 |
|
 |
||
|
||||
 |
מה ההבדל בין פרשת הרשעת זדורוב ברצח תאיר ראדה ובין הפרשה הזאת ? גם במקרה הראשון ההרשעה נסמכה על הודאה שניתנה מבלי שנתנה אפשרות לנאשם להיפגש עם עורך דין, עובדה שבוקרה קשות בפסק הדין של בית המשפט העליון בפרשה השנייה, ושלא ניתן לה שום משקל בפסק הדין שלהם בפרשה הראשונה, והפעלת מדובב. הסמים? זה מה שעשה את ההבדל? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, כאן מספרים לנו שהזיכוי בא בין השאר משום שנמנעה מהנאשם זכות התייעצות עם עורך דין. כשאני חושב על כך נראה לי שמדובר במהפכה ברשויות החוק שלנו. הרי כל ההרשעות שהתבססו על הודאה מהרשעת אל עבייד ברצח חנית קיקוס דרך הרשעת ברנס ברצח רחל הלר דרך הרשעת זדורוב ועוד, כולן התבססו על מניעת רשות התייעצות עם עורך דין עד למתן ההודאה, שלאחר מכן הנאשמים חזרו בהם ממנה. למרבה החרפה כך "עבדו" אצלנו מאז ומתמיד ובאישורים מפורשים של בית המשפט העליון. מה קרה עכשיו? איך לא נפסלו כל ההודאות של נאשמי דומא, לא רק בגלל העינויים אלא גם בגלל שהודאותיהם נגבו בטרם ניתנה להם ההזדמנות להתייעץ עם עורך דין? איך לפתע נפל האסימון? האם בתי המשפט פעלו בעבר בהתאם לחוק, ומשמעות פסק הדין הנוכחי הוא חקיקת חוק חדש? האם לא היה זה תפקידה של הכנסת לחוקק חוק מפורש שפוסל הודאות שניתנו תוך מניעת זכות ההתייעצות עם עורד דין? כל זה מאד תמוה, אבל גם אם חוקק חוק חדש בידי רשות שאינה מוסמכת לחוקק חוקים, מדובר בחוק טוב וצודק לדעתי. אולי יהווה הדבר תקדים, והמשטרה תנסה לחפש ראיות אמיתיות בחקירות בעתיד במקום לעסוק במניפולציות ובלחץ על החשודים, ומעז יצא צדק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמעתי ראיות עם מישהו (מישהי), אולי מהסנגוריה הציבורית, בנושא הזה. הייתה כאן פעולה מחפירה של המשטרה והפרקליטות. אין מה להשוות את זה לזדורוב. לדוגמה: במקרה שלנו בחלק מהזמן פתאום אין הקלטה ובדרך פלא המדובב מצליח להגניב סמים לתא המעצר. הוא הצליח לשכנע את הנאשם לצרוך (ככל הנראה בפעם הראשונה בחייו) הרואין וההודאה נלקחה ממנו בזמן שהוא היה בקריז. מרגע שזה התברר הסנגוריה הציבורית אבל גם השופטים ניסו לעשות מה שהם יכלו עבור האיש. הבעיה היא שהוא הרגיש שעבדו עליו והצרוף של אובדן הכבוד ואובדן האמון במערכת מנע ממנו להעיד. ללא עדותו זה היה כמעט בלתי אפשרי להשיג זיכוי. ממה שאני זוכר לקח זמן עד שהצליחו לשכנע אותו להעיד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובתי האחרונה עליה בחרת לענות עסקה אך ורק בנושא אחד: הרשעה על סמך הודאה שניתנה קודם שניתנה לנאשם אפשרות לפגוש עורך דין, וביקורת של בית המשפט העליון על ההתנהלות הספציפית הזאת. שאלתי למה נזכרו רק עכשיו, ולא זיכו את הנאשמים הקודמים שהרשעתם התבססה בדיוק על אותו דבר. אגב, גס בפרשת זדורוב נעלמו חלק מהקלטות החקירה. בדיוק החלק בחקירה שבו עבר מהנאשם ממצב של לא מודה למצב של כן מודה היה חסר, והמשטרה תרצה זאת בתקלה טכנית. אם גם בפרשה החדשה קרה אותו דבר, אני מתחיל לחשוב שמדובר בשיטה. ברור ששום מקרה לא דומה בדיוק לאחר. כאן היה שימוש בסמים אצל נחקרי דומא היה שימוש בעינויים, שזו כבר דרגה הרבה יותר חמורה, שמזכירה את שיטות החקירה מימי הביניים. אבל הקונצפט של הרשעה על סמך חקירה בלחץ הוא דומה בכל המקרים, ובכל המקרים לא ניתן לנאשמים להתייעץ עם עורך דין בטרם נגבתה ההודאה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקרה האמור בהחלט ניתנה לו אפשרות להתייעץ עם עורך דין, אולם המדובב של המשטרה (שהתחזה לפושע כבד ומקושר, שכבר הרג כמה אנשים) הצליח לשכנע אותו שיש לו סנגור פרטי נהדר (פלדמן, אם כי הוא טעה בשמו וקרא לו פרידמן) ולכן הוא ויתר על הסנגור מהסנגוריה הציבורית וחיפש לשווא את העורך דין פרידמן מתל אביב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר שופטי בית המשפט העליון משקרים. אפילו אני לא האשמתי אותם מתי שהוא באשמה זו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מאשים אותם. אני מצטט את מה שאני זוכר במעומעם. אבל גם מה שכתוב שידיעה ב־ynet לא סותר במפורש את התיאור שלי (כתוב שם בתגובת הפרקליטות שבית המשפט קבע שהיו פגמים באפשרות להיוועץ עם עורך דין). אתה מוזמן לחפש את הכרעת הדין בעליון בשביל לראות מה בדיוק קבעו השופטים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכרעת הדין בעליון | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בראש הידיעה אליה קישרתי כתוב: "שופטי העליון שזיכו את אלישע חייבטוב מרצח, נימקו זאת בכך ששללו ממנו זכות בסיסית של התייעצות עם עו"ד למשך שלושה שבועות", ועל כך הסתמכתי. הקישור שלך שאתה קורא לו: "הכרעת הדין בעליון" הוא קישור לידיעה ב"הארץ", ולא כפי הכותרת שנתת. אין טעם שאקרא את הידיעה הזאת. אולי המידע שצטטתי מ ynet ישנו שם ואולי אינו שם. זה לא רלוונטי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תיקנתי את הקישור. לא קראתי עדיין את הכל (ובפרט: עדיין לא את ההכרעה). לפי טענות ההגנה שקראתי, ונראה שהן מתארות את מה שקרה, חייטוב אכן דרש במספר מקרים להיפגש עם עורך דין ולא נענה (וגרוע מכך: הוא ביקש לשלוח הודעה לעורך דינו כדי שיגיע למחרת לדיון בבית משפט, אולם ההודעה הזו כלל לא נשלחה לעורך דינו). לכן אתה צודק וזו לא הייתה סתם מניפולציה של המשטרה אלא כפיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבדיקה שערכת מחזירה אותי למה שכתבתי בתגובה 700888 ומחזקת אותה. נראה לי שהתקשורת לא הפנימה את עצמתה של הקביעה הנחרצת לפיה, בעצם, אין לסחוט מנחקר הודאה ללא שניתנת לו אפשרות להתייעץ עם עורך דין ושאסור לשופטים להרשיע על סמך הודאה כזאת, ולא יצאה בתופים ובמחולות, כפי שהיא יודעת לעשות, וכפי שראוי היה שתעשה במקרה זה. בתי המשפט, ובפרט בית המשפט העליון לא נהגו עד כה לפי כלל זה. ראו למשל את שיר ההלל ל"מלכת הראיות" שמחבר חשין, אחד משופטי העבר המכובדים, שבתוכו, מרוב התלהבות, הוא גם מסלף והופך את הפרוש של הכלל ההילכתי "אין אדם עושה עצמו רשע", בפסק הדין בערעור במקרה אונס ורצח חנית קיקוס. .מלכת הראיות" - כך כונתה לעיתים הודייתו של נאשם בחקירת משטרה. וגם אם לא מלכה-על-כס היא, "נסיכת ראיות" היא, מאותן ראיות ראשונות במלכות. מי כמונו, היושבים לדין יום-יום, יודעים זאת. ומכבר ידענו אף זאת, כי הניסיון וחוכמת-המעשה הם המדריכים אותנו בלכתנו. וכבר לימדנו אחד מן החכמים בקהילתנו - קהילת-המשפטנים - אוליוור וונדל הולמס, כי חיי המשפט לא נעו על מסילת-היגיון אלא על דרך- “The life of the law has not been logic; it has been experience”: Oliver Wendell :הניסיון Common The, Holmes 1) 1881, Boston (Law .ברגיל, אין אדם משים עצמו רשע; קְ רָ א: אין אדם מודה כי עבר עבירה פלונית אלא אם עבר אותה עבירה. חוכמת-הלב לימדה אותנו, שאין אדם עושה עצמו רשע במקום שהוא צדיק. בייחוד אמורים הדברים בחמורות שבעבירות, באותן עבירות השולחות אדם לשנים ארוכות אל בית האסורים. אין זו הנחה משפטית. אין זו חזקה חלוטה. הנחה של שכל-ישר היא, הנחה המייסדת עצמה על טבע האדם. ברור שהודאתו של הנאשם באה אחרי לחץ מבלי שניתנה לו האפשרות להתייעץ קודם עם עורך דין, ולא נראה שזה הפריע לשופטים שכל כך מתלהבים משטות כזאת כמו "מלכת הראיות" לפסוק כנגד ההיגיון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני ממליץ לך לקרוא את הכרעת הדין כדי לראות מהו היחס להודאה שעלולה להיות הודאת שווא. בפרט שמאז הציטוט של חשין התקבל פסק דין יששכרוב [ויקיפדיה]. אבל כדי שיהיה ברור שמדובר על הודאת שווא, מן הראוי שהנאשם יטרח לציין לפחות את זה. מה קרה כאן הוא מקרה נדיר של מי שלא רק הודה הודאת שווא (גם אם מפוקפקת) אלא מסרב בעקביות להגיד שהיא שגויה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאיזה מקרה אתה מתכוון, שבו הנאשם סרב לומר שהיא שגויה גם לאחר שהתייעץ עם עורך דין? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המקרה הנוכחי, של חייטוב. „סירב לומר שהיא שגויה גם לאחר שהתייעץ עם עורך דין״ הוא תאור פשטני במקצת. הוא יוצג על ידי עורכי דין מהסנגוריה הציבורית החל מתחילת ההליך המשפטי. הוא דחה ייצוג על ידי הסנגוריה הציבורית בשל הטריקים של המדובב (והחוקרים) שהצליחו לגרום לו לקוות לקבל סנגור פלילי מוצלח. ממה שהבנתי לאחר שעורך דינו (הוא, כזכור עבריין שישב באותה התקופה בכלא) לא הגיע לדיון הארכת המעצר הוא כנראה התייאש ממנו ואולי אף מכל המערכת והחליט לא לדבר. בראיון ששמעתי זה תורץ כ: „הצליחו לעבוד עלי. כל הכבוד להם. עכשיו בכבוד שלי לשתוק״. בכל מקרה התוצאה היא שהוא סירב להעיד לטובת עצמו בכל הדיונים למרות הפצרות פרקליטיו. עם כל הביזיון של המשטרה והפרקליטות, צריך לתת כאן מילה טובה לסנגוריה הציבורית שהשיגה את הזיכוי (מעברת הרצח). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פסק דין יששכרוב (שלא בדיוק הספקתי לעמוד על טיבו) ניתן ב 2006. בפרשת זדורוב ניתנה פסיקת העליון ב 2015 ובעצם, הודאת הנאשם אושרה למרות שניתנה מבלי שניתן לנאשם להתייעץ עם עורך דין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא זוכר את מלוא השיקולים שעמדו שם אבל הייתה התייחסות מפורשת להלכת יששכרוב בפסק הדין בתיק זדורוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את דעתו של שפטל על "מלכת הראיות" שמעתי לראשונה שלשום בערוץ 20 (09:30). הוא גם מדבר על הכלל ההלכתי "אין אדם משים עצמו רשע", ונותן לו את הפרוש האמתי ולא הופך ומעוות אותו באופן מוזר ומטופש כפי שעשה השופט חשין בפסק הדין שציטטתי. לפני כן לא היה לי שום מושג על ייחסו ל"מלכת הראיות". בהמשך דבריו הוא יורד על כל ה"מוביצ'ים". מאחר שאני לא "מוביץ" אלא "לוביץ", יצאתי ממנו ללא פגע. אגב, לתכנית זו שלחתי שאלה בעקבות תגובה של אריק שבה הוא מראה שחוק כבוד האדם וחירותו מפנה למגילת העצמאות שבה בפרוש מדברים על שוויון (זכויות), ובקשתי הבהרה, אבל (הם מקבלים שם כנראה המון תגובות), לצערי, שאלתי לא נקראה ולא קבלתי תשובה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכרעת הדין בעליון (הפעם קישור להכרעת הדין ולא למאמר עליה) | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |