|
המקרה הנוכחי, של חייטוב. „סירב לומר שהיא שגויה גם לאחר שהתייעץ עם עורך דין״ הוא תאור פשטני במקצת. הוא יוצג על ידי עורכי דין מהסנגוריה הציבורית החל מתחילת ההליך המשפטי. הוא דחה ייצוג על ידי הסנגוריה הציבורית בשל הטריקים של המדובב (והחוקרים) שהצליחו לגרום לו לקוות לקבל סנגור פלילי מוצלח. ממה שהבנתי לאחר שעורך דינו (הוא, כזכור עבריין שישב באותה התקופה בכלא) לא הגיע לדיון הארכת המעצר הוא כנראה התייאש ממנו ואולי אף מכל המערכת והחליט לא לדבר. בראיון ששמעתי זה תורץ כ: „הצליחו לעבוד עלי. כל הכבוד להם. עכשיו בכבוד שלי לשתוק״.
בכל מקרה התוצאה היא שהוא סירב להעיד לטובת עצמו בכל הדיונים למרות הפצרות פרקליטיו. עם כל הביזיון של המשטרה והפרקליטות, צריך לתת כאן מילה טובה לסנגוריה הציבורית שהשיגה את הזיכוי (מעברת הרצח).
|
|