א. כן. אני בטוחה שמדובר בלידה בבית היולדת. בבית המיילדת אין את אותה פרטיות ואינטימיות מדוברת. ובנוגע לעלות המזרן...

ב. כתבת בעצמך. כסף זה שם הסיפור. גם רופא הנשים שלי מקדיש ה-ר-ב-ה יותר זמן למטופלות שלוקחות אותו באופן פרטי מאשר לאילו שמגיעות במסגרת קופ"ח. ככה זה.

ג. לידע כללי:
http://israelhomebirth.yabal.com/about.html (אתר קצת מעצבן בגלל כל הפרסומות הקופצות אבל ניחא. איני מכירה את המיילדת הנ"ל ולכן אין מדובר בפרסומת)

http://www.leida.co.il/page.asp?id=35003 (ההבדל שבין מיילדת פרטית למיילדת בית החולים)
מסכימה ולא 83295
דורון הגלילי • בתשובה לאיילת בועזסון יום ג', 6/8/2002, 15:45
פעם הבאה נסי ללדת בנהריה. בלי מילדת פרטית, בלי דולות (אבל רצוי גם בלי יותר מדי ציפיות).
מסכימה ולא 83303
איילת בועזסון • בתשובה לדורון הגלילי יום ג', 6/8/2002, 16:20
למה בעצם?
הבנת הנקרא 83304
דורון הגלילי • בתשובה לאיילת בועזסון יום ג', 6/8/2002, 16:23
לא הבנתי את שאלתך. נסי להבהיר בשפה מובנת גם לקשי הבנה.
הבנת הנקרא 83305
איילת בועזסון • בתשובה לדורון הגלילי יום ג', 6/8/2002, 16:25
מה טוב יצא לי ללדת בנהריה?
הבנת הנקרא 83309
דורון הגלילי • בתשובה לאיילת בועזסון יום ג', 6/8/2002, 16:32
חדרי הלידה בנהריה (אם לא היה ברור, אז כוונתי לבי''ח בנהריה, לא למלון קרלטון), כמו גם צוות המיילדות והרופאים נמצאים בסטנדרט גבוה מזה המקובל בחדרי לידה אחרים בארץ (בהסתמך על נסיוני הדל). הלידה בנהריה היא בפרוש חויה אחרת, נעימה יותר (טוב, לי לא כאב).
הבנת הנקרא 83311
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה לדורון הגלילי יום ג', 6/8/2002, 16:38
חוץ מזה תוכלי לאכול קרפים אצל ג'קי.
בשום פנים. 83395
רונית מאירי • בתשובה לדורון הגלילי יום ד', 7/8/2002, 0:50
שמעתי דברים איומים על בית החולים בנהריה מידידה קרובה שהגיעה לשם (ואחרי יומיים ברחה לרמב''ם). לא רק שלא היו מוכנים לבעלה לשהות לידה רוב הזמן, ולא רק שלא הסבירו לה שום דבר על מה שעומדים לעשות לה, אלא שגם אבחנו אותה לא נכון וגרמו לה להישאר שם יומיים מיותרים.
בשום פנים. 83401
ל.ב.פ., ניו יורק • בתשובה לרונית מאירי יום ד', 7/8/2002, 1:07
אל תפחידי אותי ככה! מה, מותר להם לא להרשות לבעל להשאר? למה, מה קרה? מה הוא כבר עשה רע (חוץ מלאבד את ההכרה באמצע...)?
מנפלאות ארץ הקודש 83402
איילת בועזסון • בתשובה לל.ב.פ., ניו יורק יום ד', 7/8/2002, 1:12
בבתי חולים דתיים, כמו למשל שערי צדק הירושלמי, מוציאים את הבעל בשלב הלחיצות.
לכן שווה לערוך השוואות בין חדרי לידה.
מנפלאות ארץ הקודש 83405
ל.ב.פ., ניו יורק • בתשובה לאיילת בועזסון יום ד', 7/8/2002, 1:21
יש איזו סיבה שאני כן ארצה דוקא בית חולים דתי? כלומר, יש איזה שהם יתרונות מיוחדים שיעודדו זוג חילוני ללדת דוקא שם?
מנפלאות ארץ הקודש 83406
איילת בועזסון • בתשובה לל.ב.פ., ניו יורק יום ד', 7/8/2002, 1:25
בירושלים, שני בתי החולים שלהם חדרי הלידה החדישים והמשוכללים ביותר הם הדסה עין כרם ושערי צדק. שלא כמו ביה"ח ביקור חולים למשל, שערי צדק אינו מצטייר כ*יותר דתי*, מה שלא מביא זוגות חילוניים לבדוק מהלך לידה, נהלי ביקור בשבת, אפשרות להביא אוכל ליולדת וכו'. רבים מהם חושבים ש"יהיה בסדר" ובפועל מתאכזבים.
מנפלאות ארץ הקודש 83407
ל.ב.פ., ניו יורק • בתשובה לאיילת בועזסון יום ד', 7/8/2002, 1:28
לי זה דוקא נראה הדבר הראשון שאני אבדוק. בכל מקרה, אני לא רואה אותנו משתקעים בירושלים, ובטח שאני לא רואה את עצמי בצירים בקסטל...
מנפלאות ארץ הקודש 83418
דינה בארץ האיילים • בתשובה לל.ב.פ., ניו יורק יום ד', 7/8/2002, 4:10
אהם... ...חווית "צירים בקסטל" היתה בדיוק מה שאני עברתי בלידה השנייה שלי. משגב לדך, ז"ל. נסעתי מתל-אביב, בערך ב-‏10 בבוקר.

בית החולים היה נפלא אבל בשתי הלידות ניסו אחיות לדחוף תחליף-חלב לפעוטות (הן טענו שהם בכו כי הם היו רעבים...) והיחס של היולדות החרדיות והדתיות הלאומיות אל היולדות הערביות באותה המחלקה היה מצמרר.
מנפלאות ארץ הקודש 92123
טלי • בתשובה לל.ב.פ., ניו יורק יום ג', 17/9/2002, 8:20
אני ניסיתי גם וגם, ומצאתי יתרונות בדתי (ליתר דיוק ''מעייני הישועה'' לעומת ''תל השומר'').

ההבדלים היו בעיקר בתחום של צנעת הפרט (יתרונות גדולים למעייני הישועה), היחס האישי, וכן, גם המקצועיות (ב''מעייני הישועה'' עובדים רק רופאים מומחים, בעוד שבתל השומר, כמו בכל בית חולים אחר כמעט, גם מתמחים).
מנפלאות ארץ הקודש 92201
דובי קננגיסר • בתשובה לטלי יום ג', 17/9/2002, 13:52
אני חושב שההתייחסות למתמחים כאל איזה זבל אנושי ששומר נפשו ירחק בהם היא לא בדיוק הוגנת. איך את חושבת המומחים הפכו למומחים? נכון, הם עברו התמחות. בתי חולים בהם עוברים רופאים התמחות הם לא פחות טובים (ואף טובים יותר) מאלו שבהם רופאים לא עוברים התמחות. העבודה שמופקד עליך רופא מתמחה לא אומר שרופא מומחה אינו אחראי עליו ודואג שינתן לך הטיפול הטוב ביותר בכל עת.
מנפלאות ארץ הקודש 92206
טלי • בתשובה לדובי קננגיסר יום ג', 17/9/2002, 14:05
בתור רופאה, קל לי נורא להסכים אתך.

בתור חולה, אני מעדיפה שמי שתופר אותי יהיה מישהו עם ניסיון רב יותר.

בגדול,
היתרון של בתי חולים חונכי מתמחים הוא בכך שהצוות הבכיר הוא מנוסה יותר, אקדמי יותר, ומומחה יותר בפתרון של בעיות סבוכות.

לעומת זאת, כאשר מדובר בדברים הקטנים (כמו תפרים אחרי לידה), מה לעשות, למומחים המנוסים (גם אם הם פחות אקדמאיים) יש יתרון.
מנפלאות ארץ הקודש 92291
דובי קננגיסר • בתשובה לטלי יום ג', 17/9/2002, 15:35
וואלה. שכחתי שאת רופאה. ובכל זאת, אני חושב שלא צריך לעודד בקרב הציבור את ההתייחסות הזו.
מנפלאות ארץ הקודש 92314
איילת בועזסון • בתשובה לטלי יום ג', 17/9/2002, 16:41
אני חושבת שדווקא בדברים הקטנים כגון תפרים כדאי דווקא לבחור במתמחים ולא ברופאים מומחים. בעיקר בשל העובדה שהמומחים יתייחסו לעניין כאל פעוט ולא רציני בעוד המתמחים ירצו להוכיח את עצמם ויעשו את העבודה ברצינות ועל הצד הטוב ביותר.
מנפלאות ארץ הקודש 92332
דובי קננגיסר • בתשובה לאיילת בועזסון יום ג', 17/9/2002, 17:38
ביום הראשון שלהם, אולי. גם מתמחים רואים בזה משהו פעוט ולא רציני. ובצדק, אגב.
מנפלאות ארץ הקודש 92335
טלי • בתשובה לדובי קננגיסר יום ג', 17/9/2002, 17:46
מצד שני, לא ממש הייתי רוצה ליפול לידיו של מתמחה ביום הראשון.

ומכיוון שכולם (לדעתך) רואים את תפירת היולדת כדבר פעוט, הייתי מעדיפה בכל זאת את התופר המיומן יותר.
מנפלאות ארץ הקודש 92384
האייל הזקן • בתשובה לטלי יום ג', 17/9/2002, 21:56
זה יותר מסובך מאשר לתפור כפתור ?
מנפלאות ארץ הקודש 92390
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה להאייל הזקן יום ג', 17/9/2002, 22:12
אתה זוכר איך נראה הכפתור הראשון שתפרת?
מנפלאות ארץ הקודש 92398
האייל האנומלי • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום ג', 17/9/2002, 22:35
אני זוכר. לא משהו, אז מה?
בגיל 7 ניתחו אותי ונתנו למתמחה לתפור לי את הבטן. הסנדלר החובב השאיר יותר מידי עור בחוץ ויצר לי פופיק לא שגרתי. (ולא שלפני זה הוא כן היה שגרתי, למעשה למרות הרשלנות הרפואית של הקצב המתלמד בסה"כ המצב השתפר)
אין דין פופיק כדין ... 92399
טלי • בתשובה להאייל האנומלי יום ג', 17/9/2002, 22:41
ואם היית בחורה צעירה שרוצה ללכת בבקיני, גם אז היית מתייחס לזה ככה?

ואם היה מדובר בחתך בפנים שהיה צריך לתפור?

לא תמיד זה לא ממש משנה.
אין דין פופיק כדין ... 92473
דורון הגלילי • בתשובה לטלי יום ד', 18/9/2002, 11:09
לפני מספר שנים נפגע בני בתאונה קלה, והובהל לבית חולים, שם נקבע כי הוא נזקק למספר תפרים.
את התפרים בברך ביצע הכירורג המתמחה ששהה באותו זמן בחדר המיון. לעומת זאת, לצורך בצוע התפר בפנים נשלחנו לרופא המומחה במחלקת עיניים. לא, לא היתה כל פגיעה בעין, אלא שרופא עיניים זה נחשב למומחה גם בתחום אמנות הגובלן.
למיטב ידיעתי לאחר הלידה תופרים במקום שגם בחורה בביקיני אינה חושפת, כך שגם מתמחה יכול לבצע תפרים אלו. (ונדמה לי שגם אותו חייט מומחה ממחלקת העיניים לא התחיל ישר מהתפר העשירי).
אין דין פופיק כדין ... 92637
טלי • בתשובה לדורון הגלילי יום ד', 18/9/2002, 19:55
וניתוח קיסרי?
אין דין פופיק כדין ... 92859
דובי קננגיסר • בתשובה לדורון הגלילי יום ה', 19/9/2002, 15:29
צריך לתפור אותן אחרי לידה רגילה?! איך בני אדם הסתדרו לפני שהיו תפרים? למה בעלי חיים נורמליים יכולים ללדת בלי כל הבלאגן הזה מסביב? צירים, צעקות, תפרים... מה יהיה?

נשים יקרות, אם אני הייתי אתן, הייתי מגיש תביעה יצוגית נגד אלוהים על ענישה קולקטיבית ושימוש בכוח מופרז.
אין דין פופיק כדין ... 92869
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה לדובי קננגיסר יום ה', 19/9/2002, 16:01
בעלי חיים רגילים לא מולידים תינוקות עם ראש גדול כל-כך יחסית למימדי האם, וגם אין להם בעיות של אגן ירכיים שמותאם להליכה.
אין דין פופיק כדין ... 92890
גלעד ברזילי • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום ה', 19/9/2002, 16:57
אז למה הן לא נמוכות יותר, והולכות על ארבע?

לא נראה לי שזה היה מפריע לליקוט מזון, והיתרונות של הריון ארוך יותר (הנובע מאגן רחב יותר) ברורים, וזה לא שאנו לא רואים מינים בטבע עם שוני ניכר בין הזכר לנקבה, אז בעצם השאלה שלי היא, למה השתלם לנקבות המין האנושי להזדקף?
אין דין פופק כדין ... 92894
דורון הגלילי • בתשובה לגלעד ברזילי יום ה', 19/9/2002, 17:04
בתעשיה של פופק הן הולכות על ארבע...
אין דין פופיק כדין ... 92923
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה לגלעד ברזילי יום ה', 19/9/2002, 17:31
אתה צריך לשאול את זה על המין האנושי כולו, לא רק על הנקבות (די קשה לשמור גנום עם תוכניות נפרדות לגמרי לזכרים ולנקבות).

ואת השאלה הזאת שאלו הרבה לפניך, ויש לה הרבה תשובות למשל היתרון שהגובה מקנה לחיות בסאוונה מבחינת נקודת התצפית שלהם על הסביבה (ראה למשל סוריקטות), או, החביבה עלי, ששחרור הידיים מאפשר לשאת אוכל למרחקים גדולים כדי להאכיל את המשפחה.
אין דין פופיק כדין ... 92934
דובי קננגיסר • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום ה', 19/9/2002, 17:53
תירוץ די אידיוטי, משום שהידיים של הגורילות, למשל (שהולכות על פרקי האצבעות) מספיק חופשיות כדי לשאת מזון בידיהם לאורך זמן.
יותר סביר שהאפשרות ללכת בצורה מאוזנת *ויציבה* (בניגוד לשימפנזות, למשל, שיכולים ללכת על שתי רגליים בצורה די משעשעת) פשוט שיפרה את יכולתם של בני האדם להשתמש במכשירים (חניתות?).

קראתי פעם שהוכיחו שהמוח התפתח לרמתו הנוכחית אחרי התפתחות העמידה הזקופה. או להפך. לא זוכר. מישהו יודע?
אין דין פופיק כדין ... 92963
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה לדובי קננגיסר יום ה', 19/9/2002, 19:08
כן. לוסי הלכה זקוף אך היה לה מוח קטן.
אין דין פופיק כדין ... 92965
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה לדובי קננגיסר יום ה', 19/9/2002, 19:11
הגורילות והשימפנזות הולכות על שתיים רק הליכה גמלונית(כפי שציינת) ולכן זה מאד לא פרקטי עבורן לשאת בידיים משאות למרחקים גדולים. אגב, בונובוס הולכים זקוף יותר מהשימפנזה המצויה.

ואני מודה לך על התואר ''די אידיוטי'' שהצמדת ל''תירוץ''. נא להפנות את הטרוניה לריצ'רד ליקי, דון ג'והנסון ואחרים.
אין דין פופיק כדין ... 92873
מיץ פטל • בתשובה לדובי קננגיסר יום ה', 19/9/2002, 16:08
איך? עם שיעורי תמותה (או נכות) בלידה (הן של היולדת והן של הוולד) גבוהים בהרבה.
אין דין פופיק כדין ... 92899
דובי קננגיסר • בתשובה למיץ פטל יום ה', 19/9/2002, 17:07
אני תוהה - האם מספר מקרי מוות של וולדות בקרב חיות אחרות גבוהים משמעותית מאלו של בני אדם (ביחס למספר הוולדות בכל המלטה/לידה)? ולעומת אלו של בני אדם לפני כמה מאות שנים?
אין דין פופיק כדין ... 92903
עדי • בתשובה לדובי קננגיסר יום ה', 19/9/2002, 17:10
הגשנו. הוא אמר שאתכם הוא העניש בדברים אחרים, אנחנו עוד יצאנו בזול.
אין דין פופיק כדין ... 92908
דובי קננגיסר • בתשובה לעדי יום ה', 19/9/2002, 17:15
על מה את מדברת? העונש שלנו זה אתן. (:
אין דין פופיק כדין ... 92919
עדי • בתשובה לדובי קננגיסר יום ה', 19/9/2002, 17:25
כנ''ל (שום דבר אישי).
אין דין פופיק כדין ... 93489
דורון הגלילי • בתשובה לדובי קננגיסר יום א', 22/9/2002, 15:45
הבעיה היא הבעיה היא שהן גם הפרס.
אם נחזור לנושא הלידות הביתיות 107949
לוגי גרסקו • בתשובה לדובי קננגיסר יום ד', 20/11/2002, 16:36
אחת הטענות של התומכות בלידות ביתיות היא בדיוק זו שהצגת. הטענה היא שבתי חולים המעוניינים שהיולדת תפנה את המיטה מהר ככל האפשר נותנים מזרזים וחותכים כלא צריך לחתוך - מה שמוביל לצורך בתפרים.
ידידה שלי, שילדה בבית, ילדה תוך חצי שעה ולא נזקקה לתפרים כלל.
אם נחזור לנושא הלידות הביתיות 108021
איילת בועזסון • בתשובה ללוגי גרסקו יום ה', 21/11/2002, 7:56
ברוב בתי החולים, אפיזיוטומיה (חתך חיץ) לא נעשה כהליך קבוע אלא כאשר ישנו צורך רפואי (ראש התינוק גדול מדי, הפתח צר מדי ללא יכולת להתרחב מספיק).
הצורך בתפרים לא נוצר רק מחתך החיץ אלא מתרחש כמעט בכל לידה ותלוי בגמישות היולדת. מבלי להיכס לתיאורים גרפיים, יש רק לציין שאשה אחת עלולה להזדקק לתפרים לאחר הלידה (עם או בלי אפיזיוטומיה) ואחרת לא.
אם נחזור לנושא הלידות הביתיות 110690
ירדן ניר • בתשובה לאיילת בועזסון יום ב', 2/12/2002, 9:35
כתבה שהתחבאה בלב במוסף הבריאות של "הארץ", ונראתה לי די רדיקלית, אבל אולי זו הבורות שלי או אי-דיוקים בכתבה (התגובה שלך כאן רומזת לאפשרויות האלו).

היילייטס: כיום מבצעים חתך חיץ ב-‏60 עד 90 אחוז מהלידות, ו-‏90 אחוז מהלידות הראשונות של אישה. מחקר בבי"ח סורוקה טוען שיש בכך יותר נזק מתועלת. היום כבר ירד שיעור הלידות בסורוקה שבהן נעשה החיתוך ל-‏40-50 אחוז, ללא עליה בנזקים.

משהו שלא הוזכר בכתבה: יש בשנים האחרונות ביקורת על הרפואה מזוית פמיניסטית. אם התוצאה של המחקר הזה תתקבל כנכונה‏1, נדמה לי שזו תהיה אחת הדוגמאות החזקות של הביקורת הזו.

‏1 סביר להניח שזה לא מחקר יחיד מסוגו בעולם.
אם נחזור לנושא הלידות הביתיות 110700
טלי • בתשובה לירדן ניר יום ב', 2/12/2002, 10:57
שיעורי חיתוך חיץ נמצאים במגמת ירידה בעולם כולו, כאשר ארה"ב ככל הנראה מובילה (למרות שניתן למצוא מאמרים דומים גם מארצות נוספות, כולל ארצות העולם השלישי).

במאמר שפורסם ב- 2002 ב- Obstetrics Gynecology (שהוא אחד העיתונים הנחשבים בתחום) דווח על ירידה בביצוע הפעולה במרכז רפואי אחד בארה"ב מכ- 70% בשנת 1983 לכ- 20% בשנת 2000 ‏1.

מאמר שפורסם ב- Birth ב- 2002 ‏2 מתקשה להצדיק שיעורי חיתוך חיץ שעולים על 20%:
Findings from the analysis of epidemiological data for this study population were consistent with those from clinical studies, indicating that liberal as opposed to restrictive use of episiotomy is unwarranted, and probably even harmful. Hospital episiotomy rates exceeded 20 percent in all cases, but such rates appear difficult to justify in face of the evidence.

מסתבר, שחיתוכי חיץ לא מגינים מפני סיבוכים ברצפת האגן, ואף גורמים נזק במקרים רבים.
אני נוטה להאמין למדווח ב"הארץ" לגבי ריבוי השימוש בפרוצדורה כתוצאה של פחד מתביעות (בעיה אקוטית בתחום המיילדות) ופרוצדורה "נקייה" ומהירה יותר. אבל, ככל שירבו העדויות נגד הפרוצדורה (העדויות נגד מבוססות למדי כבר היום), וככל שיגבר הלחץ מהלקוחות (הנשים היולדות) נגד הפרוצדורה, יש להניח שהשיעורים ילכו וירדו.

יש לציין ששיעורי חיתוך חיץ של 40 עד 50 אחוז כמו אלה המדווחים בסורוקה נחשבים עדיין לשיעורים גבוהים יחסית.

ובפינת ההערה הלא קשורה: התמונה במאמר ב"הארץ" נראית לי מיותרת.

____
‏2 למאמר המלא:
אם נחזור לנושא הלידות הביתיות 110932
איילת בועזסון • בתשובה לירדן ניר יום ג', 3/12/2002, 13:12
אני לא בטוחה בנוגע להוכחת הנזק או התועלת. הרי גם את חיתוכי החיץ החלו לבצע מתוך מחקרים מסוימים. מה שבטוח הוא שיש כאן אלמנט של כסת''וח שבכל מקרה הוא לא משרת פעולה חיובית וטבעית.
ישנם מקרים בהם חיתוך כמעט הכרחי ומקרים בהם החתוך נעשה כדי לזרז את התהליך כולו. משיחות עם רופאים ומיילדות בשנה האחרונה ידוע לי כי המגמה היא להפחית את חיתוכי החיץ משום שאינם נחוצים.

ולמדור ההערה הלא רלוונטית, אני מסכימה עם טלי בנוגע לתמונה למרות שזו רק דעתי האישית ולאחרים התמונה יכולה להבהיר בדיוק במה מדובר.
אם נחזור לנושא הלידות הביתיות 235824
ברקת • בתשובה לאיילת בועזסון יום ב', 26/7/2004, 15:18
יש כמה דרכים להתאמן מראש ולהימנע מחתך ואף מקרעים, או לפחות להקטין אותם למינימום ההכרחי (תיאורים גרפיים בפנים):
אין דין פופיק כדין ... 280796
צב מעבדה • בתשובה לדובי קננגיסר יום ו', 11/2/2005, 11:33
לגמרי במקרה יצא לי לראות לפני שבוע עם חברים (ב DVD) סרט אוסטרלי על בחור שהספינה שלו טבעה מפגיעת ברק וחברת הביטוח לא רצתה לשלם לו בגלל שזה היה כוח עליון, אם אני זוכר נכון את הביטוי שהם השתמשו בו אז God act או משהו דומה.
הבחור מחליט לתבוע את נציגי אלוהים עלי אדמות - הכנסיה והרבנות. הסרט עצמו לא משהו, אבל הדמות של היהודי בהחלט מצחיקה (ציניקן).
אין דין פופיק כדין ... 280832
דובי קננגיסר • בתשובה לצב מעבדה יום ו', 11/2/2005, 16:34
act of god הוא הביטוי המקובל.
אין דין פופיק כדין ... 316788
האייל האלמוני • בתשובה לצב מעבדה יום ה', 14/7/2005, 13:53
הסרט נקרא The Man Who Sued God:
סרט נחמד, משודר מדי פעם לפעם בערוצי הסרטים של yes.
אין דין פופיק כדין ... 280801
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה לדובי קננגיסר יום ו', 11/2/2005, 12:27
זה המחיר על הליכה זקופה ומוח גדול.

בני האדם הסתדרו בד"כ, חוץ מאלה שלא הסתדרו ומתו בלידה (האם ו/או הולד).
מנפלאות ארץ הקודש 92401
האייל הזקן • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום ג', 17/9/2002, 22:50
תפרתי אותו בין החורים, אבל גם מהחורים אל שפת הכפתור ובחזרה. מה שבטוח, בטוח.
חה! 92407
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה להאייל הזקן יום ג', 17/9/2002, 23:12
ובכן, הייתי מעדיף לא להיות הנתפר הראשון שלך.
כן 92396
טלי • בתשובה להאייל הזקן יום ג', 17/9/2002, 22:29
מנפלאות ארץ הקודש 83419
דינה בארץ האיילים • בתשובה לאיילת בועזסון יום ד', 7/8/2002, 4:12
לא בכולם. קיימים פוסקים שמאפשרים לבעל לעמוד ליד ראשה של היולדת בשלב זה.
מנפלאות ארץ הקודש 83421
ל.ב.פ., ניו יורק • בתשובה לדינה בארץ האיילים יום ד', 7/8/2002, 4:14
ליד איזה חלקים אחרים הוא מתכוון לעמוד? זה לא כאילו שהתינוק צריך אותו באותו רגע, ואני מעדיפה לקבל תשומת לב לאזור הראש...
מנפלאות ארץ הקודש 83423
דינה בארץ האיילים • בתשובה לל.ב.פ., ניו יורק יום ד', 7/8/2002, 4:20
יש אי אילו מהגברים בעולם שרוצים לראות את הראש המבצבץ החוצה, במהלך הלידה. אפילו הרבה מאוד.

אני, באופן אישי, מסכימה איתך. אביו של הילד הראשון לא הסכים איתך והעדיף להביט בעניין בשליפת מלקחיים מזורזת. לא סתם שהתגרשנו. אביו של הילדה השנייה הסכים איתך.

אך במהלך לידה... ...זו נקודה קצת מאוחרת במערכת היחסים לגילוי אי-התאמה יסודית כל כך.
מנפלאות ארץ הקודש 83425
ל.ב.פ., ניו יורק • בתשובה לדינה בארץ האיילים יום ד', 7/8/2002, 4:22
רגע, אני אשאל אותו...
...הוא אמר שהוא לא מסתכל על התינוק יוצא אפילו אם מכריחים אותו. אז לא על זה נתגרש(;
לא צריך להכריח 83435
איילת בועזסון • בתשובה לל.ב.פ., ניו יורק יום ד', 7/8/2002, 7:56
אני יכולה לספר שהחוויה המרגשת ביותר בחיי ואני יודעת שגם בחיי אישי היתה לידת בתנו.
הוא אמנם ישב ליד ראשי ולא רץ ונדחף ליד המיילדת והרופא, אבל הודות למראה גדולה ששמו לנו ראינו שנינו את התינוקת יוצאת. זה מרגש, זה מדהים ועם צירי לחץ מתישים זה נותן המון מוטיבציה ללחוץ.
מנפלאות ארץ הקודש 92122
טלי • בתשובה לאיילת בועזסון יום ג', 17/9/2002, 8:16
ב''מעייני הישועה'' (בית חולים דתי לכל הדעות) מדובר רק בהמלצה. בפועל, גברים שמבקשים להישאר - נשארים.
בשום פנים. 83507
דובי קננגיסר • בתשובה לל.ב.פ., ניו יורק יום ד', 7/8/2002, 14:41
אני חושב שזו תוכנית הגנה על גברים. מה זאת אומרת מה הוא כבר עשה רע? אז זה אנחנו צריכים לשאול אתכן. אתן אלה שצועקות "משה, מה עשית לי, משה?!" ומאיימות להכאיב לנו יותר משכואב לכן, ברגע שרק תוכלו.

(דובי מפגין את הניסיון הרחב שלו בצפייה בקומדיות דלוחות בטלוויזיה)
בשום פנים. 92121
טלי • בתשובה לל.ב.פ., ניו יורק יום ג', 17/9/2002, 8:15
בכל בית חולים, כאשר יש חשש לסיבוך, מוציאים את הבעלים. זה פשוט מאפשר לצוות לעבוד בראש שקט יותר.
בשום פנים. 83440
דורון הגלילי • בתשובה לרונית מאירי יום ד', 7/8/2002, 8:22
אינני יודע איזה דברים שמעת על בי"ח נהריה ומאיזו תקופה.
לי יש ספורי זוועה על בית החולים הזה מכאן ועד להודעה חדשה, אבל *לא* על חדרי הלידה.
בחדרי הלידה בנהריה עברנו (לפני שנתיים) חוויה מתקנת ביחס לשתי הלידות הקודמות שעברנו, וביחס למה שראינו ושמענו מחברים.
זה מתחיל מכך שחדר הלידה - כשמו כן הוא: חדר. לא מיטה הנמצאת באולם גדול ומוקפת וילון, אלא חדר גדול ומרווח, בעל ארבעה קירות, דלת(!) וחלון, ומצויד בכל הציוד הנדרש לטפול ביולדת וביילוד, וכן בכורסא לנוחיות האב המאושר. זה ממשיך ביחס של הצוות הרפואי והסעודי ליולדת ובן זוגה. ושוב חוויה אישית לחלוטין: אשתי הגיעה לחדר הלידה עם ירידת מים בסביבות השעה 7 בערב, כאשר הלידה היתה למחרת ב10 בבוקר. מכיוון שהיה ברור שהלידה לא תתרחש במהלך הלילה היא שלחה אותי הביתה למשך הלילה. במהלך הלילה ישבה איתה בחדר, במשך רוב הזמן, אחות מילדת, ועזרה לה להעביר את הזמן כאשר לא ישנה, דאגה לה לשתיה, היטיבה לה את הכריות וכו'. אחות זאת לא היתה חריגה (בזמן ששהינו בחדר הלידה עברו שלוש משמרות אחיות ושתי משמרות רופאים). במהלך כל שהותנו בחדר הלידה (ולא רק במהלך הלידה) נכנסו רופאים לחדר (בתדירות של לפחות פעם בשעה), גם בשעות הלילה, התעניינו,הסבירו, שאלו, בררו האם אפשר לעזור במשהו. במהלך הלידה המילדת הסבירה כל פעולה שהיא בצעה לפני הבצוע. האפידורל הוצע כאופציה לבחירת היולדת. לאחר הלידה, ועד להעברה למחלקה, הילדה נשארה אתנו. כל הטיפולים, המדידות והבדיקות נעשו בחדר הלידה ובנוכחותנו. (את חבל הטבור אני גזרתי).
במהלך השהיה במחלקת יולדות ניתנה לנו (לא, אין לנו פרוטקציה. זה נכון לכל היולדות) הבחירה האם אנו מעוניינים כי הילדה תשהה באופן קבוע בתינוקיה ותובא לאם לארוחות בלבד, האם תשהה עם האם במשך כל הזמן, או תשהה עם האם בשעות היום, ותועבר לתינוקיה ללילה (או בכל זמן אחר בו האם מעוניינת לישון, להתקלח, או להתפנות לעצמה מכל סיבה אחרת). בשעות בהן שוהה התינוק בתינוקיה הוא מואכל שם בתחליף חלב, או מובא לאם להאכלה, שוב לפי בחירתה של האם (אם כי את שעות ההאכלה בוחר דווקא התינוק).
בשום פנים. 83454
איילת בועזסון • בתשובה לדורון הגלילי יום ד', 7/8/2002, 9:28
"האפידורל הוצע כאופציה לבחירת היולדת". בוודאי שזו אופציה, זו לא אינפוזיה שמחדירים כהליך שגרתי והיולדת צריכה לחתום. העניין הוא שכשהוצע לי האפידורל כאופציה ואמרתי שאני לא מעוניינת הסתכלו עלי כאילו נפלתי מהירח ובסוף (לאחר ששאלו שלוש פעמים וסרבתי שלוש פעמים), כפי שכתבתי קודם הפחידו אותי עד שהתרציתי.

הביות (rooming in) קיים ברוב בתי החולים אך רבים מהם מלאים עד אפס מקום ולעיתים אין אפשרות בחירה (בד"כ ניתנת עדיפות למבכירות).
מסכימה ולא 83369
ניצה • בתשובה לאיילת בועזסון יום ג', 6/8/2002, 23:17
הפחד שלי הוא לא מפני תהליך הלידה, ילדתי כבר מספר פעמים (9 ליתר דיוק). אני מכירה את התהליך, מודעת לכל שלב בו, ואפילו נהנית במידה רבה, (חוץ מהצירים האחרונים). הפחד שלי הוא מפני האפשרות שיגרם נזק בלתי הפיך לתינוק או לי. אני מוכנה לשלם בהרבה אי נוחות זמנית כגון טחורים וכו', על מנת להגדיל את הסיכוי שבסופו של תהליך אני אחזור מאושרת עם ידיים מלאות הביתה. קשה לי להבין את הנשים שמוכנות לקחת אפילו קמצוץ סיכון לטווח ארוך בגלל אי נוחות של הטווח הקצר.
הבעל שלי לא לחוץ, ובעיקר לא נהג... הוא מאלה שבזמן הנסיעה באוטובוס מספיק לקרוא עוד כמה דפים.
הנהג שלי ללידות היא אחותי,(כן, אותה אחת שמנסה תמיד לעבוד עלי לקחת אפידורל...) והיא מתפקדת נפלא תחת לחץ, בדומה לרבות מבנות מינה...
מסכימה ולא 83372
איילת בועזסון • בתשובה לניצה יום ג', 6/8/2002, 23:36
את צודקת. כשבסוף השתכנעתי לקבל אפידורל, היתה זו אמא שלי שהחזיקה אותי שלא אזוז משום שאישי נרתע מהמחט.

מה שאני עוד לא מבינה זו האופנה החדשה של נשים שכבר מאמצע ההריון, קובעות ניתוח קיסרי על מנת לחסוך את כאבי הלידה. אני מבינה את הפחד מהכאבים אבל לא מבינה את ההעדפה של הליך פולשני כל כך על כל הסיכונים שבו, על פני הלידה הטבעית (ואני כרגע מגדירה כל לידה כטבעית, אפילו אם היא מלווה במכשירים או במשככי כאבים).
מסכימה ולא 83389
ניצה • בתשובה לאיילת בועזסון יום ד', 7/8/2002, 0:31
מה? יש כאלה? מעולם לא שמעתי על כך. זה נראה אבסורד אמיתי! הכאבים והבעיות של ניתוח הרבה יותר קשים מלידה רגילה. את זה שמעתי מבעלת ניסיון (כן, שוב אותה אחות.. שילדה חמש לידות רגילות, ולאחר מכן בגלל סיבוך שלא היה קשור ללידה, נאלצה לעבור שני ניתוחים קיסריים).
(איזה כיף, שיחת נשים כזאת..)
מסכימה ולא 83392
איילת בועזסון • בתשובה לניצה יום ד', 7/8/2002, 0:37
אני מכירה כמה.
בשנה שעברה היתה על העניין כתבה נרחבת במוסף הארץ, כמה חבל שאי אפשר לשלוף מהארכיון.

זה אבסורד גם בעיני אך רצונה של יולדת, כבודה. יכול להיות שהצוות הרפואי לא מסביר מספיק את הסיכונים הכרוכים בניתוח.

(שששש... אל תגידי שיחת בנות, אנחנו באייל. אולי פתאום יגיח אב מזדהה).
מסכימה ולא 83522
ניצה • בתשובה לאיילת בועזסון יום ד', 7/8/2002, 15:43
האם יש הרופאים מוכנים לעשות ניתוחים לא נחוצים אלו? אין כאן איזה בעיה עם האתיקה הרפואית? הרי זה יכול להיות דומה לזה שאדם מגיע לרופא ומבקש שיכרתו לו את האצבע כי נראה לו יותר יפה להיות בלי אצבע.
הרי את עניין הכאבים אפשר לפתור על ידי אפידורל או אפילו הרדמה כללית. מישהי ספרה לי שבארה"ב של לפני ארבעים שנה הלידות היו נעשות באופן טיבעי, אולם תוך הרדמה כללית של היולדת. כך שעל אף שיש לה ארבעה ילדים היא בעצם לא יודעת מה זה ללדת.
מסכימה ולא 83526
איילת בועזסון • בתשובה לניצה יום ד', 7/8/2002, 15:50
אני לא רופאה אבל באיזה שהוא מקום זה מקביל בעיני לפלסטיקה. ובעבור כסף יש אנשים שיעשו הרבה דברים.
חי קיסר, ההולכים להיוולד מברכים אותך 240626
ירדן ניר-בוכבינדר • בתשובה לניצה יום ב', 16/8/2004, 9:18
הרופאים חלוקים בדעתם:
מבלי לנקוט עמדה בשאלה האם צריך להרשות זאת, ואם כן האם זה צריך להיות בסל, הנימוק בפסקה הלפני-אחרונה (של יולדות או באי-כוחן, או לא ברור של מי) משובב נפש: לפי חוק זכויות החולה, מותר לחולה לסרב לטיפול. מכאן, מותר ליולדת לסרב לטיפול "לידה נרתיקית", ומכאן - חובה על המערכת לעשות לה ניתוח קיסרי. הפרודיה הכי טובה שהצלחתי לחשוב עליה, לקויה בכך שהיא לא הרבה יותר אבסורדית מהמקור: איש שסובל ממעט משקל יתר והוא דורש לממן לו שאיבת שומן, כי הוא מסרב לעבור את הטיפול הרפואי (המפרך והקשה, אכן) "דיאטה ופעילות גופנית".
חי קיסר, ההולכים להיוולד מברכים אותך 241068
ברקת • בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר יום ד', 18/8/2004, 10:39
דעת הרופאים בסוגייה (סקר לא מייצג):
חי קיסר, ההולכים להיוולד מברכים אותך 241109
דורון הגלילי • בתשובה לברקת יום ד', 18/8/2004, 14:55
מי שמחזיק איזמל, כל דבר נראה לו כירורגי.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות