|
||||
|
||||
עכש"ז מקריאת ספר הזכרונות של שאזלי, "חציית התעלה", הוא מספר על משהו שונה ממה שעולה מהפתיח למאמר. הוא מספר על הצלחת המבצע ועל חילוקי הדעות שהיו לו בהמשך עם סאדאת ושר הצבא אחמד איסמעיל עלי כשכוחות ישראלים חצו את התעלה. בעוד ששאזלי חשש לגורל הכוחות המצריים מעבר לתעלה ולחשיפת העורף המצרי מתוך מה שברור כהשקפה צבאית נטו של ניהול הלוחמה, סאדאת ועלי ראו לנגד עיניהם את המטרה האסטרטגית-פסיכולוגית של שליטה מצרית בשטחים במזרח התעלה בכל מחיר על מנת לשבור את העקשנות הישראלית. עמדתו של שאזלי להחזיר את הכוחות המצרים למערב התעלה לא התקבלה והוא פוטר וכך מצרים הצליחה לממש את המטרת המלחמה. |
|
||||
|
||||
כיצד נוגד התיאור בספר את שאמר א-שאזלי בראיון הטלוויזיוני? הרי הוא רצה להחזיר את הכוחות בדיוק בשל המצב שאותו תיאר בראיון. |
|
||||
|
||||
כפתיח למאמר העוסק במיתוסים, או שמא ''מיתוסים'', של מלחמת יום כיפור, הוא מנסה להציג מצב שבו לכאורה המצרים ידעו ''ימים ספורים לאחר פתיחת המלחמה'' שהם למעשה נכשלו והצבא הישראלי ''הפך את הקערה על פיה''. מכך, המיתוס הוא שלמעשה ישראל נצחה במלחמה בעוד שבתודעה המצית '''מלחמת אוקטובר' נתפסה עד אז כניצחון צבאי גדול'' היתה כוזבת. אולם, שזאלי, כפי שכתבתי, ראה את המצב מנקודת מבט צבאית בעוד סאדאת ושר הצבא עלי ניהלו מערכה מדינית באמצעים צבאיים והצליחו לסיים אותה בהצלחה מבחינת השגת מטרותיה המדיניות והתודעתיות - גם החזרת הגאווה והיכולת המצרית, גם חיזוק מעמדה, גם עירעור בטחונה של ישראל, גם פגיעה באמון הנים ישראלי, וגם החזרת כל סיני למצרים. בנוסף, ואולי את זה סאדאת לא ממש תכנן, גם חתימת הסכם השלום עם ישראל היא הצלחה מצרית של המלחמה. הסכם השלום, בין השאר, הצליח סוף סוף להעביר את מצרים מחסות רוסית אל חיק ארה''ב והמערב, כפי שנאצר ניסה ולא הצליח. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |