בתשובה לטלי, 17/09/02 14:05
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני חושבת שדווקא בדברים הקטנים כגון תפרים כדאי דווקא לבחור במתמחים ולא ברופאים מומחים. בעיקר בשל העובדה שהמומחים יתייחסו לעניין כאל פעוט ולא רציני בעוד המתמחים ירצו להוכיח את עצמם ויעשו את העבודה ברצינות ועל הצד הטוב ביותר. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ביום הראשון שלהם, אולי. גם מתמחים רואים בזה משהו פעוט ולא רציני. ובצדק, אגב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצד שני, לא ממש הייתי רוצה ליפול לידיו של מתמחה ביום הראשון. ומכיוון שכולם (לדעתך) רואים את תפירת היולדת כדבר פעוט, הייתי מעדיפה בכל זאת את התופר המיומן יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה יותר מסובך מאשר לתפור כפתור ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה זוכר איך נראה הכפתור הראשון שתפרת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני זוכר. לא משהו, אז מה? בגיל 7 ניתחו אותי ונתנו למתמחה לתפור לי את הבטן. הסנדלר החובב השאיר יותר מידי עור בחוץ ויצר לי פופיק לא שגרתי. (ולא שלפני זה הוא כן היה שגרתי, למעשה למרות הרשלנות הרפואית של הקצב המתלמד בסה"כ המצב השתפר) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם היית בחורה צעירה שרוצה ללכת בבקיני, גם אז היית מתייחס לזה ככה? ואם היה מדובר בחתך בפנים שהיה צריך לתפור? לא תמיד זה לא ממש משנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפני מספר שנים נפגע בני בתאונה קלה, והובהל לבית חולים, שם נקבע כי הוא נזקק למספר תפרים. את התפרים בברך ביצע הכירורג המתמחה ששהה באותו זמן בחדר המיון. לעומת זאת, לצורך בצוע התפר בפנים נשלחנו לרופא המומחה במחלקת עיניים. לא, לא היתה כל פגיעה בעין, אלא שרופא עיניים זה נחשב למומחה גם בתחום אמנות הגובלן. למיטב ידיעתי לאחר הלידה תופרים במקום שגם בחורה בביקיני אינה חושפת, כך שגם מתמחה יכול לבצע תפרים אלו. (ונדמה לי שגם אותו חייט מומחה ממחלקת העיניים לא התחיל ישר מהתפר העשירי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וניתוח קיסרי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צריך לתפור אותן אחרי לידה רגילה?! איך בני אדם הסתדרו לפני שהיו תפרים? למה בעלי חיים נורמליים יכולים ללדת בלי כל הבלאגן הזה מסביב? צירים, צעקות, תפרים... מה יהיה? נשים יקרות, אם אני הייתי אתן, הייתי מגיש תביעה יצוגית נגד אלוהים על ענישה קולקטיבית ושימוש בכוח מופרז. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעלי חיים רגילים לא מולידים תינוקות עם ראש גדול כל-כך יחסית למימדי האם, וגם אין להם בעיות של אגן ירכיים שמותאם להליכה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז למה הן לא נמוכות יותר, והולכות על ארבע? לא נראה לי שזה היה מפריע לליקוט מזון, והיתרונות של הריון ארוך יותר (הנובע מאגן רחב יותר) ברורים, וזה לא שאנו לא רואים מינים בטבע עם שוני ניכר בין הזכר לנקבה, אז בעצם השאלה שלי היא, למה השתלם לנקבות המין האנושי להזדקף? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתעשיה של פופק הן הולכות על ארבע... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צריך לשאול את זה על המין האנושי כולו, לא רק על הנקבות (די קשה לשמור גנום עם תוכניות נפרדות לגמרי לזכרים ולנקבות). ואת השאלה הזאת שאלו הרבה לפניך, ויש לה הרבה תשובות למשל היתרון שהגובה מקנה לחיות בסאוונה מבחינת נקודת התצפית שלהם על הסביבה (ראה למשל סוריקטות), או, החביבה עלי, ששחרור הידיים מאפשר לשאת אוכל למרחקים גדולים כדי להאכיל את המשפחה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תירוץ די אידיוטי, משום שהידיים של הגורילות, למשל (שהולכות על פרקי האצבעות) מספיק חופשיות כדי לשאת מזון בידיהם לאורך זמן. יותר סביר שהאפשרות ללכת בצורה מאוזנת *ויציבה* (בניגוד לשימפנזות, למשל, שיכולים ללכת על שתי רגליים בצורה די משעשעת) פשוט שיפרה את יכולתם של בני האדם להשתמש במכשירים (חניתות?). קראתי פעם שהוכיחו שהמוח התפתח לרמתו הנוכחית אחרי התפתחות העמידה הזקופה. או להפך. לא זוכר. מישהו יודע? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. לוסי הלכה זקוף אך היה לה מוח קטן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגורילות והשימפנזות הולכות על שתיים רק הליכה גמלונית(כפי שציינת) ולכן זה מאד לא פרקטי עבורן לשאת בידיים משאות למרחקים גדולים. אגב, בונובוס הולכים זקוף יותר מהשימפנזה המצויה. ואני מודה לך על התואר ''די אידיוטי'' שהצמדת ל''תירוץ''. נא להפנות את הטרוניה לריצ'רד ליקי, דון ג'והנסון ואחרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך? עם שיעורי תמותה (או נכות) בלידה (הן של היולדת והן של הוולד) גבוהים בהרבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני תוהה - האם מספר מקרי מוות של וולדות בקרב חיות אחרות גבוהים משמעותית מאלו של בני אדם (ביחס למספר הוולדות בכל המלטה/לידה)? ולעומת אלו של בני אדם לפני כמה מאות שנים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגשנו. הוא אמר שאתכם הוא העניש בדברים אחרים, אנחנו עוד יצאנו בזול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על מה את מדברת? העונש שלנו זה אתן. (: | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנ''ל (שום דבר אישי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה היא הבעיה היא שהן גם הפרס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחת הטענות של התומכות בלידות ביתיות היא בדיוק זו שהצגת. הטענה היא שבתי חולים המעוניינים שהיולדת תפנה את המיטה מהר ככל האפשר נותנים מזרזים וחותכים כלא צריך לחתוך - מה שמוביל לצורך בתפרים. ידידה שלי, שילדה בבית, ילדה תוך חצי שעה ולא נזקקה לתפרים כלל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברוב בתי החולים, אפיזיוטומיה (חתך חיץ) לא נעשה כהליך קבוע אלא כאשר ישנו צורך רפואי (ראש התינוק גדול מדי, הפתח צר מדי ללא יכולת להתרחב מספיק). הצורך בתפרים לא נוצר רק מחתך החיץ אלא מתרחש כמעט בכל לידה ותלוי בגמישות היולדת. מבלי להיכס לתיאורים גרפיים, יש רק לציין שאשה אחת עלולה להזדקק לתפרים לאחר הלידה (עם או בלי אפיזיוטומיה) ואחרת לא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתבה שהתחבאה בלב במוסף הבריאות של "הארץ", ונראתה לי די רדיקלית, אבל אולי זו הבורות שלי או אי-דיוקים בכתבה (התגובה שלך כאן רומזת לאפשרויות האלו). היילייטס: כיום מבצעים חתך חיץ ב-60 עד 90 אחוז מהלידות, ו-90 אחוז מהלידות הראשונות של אישה. מחקר בבי"ח סורוקה טוען שיש בכך יותר נזק מתועלת. היום כבר ירד שיעור הלידות בסורוקה שבהן נעשה החיתוך ל-40-50 אחוז, ללא עליה בנזקים. משהו שלא הוזכר בכתבה: יש בשנים האחרונות ביקורת על הרפואה מזוית פמיניסטית. אם התוצאה של המחקר הזה תתקבל כנכונה1, נדמה לי שזו תהיה אחת הדוגמאות החזקות של הביקורת הזו. 1 סביר להניח שזה לא מחקר יחיד מסוגו בעולם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שיעורי חיתוך חיץ נמצאים במגמת ירידה בעולם כולו, כאשר ארה"ב ככל הנראה מובילה (למרות שניתן למצוא מאמרים דומים גם מארצות נוספות, כולל ארצות העולם השלישי). במאמר שפורסם ב- 2002 ב- Obstetrics Gynecology (שהוא אחד העיתונים הנחשבים בתחום) דווח על ירידה בביצוע הפעולה במרכז רפואי אחד בארה"ב מכ- 70% בשנת 1983 לכ- 20% בשנת 2000 1. מאמר שפורסם ב- Birth ב- 2002 2 מתקשה להצדיק שיעורי חיתוך חיץ שעולים על 20%: Findings from the analysis of epidemiological data for this study population were consistent with those from clinical studies, indicating that liberal as opposed to restrictive use of episiotomy is unwarranted, and probably even harmful. Hospital episiotomy rates exceeded 20 percent in all cases, but such rates appear difficult to justify in face of the evidence. מסתבר, שחיתוכי חיץ לא מגינים מפני סיבוכים ברצפת האגן, ואף גורמים נזק במקרים רבים.אני נוטה להאמין למדווח ב"הארץ" לגבי ריבוי השימוש בפרוצדורה כתוצאה של פחד מתביעות (בעיה אקוטית בתחום המיילדות) ופרוצדורה "נקייה" ומהירה יותר. אבל, ככל שירבו העדויות נגד הפרוצדורה (העדויות נגד מבוססות למדי כבר היום), וככל שיגבר הלחץ מהלקוחות (הנשים היולדות) נגד הפרוצדורה, יש להניח שהשיעורים ילכו וירדו. יש לציין ששיעורי חיתוך חיץ של 40 עד 50 אחוז כמו אלה המדווחים בסורוקה נחשבים עדיין לשיעורים גבוהים יחסית. ובפינת ההערה הלא קשורה: התמונה במאמר ב"הארץ" נראית לי מיותרת. ____ 2 למאמר המלא: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בטוחה בנוגע להוכחת הנזק או התועלת. הרי גם את חיתוכי החיץ החלו לבצע מתוך מחקרים מסוימים. מה שבטוח הוא שיש כאן אלמנט של כסת''וח שבכל מקרה הוא לא משרת פעולה חיובית וטבעית. ישנם מקרים בהם חיתוך כמעט הכרחי ומקרים בהם החתוך נעשה כדי לזרז את התהליך כולו. משיחות עם רופאים ומיילדות בשנה האחרונה ידוע לי כי המגמה היא להפחית את חיתוכי החיץ משום שאינם נחוצים. ולמדור ההערה הלא רלוונטית, אני מסכימה עם טלי בנוגע לתמונה למרות שזו רק דעתי האישית ולאחרים התמונה יכולה להבהיר בדיוק במה מדובר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש כמה דרכים להתאמן מראש ולהימנע מחתך ואף מקרעים, או לפחות להקטין אותם למינימום ההכרחי (תיאורים גרפיים בפנים): |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגמרי במקרה יצא לי לראות לפני שבוע עם חברים (ב DVD) סרט אוסטרלי על בחור שהספינה שלו טבעה מפגיעת ברק וחברת הביטוח לא רצתה לשלם לו בגלל שזה היה כוח עליון, אם אני זוכר נכון את הביטוי שהם השתמשו בו אז God act או משהו דומה. הבחור מחליט לתבוע את נציגי אלוהים עלי אדמות - הכנסיה והרבנות. הסרט עצמו לא משהו, אבל הדמות של היהודי בהחלט מצחיקה (ציניקן). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
act of god הוא הביטוי המקובל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסרט נקרא The Man Who Sued God: סרט נחמד, משודר מדי פעם לפעם בערוצי הסרטים של yes. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה המחיר על הליכה זקופה ומוח גדול. בני האדם הסתדרו בד"כ, חוץ מאלה שלא הסתדרו ומתו בלידה (האם ו/או הולד). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תפרתי אותו בין החורים, אבל גם מהחורים אל שפת הכפתור ובחזרה. מה שבטוח, בטוח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובכן, הייתי מעדיף לא להיות הנתפר הראשון שלך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |