לא קונספירטור 620519
אייל סתם יום ד', 28/8/2013, 8:52
באתרים שונים, נחשפו ה"עובדות" הבאות:

1) שהחיסון הספיצפי על ידי היצרנית הספיצפית יוצר לראשונה בשנת 2009 לא עבר מעולם מחקר קליני. ואין לו אישור של אף רשות אירופאית או אמריקאית.

2) שמחקר שכן נעשה בהודו על חיסון דומה (כלומר עם אותם מרכיבים לכאורה) אבל של חברה אחרת, ועליו מסתמך משרד הבריאות, הראה שהחיסון במנה אחת הוא כישלון, ומעורר תגובה חיסונית אצל 7-20% בלבד מהמחוסנים.

בהנחה שזה נכון (ולא ראיתי הפרכה של הטענות), משרד הבריאות נותן תרופה שלא בוצע עליה ניסוי קליני ומשקר לציבור שכן בוצע, זה בעייתי. ובנוסף ואולי יותר חמור, אם הבעייה של הפוליו היא אמיתית, משרד הבריאות לא נלחם בה כמו שצריך (כלומר היה צריך לתת שתי מנות).

אני אשמח אם מישהו יסביר למה המחקר לא רלוונטי, או למה החיסון דווקא כן נבדק.

לינקים:
לא קונספירטור 620522
אמ • בתשובה לאייל סתם יום ד', 28/8/2013, 9:37
לפי מה שקראתי כל חיסוני הווירוסים המוחלשים הם בעלי יעילות , effifacy, בינונית עד חלשה אם ניתנת מנה בודדת. כדי שהם יתנו יעילות טובה הם חייבים להינתן במספר סבבים כאשר כל סבב מגביר את היעילות המיצטברת.

דוגמא ליעילות מצטברת תהיה למשל הדוגמא הבאה:
יעילות 50% לאחר מנה ראשונה (סבב ראשון), 70% יעילות מצטברת לאחר מנה שניה (סבב שני), 90% יעילות מצטברת לאחר מנה שלישית (סבב שלישי).

יש כנראה שוני ביעילויות לפי איכות הייצור ותנאי השטח. תנאי שטח למשל כוללים קירור כי בטמפרטורה של החדר יש זמן תפוגה קצר. תנאי השטח כוללים גם מצב בריאותי כללי של האוכלוסיה ובמיוחד מחלות מעיים.

בהודו תנאי השטח כנראה גרועים מאוד: למשל חוסר תחנות בריאות במבני קבע מה שיכול לגרום לפגיעה בקירור, או למשל מצב תחלואה ירוד בעיקר בגלל העדר סניטציה. מכל זאת, אין טעם להסיק מביצועי החיסון בהודו לגבי ביצועי החיסון בארץ.

מה שקרה בהודו הוא שכדי להגביר את היעילות הציפו את המחוסנים במספר סבבי חיסון גדול מאד , התוצאה הייתה שאמנם נגיף הפוליו חוסל אבל הווירוסים המוחלשים גרמו לכמות שיתוקים גדולה פי כמה ממספר השיתוקים שגרמה מחלת הפוליו המקורית.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות