 |
|
 |
||
|
||||
 |
מה יוצא למארח, או לאחראי על המוזיקה, או למי שלא יהיה משפע הדציבלים המטורף הזה? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
טרוף, ואין פלא שאח''כ נוטל יהודי כלי יריה בידיו ועושה מעשה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נראה לי שמישהו יתרגש מכמה יריות באירוע בו עצמת הרעש מקבילה להמראת בואינג כבד. עובדה, בני דודינו הלא יהודים נוטים לירות צרורות באוויר בזמן חתונות וזה רק גורם לדי-גיי להגביר ל11. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה שלפחות לחלק מהעונים על הסקר יוצא שהם נהנים מהמוזיקה והריקודים. השאר יכולים לשבת רחוק ולהיזכר בערגה בימים שהם היו צעירים ופיזזו ברחבות הריקודים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בחתונה האחרונה שהייתי לשבת רחוק לא עזר, שני שולחנות של מבוגרים נאלצו לעזוב את השטח ולצאת לרחבת החניה, משם הדרך הביתה היתה קצרה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעייה העקרונית בחתונה, שאת ואחרים מראים ביטויים פרטיים שלה, היא איך לגרום לקבוצת אנשים בלתי-קוהרנטית בעליל להנות ערב שלם בשמחת בני הזוג הנישאים. באתה קבוצה עשויים להיות החבר'ה המגניבים של הכלה, החברים החנונים של החתן, הסבים בני השמונים, הדודים הארגנטינאיים חובבי האסאדו והגיסים הטבעוניים של אם הכלה שרק ריח העשן מתנור הבשרים גורם להם להיזכר באסאד ומעלליו ולהתחלחל. ההשלכה של זה על רחבות ריקודים די ברורה. ומאחר שבני הזוג נוטים להיות בשנות העשרים-שלושים שלהם, יש מצב שאם נשאל אותם מה עדיף - מסיבה או משיבה1 - לא מעט מהם יבחרו באופציה השנייה. מאחר והם אלה ששילמו לדי-ג'יי, רק הוגן שהוא ייטה לכיוון שלהם. 1 מסיבה שיושבים בה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא צריך מכנה משותף לכולם. די שלכל אחד יהיו כמה אנשים לדבר איתם, ובשעת הדחק - אחד. בזמנו ממש נהניתי מחתונה שחוץ מבעלת השמחה הכרתי בה בדיוק עוד מישהי. _________________ אבל זה היה בזמנים אחרים, של מיעוט חתונות, וחתונה היתה אטרקציה. ולא תיק כלכלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נשמע לי שיכול להיות שאת צודקת, אבל לא ברור לי איך זה קשור למה שאמרתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''הבעיה העקרונית בחתונה, שאת ואחרים מראים ביטויים פרטיים שלה, היא איך לגרום לקבוצת אנשים בלתי-קוהרנטית בעליל להנות ערב שלם בשמחת בני הזוג הנישאים''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני ציינתי את הבעייה. הפתרון הוא לא שכולם יהיו מרוצים, אלא למשל לשים מוזיקה שרק חלק אוהבים, וחלק ימצאו אדם או שניים לדבר איתם ויהיו מרוצים. אז מה יש להתלונן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה יש להתלונן? שהמוזיקה שחלק אוהבים מושמעת בעוצמה כל כך גבוהה שהאחרים לא ממש יכולים לנהל שיחה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש בזה משהו, אני רק רוצה לומר שעד רמה מסוימת, הזוג הוא אחראי יותר מהדי-ג'יי, כי הוא א. בחר אותו ב. רשאי לתת לו הוראות גם תוך כדי האירוע ו-ג. הוא אחראי גם לסידור המקומות באירוע. חלק מהשיקולים שלנו באותו אירוע, היה להשיג הפרדה דציבלית מספיקה שתאפשר למעונינים בכך מקומות שמאפשרים שיחה גם בעוד אחייניהם מפזזים ברחבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסבים או סבים? או שהסבים מסבים? (ועכשיו נתחיל סימפוזיון על הנושא?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת היא שמי שמשלם על הדי-ג'יי1 הם האורחים, ומי שמביא את הסכומים הגבוהים יותר הם בדרך כלל לא החברים הצעירים של הזוג המאושר, אלא דווקא האורחים המבוגרים יותר. כך ש... 1והשמלה במחיר הלא סביר, ושלושת הצלמים, וזיקוקי הדינור והשופרות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מנסיוני, האורחים מכסים במקרה הטוב1 את המנות שלהם (בממוצע), וכל התוספים - צלם, שמלה, די-ג'יי וטיסה לקפריסין - לא. ומעבר לזה, מי שצריך להנות בראש ובראשונה אלה החתן והכלה. וגם כאורח, זכורות לי חתונות שהריקודים בהן היו מהשיאים של הערב. וגם כאלה שלא. 1 נאמר לי שמחירי המנות האמירו פלאים לאחרונה, אז היום אני אפילו בזה לא בטוח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אאל"ט אנחנו כיסינו את החתונה מהמתנות. וזה, אפילו שהיו לנו אורחים שבאו חמישה והביאו ספר בישול ו-2 תחתיות לסירים. אבל אנחנו התחתנו בחורף, סגרנו תאריך חודש לפני החתונה, קיבלנו את הוצאות הדי-ג'יי, חלק מהוצאות הצלם1, תאורה, הגברה, עיצוב2 כחלק מהמחיר. אבל זה היה לפני 7 שנים. 1 הוצאות הצלם היו מכוסות במחיר, אבל אז נפגשנו עם הצלמים שלהם. ולא. ממש לא. הדי-ג'יי, לעומת זאת, היה מצויין. 2 בסיסי. וה"מעצב" שלהם ניסה לגרום לנו כל הזמן לשדרג, ואפילו עשה לנו ריגשי שאם אנחנו לא משדרגים, לא משלמים לו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם לנו הוצאות החתונה כוסו על ידי הצ'קים (שחלקם היו של קיבוצניקים שחשבו ש-50 ש"ח לזוג זה בסדר). אבל התחתנו בפריפריה, בסתיו, ביום הלפני אחרון שגן הארועים עוד היה פתוח (עם סיכון של גשם), סגרנו פחות מחודש לפני המועד (החלטנו להתחתן פחות מחודשיים לפני המועד), לקחנו את המלצות גן הארועים על קייטרינג, די ג'יי וצלם (פגשנו את כולם בארוע שהתקיים ביום שבאנו לבדוק את המקום וכבר טעמנו מהקייטרינג על הדרך ולקחנו טלפונים), סרבנו לחלק גדול מהאקסטרות (הבחירה להתחתן עם חופת מקלות שמוחזקת על ידי האחים שלנו ושאותה הביא הרב עזרה כאן לחיסכון) ולמרות שלא היה מאוד מפואר, עדיין היה מאוד נחמד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם לנו הוצאות החתונה כוסו על ידי המתנות. אבל עשינו חתונה קטנה (כ 60 איש), במסעדה בלי דיג'י וצלם, בחורף. האמת, שהמתנה של ההורים הייתה גדולה בהרבה מהסכום של כל שאר המתנות, וגם יכלה לבד לכסות את החתונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החתונה כיסתה את עצמה ויותר -ואנחנו התחתנו באולם, עם קרוב ל-400 איש וכן די. ג'יי. וצלם שבחרנו בעצמנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובעניין זה, משהו מאוד משעשע: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שאחד משורשי הבעיה הוא שלעתים קרובות ההורים מממנים את החתונה על כל מרכיביה או רובם, ובתמורה מצפים לארח את כל מי שהם רוצים לארח, כולל כאלה שבני הזוג לא מכירים בכלל; ומאידך, כדי לפצות את הזוג הצעיר על אובדן האוטונומיה, מרשים לו להכתיב את אופי החגיגה. מצד שלישי אף אחד לא מדבר בקול רם על המתח הזה, וכך קשה יותר לטפל בבעיות. בעיה שניה היא הקונבנציה של עולם התקליטנות. בחתונה שלנו דווקא זוגתי ואני, לא חיות מסיבה פרועות גם אז, השבענו את התקליטן שינגן חלש, ושיקול עיקרי בבחירת התקליטן מבין המרואיינים היה שהוא יעשה רושם של חננה ככל האפשר, כדי להגדיל את הסיכוי שהוא יעמוד בהבטחה. בפועל עדיין היה רועש מדי לטעמי, אבל כנראה שקצת פחות מהסטנדרט, ואכן היו כמה דודות שהודו לנו על כך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי שאני מסכים, ואז עלתה בי תמיהה - לו הזוג היה מממן את חתונתו בעצמו, אז לשיטתך היתה לו פחות לגיטימציה להכתיב את אופי החגיגה? לא נראה לי הגיוני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאתה מדבר על קיום לגיטימציה אתה מתכוון למצוי או לרצוי? לא משנה. לדעתי אופי החגיגה צריך להתאים למוזמנים, בלי קשר לשאלה מי מממן. עכשיו נשאלת השאלה את מי נכון להזמין, וכאן כבר יש חשיבות לשאלה מי מממן. (עכשיו כדאי לך לשאול "מה מי מממן?", זה כיף בשפתיים.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בפריקונומיקס מתואר הסינדרום ''קודם כל להפטר מהזקנים'' במשחק הטלוויזיה ''החוליה החלשה''. אולי זוהי הסיבה האמיתית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה יוצא בכלל לאנשים ממוזיקה בעוצמה שיכולה להעיר מתים? יש לי מספר שכנים (במרחקים שונים מביתי) שמעת לעת עורכים בחצרם מסיבת קריוקי, אם לרגל יום הולדת, או לשם מסיבת רווקים לפני חתונה, או לכבוד שחרור מהצבא או סתם בשביל להעביר ערב קיץ בין חברים. מה שלא ברור לי למה הקריוקי צריך להיות בעוצמה כזאת שחוץ מהזמר התורן, לא ניתן לשמוע אף אחד אחר מדבר ברדיוס של 50 מטרים. באופן אישי, כשאני במפגש חברתי, אני מעדיף להיות מסוגל לשוחח עם האנשים האחרים בלי תלות בפעילויות אחרות שמתבצעות במקביל, שלא להגיד שאני מעדיף לשמור על יכולת השמיעה שלי ולא להזדקק למכשיר שמיעה. אבל אולי זה רק אני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אך, הדיבורים האלה מזכירים לי את הזמנים הנפלאים ההם כשעוד הייתי צעיר עם ראש שעיר ואוזן בלי מכשיר, בן שישים-שבעים בערך... איזה כיף היה אז! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בבארים נהוגה תאורה קלושה ומוזקה רועמת כדי למשוך זוגות: התאורה מסתירה שהדייט מכוער, והמוזיקה - שהוא אידיוט. אתה לא רוצה שזה יתגלה עד אחרי החופה! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש עוד סוד (ידוע מן הסתם) שגיליתי בענייני בארים - כשהמוזיקה רועשת, זה מאלץ אותך לרכון על אוזנה של זו שיושבת לידך על הבאר, ולהיפך, כדי שתשמעו זה את זו. זה עשוי לחולל פלאות לדינמיקה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני זוכר את הפעם ששנינו רכנו זה אל זו בו זמנית. לשנינו צמחה חבורה על הראש והדייט לא זכה להמשך (אם כי לא דווקא בגלל החבורות). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה, אז רק בסרטים סיטואציה כזו מובילה תמיד לעתיד ורוד? האם יכול להיות שמוכרים לנו אשליות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חבר (שהיה בעלים ומנהל של פאב מספר שנים), טען, כאשר התלוננתי שהוא העלה את הווליום משמעותית, שזה גורם לאנשים לקנות יותר אלכוהול. אני לא באמת מבין את ההגיון (אי אפשר לדבר, אז בוא נשתה ?), מצד שני גם לא ברור לי למה ללכת לשתות בירה בפאב אם אני יכול להוציא בירה טובה מהמקרר ולשתות אותה בנחת בגינה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עמדתי בפתח של אולם הופעות וכאב לי, גם בחוץ ליד הדלת הרעש היה מכאיב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחרי הצבא עבדתי זמן קצר בחנות הפנינג. בחנות היתה בקביעות מוזיקת טראנס בפול ווליום1. כשהתלוננתי, הבעלים טען שזה גורם ללקוחות לקנות יותר. אני משערת שהרציונל הוא - "באת לעשות משהו, ממש לא נעים כאן, יאללה בוא נעשה את זה ונלך". הלקוחות באו לקנות מתנות, מצאו אחת ויצאו מהר. אולי גם הלקוחות בפאב קונים אלכוהול, מגיעים לרמת השכרות הרצויה ויוצאים. ונכנסים במקומם אחרים. יכול להיות שזה כמו מסעדות שבכוונה שמות כסאות לא-נוחים כדי שתאכל ותלך ולא תשב שעות? 1 וריח בלתי נסבל של קטורת בגלל פיצ'יפקעס מפיצי ריח. ומדיניות מרגיזה של אי-השמת מחירים על מוצרים2, מה שאילץ את הלקוחות לשאול אותי בלי הרף מה המחיר, מה שאילץ אותי לשאול את הבעלים בלי-הרף מה המחיר והעמיד אותי במבוכה בכל פעם. לכי תזכרי מה המחיר של 200 מוצרים שמתחלפים לעיתים קרובות. אגב, הטיעון של הבעלים נגד השמת מחירים היה שממילא המוצרים מתחלפים כל הזמן, אז זה מאמץ גדול מדי לשים פתקית עם מחיר. 2 זה היה טרם כניסת החוק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה נשמע כמו חנות מהגיהנום. כמה זמן החזקת שם מעמד? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
6 ימים לא רצופים. ואז מצאתי עבודות מזכירות וכתבנות וכיו"ב דרך חברות כוח-אדם, הרווחתי יותר, עבדתי בישיבה ולא על הרגליים, ובאוירה שקטה ונעימה, בדרך כלל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה שהמשרד לאיכות הסביבה השתכנע שיש כאן בעיה: המשרד להגנת הסביבה מתכוון לאשר בשבועות הקרובים תקנות שיחייבו בעלי מועדונים ודיסקוטקים להתקין מדי רעש. מדובר באמצעים המתריעים על חריגה מעוצמת הרעש המותרת ולאחר מכן מנתקים את הזרם ממערכת ההגברה. על כוונת המשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה שהגיש בשבוע שעבר באמצעות פרקליטות המדינה לעתירה לבג"צ, בה נדרש המשרד להסביר מדוע הוא לא מאשר תקנות שיחייבו את הצבת מדי הרעש. את העתירה הגישו עוזיאל שדה ועמותת מלר"ז (המועצה הציבורית למניעת רעש וזיהום אוויר) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם פשוט כבר לא שומעים את הווליום, האוזניים הרוסות מאז גן הילדים. וברצינות: באחד הגנים של בני (גן מקסים ואוהב מכל בחינה) סבר הצוות שילד צריך להיכנס לגן מלא שירה וריקודים - רק שכל פעם מחדש נאלצתי להעיר להן על הווליום, זה פשוט היה בלתי נסבל להתחיל עם הדיסקוטק ברבע לשמונה. אני מניחה שגם הן בזמנן הלכו לגן כזה ושמיעתן הידרדרה בהתאם. כך עובדת הנחלת מסורת. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |