|
||||
|
||||
אם מישהו כאן קרא את "ספר יוסף" של יואל הופמן, אחד הספרים הטובים שנכתבו בעיברית בשנים האחרונות לפחות, ואולי גם בכלל, והספר שאני הכי אוהב. זה הספר הראשון שהופמן כתב, אחר כך הוא כתב כמה רומנים יפים מאוד (אהבתי במיוחד "הלב הוא קטמנדו", ואת "ברנהרט") אבל הרומנים האלה כתוים כמעט בלשון פרטית שלו, ודי קשים. בספר יוסף הוא עדיין נגיש ואפילו עוד יותר נפלא. בסםר יוסף יש 4 סיפורים, כל אחד מהם שונה לחלוטין מהאחרים, "קצכן" הוא סיפור מסע של ילד בתחילת שנות המדינה. סיפור מדהים, שגרם לי לחוות חוויה דתית של ממש את "ספר יוסף" -הסיפור הבי מצחיק ועצוב שתוכלו לקרוא על השואה. ועוד שני סיפוים קצרים ומבריקים שהזכירו לי את אתגר קרת ודונלד בארתלמי בשיאם (מישהו מכיר את בארתלמי?, "חיי עיר" שלו יצא בעיברית לפני כמה שנים) קראתי שוב השנה את ספר עמוס התנכי, ספר נפלא. ובפעם הראשונה את הרומנים הבלשיים של ריימונד צאנדלר ביי |
|
||||
|
||||
אכן ספר מופלא, הספר הראשון של הופמן (חוץ מספרים שהוציא על זן בודהיזם) והנגיש ביותר שלו. גם התמונה על הכריכה (הילדים העיוורים) מהממת. |
|
||||
|
||||
מזה שעוד מישהו אוהב את הספר הזה. לגבי השפה הפרטית הקשה של הופמן- "מפתח" /חלקי/ להבנה הוא גישת הזן של "כאן ועכשיו"- התמקדות מחשבתית מקסימלית על מה שאתה עושה בכל רגע נתון (למשל: כשאתה נועל נעליים-הכנסת הרגל, סידור ה"לשון", מתיחת השרוכים, פרטי קשירת השרוך...); וכמובן, לדפים הריקים, או המקומות הריקים בדף יש משמעות לא פחותה משל האיזורים המודפסים. |
|
||||
|
||||
אני חושב שפשוט לא מכירים והצילום על העטיפה הוא של קרטיה ברסון, שצילומים מדהימים הם כוס תה שלו. הנה לינק www.photology.com/bresson
|
|
||||
|
||||
אנשים לא מכירים אותו. [הייתי צריכה לומר "אני לא מצליחה להירגע מזה שעוד מישהו מכיר אותו!" :-)] ותודה על הלינק. |
|
||||
|
||||
בדקתי עכשיו בספר, וכתוב שהצילום הוא של אוגוסט סאנדר. |
|
||||
|
||||
אבל גם הצילומים שך קרטיה ברסון יפים, לא? |
|
||||
|
||||
ואני הולכת לחפש עכשיו בלינק שלך את סאנדר. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |