תמה אחת 805
כאשר קראתי את מאמרך, נזכרתי בוילנל יפה מאת אליזבת בישופ. הוא אמנם באנגלית, אולם הערכתי שיהיה מי שיהנה ממנו כאן:

(ניתן למצוא את השיר, סדור טוב יותר, ב:
http://www.forum2.org/gaal/oneart.html )

One Art
Elizabeth Bishop

The art of losing isn't hard to master;
so many things seem filled with the intent
to belost that their loss is no disaster.

Lose something every day. Accept the fluster
of lost door keys, the hour badly spent.
The art of losing isn't hard to master.

Then practice losing farther, losing faster:
places, and names, and where it was you meant
to travel. None of these will bring disaster.

I lost my mother's watch. And look! my last, or
next-to-last, of three loved houses went.
The art of losing isn't hard to master.

I lost two cities once. And, vaster,
some realms I owned, two rivers, a continent.
I miss them, but it wasn't a disaster.

- Even losing you (the joking voice, a gesture
I love) I shan't have lied. It's evident
the art of losing's not hard to master
though it may look like (/Write/ it!) like disaster.

1976

לא ולא 807
אחד העניינים הבסיסיים ביותר, שלא התייחסתי אליהם במאמר מחשש ייגוע - הוא הריתמוס, החריזה והגלישה, או בקיצור - אמצעים מבניים.
חלק מהמסר של ''נגד'' פרידה טמון בשבירות שלו, בחוסר האחידות, דבר שהופך כל השוואה שלו לשיר בעל ריתמוס מוחלט וחריזה כמעט-קבועה - לבעייתית.

ועוד משהו ששכחתי לומר לאדם שהציע את רעיון החליפות - אין זה מקובל בעולם הספרות להתייחס לדובר בשיר כאל ''נתן זך'', שכן לפעמים עשוי המשורר לכתוב בלשון נקבה, ובכלל - ההפרדה בין היוצר ליצירה היא קריטית בכל סוג של אמנות.
אמור מעתה ''הדובר בשיר''.
ובכל זאת 809
נכון שבישופ בחרה במבנה סגור וקבוע - אולם לא שיקרתי כשאמרתי שזך הזכירלי אותה. אם נתעלם רגע מן המטריקה, נמצא בשני השירים מתח בין הדברים הקטנים והיום יומיים, לבין הגדול ומזעזע. מה, אתה מנסה לטעון שזך יכול 'סתם כך' להזכיר את מחנות הריכוז בלי להפעיל את האסוציציות הקשורות לכך?
מתוך המפתחות האבודים אנו מגיעים ללא-אסון: מתוך האיסור על הפרדה אנו מגיעים לנורא.

ברור שהמטריקה שם אצל בשופ, אבל בוא נשכח רגע שלימדו אותנו מה זה וילנל. זה הרי לא העיקר פה!

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים