|
||||
|
||||
הבחירה תלויה מאוד בתפיסה של כל אחד לגבי איך עובד מסע בזמן. אני, אישית, דוגל בתפיסה שאין לנו בעצם אפשרות להשפיע על ההווה ע"י מסע לעבר, והסיבה למסע לעבר היא רק כדי לעבור חוויה או לקבל אינפורמציה (זו תפיסה דומה לזו המובעת בסרט '12 קופים'). לתפיסתי, כל שינוי שאעשה בעבר בעצם פותח פתיל-זמן חדש, שאינו זה שבו אני חי בהווה וזה שאליו אחזור. לכן להרוג מישהו/לספק מידע למישהו לא יעשה כל שינוי בהווה 'שלי'. זה משאיר אותי עם שתי הבחירות הראשונות (שבעיני מאוד דומות, ולמעשה השנייה כוללת את הראשונה) ועם אופציה שלא הופיעה בסקר - אוסף אינפורמציה מעניינת ו/או שימושית להווה (למשל: מברר מי הרג את ארלוזרוב, מה בדיוק אמר המופתי להיטלר, מי נתן את ההוראה, איפה החביאו הנאצים את יצירות האמנות שגנבו או לאן נעלם חדר הענבר). בחרתי ב'לחוות תקופה...', אם כי אני לא בטוח איזו תקופה; כנראה שנות ה-60 בארה"ב או שנות ה-20 בברלין. |
|
||||
|
||||
מה אמר המופתי להיטלר. |
|
||||
|
||||
"זו תפיסה דומה לזו המובעת בסרט 12 הקופים" זה לא מדוייק, בסרט 12 הקופים אי אפשר להשפיע על ההווה אבל מסיבה אחרת. התאור שלך של "פתיחת פתיל זמן חדש" מוצג בצורה טובה בסרט "חזרה לעתיד". גם אז אולי יש טעם לנסות להשפיע. הרי באותו "פתיל-זמן חדש שהוא לא שלך" חיים אנשים יקרים לך - אולי כפיל שלך, אולי ההורים שלך, הילדים שלך וכו. אז אותה לוגיקה שגורמת לך לדאוג לילדים שלך היום אמורה לגרום לך לדאוג להם. לפחות חלק מהאנשים כן ירצו "לשנות את הווה" במקרה כזה (למשל ביפ בחזרה לעתיד). לעומת זאת, בסרט 12 הקופים נראה שכל מה שהגיבור עשה בביקוריו בעבר למעשה כבר קרה בפתיל הזמן הנוכחי (למשל מה שהוא זוכר כילד באמת מתרחש בסוף הסרט). בסרט הזה יש מעין "גורל" בלתי נמנע שהגיבור לא מצליח לחמוק ממנו. אין פתילי זמן, יש רק מציאות אחת וגורל אחד.. |
|
||||
|
||||
אני מת על 12 קופים. מהסרטים הגדולים בכל הזמנים לטעמי. קודם כל התסריט: מעגל הזמן- הגורל הבלתי נמנע- הופך את הסרט בתום הצפיה לטרגדיה אמיתית שהתקדמה כל הזמן לסוף הבלתי נמנע. ברוס ויליס נותן את הגדולה בהופעותיו, בראד פיט נותן לראשונה את השטיק המופרע שלו שיחזור אחר כך בואריאציות שונות ב"סנאץ"' וב"מועדון קרב", והבימוי של טרי גיליאם נותן את הנופך ההזוי בדיוק במידה הנכונה. סרט ענק. |
|
||||
|
||||
אה, שכחתי. הרלבנטיות של 12 קופים לדיון הנוכחי היא זו: לו חזרת בזמן, אפילו אם יש לך אלף משפטים להגיד, אם אתה חייב לדבר אותם רק עם פסיכולוגים ופסיכיאטרים- אכלת אותה. |
|
||||
|
||||
זה לא הסרט שהושפע מהרעיון של "המזח"? אחד הסרטים הכי מעניינים שראיתי על חיים בין נקודות זמן שונות (לא ממש מסע בזמן) הוא "המפגש". הדילמה האישית שמאחוריו (לו הייתי יודעת מה עתיד להתרחש, האם הייתי בוחרת לחוות זאת שוב למרות הכאב הכרוך בכך?) אולי לא חדשה. אבל היא מבוצעת שם יפה כל כך. |
|
||||
|
||||
הסרט מבוסס ישירות על סיפור קצר של טד צ'אנג. ואם כבר אותו סיפור, כשקראתי אותו, שנים לפני הסרט, קיבלתי רושם לגמרי אחר לגבי הסוגריים שלך. מה שאני הבנתי הוא שהיא לא באמת בוחרת, כי היא יודעת שאי אפשר לשנות את מה שהתרחש. אפשר אולי להשלים עם הידיעה לגביו, שלשם חשבתי שהסיפור מוביל. קצת כמו הטרלפמדורים של קורט וונגוט בבית מטבחיים חמש. |
|
||||
|
||||
רשמתי לפניי כבר לפני המון זמן לשים יד על קובץ הסיפורים של צ'אנג. לגבי ההבדל בין הספר והסרט, מהמאמר המצוין הזה (אם כי הוא קצת מתלהב מדי לטעמי) הבנתי שיש הבדל בין התסריט לבין הסיפור המקורי, והוא אכן מתבטא בהצגה של דילמה שונה מעט: |
|
||||
|
||||
דוקא נדמה לי שהסצינה האחרונה של הסרט רומזת שאולי כן ניתן לתקן את העבר, רק שהגיבור הטרגי) הוא לא זה שהצליח לעשות זאת. קישור מספיילר קשות לסצינה המדוברת. אתה הבנת את זה אחרת? |
|
||||
|
||||
כן, אני מבין את זה אחרת. ...ספויילר... . . . . . . . . . . . . . . הרי הגיבור נשלח לעבר מלכתחילה כדי להשיג דגימה של הוירוס ולהחזיר לעתיד. לא כדי לשנות את העבר. בניגוד לפקודות האלו, הוא ניסה לשנות את העבר. בעיני, הסצינה שאתה מדבר עליה מתאימה הרבה יותר לפקודות המקוריות - בפרט לאור זה שהאדם שמופיע בה יש לו אינטרס ברור לא לשנות את העבר. |
|
||||
|
||||
גם אני הבנתי ככה את הסצנה. |
|
||||
|
||||
רגע, אז מה בכלל לשיטתך עושה שם הגברת ההיא, ולמה יש לה אינטרס לא לשנות את העבר? כי זה יקלקל את המעמד הפוליטי שלה? הרי אפילו אם היא רק משיגה דגימה של הוירוס, זה כבר יכול לשנות את העתיד (אפילו העתיד שלה, ובכל זאת) בכך שאנושות עם דגימה של הוירוס תתמוד איתו אחרת מאשר אנושות ללא דגימה של הוירוס. אז בכל מקרה זה שהיא שם מראה שנסיעה בזמן יכולה לשנות את מהלך העניינים העתידי. |
|
||||
|
||||
לכל היותר היא מתקנת את העתיד, לא את העבר. כנראה מתוך הבנה של חוסר התוחלת של נסיון כזה. בעליל אף אחד לא מנסה לעצור את המטורף עם החיידקים, עובדה שהוא עלה למטוס. |
|
||||
|
||||
נו באמת, הוא עלה למטוס כי הגיבור (ברוס ויליס) נכשל בלעצור אותו, ולאף אחד אחר אין מושג שהוא המטורף. חוץ מאשר למדענית מהעתיד במטוס, שהיא אופצית הגיבוי בדיוק למקרה הזה. הרי אם זה היה חסר תוחלת לא היתה לה סיבה להיות שם, ולבמאי לא היתה סיבה טובה להראות לנו את סצינת הסיום הטוויסטית הזאת. |
|
||||
|
||||
אבל זו כל הנקודה. המדענית שם כדי להשיג דגימה מהווירוס, כדי ש*בעתיד* אפשר יהיה לפתח חיסון נגדו. |
|
||||
|
||||
אין ויכוח שאפשר לשנות את העתיד, הרי זו הפקודה המקורית של הגיבור. להביא דגימה מהעבר כדי להציל את העתיד. כן, אין לה אינטרס לשנות את העבר כי: 1. אכן לשמר את המעמד שלה. 2. אם היה לה אינטרס אז למה לחפור לגיבור על להביא דגימה של הוירוס. פשוט אפשר להגיד לו למנוע בכל דרך שהיא את המגפה. |
|
||||
|
||||
1 נראה לי טיעון די חלש. הוא נכון בערך לכל בעל עמדה מכל עלילת מסע בזמן אי פעם, ובכל מאות העלילות האלה זה אף פעם לא היה שיקול מכריע. 2 הרבה יותר קל להשיג דגימה של וירוס שהגיע ל90 אחוז מאוכלוסית העולם, מאשר לעצור מגיפה. אותו חנון הייטק מפתילון אחר כאן, לו היית שולח אותו לאירופה במלחה"ע הראשונה, סיכויו להביא לך דגימה של וירוס השפעת שחיסל שליש מהיבשת היו גדולים לאין ערוך מסיכוייו למנוע את המגיפה. |
|
||||
|
||||
תראה, בסצנה המדוברת אין שום רמז שהיא הולכת או מתכוונת לעצור אותו בשום צורה אבל גם אין רמז שהיא מנסה להשיג דגימה של הוירוס. הדבר היחידי שהצופה יכול לעשות הוא לנחש מה הולך לקרות. אני מנחש, שהיא לכל היותר רוצה ממנו מידע או דגימה של הוירוס. היא בטח לא מתכוונת *למנוע* את המגפה. אבל זה רק ניחוש, לאנשים אחרים יהיו ניחושים אחרים. הנה הסיבות לניחוש שלי: 1. אם אני חושב איך מוצגת הדמות של ה"מדענית". לא מדובר באיזשהי דמות הומנית ובכלל לא מדובר בשלטון ליברלי במיוחד. מדובר בדמות שהיא פוליטקאי קר שמשחק בפיונים ולא בנשיא שרוצה להציל את העולם. אם אני צריך לנחש מה היא יותר רוצה, למנוע את המגפה או לחזק את המעמד שלה - הייתי מהמר על האפשרות השניה. 2. מלכתחילה היא שלחה את הגיבור להשיג את הוירוס, סביר שהיא רוצה משהו דומה. 3. הנושא המרכזי בסרט הוא גיבור טראגי שלא מצליח למנוע אסון (הסרט אפילו מזכיר את האגדה היוונית על קסנדרה). אם בכל זאת מישהו *אחר* מנע את האסון אז בעצם הגיבור מצליח במחיר חייו (כמו ברוס ויליס בארמגדון) - זה קצת מחליש את הנושא המרכזי. 4. (ואת זה קראתי הרגע בפורום באינטרנט) בסצנה היא אומרת שקוראים לה ג'ונס והיא מביטוח. ביטוח לא מציל אנשים, ביטוח רק מפצה את מי שנותר בחיים - וזה מה שהיא עושה, מביאה דגימה של הוירוס כדי לפצות את הניצולים |
|
||||
|
||||
4. אני דוקא הבנתי שזה שהיא 'ביטוח', דוקא זה אומר שהיא אופצית הגיבוי, במקרה שהאופציה הראשונה - ברוס ויליס - תיכשל. ואולי אפילו לא גיבוי, אלא שבאותו קור פוליטי מתוכנן היטב מראש הוא היה אמור למות, אבל להביא מספיק מידע כדי שהם ימשיכו משם וינטרלו את המגיפה. ותחשוב על זה שהיא תהיה הגיבורה שמצילה את העולם, איך זה בתור חיזוק למעמד שלה? כל זה מבלי להפחית את הטרגדיה האישית שלו. |
|
||||
|
||||
ײתחשוב על זה שהיא תהיה הגיבורה שמצילה.. ײ אם אתה מתכוון לכך שהיא רוצה להביא מידע כדי לנטרל את המגיפה בעתיד. אז כן, גם אני חושב כך וברור שזה יחזק את מעמדה. ײהוא היה אמור למותײ גם בפורומים שקראתי חושבים שהמדענים התכוונו שהגיבור ימות. |
|
||||
|
||||
המרכאות שלך ממש דומות ליודים, נזקקתי לשלוש קריאות כדי להבין את המשפט האחרון. מעבר לזה, נראה שהפרשנויות שלנו מספיק קרובות כדי ששתיהן יתקבלו כאפשריות. שלי גורמת לטוויסט הסופי להיות הרבה יותר דרמטי לדעתי. |
|
||||
|
||||
מצטער על המרכאות.. מקלדת ארורה של טלפון חדש.. |
|
||||
|
||||
אוקי, זה ממש צירוף מקרים, אבל בדיוק עלה סרטון ביוטיוב שמסכם איך מסע בזמן עובד (מבחינת השפעה על הווה, רצון חופשי וכו') בכל מיני יצירות ספרות וקולנוע מפורסמות: https://www.youtube.com/watch?v=d3zTfXvYZ9s ממש מוצלח.. אזהרה: 1. טיפה מורכב 2. מכיל ספויילרים |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |