 |
|
 |
||
|
||||
 |
ואני חייבת להגיד שאת ''פנטזיה'' המקורי אני מכירה בעל פה. נכון שלא כל הקטעים שוים באיכותם - אני למשל לא ממש אהבתי את הקטע האבסטרקטי לצלילי החמישית של בטהובן, ולקח לי זמן להתחבר ל''אורני רומא''(עם הלויתנים), אבל בעיני הקטע על פי ''רפסודיה במשקל בלו'' הוא אחד מיצירות המופת המושלמות ביותר שראיתי מעודי. אני לא מתביישת לאמר שהוא גרם לי לבכות, בעקר מאחר שהמאצ'ו שלצידי גמר לי את כל הטישו, והאנימציה על פי הקריקטורות הניו-יורקיות הקלאסיות היתה מהממת. לגבי הקטעים האחרים - דונלד דאק הוא, מסתבר, בדיוק הסיכה הנכונה לנעוץ בפומפוזית הנפוחה של אלגר, והתגלגלתי מצחוק כשנפתרה השאלה הקיומית מה קורה כשלפלמינגו יש יו-יו. שינוי הסוף של ''חייל הבדיל'' היה מוזר קצת, אבל כשנזכרתי בטראומת הילדות שעשה לי הסיפור המקורי (שבסופו נופלים הנאהבים, החייל והבלרינה, אל האח ונשרפים), הכרתי בנחיצות הדבר. הייתי בשמחה לוקחת ילדים לסרט הזה, ו''חייל הבדיל'' המקורי לא הולם ילדים קטנים. הוא פשוט עצוב מדי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שכבר ציינתי, גם אני חושב ש"רפסודיה בכחול" (התרגום העברי המקובל והלא-כל-כך הולם לקטע) הוא שיא הסרט. לא בכיתי - לא עניין של מצ'ואיזם, פשוט הייתי עסוק מדי בלהתמוגג. לגבי "חייל הבדיל": מפריעה לי התפיסה המקובלת כיום שצריך "להגן" על ילדים מפני סיפורי ילדים. סיפורי ילדים רבים הם אכזריים, מפחידים או עצובים - חייל הבדיל, יהושוע הפרוע ואפילו כיפה אדומה; בגרסאות מודרניות, הזאב לא טורף את סבתא אלא נועל אותה בארון, והצייד לא הורג את הזאב, וכן הלאה. חסר רק להחזיר את הזאב בתשובה בסוף העלילה. למה, בעצם? אנחנו (אני לפחות) גדלנו על הסיפור המקוריים, עם כל אכזריותם, ואנו לא סובלים מצלקות גדולות במיוחד בגלל הסיפורים האלה. כמו שאמר פעם מישהו, Life *is* pain, Highness; אין כל רע, לדעתי, בסיפורי ילדים מפחידים או עצובים. "חייל הבדיל" הוא כנראה הסיפור העצוב הראשון שנתקלתי בו, אבל הוא הכנה לא רעה בכלל לטרגדיות של שייקספיר, מבחינות מסויימות, ולטרגדיות של החיים בכלל, מבחינות אחרות.
anyone who says differently is selling something. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי שאמר את זה היה ווסלי (כאשר היה עדיין בתפקיד שודד הים רוברטס) לנסיכה נורית (אם אני לא טועה זה התרגום הנכון ל-Buttercup) כאן אפשר למצא את התסריט המלא (והנפלא): וחוצמזה, זה מופיע בחתימה שלי ב-email |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ידידי, I'll explain, and I will use small (בלי שום כוונה להעליב, כמובן - לכן לא כללתי את המשך המשפט, you wart-hog-faced-buffon). אני מכיר היטב את מקור הציטוט בהודעה הקודמת שלי; את הסרט הזה אני מכיר בעל-פה. במלואו. הוכחתי את זה פעם למישהי – ציטטתי את הסרט. כולו. מהמנגינה של משחק המחשב Hardball בתחילתו ועד As-you-wish בסופו.words, so you'll be sure to understand: אגב, הספר של גולדמן שעליו מבוסס הסרט גם הוא ממולץ בחום. מהדורת "25 שנה" (לספר) הופיעה לא מזמן, והיא כוללת את הפרק הראשון מספר ההמשך ("תינוקה של נורית"). טרם הספיקותי, אולם לדעתי זוהי פרודיה על תופעת ספרי-ההמשך, כמו שהספר כולו הוא פרודיה על תעשיית הספרים, מבחינות רבות. או במילים אחרות, "הפרק הראשון מספר ההמשך" הוא כל מה שיופיע אי-פעם מתוך ספר ההמשך. אין ספר המשך. וגרסת ה- DVD של הסרט, עם מספר קטעים על צילומי הסרט, עומדת להופיע בחודש הקרוב. את העותק שלי כבר הזמתי; כשהוא יגיע, תהיה זו סיבה מספקת לרכישת מכשיר DVD. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אסכם במילותיהם האלמותיות של ווין וגארת' מ"עולמו של ווין" כאשר הם פוגשים את אליס קופר: We're not worthy, we're not worthy, we're scum. גם אני מוכן להשתחוות בפני מי שזוכר את כל מילותיו של הסרט הנפלא הזה.Anybody want a peanut?
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
No more rhymes now, I mean it! ובוא לא ניסחף - כמה מחברי הטובים ביותר מסוגלים לצטט את הסרט הזה. מבחינות רבות, הסרט הוא חוויה חברתית...
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסרט הכי ניפלא ומרגש שנוצר והוקרן אי פעם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינני בטוח שהגנה על ילדים עמדה בבסיס שינוי סיפור 'חייל הבדיל'. האמת היא שאמריקאים אינם מוכנים לסבול שום סוף שאינו טוב. סיפורים רבים נפלו חלל לסופים טובים מאולצים מתוצרת הוליווד. התייחסות אירונית עצמית לכך היתה בסרט ''השחקן''. לפני כמה שנים הופקה גירסה הוליוודית ל''סירנו דה ברז'רק'' עם סטיב מרטין, רק שבמקום להתוודות על אהבתו כשהוא על ערש דווי, הוא פשוט התחתן עם אהובתו בסוף. טוב, באמנות כמו באמנות. החתונה בסוף הסרט מתאימה במיוחד לארצות הברית, שככל הידוע לי היא שיאנית העולם בגירושין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יחסתי לדיסני מניעים הומניטארים, חלילה. פשוט העלתי זכרונות מילדותי העשוקה. בכל מקרה, נגמר לי הטישו כבר בגרשוין(כש...הילדה...הקטנה...חיבקה...את ההורים שלה...אהו, אהו, אהו)כך שזה היה לטובה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם לסגור מעגל, גם על הנקודה הזו יש "ירידה" ב*ספר* "הנסיכה הקסומה". הסרט, כמובן, מסתיים עם סוף טוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה? איפה? למה לא סיפרו לי כלום? נכון שזה היה לפני שנה ומשהו כשטענת את זה, אבל מהי שנה לעומת הנצח?! בקיצור- פרט, נמק, ורצוי שתביא כמה דוגמאות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם יש לך עותק של הספר? אם כן, נא לקרוא את פסקאות הסיום. אם לא, נא להזמין מיד עותק של הספר, ולקרוא את כולו. כשקוראים אותו, הסרט "מתנגן" ברקע, וזה תענוג מופלא. (אי-התאמות קלות גורמות לרעשי שריטה, כמו בתקליטים ישנים). אבל הספר הוא למעשה ביקורת נוקבת (ומופלאה) על הוליווד ותעשית הסרטים. גרסת "מהדורת 25 שנה" של הספר שיצאה לפני שנים ספורות כוללת תוספת נהדרת, שהיא המשך הירידה על הוליווד. והפעם על הכוונת: המשכונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם קיים סיכוי כלשהו, שאי שם, במקום היפוטטי כזה או אחר יש את הספר בעברית? כי קשה לילהאמין שאני אשכרה אהיה עם מספיק מוטיבציה ויכולת לקרוא אותו באנגלית... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוודאי. העותק שלי בעברית נמצא על מדף הספרים שעוד לא נכתבו ואולי לא יכתבו לעולם, משמאל למטה. האנגלית ממש לא נוראה כל-כך, אגב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה? אפשר להתערב? על מה אתם מדברות?. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(אני לא ''מדברת'', אני ''מדבר''). על הספר ''הנסיכה הקסומה'', שטרם תורגם לעברית ואולי לא יתורגם לעולם. מומלץ בחום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תורגם. ותירגמו את באטרקקפ למרגנית. אני לא יודעת מעבר, כי לא טרחתי לקרוא. בסופו של דבר, אזרתי אומץ וצלחתי את קריאת הספר באנגלית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה את מתעללת בה ככה? תגלי לה ודי! | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |