הייתי רוצה לדעת 79120
אם מישהו כאן קרא את "ספר יוסף" של יואל הופמן, אחד הספרים הטובים שנכתבו בעיברית בשנים האחרונות לפחות, ואולי גם בכלל, והספר שאני הכי אוהב.
זה הספר הראשון שהופמן כתב, אחר כך הוא כתב כמה רומנים יפים מאוד (אהבתי במיוחד "הלב הוא קטמנדו", ואת "ברנהרט")
אבל הרומנים האלה כתוים כמעט בלשון פרטית שלו, ודי קשים.
בספר יוסף הוא עדיין נגיש ואפילו עוד יותר נפלא.
בסםר יוסף יש 4 סיפורים, כל אחד מהם שונה לחלוטין מהאחרים, "קצכן" הוא סיפור מסע של ילד בתחילת שנות המדינה. סיפור מדהים, שגרם לי לחוות חוויה דתית של ממש
את "ספר יוסף" -הסיפור הבי מצחיק ועצוב שתוכלו לקרוא על השואה. ועוד שני סיפוים קצרים ומבריקים שהזכירו לי את אתגר קרת ודונלד בארתלמי בשיאם (מישהו מכיר את בארתלמי?, "חיי עיר" שלו יצא בעיברית לפני כמה שנים)

קראתי שוב השנה את ספר עמוס התנכי, ספר נפלא.
ובפעם הראשונה את הרומנים הבלשיים של ריימונד צאנדלר
ביי
אני-אני! 79124
אכן ספר מופלא, הספר הראשון של הופמן (חוץ מספרים שהוציא על זן בודהיזם) והנגיש ביותר שלו.
גם התמונה על הכריכה (הילדים העיוורים) מהממת.
אני לא מצליחה להירגע... 79126
מזה שעוד מישהו אוהב את הספר הזה.

לגבי השפה הפרטית הקשה של הופמן- "מפתח" /חלקי/ להבנה הוא גישת הזן של "כאן ועכשיו"- התמקדות מחשבתית מקסימלית על מה שאתה עושה בכל רגע נתון (למשל: כשאתה נועל נעליים-הכנסת הרגל, סידור ה"לשון", מתיחת השרוכים, פרטי קשירת השרוך...); וכמובן, לדפים הריקים, או המקומות הריקים בדף יש משמעות לא פחותה משל האיזורים המודפסים.
פגשת מישהו שלא אהב? 79128
אני חושב שפשוט לא מכירים

והצילום על העטיפה הוא של קרטיה ברסון, שצילומים מדהימים הם כוס תה שלו.
הנה לינק
www.photology.com/bresson
אתה צודק 79129
אנשים לא מכירים אותו.
[הייתי צריכה לומר "אני לא מצליחה להירגע מזה שעוד מישהו מכיר אותו!" :-)]
ותודה על הלינק.
אבל 79131
בדקתי עכשיו בספר, וכתוב שהצילום הוא של אוגוסט סאנדר.
נכון, וסליחה 79132
אבל גם הצילומים שך קרטיה ברסון יפים, לא?
מאוד 79134
ואני הולכת לחפש עכשיו בלינק שלך את סאנדר.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים