 |
אני יכול להבין את הרוגז שעוררו מנהיגינו ששמו לחוכא ואיטלולא את מסכת הסולידריות והמשמעת שניסו לעטות על עם ישראל. אבל אני מוצא שהבסיס הרציונלי לתלונות קלוש ומותר הדברים קטנוניות ומירמור שמוטב היו מופנים לעניינים מהותיים יותר.
נכון, מנהיגינו מתירים לעצמם מה שניסו לאסור עלינו. אבל מאחר וכפי הנראה רוב האזרחים הפשוטים התירו לעצמם את האיסור ואיש לא חבט בהם או העניש אותם, אין לומר שמנהיגינו ניצלו את זכויות היתר שלהם כדי להפיק איזושהי תועלת ע"ח מישהו אחר.
היתה כאן כפי הנראה, הוראה לא כל כך נבונה (ע"פ האמרה שנבון לא נכנס למקומות שפיקח יודע לצאת מהם).
חייבים להבחין בכך שאותם ראשי ציבור שנתפסו בקלקלתם, לא הרויחו דבר ומשנתפסו מייד הודו והתנצלו.
שלא תהיה לך טעות. אני לגמרי משתייך ל"חמוצים" והמסקנה הראשי שלי מעידן הקורונה הוא הוא שמנהיגינו הם "תולעים קטנות". אבל אתה מפנה את תרעומתך על חטאם הקטן ביותר והנסלח ביותר.
כל מסכת הריחוק החברתי היתה רוויה במחדלים, בתקנות ליצנות, בפיזור הוראות שלפעמים היו בלתי ניתנות לביצוע וגם כאשר היו, לא תמיד בוצעו. ברור לגמרי שמנהיגינו נתפסו עם המכנסיים למטה. מדוע אני אומר זאת ומסתכן במבול האזכורים של איך זיהה ראשון ואיך הקדים לבודד? מפני שאיני מדבר על מה שנעשה ברבעון הראשון של 2020. פה בישראל הקטנה, איני חושב שיש לנו מה להלין על החלטות מנהיגינו. בהתחשב בכך שהם הופתעו ופעלו בתוך מסך עשן של חוסר ודאות גמור אפילו של נתוני המצב הבסיסיים ביותר, כל התקלות שציינתי קודם, הן בהחלט סבירות. בתמונה הגדולה יותר של המצב, אין לאזרחי ישראל על מה להלין. בין אם הרווח וההצלה שעמדה לנו נבעה ממעשי הממשלה ובין אם היו חסדי השם והמקרה, בכל אופן אי אפשר לומר שמעשי השלטון הביאו אסון כפי שקרה בספרד, איטליה או ארה"ב.
החטא הגדול של ההנהגה לא היה הבילבול וחוסר תיאום והעקביות של הצעדים המנהליים שננקטו ובוודאי שלא אזלת היד באכיפה (במקרה זה הזכורה לטוב), כל התקלות שהעליתי היו נמנעות בעולם היפותטי שבו הממשלה היתה מתכוננת לסכנת המגיפה כמה שנים מראש ומצטיידת באמצעים ובתכניות פעולה גמישות ומתורגלות, באותו אופן שמדינות מתכוננות לסכנת מלחמה.
חטאה הגדול של ההנהגה היה שהם לא ידעו על הסכנה ולא התכוננו לה, למרות שהיו צריכים לדעת. ובעניין זה איני מלין על מנהיגי ישראל. נראה שהם אינם בודדים במועדיהם (אם יסלח לי על החידוד).
אני ממליץ שניתן את דעתנו, כיצד ולמה מנהיגינו הנבחרים כשלו במשימתם להיות הצופה לבית ישראל ולא נבזבז את מה שנותר מתעצומות נפשנו כדי להתרגז על נשיאנו שוחר הטוב, שבתו ארחה לו לשולחן הסדר. בכך לא נגרמה רעה לשום איש מלבד לתחושת הסולידריות הלאומית שהיא ממילא זיוף אחד גדול.
אם משווים מחדל/תקלה פאתטית זו למעשה הנבלה של שוד הקופה הציבורית הריקה כדי לשחד את חה"כ לעשות את מה שממילא נדרש מהם לעשות, כשבדרך אגב מכבידים ומכשילים את פעולת הממשלה התקינה, הרי שבעניין זה באמת "אין כלום כי לא היה כלום".
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש