 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני מתקשה לראות כרגע פתרון מלבד פעולה צבאית כזו או אחרת. קים ג'ונג און מטורף במידה שמציירת אותו כעוף מוזר גם בחוגי המטורפים. הוא גם חסר עכבות וכמעט שלא ניתן להרתיע אותו, כך שעשרות, אם לא מאות מיליוני בני אדם נכנסים לטווח המוות שלו בקצב מזורז. וכמובן ישנו המסר לאיראן ואולי לאחרות. מתי? יש הרבה נתונים שאיני יודע - למשל במה שנסגר עם המעצמות האחרות וצפוי מצידן, האם צבאו של ג'ונג און שברירי - ציוד מיושן, חיילים הנמצאים בתת תזונה וללא שיקול דעת, או שמא בעת מבחן, הרוח (פחד, מוטיבציה המונעת ע"י שטיפת מוח) תגבר על החומר? מהי יכולת ירוט הגשם שצפוי לנחות על דרום קוריאה ואולי יפן? אם למשל בתוך זמן סביר עומדת יכולת זו להשתפר דרמטית, אולי כדאי להמתין. יתכן גם שמתרקמות התרחשויות נוספות שאיני מודע להן - למשל אירועים פנימיים בצפון קוריאה, כגון הרעה ממשמשת בבריאותו של ג'ונג און. אפשר כמובן "לתת להם להחליד" - כלומר לא לפעול צבאית מאחר ורוב הסיכויים הם שלעולם לא יעשה שימוש בארסנל הגרעיני התופח של צפון קוריאה. אפשר גם להאשים (בצדק) את הדמוקרטים ולחרוד (כנ"ל) מיכולתו של טראמפ לנהל פעולה כזו, במקום לקחת אחריות על אמירה פוזיטיבית (מה כן צריך לעשות ולמה). באשר לפעולה, אם ישנה דרך לחסל את השלטון ללא נזקים היקפיים גדולים, עדיף. אחרת, כדאי אולי לגרום לניסיון הפעלת נשק גרעיני של הצד השני כדי לפעול כנגדו בנשק גרעיני, אם כדי לוודא את חיסול השלטון, ואם כדי להגיע למעמקים בהם מצויים המאגרים הגרעיניים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
תיקון מתבקש: אפשר גם להאשים (בצדק) את הדמוקרטים -> אפשר לתהות (בצדק) על תמימותם של הדמוקרטים | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלא שהדמוקרטים כן ניסו לעשות משהו - הסכם המסגרת ב-1994 של קלינטון. הרפובליקנים נאבקו בהסכם שבוטל ע"י בוש הצעיר (וגם הקוראנים בסוף רימו). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב ידיעתי בוש הפסיק לספק לצפון קוריאה נפט בעקבות הודאתם בהפרת ההסכם שנחתם עמם. היה חשד שמא הוא לא הבין את הכרזתם, אך לאחר מכן התברר בדיעבד שהם אכן הפרו אותו. אבל זה נראה לי פחות חשוב כעת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאובמה נפגש עם טראמפ במסגרת העברת השילטון הוא אמר לו שהנושא הכי חשוב הוא צפון קוריאה. הנשיא אובמה דיבר עם טראמפ על אסטרטגית הגנה נגד טילים בליסטיים שמתבססת על התפיסה שקשה לעצור טיל ששוגר וכדאי להתרכז יותר בתהליך לפני השיגור ובשניות הראשונות של השיגור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(היה) כדאי להתרכז יותר בתהליך הפיתוח של הטיל בשנים שלפני השיגור, אז היה עוד יותר קל לעצור אותו. להעביר את תפוח האדמה הרדיואקטיבי הזה הלאה זאת חכמה קטנה מאד וכשלון גדול מאד, לא שהייתי מצפה ליותר מזה מהנשיא הקודם. כמו שראינו, גם בזירות יותר קונוונציונליות הוא הצליח לעשות את המינימום ולהשאיר נזקים מקסימליים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שכתבתי מקודם, קלינטון חתם על הסכם מסגרת עם הקוריאנים, בוש ביטלו, וב-2007 בוש (אחרי ששם אותם על ציר הרשע) ניסה להגיע להסכם וזה לא עבד. לחתוך את הזמן מנוחיות אידאולוגית זאת לא שיטה טובה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב,אין לי שום בעיה להודות שגם בוש לא היה כל כך מוצלח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התקפה עליהם לא תתקבל בהבנה מצד סין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל עוד סין, הנושאת באחריות ישירה לשלטון שושלת קים, אינה מאיימת במלחמה גרעינית, זה שווה את זה. אם אין ברירה אפשר להסכים עם סין שלאחר פירוק השלטון תהפוך קוריאה הצפונית לאזור השפעה סיני. זה עדיין יהיה טוב לאין ערוך מן המצב הקיים הן לאוכלוסיה והן לשאר העולם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי שכשמדינה/מעצמה גרעינית לא מקבלת בהבנה עניינים רגישים ליד גבולותיה, האיום הזה קיים במובלע כל הזמן גם בלי לנפנף בו כמו באקדח טעון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בפוטנציה כן, אך ניתן להעריך ואולי לברר אם יש סיכוי שזה אכן עשוי להיות מתורגם לפעולה. אלמלא קטונתי הייתי מעריך שמדובר בסיכוי נמוך מספיק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק שברגע שמעצמה אחרת תוקפת גרעינית מדינה ליד הגבול שלך, זה מאד מקרב אותך לכל מיני קווים אדומים. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |