 |
|
 |
||
|
||||
 |
במאבק משפטי בין יהודייה שציירה באושוויץ ציורים של צוענים (ויורשיה) מול מוזיאון פולני שמחזיק בהם כיום, עולה הטיעון שהציורים שייכים למי שהזמין אותם - אחד יוזף מנגלה. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני תוהה אם דיני החוזים הפולנים שונים כל כך מאלה שלנו, כי אם תיק כזה היה מגיע אלי דבר ראשון הייתי טוענת שמדובר בחוזה כפייה ולכן הוא בטל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם בכלל מדובר בחוזה? למיטב הבנתי המשפטית (קרי - המועטת מאוד) לא מדובר כאן בהחלפת משהו תמורת משהו. היתכן שבית המשפט הפולני מכיר בתקנות של תקופת הנאצים כחוק התקף לשעתו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"את נותנת מכשרונך, אני נותן לך את האפשרות לחיות" - זו לא דרך להמשיג את הסיטואציה? ואם לא היה חוזה, איך מדובר ב"הזמנת" עבודה (שבתורה מעבירה זכויות יוצרים למזמין)? (לא שואלת בסרקזם, באמת תוהה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קטונתי :) אבל לי זה נשמע יותר כמו עבודת כפיה מאשר חוזה (כפוי או לא). מכיוון שעבודות כפיה אינן חוקיות בפולין של היום, תהיתי אם בית המשפט שוקל את החוק בתקופה הרלוונטית - שהיא במקרה הזה תחת השילטון הנאצי. אבל סביר הרבה יותר ששקעתי עמוק בדאנינג-קרוגר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד פרשה. מדווח הקולנוען ברק הימן: "ממשלת פולין, דרך מכון הסרטים הפולני אשר התחייב לתמוך בסכום של 188 אלף שקל בסרט שעשיתי על דני קרוון ז"ל, דורשת ממני להוציא מהסרט את כל הקטעים שמדברים על האנטישמיות בפולין בתקופת השואה ועל כך שלא כל הפולנים היו חסידי אומות העולם. 'אם לא תוציא את כל הקטעים האלה', הם הבהירו לי, 'אתה יכול לשכוח מהתמיכה שלנו ואנחנו נתבע אותך בבית משפט'. למעשה הם מנסים לכפות עליי לקחת חלק פעיל במאמצים הבלתי נלאים שלהם לסלף את העובדות, לעוות את המציאות ולשנות את ההיסטוריה." פייסבוק. (גילוי נאות: אני מכיר הכרות רופפת את ברק, ומכיר יותר לעומק כמה מבני משפחתו.) |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |