|
||||
|
||||
לפי מה שקראתי כל חיסוני הווירוסים המוחלשים הם בעלי יעילות , effifacy, בינונית עד חלשה אם ניתנת מנה בודדת. כדי שהם יתנו יעילות טובה הם חייבים להינתן במספר סבבים כאשר כל סבב מגביר את היעילות המיצטברת. דוגמא ליעילות מצטברת תהיה למשל הדוגמא הבאה: יעילות 50% לאחר מנה ראשונה (סבב ראשון), 70% יעילות מצטברת לאחר מנה שניה (סבב שני), 90% יעילות מצטברת לאחר מנה שלישית (סבב שלישי). יש כנראה שוני ביעילויות לפי איכות הייצור ותנאי השטח. תנאי שטח למשל כוללים קירור כי בטמפרטורה של החדר יש זמן תפוגה קצר. תנאי השטח כוללים גם מצב בריאותי כללי של האוכלוסיה ובמיוחד מחלות מעיים. בהודו תנאי השטח כנראה גרועים מאוד: למשל חוסר תחנות בריאות במבני קבע מה שיכול לגרום לפגיעה בקירור, או למשל מצב תחלואה ירוד בעיקר בגלל העדר סניטציה. מכל זאת, אין טעם להסיק מביצועי החיסון בהודו לגבי ביצועי החיסון בארץ. מה שקרה בהודו הוא שכדי להגביר את היעילות הציפו את המחוסנים במספר סבבי חיסון גדול מאד , התוצאה הייתה שאמנם נגיף הפוליו חוסל אבל הווירוסים המוחלשים גרמו לכמות שיתוקים גדולה פי כמה ממספר השיתוקים שגרמה מחלת הפוליו המקורית. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |