![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אני תוהה אם דיני החוזים הפולנים שונים כל כך מאלה שלנו, כי אם תיק כזה היה מגיע אלי דבר ראשון הייתי טוענת שמדובר בחוזה כפייה ולכן הוא בטל. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
האם בכלל מדובר בחוזה? למיטב הבנתי המשפטית (קרי - המועטת מאוד) לא מדובר כאן בהחלפת משהו תמורת משהו. היתכן שבית המשפט הפולני מכיר בתקנות של תקופת הנאצים כחוק התקף לשעתו? |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
"את נותנת מכשרונך, אני נותן לך את האפשרות לחיות" - זו לא דרך להמשיג את הסיטואציה? ואם לא היה חוזה, איך מדובר ב"הזמנת" עבודה (שבתורה מעבירה זכויות יוצרים למזמין)? (לא שואלת בסרקזם, באמת תוהה) |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
קטונתי :) אבל לי זה נשמע יותר כמו עבודת כפיה מאשר חוזה (כפוי או לא). מכיוון שעבודות כפיה אינן חוקיות בפולין של היום, תהיתי אם בית המשפט שוקל את החוק בתקופה הרלוונטית - שהיא במקרה הזה תחת השילטון הנאצי. אבל סביר הרבה יותר ששקעתי עמוק בדאנינג-קרוגר. |
![]() |
![]() |
![]() |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
![]() |
© כל הזכויות שמורות |