 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני מקווה שכאן הוא מקום טוב להמלצה חמה מאד על ספר שקראתי לאחרונה, מצעד האיוולת היהודי/אמוץ עשהאל. הספר הוא הרצאה מרתקת, מפורטת וממוקדת של התזה הבאה: לעם היהודי, לדורותיו, יש נטייה לזרם פוליטי אנארכיסטי המתנגד לשלטון פוליטי מכל סוג ומתמסר להנהגות אידיאולוגיות על-פוליטיות. המטרה המצטיירת כאן היא בעיקר האידיאולוגיה הדתית פונדמנטליסטית (ממלכת כוהנים, "אלוהים ילחם לכם"), אבל מתברר שהם אינם היחידים. התזה יוצאת פחות או יותר ממשל המלך של שמואל הנביא שפורש את האידיאולוגיה של מתנגדי השלטון הפוליטי (המלך). בדרך הוא עובר בין היתר במשלחת היהודית שיצאה לרומא לאחר מותו של הורדוס הגדול והתנגדה להעברת השלטון לבניו והעדיפה שיהודה תוכפף ישירות לשלטון רומי (כאיפרכיה של הפרובינציה הסורית) ומסתיימת ביהודי הגלות שקידשו את הגלות ודחו כל גאולה לאומית פוליטית מלבד גאולה משיחית על-טבעית. לכל אלו החוששים שמדובר בעוד טקסט של פוליטרוקים נאמני השמאל הרחוק, לעניות דעתי זה אינו נכון. כותב הספר עובד במכון שלום הרטמן ועורך הספר הוא אריאל הורוביץ (בנה של נעמי שמר?), להערכתי לא בדיוק מעוזים של השמאל הפוליטי. גם לגופו של העניין, הרושם שלי הוא שהתזה המוצגת הרבה יותר גדולה וחשובה מאשר שיוכים והטלות למפה הפוליטית נכון להרגע. עליי לפחות ההשפעה היתה, קריאה לזהירות ברטוריקה נגד מוסדות וגופים פוליטיים קיימים לטובת אידיאות וערכים מופשטים ורחוקים. מוסדות שלטון אלו, מטבע הדברים שהם מוקפים בגורמים פליליים, מלחכי פנכה, אופורטוניסטים וכרוזות של דפי מסרים. אצלי, כמו אצל רבים, אנשים אלו מעוררים סלידה ופחד. דבר זה לא צריך להשכיח מאיתנו ששלטון פוליטי, בפרט שלטון דמוקרטי, הוא אלטרנטיבה, לא בהכרח קיימת לעד, לשלטון זרים או אנרכיה קטלנית. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אריאל הורביץ בנה של נעמי שמר הוא לא אריאל הורביץ עורך הספר מצעד האיוולת היהודי (ושניהם חשודים הרבה יותר כיצרנים של טקסט של פוליטרוקים נאמני הימין הרחוק מאשר השמאל הרחוק). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה. א. אם כן השערתי שלא מדובר בטקסט רגיל מבית היוצר של מרץ ודרומה, מקבלת חיזוק. בנוגע לעניין הימין הרחוק, כמי שקרא את הספר, אני לא חושב שהתזה שם נולדה כדי לשרת אותם. מפני שחלק די גדול של אותם אנארכיסטים שהזכרתי היו פונדמנטליסטים דתיים שדגלו בשלטון האל והתנגדו לשלטונם של שליטים חילוניים, איני חושב שהתזה הזו תתחבב על תומכי הימין הדתי הנכחי. אני ממליץ על הספר לכל מי שאינו חסיד שוטה מכל מחנה שהוא. ב. טעות יותר חמורה שעשיתי היא בנוגע למטרתה של המשלחת אל אוגוסטוס קיסר. המשלחת הזו בקשה שלטון רומי ישיר (ע''י פרפקט או פרוקורטור) במקום המשך שלטונם של צאצאי הורדוס. הבקשה להכפיף את יהודה לפרובינציה של סוריה שייכת למשלחת קודמת (אל פומפיאוס הגדול) שעליה התכוונתי לדלג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין שום חידוש בספר הזה. בועז עברון ז''ל הראה כבר בספרו הקלאסי ''החשבון הלאומי'' איך היהדות הינה אנטי-פוליטית באופייה כולל הדוגמאות מימי בית שני. לא קראתי את הספר הזה אבל מעיון בו ומתיאורך אני מתרשם שבניגוד לעברון, עשהאל לא עמד על התובנה (שעברון קיבל אותה כמובן מעברו הכנעני) שהיהדות היא עדה דתית במהותה הנבדלת באופייה מקהילה פוליטית, דבר הגורם לו לכשל מתודולוגי המוצג בטיעוניו כאילו להנהגה היהודית הייתה יכולת בחירה בין שתי אופציות - הסתגרות קהילתית או אקטיביות פוליטית ולא היא. היהדות היא כת סגורה התלויה באופן מהותי במארחיה והטפילות החרדית והמשיחיות הלא רציונלית המתנחלית לא במקרה ולא כתוצאה מתאונה נוצרו. כישלון הציונות כתנועה מודרנית, פרגמטית ורציונלית להתגבר על תופעות אילו הביא לשקיעת המדינה. התעשתות והתגברות על תופעה זו יכול לבוא רק במעבר של ישראל למדינת כל אזרחיה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |