 |
|
 |
||
|
||||
 |
כפי שכבר ציינתי, גם אני חושב ש"רפסודיה בכחול" (התרגום העברי המקובל והלא-כל-כך הולם לקטע) הוא שיא הסרט. לא בכיתי - לא עניין של מצ'ואיזם, פשוט הייתי עסוק מדי בלהתמוגג. לגבי "חייל הבדיל": מפריעה לי התפיסה המקובלת כיום שצריך "להגן" על ילדים מפני סיפורי ילדים. סיפורי ילדים רבים הם אכזריים, מפחידים או עצובים - חייל הבדיל, יהושוע הפרוע ואפילו כיפה אדומה; בגרסאות מודרניות, הזאב לא טורף את סבתא אלא נועל אותה בארון, והצייד לא הורג את הזאב, וכן הלאה. חסר רק להחזיר את הזאב בתשובה בסוף העלילה. למה, בעצם? אנחנו (אני לפחות) גדלנו על הסיפור המקוריים, עם כל אכזריותם, ואנו לא סובלים מצלקות גדולות במיוחד בגלל הסיפורים האלה. כמו שאמר פעם מישהו, Life *is* pain, Highness; אין כל רע, לדעתי, בסיפורי ילדים מפחידים או עצובים. "חייל הבדיל" הוא כנראה הסיפור העצוב הראשון שנתקלתי בו, אבל הוא הכנה לא רעה בכלל לטרגדיות של שייקספיר, מבחינות מסויימות, ולטרגדיות של החיים בכלל, מבחינות אחרות.
anyone who says differently is selling something. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מי שאמר את זה היה ווסלי (כאשר היה עדיין בתפקיד שודד הים רוברטס) לנסיכה נורית (אם אני לא טועה זה התרגום הנכון ל-Buttercup) כאן אפשר למצא את התסריט המלא (והנפלא): וחוצמזה, זה מופיע בחתימה שלי ב-email |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ידידי, I'll explain, and I will use small (בלי שום כוונה להעליב, כמובן - לכן לא כללתי את המשך המשפט, you wart-hog-faced-buffon). אני מכיר היטב את מקור הציטוט בהודעה הקודמת שלי; את הסרט הזה אני מכיר בעל-פה. במלואו. הוכחתי את זה פעם למישהי – ציטטתי את הסרט. כולו. מהמנגינה של משחק המחשב Hardball בתחילתו ועד As-you-wish בסופו.words, so you'll be sure to understand: אגב, הספר של גולדמן שעליו מבוסס הסרט גם הוא ממולץ בחום. מהדורת "25 שנה" (לספר) הופיעה לא מזמן, והיא כוללת את הפרק הראשון מספר ההמשך ("תינוקה של נורית"). טרם הספיקותי, אולם לדעתי זוהי פרודיה על תופעת ספרי-ההמשך, כמו שהספר כולו הוא פרודיה על תעשיית הספרים, מבחינות רבות. או במילים אחרות, "הפרק הראשון מספר ההמשך" הוא כל מה שיופיע אי-פעם מתוך ספר ההמשך. אין ספר המשך. וגרסת ה- DVD של הסרט, עם מספר קטעים על צילומי הסרט, עומדת להופיע בחודש הקרוב. את העותק שלי כבר הזמתי; כשהוא יגיע, תהיה זו סיבה מספקת לרכישת מכשיר DVD. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אסכם במילותיהם האלמותיות של ווין וגארת' מ"עולמו של ווין" כאשר הם פוגשים את אליס קופר: We're not worthy, we're not worthy, we're scum. גם אני מוכן להשתחוות בפני מי שזוכר את כל מילותיו של הסרט הנפלא הזה.Anybody want a peanut?
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
No more rhymes now, I mean it! ובוא לא ניסחף - כמה מחברי הטובים ביותר מסוגלים לצטט את הסרט הזה. מבחינות רבות, הסרט הוא חוויה חברתית...
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסרט הכי ניפלא ומרגש שנוצר והוקרן אי פעם. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |