 |
|
 |
||
|
||||
 |
ככל שאני חושב על זה (ומסתכל על המצב המתגלגל), קשה להימלט מהמסקנה שהחיסול בטהרן הוא או טמטום אטומי (תיאוריה קלאסית), או חרחור מלחמה פאר אקסלנס (תיאוריה הליוצנטרית). אם חיסול בבנין איראני באפריל הביא ל-300 טילים, זה לא ברור שחיסול פומבי כזה על אדמה איראנית יהיה גרוע יותר? גם אז בסוף זה היה הפסד אסטרטגי משמעותי. אז למה זה טוב עכשיו? הנייה יכול היה לחכות לטיסה לקטאר וחיסול בזמן אחר. והיתרון בחיסולו נראה לי קטן מאד מבחינת המלחמה עצמה בחמאס. זה לא יקרב את החזרת השבויים או סיום המלחמה. אולי גם לא ירחיק. בקיצור - אפס השפעה אמיתית חוץ מכותרות בתקשורת וטפיחה על השכם. באיזה עולם זו תמורה סבירה למחיר של מתקפת טילים מתואמת על ערי ישראל? רק בעולם שבו המתקפה הזו היא-היא התמורה. הרווח של מצב חירום, עוד מלחמה ועוד מתים, שישכיחו וירחיקו מאיתנו את סיום המלחמה בעזה, את החזרת החטופים ואת הקשה מכל - סיכוי לבחירות. הנה, את ההפגנה השבועית בקפלן זה כבר סיכל. זה חרחור מלחמה מובהק וברור כדי לשמור על שרידות ממשלת החורבן ואת המחיר ישלמו האזרחים שיפגעו וימותו והחטופים שימשיכו לסבול ולמות בעזה. ממשלה שמוכנה שוב ושוב לגרום למדינה איום קיומי רק כדי להישאר על כסאות העור של חבריה. _________ ואגב, זה בניגוד גמור לחיסול בביירות, שהוא תגובה סבירה (יש יאמרו אפילו מתונה מדי) להרג האזרחים שנגרם על ידי החיזבאללה. זה חיסול שהוא גם סביר כשלעצמו, לא סביר שיחמיר משמעותית את המצב בצפון. בקיצור אחד חיסול סביר ומושכל, ואחד טמטום אטומי עם סיכון לא חסום מלמעלה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אחד הסימנים של תאוריית קונספירציה זה הנטייה להתעלם מעובדות שאינן עולות בקנה אחד עם התאוריה. מדוע ששר הביטחון שאינו מדבר עם רוה"מ ישתף פעולה עם מזימות כאלו? או הממסד הבטחוני ש-BB מנסה לגלגל עליו את כל אשמת 7.10? ע"פ מקורות חוץ הפצצה מחכה להנייה במעון הארוח האיראני כבר חודשים. ככל שאתה מחכה יותר גדל הסיכוי שהיא תתגלה. מי יודע מתי יחזור הארוע שאתה יודע מראש שהנייה נמצא שם ואפשר לפגוע בו בלי נזק סביבתי מופרז? קרא לזה טפשות קלאסית אבל מה כל כך חכם בחיסולו של הנייה בקטאר? (ע"פ התאוריה ההליו' דרך מצויינת לפגוע במו"מ על הפסקת האש). אם מגדירים את מיטוט החמאס כמצב בו אין יותר צורך במו"מ עם החמאס (או לפחות אפשר לכפות עליו תנאי הפסקת אש העולים בקנה אחד עם האינטרסים של ישראל), הרי שחיסול הנייה מתבקש (על אף חלקו המצומצם בלוחמת הגרילה של החמאס). האם נראה לך שישראל צריכה לגזור על עצמה המנעות מפגיעה באיראן כאשר זו עומדת מאחורי המערכה הרב חזיתית נגד ישראל? האם צריך להותיר להם את היוזמה בכל עת וזמן? האם ממשלה חדשה באיראן שהבטיחה יותר טיפול בענייני פנים ופחות ענייני חוץ אינה עיתוי נוח? אחד הדברים המרגיזים מגזרים רחבים באיראן הוא העיסוק הבלתי פוסק בענייני פלסטין בעוד המצב הפנימי מדרדר. האם הפגיעה בהנייה על אדמת איראן אינה פעולה שתתקבל טוב אצל איראנים רבים ותעודד את תנועת ההתנגדות שם? תן לי להוסיף תאוריה שלישית לתאוריות: תאוריית הקומפלקסיביות. בעידן המודרני ובפרט במצב המחורבן אליו נקלעה מדינת ישראל, כל דבר שתעשה יהיו לו השלכות חיוביות ושליליות. בכל מקרה ותגובה תצטרך לעשות מאזן מחיר ותועלת וגם בכך לא תמיד יעלה החשבון שלך נכון. הייתי רוצה שישראל תחלץ עצמה ממעגל התגובות והנקמות ותדע לדבוק במדיניותה ובאינטרסים שלה ולא לתת לאוייב את היוזמה בגלל שיקולי "כבוד" ובנחמין. מאחר והציבור הישראלי הוא ילדותי והיסטרי (לא כולל אותנו כמובן) זה כנראה כבר לא יקרה. עידן שמיר כנראה חלף ללא שוב. הייתי שמח אם ממשלת ישראל היתה מגששת בכיוונים של בריתות חדשות עם הרשות הפלשתינית (במקום להחליש ולרמוס אותה), עם מצריים, סעודיה ולבנונים שאינם חובבי חזבאללה. כאשר ליד הגה השלטון בישראל יושבים עמיחי אליהו, מאי גולן וגרועים מהם, הסיכויים לכך חלושים. אין זה מעניינה של תנועת ההתנגדות לחלק חיזוקים לאוייביה מבית. מצד שני, בואו לא נכבול עצמנו לסלע של שלילת ופסילת כל דבר שהם עושים. אנו, בתנועת ההתנגדות יודעים שיש לנו עוד אוייב נוסף מבית. בואו לא נצמד למדיניות פשטנית וילדותית של לא לא. האם לדעתכם האוייב מבחוץ ינסה להפתיע את ישראל באמצעות מהלומות חדשניות שלא הכרנו עד עתה או שידבוק במדיניות הישנה והטובה של טילאות וכתב"מים? האם מלחמת ההתשה מרחוק שמנהלים איראן והפרוקסי אכן עלולה בטווח הנראה לעין להתיש ולמוטט את ישראל או שהם נידונים לנסות שוב ושוב את מה שכבר נכשל בעבר? לו אני במקומם, הייתי חושב שמלחמת האזרחים בתוך ישראל היא קרקע טובה למיקסום התועלת של מערכת התשה ומייתרת את הצורך בחדשנות ומהפכנות. הגירה מרצון ואפילו בריחה של אוכלוסיה פרודוקטיבית מישראל, עשוייה להיות בדיוק הקזת הדם שנדרשת לטורף כדי להכריע את הטרף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. שר הבטחון גם הוא צריך לעוף אחרי 7 באוקטובר, ולמרות שיחסית לסביבתו הליכודית הוא בולט, הוא גם אידיוט חסר אחריות, ראה קשקושיו על הצפון בחודשים האחרונים. הוא האחרון שרואה מעבר לכוונת הרובה. ב. מה כל כך חכם בחיסולו בקטאר? שזה לא מסכן אותנו באלפי טילים? דה? כותב על זה היום בן כספית:"את הנייה לא קשה להרוג. הוא משייט בעולם, גר במלונות פאר, טס במחלקות ראשונות. ישראל ידעה אתגרים גדולים בהרבה (מוחמד דף, למשל). העניין הוא שסיכולו של הנייה מתבצע ברגעים הכי קריטיים של המו"מ לעסקת חטופים שתארוז את המלחמה בעזה לקראת סיום.על פי פרסומים זרים, ישראל חיסלה את מי שהיא נושאת ונותנת מולו". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב. אנחנו כבר כמה חודשים טובים בנקודה קריטית במשא ומתן. כמוכן חיסול בקטאר היה גורם נזק רב יותר למשא ומתן כח הוא היה מעליב את הקטארים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדברי רונן ברגמן, ישמעאל הנייה היה ממקשיחי הקו בחמאס, כך שחיסולו עשוי רק לסייע במו''מ להפסקת אש. אני חושב שהסכנה היא במקום אחר. זה לא שחסרו לחמאס הזדמנויות גם ללא החיסול האחרון, אבל כל ארוע כזה יוצר מצב שהחמאס עשוי להוציא להורג חטופים. קשה להמעיט בציפיות מעם שבוחר בהרמלך וע. אליהו לנבחריו, אבל אני מקווה שבשב''כ מנסים להגיע לראשי הכנופיות המחזיקים בבני ערובה ולהציע להם הצעות שיתקשו לסרב להן (כוונתי לסכום מכובד ודרכונים לדר' אמריקה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, אבל הגורם העיקרי שאחראי לכך שזה לא מתקדם כל כך הרבה חודשים הוא לא הנייה והוא לא יושב בקטאר. ודי לפטימה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ד"ר רונן ברגמן יודע הכל. אגב "בלילה שבין שלישי לרביעי, בשעה 01:14 שעון ישראל, שהיא 01:44 שעון טהרן". זה יתכן בכלל? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לך "שעון עולמי" טלפון, ואם אתה חי איתנו הוא מראה שהשעה באירן כעת היא 12:10. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יאפ. מסתבר להפתעתי שיש 38 אזורי זמן ולא 24. ואיראן קבעה לעצמה איזור זמן של 3.5+ גריניץ' (זה נעשה בד"כ כדי שכל המדינה תהיה אזור זמן אחד). קוץ בתחת, האיראנים האלו, ימ"ש. אפשר להציע לאליהו, רוטמן וסמארטץ' שגם ישראל תקבע לעצמה אזור זמן של 2.5+ - "עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בסדר, אזור הזמן של החבורה הנ"ל הוא 2500-, בשנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתמול ב "20 שאלות" במוסף הארץ- כמה אזורי זמן יש בסין? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני תומך במלחמה ישירה ומוגבלת נגד איראן (בליווי קואליציה בינלאומית), במטרה להחליף שם את המשטר. ברור לי שהמחיר יהיה גבוה אבל אני חושב שאין ברירה עדיפה. כל עוד אנחנו נלחמים רק בפרוקסים אנחנו בעצם במגננה אינסופית. לכן חימום הזירה ע''י חיסול בטהרן הוא בעיני צעד בכיוון הנכון. עובדה שהתסריט של מלחמה איזורית מונח כעת על השולחן לא רק אצלנו אלא גם בארה''ב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. ההיסטוריה מראה שמלחמות, ודאי מוגבלות, לא מחליפות משטרים רשעים. לפעמים אפילו להיפך. זה כשל בגדול לישראל הקטנה, ופעמים רבות ומהדהדות עוד יותר לארה"ב הגדולה והחזקה. אין סיבה שדוקא כאן זה יהיה אחרת, והסיכון עצום. ממש קיומי. ב. גם אם בעקרון אני מבין את היתרון בעימות הישיר ולא העקיף, מצב המדינה והובלתה היום בשפל חסר תקדים, ולכן לצאת למלחמה נוראה כזו עם נבחרת כושלת כזו זה אסון אסטרטגי לדורות. ההימור שאתה מייחל לו דומה ללשלוח לאןלימפיאדה במקום את טובי ספורטאינו, דוקא את הכושלים בהם, וגם לתת להם לעשות 200 ימי מילואים לפני ואז להטיס אותם לפריס - ואז לקוות שנחזור עם שלל מדליות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שנכנסת ללופ (ראה תגובה 768419). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכל פעם שיש לי שביב הזדמנות להיות אופטימי אני מנצל אותו. אלוהים יודעת שלא היו לי הרבה כאלו בשלוש השנים האחרונות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לי תחושה מוזרה... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למען הסר ספק - אני לא מגיע מעמדה פציפיסטית. מדיניות ה-Appeasement של הדמוקרטים (מאובמה ועכשיו ביידן) מול איראן היא לדעתי מדיניות מטומטמת שלא רק אנחנו אלא גם האמריקנים ושאר העולם ישלמו עליה בסוף. אבל הפנטזיה הזאת של ביבי וממשלת האפסים שלו כמובילים קואליציה בין לאומית שתהיה נגד המשטר באיראן וטובה לאינטרס הישראלי, זה כל כך לא מחובר למציאות וכל כך הזוי בעיני, ש-״אופטימיות״ זו לא המילה שהייתי משתמש בה כדי לתאר את הסנטימנט הזה. בדיוק בשביל זה המציאו את הביטוי ״האחזות בקש״. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנר היחידי בעלטה המזרח תיכונית הוא שעם כמה שההנהגה הישראלית היא מטומטמת ורעה, ההנהגה הג׳יהאדיסטית של האיראנים (וזרועות הפרוקסי) היא מטומטמת ורעה אפילו יותר. זה בעצם מירוץ אל התחתית בו לא הצד החכם והמתוחכם יותר מנצח, אלא הצד שעושה את הצעד היותר מטומטם הוא זה שיפסיד יותר ולכן בכל זאת אולי נגיע (אינשאללה) למצב בו האיראנים ירו יותר לעצמם ברגל מאשר שישראל תירה לעצמה. תיקו של מפסידים זו גם אפשרות. (אבל המירוץ הזה אל התחתית עדיין בעיצומו ומוקדם מידי לסכם) |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |