 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני הייתי חושב על משהו בסגנון: בתור התחלה - כמו השיטה הקיימת. מועמד שמצליח לחבר קואליציה של 61 ומעלה הוא ראש הממשלה. במידה ואף מועמד לא מצליח להגיע ל-61 - סביר להניח שישנם שני גושים שמתקרבים ל-61, אבל לא לגמרי שם. שובר השוייון יהיה ממשלת רוטציה כפוייה - כל אחד מקבל שנתיים. מי שיש לו יותר ממליצים (לדוגמא 57 מול 55) הוא זה שיהיה ראשון ברוטציה. ראש הממשלה יקבל 11 מנדטים וירטואלים שישמשו אותו בהצבעות בכנסת, וכך תוכל להתקיים ממשלה מתפקדת שיכולה להעביר חוקים ולהימנע מלהיות מופלת בהצבעת אי אמון. בתום השנתיים יועבר תפקיד ראש הממשלה ואיתו המנדטים הוירטואלים לגוש השני. אם המספר המנדטים הוירטואלים הוא 11, אז עדיין יהיה צורך בגוש של לפחות 55 בשביל להשיג יתרון על הגוש הנגדי (55+11 כנגד 65 מתנגדים בפוטנציה). אפשר גם להחליט על מספר אחר (סביר להניח שלא מעל 14) שיוחלט עליו אחרי ניתוח מעמיק של תרחישים אפשריים. מן הסתם קיימים הרבה פרטים טכניים שמיטב עורכי הדין והמתמטיקאים יצטרכו להגדיר, אבל זה הרעיון באופן כללי, שהוא די דומה למה שהוצע בפוסט. עוד דברים שאפשר לחשוב עליהם - אפשרות של מפלגות שלא עברו את אחוז החסימה לתת את הקולות שלהם במסגרת הסכמי עודפים שנחתמו טרם הבחירות, ככה לא ייוצרו עיותים שנובעים מ״הכל או כלום״. מצד שני זה עשוי לעודד אנשים להצביע למפלגות הקטנות (כי מתבטל החשש שהקולות ילכו לפח) ובכך להחליש את הגדולות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
עם רוב זמני כזה, ראש הממשלה יכול על הדרך לשנות כמה חוקי יסוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא כל כך בקיא בנושא של חוקי יסוד, אבל יתכן שצריך לקבוע שבכדי לשנות חוק יסוד יש צורך ברוב מיוחד (לדוגמא שני שליש), בהנחה שזה לא כבר ככה. הרעיון שהצעתי הוא בעיקרו מתמטי, ולא הרבה מעבר לכך. כל הפרטים הטכניים שיגזרו ממנו צריכים להיקבע על ידי אנשים שמבינים בתחום (לא שאני בונה על זה שזה יאומץ וייושם). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא ככה. חלק מהטיוטות של חוק יסוד: החקיקה [ויקיפדיה] דורשות רוב מיוחס ואפילו של שני שלישים (כלומר: שמונים חברי כנסת) כדי לשנות חוק יסוד. חוקי יסוד שונים שונו ללא בעיות מיוחדות. הכנסת האחרונה הצטיינה במיוחד בשינוי חוקי יסוד. אין הכוונה רק לשינויים הנדרשים להקמת הממשלה הדו־ראשית, שדרשו שינויים שמתייחסים למשטר הנוכחי בחוק. מילא. אבל לכחול לבן לא היו מספיק חכפ"שים (חברי כנסת שאינם בממשלה1) ולכן תוקן חוק יסוד הכנסת [ויקיפדיה] במה שכונה „החוק הנורווגי״ ואפשר לסיעה זו להכניס לכנסת עוד חמישה חברים חדשים2. אבל מבין חוקי היסוד, פלסטלינת השנה היה ככל הנראה חוק יסוד: משק המדינה [ויקיפדיה] (בעברית: התקציב). ממשלות נתניהו לדורותיהם כבר רמסו אותו עם היצור המוזר שנקרא „תקציב דו־שנתי״. בניגוד לדרישות החוק, הכנסת לא אשרה את תקציב המדינה לשנת 2020 במשך מאה ימים לאחר כינון הממשלה, וזה היה אמור לגרור פיזור של הכנסת. מה עושים? משנים את החוק. והדבר הבזוי ביותר הוא שגם הארכה הזו לא עזרה. כשהיא נגמרה רצוי שוב לכופף חוקי יסוד. אבל במקרה מה שנשבר קודם היה הקואליציה. 1 אם כי הסיבה העיקרית לניפוח הממשלה היא התחייבויות של הליכוד לשרים לחצי שלו. 2 אני לא בטוח שזה כל כך רע. אני באופן כללי בעד הגדלת הכנסת. אבל הדרך פגומה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש 130 ח"כים או שאני לא מבין את החשבון שלך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש 120 חברי כנסת בשר ודם + מספר כלשהו (לדוגמא 11) של מנדטים וירטואלים שנמצאים בידי ראש הממשלה והוא יכול להשתמש בהם בהצבעות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
'מנדטים וירטואלים' זה חברי כנסת שלא מקבלים משכורת ותמיד מצביעים בינארית,שזה אגב רעיון מצוין לכלל החכים. לעניין ה'רוטציה הכפויה' שאתה מציע , הרי שאם 'רוטציה לא-כפויה' היא כמו מחלה אז 'רוטציה-כפויה' זאת מחלה קשה וסופנית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שרוטציה היא מחלה. אולי ממשלת אחדות יכולה בפוטנציאל להיות מחלה. לרוטציה הכפויה שאני הצעתי אין שום קשר לממשלת אחדות. שתי ממשלות נפרדות, כל אחת מכהנת שנתיים. הן לא חייבות להסכים על כלום אחת עם השנייה ולא תלויות אחת בשנייה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |