 |
|
 |
||
|
||||
 |
וזה המקום לדבר על מצוקה אחת שהביאה איתה המהפכה הטכנולוגית האחרונה בטכנולוגיית ההאזנה, הסטרימינג. (אקדים ואציין, זו מצוקה זוטרה ואף קטנונית, גם ביחס למצוקה התזרימית שחווים המוזקאים, דיברנו עליה לא מזמן בתגובה 719649; וגם ביחס לברכה האדירה שבגישה המיידית לכמעט כל קצווי היצירה המוזקלית האנושית. אבל אני רוצה להקדיש רגע גם למצוקה הזוטרה הזו.) נסו לשמוע בספוטיפיי או יוטיוב מיוזיק את The Dark Side of the Moon, או את המחרוזת בצד ב' (הא, צד ב', מי ייגול עפר) של Abbey Road. בעיקר במקרה של The Dark Side, בפעם האחת שניסיתי לשמוע אותו בספוטיפיי, זה הקפיץ וזיעזע אותי פעם אחר פעם, שמונה פעמים בסך הכל: פתאום באמצע הרצף המוזיקלי, קטיעה של חצי שנייה. מספיק כדי לרסק את החוויה ולשבור את הטראנס. על מה ולמה? כמובן, החלוקה לרצועות. פינק פלויד והביטלס (ועוד, כמובן) החליטו באותם אלבומים למזג את השירים זה אל זה, באופנים מושכלים שונים - בעיקר פשוט על-ידי חפיפה בין האאוטרו של השיר היוצא לאינטרו של השיר הנכנס. ולפעמים דווקא בהחלפה פתאומית, אבל בלי רווח. כשבאו הקומפקט דיסקים, הפרוטוקול הטכנולוגי דרש לסמן נקודה מסוימת שבה נגמר שיר אחד ומתחיל שיר אחר. הטכנאים שעשו את המאסטר הדיגיטלי בחרו נקודה כלשהי ברצף, ועד כמה שאני יודע זה לא היה עד כדי כך משנה - מי ששמע את האלבום בדיסק שמע את השירים ברצף כפי שהיה בתקליט. מן הסתם יצאה תוצאה מוזרה למי שדילג על שירים או ביקש סדר אקראי, אבל אף אחד הרי לא עשה דברים כאלה ל"צד האפל"1 ולמחרוזת של אבי רוד, ואם עשה, בא בטענות רק אל עצמו. כשבאו ענקיות הסטרימינג, הן קנו ספריות דיגיטליות בסיטונאות, ומן הסתם המירו אותן באופן סיטונאי ועיוור, ובקנה מידה עצום, לפורמט שלהם. הפורמט שלהם הוא של קטעים בודדים (אלבום? How quaint.). הם תומכים גם בהאזנה לאלבום, אבל האלבום הוא לא יותר מאשר רצף נתון של קטעים בודדים; צורה אחת מתוך כל מיני צורות של רצפי שירים בודדים. האלגוריתם שלהם אומר מן הסתם שכשמשמיעים שירים ברצף, עושים הפסקה של חצי שנייה בין שיר לשיר. זה הגיוני ונחוץ, ברוב המקרים - אבל בשירים שנועדו להיות ברצף, זה שוד ושבר. לא בדקתי יישומי סטרימינג אחרים, אני תוהה אם יש כאלו שעשו כאן עבודה יותר טובה. לפי הניחוש המושכל שלי, טכנולוגית זה כמעט טריוויאלי: כמה ימי עבודה של מתכנת בצוות הפיתוח ליצור את התשתית בקוד, שתאפשר לסמן זוגות של שירים עוקבים שהיו במקור רצופים; להורות לאלגוריתם שאם יוצא לו זוג כזה ברצף אז לא לעשות את ההפסקה; ואז לסמן איפה שצריך בקטלוג. החלק האחרון הוא מן הסתם open-ended, אבל קל להתחיל מהדוגמאות המאוד ידועות, ואולי להיעזר במיקור המונים עבור הזנב הארוך של המקרים הלא-ידועים. הבעיה היא שזה כנראה תרחיש שימוש אזוטרי מדי בשביל להצדיק אפילו את אותם כמה ימי עבודה של מתכנת (אלבום? How quaint.). והערה לסיום: במאמר למעלה זעקתי חמס על הטכנולוגיה, על שהעלימה הפסקה ברצף המוזיקלי; ועכשיו אני זועק חמס על הטכנולוגיה, על שהוסיפה הפסקה ברצף המוזיקלי. איך אפשר לקחת אותי ברצינות? 1 אולי כן לדלג על Money; נהדר כשיר בודד, אבל לטעמי לא לחלוטין שייך לצד האפל, וגם מושמע ומוכר יותר מרעיו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
התופעה הזאת היתה קיימת כבר בנגני ה-MP3 (או לפחות בחלקם) הן במחשבים (winamp, למי שזוכר) והן בנגני פלאש למיניהם (כולל טלפונים סלולריים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואלה? מזל שדילגתי על הדור הטכנולוגי הזה... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא כל כך מתמצא בסטרימינג. האם הוא מגיע דחוס (MP3 וכאלה) או בפורמט מלא? אם דחוס, אז כבר אין הבדל גדול מיוטיוב. והכיף ביו טיוב הוא ההפתעות. כמו זה, שגיליתי לפני כמה ימים. מגיב מלפני חצי שנה כותב שם- I have been a Hendrix fan for more than 50 years now, never heard this recording before so thanks to the person who put this on YouTube,
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן מקפיץ ומזעזע. לא פחות מקפיץ ומזעזע זה שלעיתים עוד קופצת לך איזה פרסומת באמצע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, ביוטיוב מיוזיק ובספוטיפיי אם אתה משלם מנוי (ובעקיפין, מעות חנוכה ליוצרים או יורשיהם) אז אין פרסומות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1 בעצם למרבה האזוטריות Money דומה מבחינה נושאית ל-Have a cigar מהאלבום העוקב של פינק פלויד, ושניהם גם נמצאים באותו מקום באלבום - תחילת צד ב'. ממש כאילו הפלוידים החליטו שאחרי שהפכת תקליט, זה הזמן לשים שיר שעוסק בנגעי התעשייה החומרנית, ואחריו אפשר לחזור לאלבום הקונספט שהתחיל בצד הראשון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מוזר. בדקתי עכשיו את "הצד האפל" בספוטיפיי, ולא הבחנתי בתופעה שאתה מתאר. הרצועות נשמעות כהמשך ישיר אחת של השנייה - ללא הפסקות, קפיצות או קטיעות. אין שום אינדיקציה אודיטורית שהאחת הסתיימה והשנייה התחילה. ליתר ביטחון וידאתי שלא הפעלתי בטעות את האופציה של Crossfade, והיא אכן לא מופעלת אצלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק! אני מתנצל לפני ספוטיפיי. יש אופציה "ברצף - מאפשר השמעה ברצף" והיא היתה כבויה אצלי. כנראה כיביתי אותה באופן יזום, פעם, כשניסיתי נואשות ללחוץ על כל כפתור אפשרי כדי לגרום לו להפסיק להשמיע לי שירים שהוא בוחר כשנגמרים אלו שאני בוחר (תופעת "רצועות הבונוס" מהקומפקט דיסקים שקיטרתי עליה במאמר, על סטרואידים). (ובזאת אני חוזר בי חלקית מההתנצלות.) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפרופו "הפסקה ברצף המוזיקלי", אמליץ כאן על סרט יפני שצפיתי בו לא מזמן - Fish Story, שאחד ממחוללי העלילה המשמעותיים בו הוא הפסקה ודממה של שקט באמצע שיר (על חשבון סולו גיטרה!). עוד נקודה לזכותו: יש בו אנשים שבוחרים לבלות את יומם האחרון עלי אדמות (זה לא ספוילר, זה מתגלה בדקה הראשונה) בחנות מוזיקה. זה סרט חצי מד"בי, שבנוי כלונה פארק סגנוני שובה לב, על אהבת מוזיקה, גורל שנקבע מראש, נבואות אפוקליפטיות וסיכויי התגשמותן. ועל הערך שיש לתהילה ציבורית של יוצרים מול הערך שמפיק מאזין בודד מיצירה. בקיצור, הנאה גדולה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |