 |
|
 |
||
|
||||
 |
לאחר החתימה על ההסכם היה עוד אקט פורמלי שבו על הקונגרס לאשר או לפסול את ההסכם, כשהאפשרות לבטל ממש את ההסכם מצריכה רוב מאד גדול שמבטל את הוטו הנשיאותי. העובדות בקשר לאופן שבו יסתיים העניין היו די ברורות מיד בהתחלה - יהיה רוב רפובליקני + דמוקרטים בודדים להתנגדות להסכם אבל הרוב הזה לא יהיה מספיק כדי לבטל את הוטו הנשיאותי. עכשיו התברר, למרות שההצבעה עדיין לא הייתה, שהעובדות האלה התאמתו כמעט באופן סופי. למרות שהעובדות האלה היו ברורות מתחילה, נתניהו ותומכיו מקרב היהודים בארצות הברית נלחמו כל העת גם תוך השקעת משאבים לא מעטים כדי להגדיל את מספר מתנגדי ההסכם. הביקורת על דרך פעולתו זו כללה שני מרכיבים עיקריים. א. למה לקלקל את היחסים עם הממשל כשהתוצאות ברורות כל כך ? ב. וגם אם תהיה הצלחה וארצות הברית תדחה את ההסכם, המצב יהיה עוד יותר גרוע כי איראן לא תראה עצמה מחויבת להסכם, והסנקציות כנגדה בכל זאת יתבטלו ע"י יתר המעצמות הכמהות כל כך לעסקים עמה. האמת היא שלא הבנתי כל כך כל הזמן מדוע נתניהו מתעלם, ולא עונה לטיעון השני בדבר המצב הרע עוד יותר שעלול להתהוות עם ארצות הברית תבטל את ההסכם, ויתר המעצמות ימשיכו בו. אבל כרגע, למרות שאיני חסיד של תיאוריות קונספרטיביות, זה נראה כאילו דרך הפעולה הזאת הייתה המיטבית. כי אם באמת הסיכוי לטרפוד ההסכם ע"י הקונגרס לא קיים, סעיף ב' אינו רלוונטי, ומאידך גיסא ברור שנתנייהו לא יכול לומר: "ממילא אין למלחמה שלי שום סיכוי", ולכן בחר להתעלם מכך. ואשר לעניין קלקול היחסים עם ארצות הברית, נראה כרגע כאילו ארצות הברית יוצאת מגדרה כדי לפייס את ישראל ולנסות לפצותה באמצעים שונים. יש הגיון במחשבה שלו ישאל הייתה מפגינה אדישות וממהרת להוריד את העניין מסדר היום, אולי המוטיבציה לארצות הברית לפצות ולהתפייס היו יותר קטנים, כי אם לישראל לא אכפת, אולי באמת ההסכם הזה יותר טוב ממה שישראל מציגה, ואין צורך מיוחד לפייסה ולחזקה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שדבריך כמקובל בישראל נופלים במכשלת ה"אני ואפסי עוד". לא צריך להיות נשיא ארה"ב כדי להבין שאין צורך לפצות את הכלה הישראלית בשום דבר. אם להתבטא בלשון המעטה, הכלה הזו אינה סובלת מעודף מחזרים. לדעתי השיקולים של אובמה נוטים למקום אחר בכלל. בסנאט יש 10 יהודים (9 דמו' ואחד בלתי תלוי) ובבית הנבחרים עוד 18 נציגים יהודים שרק אחד מהם רפובליקני. דבר זה הוא עדות לכוחם הרב של היהודים בפוליטיקה של ארה"ב ובפרט במפלגה הדמוקרטית. אני נוטה לחשוב שאובמה אינו רוצה לקלקל משהו ביחסי מפלגתו עם קבוצה אתנית בעלת כוח והשפעה בשל הבעיות הכרוניות וחסרות המרפא שמעוררים פראי המזה"ת. היות ונראה שרק 2 סנאטורים יהודים מתנגדים להסכם, נראה שאובמה הצליח גם בעניין זה לשלוף קלפים טובים דיים. קשה לבוא בטענות לנתניהו בשל מדיניותו נגד ההסכם האיראני. יחד עם זאת צריך גם לציין כי הימין הישראלי מצטיין בעקביות שבה הוא מצליח לנווט את ישראל אל המקומות שבהם כל האופציות הן רעות. גם אם בנסיבות הנתונות לא היו לנתניהו אלטרנטיבות עדיפות על בחירתו, המספרים שציינתי מדגישים את העלות של מדיניותו ביחס ליחסים המיוחדים שבין ישראל לרוב יהודי ארה"ב תומכי המפלגה הדמוקרטית. נתניהו יכול בצדק לטעון שיחסים אלו ימשיכו להתדלדל בשל סיבות שאין להן קשר עם הגרעין האיראני, ועדיין יש כאן עוד אינטרס ישראלי שנתניהו אינו מצליח להגן עליו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איני חושב שיש איזה שהוא קשר בין דבריך למה שניסיתי לומר. כי נניח אפילו שלארצות הברית אין עניין של אינטרס בישראל1, הרי הסיבה שאתה מציג: היהודים, הם יהודים כל הזמן, ובכל זאת לפעמים אובאמה זועם ולפעמים מחייך, לפעמים הוא מקפיא שליחת נשק (באמצע "צוק איתן") ולפעמים מציע פיצוי. 1 לדעתי אם לארצות הברית יש איזה עניין במזרח התיכון, דווקא לאחרונה, אפשר לראות את ערכה של ישראל עבורה. על מי תישען ? על מדינות המפרץ המושחתות שעומדות חסרות אונים מול איראן ? על איראן ששורפת את דגלי ארצות הברית ברחובותיה ? על ד"עש ? על מי ? לפי הקלטות של ניקסון שפורסמו לאחרונה התברר שהאיש אנטישמי "קלסי". ובכל זאת בזמן כהונתו תמך בישראל וגם העסיק את קיסינגר היהודי. האינטרסים גוברים וכפי הנראה יש אינטרס בתמיכה בישראל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העניין של נסיון אמריקאי לפייס את ישראל, נראה לי כמשהו מאד חלקי. ההתחברות של ממשלת ישראל עם הרפובליקנים ןהפעולה הישירה בקונגרס, תעלה לנו ביוקר. היא עולה לנו ביוקר בפעולתו של נתניהו בעניין ההסכם עם חברות הגז. בגלל הלעומתיות של נתניהו עם ממשל אובמה, הוא היה יכול להתעמת בנושא עם הממשל האמריקאי אם לא היה מעומת איתו בכל כך הרבה נושאים. היות שבנושא הגז, הממשל וגם הרפובליקנים לוחצים עליו, אין לו ברירה אלא להיות כנוע-גם הבוס אדלסון לוחץ. גם עניין הטרור האיראני . טרור הוא קביעה מהפוזיציה. ערב הסעודית מממנת טרור לא פחות מאיראן. ארה״ב מממנת טרור לא קטנה-מימון קבוצות טרוריסטיות ורצחניות בתוך איראן כדי לערער את המישטר, תמיכה במדינות טרור, אימון קבוצות טרור באמריקה הלטינית. אני מניח שגם אנחנו מוכרים נשק והרבה נשק לקבוצות טרור או משטרי טרור. אבל אנחנו מאד אגוצנטרים: טרור הוא רק זה המכוון נגדנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החלק היחיד בתגובתך שהבנתיו וראיתי בו קשר לתגובתי עליה ענית הוא המשפט הראשון בה,כלומר עד "תעלה לנו ביוקר". את ההמשך לא כל כך הבנתי ובמיוחד לא איך הוא קשור למה שאמרתי בתגובתי האחרונה. לכן אענה רק על המשפט הראשון. אני רוצה להפנות אותך לתגובה 500518 שבה הבאתי לפניך את משל הברז. מה שניסיתי להראות שם שיכולות להיות תיאוריות, אבל תמיד צריך לבחון אותן לנוכח הקורה במציאות. אמרו שפעולתו של נתניהו תביא ל"אוי ואבוי" ביחסים עם ארצות הברית, ופתאום רואים שארצות הברית לא זועמת אלא דווקא מנסה לפייס. זו לא תיאוריה אלא המציאות. מה שאתה עושה הוא שוב להמעיט מערכה של המציאות: "מאד חלקי"1, ושוב לחזור ולהיאחז בחזקה בתיאוריה שבכל זאת יהיה "אוי ואבוי". אז כשיהיה וייראה כאילו זה בגלל שנתניהו הלך לקונגרס, הסב את תשומת לבנו לכך. את התיאוריה של השמאל אנחנו כבר מכירים. 1 הניסוח הזה קצת מזכיר לי סיפור על מורה שאומרת להורים באסיפת הורים שבנם תלמיד "מאד בינוני". ברור שהיא מתכוונת לכך שהוא תלמיד חלש אבל מהניסוח יוצא שממוצע הציונים שלו הוא בדיוק הממוצע של הכתה, אבל בדיוק כי הוא מאד בינוני. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |