|
זה לא ככה. חלק מהטיוטות של חוק יסוד: החקיקה [ויקיפדיה] דורשות רוב מיוחס ואפילו של שני שלישים (כלומר: שמונים חברי כנסת) כדי לשנות חוק יסוד.
חוקי יסוד שונים שונו ללא בעיות מיוחדות. הכנסת האחרונה הצטיינה במיוחד בשינוי חוקי יסוד. אין הכוונה רק לשינויים הנדרשים להקמת הממשלה הדו־ראשית, שדרשו שינויים שמתייחסים למשטר הנוכחי בחוק. מילא. אבל לכחול לבן לא היו מספיק חכפ"שים (חברי כנסת שאינם בממשלה1) ולכן תוקן חוק יסוד הכנסת [ויקיפדיה] במה שכונה „החוק הנורווגי״ ואפשר לסיעה זו להכניס לכנסת עוד חמישה חברים חדשים2.
אבל מבין חוקי היסוד, פלסטלינת השנה היה ככל הנראה חוק יסוד: משק המדינה [ויקיפדיה] (בעברית: התקציב). ממשלות נתניהו לדורותיהם כבר רמסו אותו עם היצור המוזר שנקרא „תקציב דו־שנתי״. בניגוד לדרישות החוק, הכנסת לא אשרה את תקציב המדינה לשנת 2020 במשך מאה ימים לאחר כינון הממשלה, וזה היה אמור לגרור פיזור של הכנסת. מה עושים? משנים את החוק. והדבר הבזוי ביותר הוא שגם הארכה הזו לא עזרה. כשהיא נגמרה רצוי שוב לכופף חוקי יסוד. אבל במקרה מה שנשבר קודם היה הקואליציה.
1 אם כי הסיבה העיקרית לניפוח הממשלה היא התחייבויות של הליכוד לשרים לחצי שלו.
2 אני לא בטוח שזה כל כך רע. אני באופן כללי בעד הגדלת הכנסת. אבל הדרך פגומה.
|
|