|
||||
|
||||
אחד העניינים הבסיסיים ביותר, שלא התייחסתי אליהם במאמר מחשש ייגוע - הוא הריתמוס, החריזה והגלישה, או בקיצור - אמצעים מבניים. חלק מהמסר של ''נגד'' פרידה טמון בשבירות שלו, בחוסר האחידות, דבר שהופך כל השוואה שלו לשיר בעל ריתמוס מוחלט וחריזה כמעט-קבועה - לבעייתית. ועוד משהו ששכחתי לומר לאדם שהציע את רעיון החליפות - אין זה מקובל בעולם הספרות להתייחס לדובר בשיר כאל ''נתן זך'', שכן לפעמים עשוי המשורר לכתוב בלשון נקבה, ובכלל - ההפרדה בין היוצר ליצירה היא קריטית בכל סוג של אמנות. אמור מעתה ''הדובר בשיר''. |
|
||||
|
||||
נכון שבישופ בחרה במבנה סגור וקבוע - אולם לא שיקרתי כשאמרתי שזך הזכירלי אותה. אם נתעלם רגע מן המטריקה, נמצא בשני השירים מתח בין הדברים הקטנים והיום יומיים, לבין הגדול ומזעזע. מה, אתה מנסה לטעון שזך יכול 'סתם כך' להזכיר את מחנות הריכוז בלי להפעיל את האסוציציות הקשורות לכך? מתוך המפתחות האבודים אנו מגיעים ללא-אסון: מתוך האיסור על הפרדה אנו מגיעים לנורא. ברור שהמטריקה שם אצל בשופ, אבל בוא נשכח רגע שלימדו אותנו מה זה וילנל. זה הרי לא העיקר פה! |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |