 |
|
 |
||
|
||||
 |
ההבדלים בין גזעים קיימים וברורים לפחות בחלק מהתחומים. מתי לאחרונה זכה לבן במדליה אולימפית בריצה ? מה אחוז השחורים בין שחקני ה NBA ? להגיד שדוקא באחד התחומים אין לגנטיקה ולאתניקה השפעה זה, איך נאמר, לטעון טענות רק בגלל שהן פוליטיקלי קורקט תוך התעלמות מהעובדות הנסיבתיות הנגדיות. לפחות בחלק מהתחומים ניתן גם למצוא ביסוס גנטי/ אבולוציוני לשונות האינטלקטואלית, אבל זו לא הנקודה: הנקודה היא מה עושים עם העובדה הזו שיש הבדל: לטענתי, המדע כאן הוא רק כלי טכני ולא ניתן להשתמש בו להסקת מסקנות מוסריות. למשל: זה שיש שונות לא נותן לנו את הזכות שלא לספק הזדמנות שווה לכולם. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שכבר העירו קודם, ייתכן שהסקנה שיש להסיק היא דווקא בכיוון ההפוך של השקעת יותר משאבים. הבעיה עם המחקרים האלה היא שהם פצצה פוליטית שאף אחד לא רוצה לשחק איתה. בעולמנו רווי הגזענות זה די ברור למה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כושר אתלטי נובע במובהק מיכולת פיזית שנקבעת גנטית. לעולם לא תוכל ללמד מישהו לרוץ מהר אם אין לו פזיונומיה מתאימה. כושר אינטלקטואלי הוא במדה רבה כושר נרכש תרבותית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''כושר אינטלקטואלי הוא במדה רבה כושר נרכש תרבותית'' זוהי דעתך. על נכונות המשפט הזה נסוב המאמר, מקור הבינה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקשר לכושר אתלטי אני לא יודע, אבל גובה למשל (עוד תכונה 'פיזיונומית') נקבע במידה רבה על ידי אינטראקציה של מטען גנטי עם סביבה ובפרט עם התזונה הקיימת בסביבה. עדות לכך היא ההבדלים הניכרים בגבהים בין אנשים שגדלו בתחילת המאה ה-20 לבין צאצאיהם שגדלו במחצית השנייה של המאה ה-20 והגידול שחל בגובה הממוצע במהלך המאה ה-20 במדינות מפותחות המקביל לירידה ברעב במדינות אלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמעתי שיש זינוק לגובה של ילדי עולים מאתיופיה בהשוואה להוריהם הודות לתנאי התזונה בארץ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האנלוגיה בין כושר לבין כושר מנטלי היא דווקא אנלוגיה מוצלחת, אבל לא בשביל הצד שלך בדיון ... אם נראה לך שמטען גנטי של אצן, מספיק בשביל לנצח במרתון, הרי שאני מבטיח לך, שאם האתלט לא יעבוד על הכושר שלו, הוא יאבד אותו ''ככה''.. מצד שני, אם אני אתאמן שש שעות ביום, והאצן יתאמן שש שעות ביום, ההישגים שלנו לא יהיו זהים, בלשון המעטה. בדיוק אותו הדבר עם האינטלקט - הגנטיקה זה לא הכל, הסביבה משנה המון, אבל תני לשני אינדיבדואלים את אותו החינוך, והדבר יפול על חודם של גנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מוסכם, ובעקבות ההערה של ארז אני חייב למתן את הכותרת שלי. גם אצן וגם אמן גאוני לא יכולים להסתפק במטען הגנטי. האצן צריך תזונה מתאימה, סביבה שתתן לו לגדול בצורה "אצנית" וכמובן אימונים על גבי אימונים. גם האמן צריך את אותם התנאים. ההבדל הוא שבעקרון יש קשר הרבה יותר הדוק בין מבנה והתפתחות שרירי האצן - המכשירים בהם יכולתו מבוטאת, לעומת הקשר בין הגנטיקה למוח - מכשירו של ה"חשבן". 30K גנים לעומת כמה מאות מליארדים של תאי מוח. ברור שאין מספיק חומר גנטי שיקבע איך המוח גודל. חלקים מהמוח גדלים בצורה אקראית (בגבול מסוים) - למשל, עצבי הראיה מתפתחים מהעינים לעבר המוח ולא תמיד מתחברים באותו אזור, אבל האזור הזה נהפך לחלק ממערכת הראיה. בניגוד לשרירים, התפתחות המוח, לעבר הפעילויות העיליות שעליהן אנחנו מדברים, היא תלוית סביבה במידה ניכרת. לדוגמה אזכיר את התאוריות על לימוד שפה, על החיווטים המוחיים וכו' (אני לא יודע עד כמה התאוריות האלה תקפות). אבל רב רובה של הצמיחה המנטלית של בני אדם היא תלוית חברה ותרבות, כולל התפתחותה של המערכת שכולם מפשים אחריה [לשווא?] - התודעה. אז מאד יכול להיות שישנם כישורים בסיס ביולוגיים או אקראיים לגאונות אבל אם נתרכז באדם ממוצע שצריך ללמוד ולהתפתח ולגדול לתוך החברה, הוא לא יוכל לעשות זאת כלוא במרתף. האצן ימשיך לפתח שרירים במרתף וכשהוא יצא ממנו אולי יוכל להתאמן ולרוץ מהר מהרגיל. לקספר האוזר מנטלי זה יהיה קשה עד בלתי אפשרי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"30K גנים לעומת כמה מאות מליארדים של תאי מוח. ברור שאין מספיק חומר גנטי שיקבע איך המוח גדל". 1. אף אחד לא טוען שהגנגליונים והנוירונים מפוקחים באופן ישיר על-ידי גנים. 2. אפשר לקבל מבנים מאד מסובכים (כמו המוח) על-ידי סכמות אחידות של גידול שהתאים מצייתים להן. 3. המבנה של המוח נקבע כמעט כולו עד לשעת הלידה. גם אם האינטליגנציה נקבעת בעיקר על-ידי נתונים גנטיים (מה שנראה לי סביר), "הצלחה בחיים" תלויה בגורמים נוספים, שבהם הסביבה כנראה ממלאת תפקיד הרבה יותר משמעותי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
3. לא כ"כ מדויק. הגנום האנושי קטן מכדי לקבוע כיצד בדיוק תתפתחנה 10 בחזקת 15 סינפסות במוח. הגנום לא קובע את המבנה הספציפי של המוח אלא, עד כמה שידוע לי, רק אברונים מסוימים של המוח נקבעים גנטית אבל מספר גדול של אברי וגופיפי המוח נקבעים בזמן-אמת תוך גדילה, כמו אינקראקציה בין רקמות שתפתחות במקביל ובמשותף ומשפיעה על אופן התפתחותן. הגנטיקה משפיעה בעיקר על החלקים היותר עתיקים (וחשובים) של המוח אבל כנראה שהשפעתה פחותה בניכר על התפתחות הספציפית של החלקים המודרניים של המוח, כמו ניאוקורטקס. ההשפעה סביבתית היא כנראה גדולה מאד על אופן התפתחות קליפת המוח ושאר חלקי המוח החדשים. ההנחות טוענות שלמרות שמוח התינוק איננו טאבולה ראסה, הגנים קובעים בעיקר את פוטנציאל ההתפתחות של החלקים הללו, אך אופן התפתחותם נקבע על ידי האינטראקציה עם הסביבה. המוח שלנו ממשיך להשתנות כל חיינו עקב הנסיונות שעוברים עלינו, ובמיוחד מוחו של התינוק ממשיך להתפתח בהתאם לתנאי הסביבה בה הוא נמצא. ישנם הטוענים שקהיליה של מוחות בעלי תרבות, אורייניים, היא קהיליה שיש בה קשר והשפעה הדדית בין פרט לפרט וכך משפיעה על התפתחות של כל חבר בקהיליה. תרבות של בערות (ולא משנה כרגע איך תגדיר בערות) תתקל בחסם פנימי שלא יאפשר לחברי הקהיליה להשפיע על התפתחותם של תינוקות קטנים משום שפשוט אין להם מה להציע לתינוק וכך המוח שלו לא מתפתח למימוש הפוטנציאל והיכולת שלו. בתהליך של היזון חוזר, חברה כזו מתנוונת או לפחות קופאת על שמריה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם יש איזשהו מדד מספרי מקובל לעניין של התפתחות המוח? נתקלתי בהשוואות של משקל המוח, נפח, ושטח לאחר פריסה (מה שנועד לספור את הפיתולים של קליפת המוח). האם ידוע משהו על מספר הקשרים הממוצע של כל נוירון, בבוגר (המספר 100-150 מצלצל מוכר בהקשר הזה) ובתינוק? מה עם קופי אדם? למרות שאני מקבל את התיקון, עם הנימוק אני עדיין לא מסכים. צריך מעט מאד אינפורמציה כדי לקבוע מבנה שיראה מורכב. עם מספר הוראות יסוד ומנגנון שחוזר עליהן (כמו שמציירים פרקטל), וקצת אקראיות, התוצאה תראה מסובכת להדהים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התגובה הקודמת - שלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>מספר הקשרים הממוצע של כל נוירון פסקה אחרונה: תגובה 55832 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא לשכוח את הגורם השלישי בנוסף לסביבה וגנים - תהליך ההריון. המון נקבע בשלב הזה. החל מדברים טריוויאלים כטביעת אצבעות, וכלה בנטייה לתפיסה תלת מימדית (1). לאור הודעתו של עוזי ו. מעלי, אני מנחש שהמון מפוטנציאל שלך נקבע בהריון - אחרי הכל, ההבדלים הגנטיים הם כמעט זניחים כמותית. (1) כן, אני יודע ש"ראיתי בערוץ 8" לא נחשב כמקור, אבל ראיתי בערוץ 8. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר, אם רוצים, להחשיב את תהליך ההריון בגורם הסביבתי, בתור סביבה קריטית וקצרה. אבל יש פה גם עניין גנטי, הנקרא Maternal effect (המשמש מרצים בגנטיקה שרוצים להתמנייק על הנבחנים שלהם כי הוא נחשב אפקט שולי). האפקט מתאר מצב בו הגנים (גנוטיפ) של האם לא משפיעים על תכונותיה שלה, אלא על התכונות (הפנוטיפ) של העובר. למשל, מוטציה בחלבון המופרש ברחם בעת ההריון, תפגע בהתפתחות התינוק, לא בהרה. זה די חריג, כי אנו רגילים לחשוב במושגים של פרט יחיד, ולא של שני פרטים, כשהאם אכלה בוסר ושיני עובר תכהנה. למה ערוץ 8 לא נחשב מקור? אחלה מקור! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מזכיר לי שקראתי פעם (השד זוכר איפה) על מלחמה זוטא בין האם לעובר, כשהאחרון מנסה למקסם את המשאבים שהוא גוזל ממנה, והיא מנסה לווסת אותם כדי שיהיו לה יותר הזדמנויות להריונות נוספים. לינק, מישהו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בספר "גנום" (Genome) יש דיון ארוך ומקיף בנושא. מסופר שם גם על תיאוריה המתארת כיצד כרומוזום X "תוקף" את כרומוזום Y. בשל כך לכרומוזום Y מימדים זעירים (הקטנת חתימה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההנחה המקובלת היום היא שמקורו של כרומוזום Y בכרומוזום X שהתנוון והתמקצע. לראיה, יש להם איזור קטן חופף (האיזור הפסאודו אוטוזומלי) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על זה לא שמעתי, אבל קונפליקט בין ההורים לצאצאים אשר מנסים לסחוט מהם יותר ממה שדרוש להם כדי להתקיים הוא קונפליקט מוכר באקולוגיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים איתך לגמרי, מדע הוא כלי טכני, ולא רק כאן, תמיד - מכיוון שהוא עוסק בעובדות ולא בערכים או אנשים. לכן אסור לנו להתבסס עליו מוסרית או חברתית. גם אסון העם שלנו באירופה התחיל במחקרים אובייקטיבים (לדעת החוקרים) בנושאים כמו אנתרופולוגיה ופסיולוגיה, אשר אומצו בחום ע''י מי שכבר שנא, כדי ליצור גזענות מודרנית - תורת הגזע הנאצית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי המדע רק מספר לנו "איך הוא העולם". רק המצוי ולא הרצוי. המדע, לשיטתו של GeG, הוא חיווי, הוא פסוקי, והוא אובייקטיבי, בעוד שהערכים הם ציוויים, הם טלאולוגיים והם סובייקטיביים. לכן, לא שאסור להתבסס עליו מוסרית או חברתית. סתם אי אפשר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אי אפשר ? הממממ.. ספר את זה לפוליטיקאים.. מתוך "המשפט האחרון של פרמה": רייגן: "קצב עליית האינפלציה ירד בשנתיים הקרובות" מתמטיקאי: "זו הפעם הראשונה בהסטוריה שפוליטיקאי משתמש בנגזרת שלישית כדי לקדם את בחירתו לקדנציה שנייה" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המתמטיקאי טועה: תגובה 17351 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הממ, אולי התכוונתי לניקסון | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אין לי מושג מדוע אנשים נהנים לכתוב "בשמי". אבל אם זה מה שעושה להם את זה, נו... ב. ...אלא שהבחור/ה די דייק. באמת אי-אפשר לומר בעזרת המדע (ואפילו מדע הכלכלה) מה "רצוי" לעשות. רייגן נתן היגד חיווי, כלומר פסוק, "קצב עליית האינפלציה ירד בשנתיים הקרובות". פסוק זה יכול להיות נכון, ויכול להיות לא-נכון. מה שרייגן אומר בעצם, זה: מכיוון שגרמתי לכך שקצב האינפלציה ירד, יש לבחור בי שוב, כי רק אני אוריד את קצב האינפלציה". ראשית, יש פה הרבה הנחות סמויות (אני גרמתי לקצב האינפלציה לרדת - זה לא היה קורה בכל מקרה, בחירה בי שוב תגרום לכך שאותה מדיניות שהורידה את... וגו' תיושם שוב - ולא שעצם העובדה שאין לי צורך להצטיין שוב כי אין לי סיכוי לקדנציה שלישית תשנה משהו, אדם אחר לא יצליח להוריד את הקצב יותר ממני ועוד ועוד), ויותר חשוב, הוא לא באמת מוכיח את ה 'רצוי' מה 'מצוי'; ראשית, הוא צריך להוכיח, לדוגמא, שירידת קצב עליית האינפלציה, היא דבר רצוי בכלל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב. רייגן עשה מה שכל פוליטיקאי מצוי עושה וזה ניסיון לבצע מניפולציה על דעת הקהל. הוא רצה שבתודעה הציבורית ישמר צמד המלים ''אינפלציה'' ו''ירידה'' וכדי להתגונן מראש מהתקפות עיתונאים או פוליטיקאים ממולחים הוא ביצע כסת''ח מילולי בתוספת ''קצב''. פוליטיקאי איננו פילוסוף אנליטי שמטרתו חקר האמת אלא משווק ממולח (בד''כ הוא אפילו לא מתכנן את דרכי ומטרות השיווק) של חצאי רעיונות בלתי מבושלים שמטרתם העקרית שימור אחוזי התמיכה הציבורית בו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי נראה שאם רייגן היה מסתכל ישר למצלמה ואומר שבתקופתו הוא *הצליח* *להעלות* את האינפלציה, היה לזה בערך אותו אפקט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. "mimicry is the highest form of admiration" מי יודע, אולי זו תחילתה של תנועה חברתית חדשה, שאתה עומד בראשה... (עוד מוקדם לבקש מינוי פוליטי ?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. ואם כבר, אני אבקש מינוי פוליטי ממך; מהמעט שלמדתי מהפוליטיקה (של סניף מקומי של מפלגה בינונית-בגודלה), עיקר *המעשה* הוא אדמיניסטרציה (ארגון הפגנות, למשל. שכנוע דמגוגי וכו') - דבר שאני טוב בו (סתם עניין של ניסיון - בבית הספר תמיד הפכתי למנהיג. גם אם של קבוצת שוליים תמהונית ורדופה), אבל שונא אותו. מסתבר שאני אוהב אידאולוגיה, לא פוליטיקה. ולא האמנתי עד כמה ההבדל גדול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בנק ישראל: "חלה האטה בקצב ההרעה במצב המשק" (TheMarker.com יום ג' 6.8.2002) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כותרת מ"הארץ" היום: בנק ישראל: האטה בקצב ההרעה במשק בינואר-יוני. אין ספק, עלינו על דרך המלך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בארה''ב כדורסל, וגם פוטבול, הם ענפי ספורט שיכולים להקנות לשחקנים טובים השכלה חינם, או בעלות נמוכה, בגלל שיטת מילגות הספורט. גם זו אחת הסיבות לשיעור גבוה של שחקנים שהיו במקור משכבות סומיו-אקונומיות נמוכות | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מן הצד האחד, יש הטוענים כי מערכת החינוך האמריקאית מזה שנים מנסה לספק הזדמנות שווה לכולם, ותמשיך לנסות כל עוד תהיינה בנמצא אוכלוסיות סטודנטים כושלות יותר מאחרות, בלי קשר למקורות ההבדלים. כיום, גם לאחר שלילת ההסבר הגנטי כהסבר מהימן ע"י קובעי מדיניות חינוך בארה"ב, קיימים בערך 10 הסברים מרכזיים שונים להבדלי ההישגים בין קבוצות אתניות במערכת החינוך האמריקאית. פרוייקטים פדרליים רבים באים לפצות על חסכים בהישגים בית-ספריים, בלי הפניית אצבע מאשימה או התמקדות בהסבר זה או אחר כמקור להישגים הדיפרנציאלים. מן הצד האחר, יש הטוענים כי המערכת לא מספקת הזדמנות שווה לכולם, ותמשיך לא לעשות זאת כל עוד החברה האמריקאית היא חברה קפיטליסטית. שוב, בלי קשר למקור ההבדלים. אז מה זה באמת משנה? אני חושבת שהמשמעות של מציאת הסבר להבדלים בציוני ה-IQ היא לא משמעות יישומית-פרקטית, אלא משמעות של סיפוק סקרנות וסיפוק תהיה. לדעתי, גם אם יוכרע הוויכוח מחר לכאן או לכאן, לא תהיה לכך השפעה על מדיניות חינוך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נניח שבשבוע הבא תודיע חברת EvilGenics על פיתוח בדיקה גנטית לכישורים שיכליים. תוצאות הבדיקה יכללו את היכולות המילוליות, המתמטיות, המרחביות וגם פרמטרים אישיותיים שונים. כל התוצאות, מאחר שניתן יהיה למדוד אותן על תינוק בן יומו, יהיו מנוטרלות לחלוטין מהשפעות סביבתיות. האם עדיין לא תהיה לכך השפעה על מדיניות חינוך? שאלה זהה כמעט לחלוטין עולה במקרה של בדיקות DNA לגילוי מחלות תורשתיות ונטיות למחלות כאלו. האם את סבורה שבעתיד, חברות ביטוח יציעו תעריפים זהים לביטוח חיים למי שיש לו 5 אחוז סיכוי לחלות בסרטן כמו למי שיש לו סיכוי של 85 אחוז? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נושא חברות הביטוח הוא אכן מוקד לדיונים ערים, אני אישית יושבת על הברזלים בנושא. איזו השפעה, אתה חושב, תהיה לממצאי חברת EvilGenics על מדיניות חינוך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעניין חברות הביטוח אני לא רואה הבדל בין אפליה בתעריפים בין זכרים ונקבות לבין אפליה בין נשאות BRCA1 לכאלו שאינן. אם היתה לך את היכולת לקבל אבחנה מדוייקת למדי של היכולות בתחילת דרכו של התלמיד במערכת החינוך ואפילו לפניה, בוודאי היית יכולה להתאים לו תכניות לימודים (גם מבחינה אינטלקטואלית וגם מבחינה חברתית) בצורה טובה בהרבה ממה שנעשה כיום. כרגיל, חשיבות האיתור עולה ככל שהמרחק מהממוצע גדל, אך גם קרוב לממוצע יש לו ערך. כמובן שבדיקה כזו גם תיתן תשובה חד משמעית לשאלות בדבר מתאמי IQ עם גזע ומין ואז אפשר יהיה לבדוק האם הן הוצגו מתוך סקרנות בלבד, או שיש להן השלכות נוספות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נראה לי. הרעיון מאחורי תכנית הלימודים האחידה בבתיה"ס הוא שכל ילד (להוציא אלו בעלי פגמים מנטליים רפואיים, כגון פיגור) יכול, מבחינה שכלית, ללמוד כל דבר הכלול בתכנית הלימודים. הרעיון מאחורי הקבצות בבתי"ס, בהתאמה, הוא לאו דווקא שלא כל ילד יכול ללמוד כל דבר, אלא שלא כל ילד מעוניין ללמוד כל דבר. הנחה אלטרנטיבית של הקבצות תהיה שכל ילד יכול ללמוד כל דבר בבסיסו, אך השפעות סביבתיות שליליות הביאו לחוסר יכולת למידה אצל חלק מהילדים (פיגור קל בחומר בכתה ב' מצטבר לפיגור רציני בכתה ו' ומחייב יצירת הקבצות מתאימות). אם הבנתי נכון את דבריך, הרי שרמזת לכך שהיום תכניות לימודים אינן מותאמות היטב לתלמידים וליכולתם המנטלית. השאלה היא מה הקשר ליכולת כפי שנמדדה בלידה, אם לסביבה השפעות מובהקות, אשר מביאות לכך ששני פעוטות שאובחנו כבעלי IQ זהה בלידתם נבדלים ביכולתם בהגיעם לכתה א' (או כל כתה אחרת). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרעיון מאחורי תכנית הלימודים האחידה בבתי הספר הוא שרוב הילדים (אבל בוודאי לא כולם) יכולים ללמוד כל דבר הכלול בה, חלקם יכולים ללמוד קצת יותר וחלקם יכולים ללמוד הרבה יותר. בשל אילוצים תקציביים ואיתוריים אין אפשרות לייצר הרבה יותר מתכנית אחת בסיסית. לתפיסתי, אם יש פעוט שבלידתו יש לו יכולת מילולית בפוטנציה שהיא ב 4 סטיות תקן מעל הממוצע, בוודאי שיעשה לו עוול אם ינחו אותו לקרוא אלפוני ופילון (או מה שילדים קוראים שם היום), כנ"ל אם יש לו יכולת שהיא ב 4 סטיות תקן מתחת לממוצע. לגבי הקשר בין היכולת בכיתה א' ובין זו שנמדדה בלידה, כפי שגם את ציינת, הוא חזק יותר בקרב בעלי ההישגים הגבוהים (שהלא אלו מושפעים פחות מסביבתם) וחלש יותר בקרב בעלי ההישגים הנמוכים, שבכל מקרה ילכו להיות מוכרים בסטארבאקס. בוודאי שאין מקום לנסות ולהכחיש את קיום המתאם הזה מכל וכל ואני מקווה שהעומדים בראש מערכות החינוך לא חושבים כך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה תעשה לתינוק מוכשר במיוחד (4 סטיות תקן זה קצת מוגזם, בוא נדבר על שתיים מעל הממוצע, דהיינו - IQ נדיר של מעל 130) שאיתרע מזלו להיוולד למשפחה פחות-מטפחת? תוציא אותו מרשות ההורים בינקות? ואיך תקבע מה תהיה השפעתה העתידית של המשפחה על הילד? לפי ניחוש? לפי אחים גדולים? לפי SES? גם אם הלוגיקה שלך מובנת לי, הרי שהיישום נראה לי בלתי אפשרי. בנוגע להערתך האחרונה - לא טענתי שילדים חזקים מושפעים פחות מסביבה, אלא שהם אינם מושפעים מסביבה מטפחת, אך מושפעים יותר מילדים חלשים מסביבה לא-מטפחת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היה לסנן מהשפה את כל ההברות שעוד לא נלמדו בכיתה. כך למשל הוא היה קורא את שלטי הרחובות (שהוא קרא ברהיטות הרבה קודם) לפתע פתאום כ: יא (ביאליק) ו- בה גו (בן גוריון). לפעמים הוא היה שוכח, ואז נבוך מהידע הרב וחוזר לסורו. וסתם הערה: פילון (כמדומני) הוא עיתון ילדים ז"ל. אלפוני עדיין קיים, אבל לא כל כך פופולרי. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |