|
||||
|
||||
לפני כשנתיים פירסם עידו הרטוגזון טור חושפני ואישי ובו פרש לפננו את האני מאמין שלו. מסקנותיו הפרקטיות היו דומות לאילו של גלעד אם כי מסיבות שונות. גם דובי קננגיסר הזכיר שהוא פירסם כתבה בה חשף את הגיגיו הכמוסים בפני קוראי האייל. דיון 338 הנקודה המעניינת, מחוץ לתוכנן החשוב של המאמרים, היא עצם הדחף והנכונות להחשף באופן כזה ודווקא באתר הזה. שמעון גלבץ כתב על הקהיליות המדומינות ושכלולן בעידן האינטרנטי, וכאן לפנינו דוגמא מובהקת של תוצר קהילתי שכזה. העובדה שהכותבים האלה החליטו לשתף אותנו הופכת אותנו בעל כורחנו למציצים, ומרצוננו (הלא חופשי) למשתפי פעולה, למשדרי סימפטיה או אנטיפטיה בהתאם למצב רוחנו הנוכחי. זוהי תופעה מרתקת שהולכת בעקבות אבחנות חז"ל על קרוב אדם אצל עצמו, ומראה כמה פיתחו הכותבים זיקה ברורה ובעלת משמעות גדולה עבורם לקהילית האייל. לפני כמה שנים התלונן איזה אלמוני אחד על דברי ההבל שנכתבים כאן (בלי שישתמש בזכות וביכולת שלו להמנע מלגלוש לאייל), אך הוא לא שם לב לנקודה הכתבות של גלעד ושל עידו מאירות. תיעוד פן מסוים של מסכת התהוות קהילייה מדומיינת-מציאותית ביותר. (זכורה הסערה זוטא התעוררה אחרי שאלכס סיפר על פגישתו עם כמה חברים נבחרים). תגובה 8080 אשר לתקווה. שפינוזה לימד אותנו שהיא מסוכנת לבריאות משום שהיא מבוססת על מידע חלקי. אני לא בטוח שהוא צדק בפרוגנוזה שלו אבל מנסיוננו למדנו שהדיאגנוזה שלו נכונה, כי תקווה יכולה להגמר במפח נפש ואכזבה או באושר והתעלות, אבל מי חכם וידע? מילה על המצפון. ברור מהמאמר והתגובות שאין מצפון במ' רבתי, אלא רק מה שגלעד מרגיש ברגע זה. סערת הרגשות המתנגשים בנפשו (סליחה על הביטוי) נפתרה בסוף על ידי התחושה החזקה יותר, ושמחירה העתידי של הבחירה הזו נלקח בחשבון, כחלק אינטגרלי של תהליך ההתלבטות. (אני לא משוכנע באמיתות הכותרת אבל זה נראה לי מתאים) |
|
||||
|
||||
Ron,
I feel that the Ayal community has had a very strong and long-lasting influence on my life; far more then any other community, including "Non-Virtual" ones. That is way I decided to publish this article here, and not anywhere else on the Hebrew-speaking net, although there are other sites that I hold dear, and attend on a regular basis. Also, I can say that the last couple of weeks, in which I had refrained from writing as much as I used to on Haayal, and in which I saw a terrible simplification and banalization in arguments of some of the regular commentators and article writers which I consider to be articulate and intelligent, has greatly distressed me, and had contributed to my general feeling of despair that drove me to write this article. Also, this community has helped me to create the initial connections which will help me in my attempt to rebuild my life from scratch. So, as you can see, the virtual is in complete Synergy with the "real", and it has become hard to say which is more important. (Baudrillard would not have been pleased with this statement...) |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |